Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה בעולם

אחרי הקפיטליזם

"דברי ימיה של כל חברה, הם דברי ימיה של מלחמת מעמדות", כך פותח קרל מרקס את משנתו. איפה אנחנו נמצאים היום מבחינת המלחמה הזו? מה יחולל את המהפכה הבאה? על פי מה יוגדרו המעמדות אחריה? והכי חשוב, הילדים שלנו, באיזה חברה היינו חולמים לגדל אותם? הצצה אל מאחורי הקלעים של הדיאלקטיקה בהתפתחות היחסים בין בני אדם.

הקפיטליזם עומד להיגמר. למה? כי אחרי שפיתחו תעשייה גלובלית וחובקת עולם, ועל הדרך זיהמו את כדור הארץ, אין לאליטות ממה להתעשר עוד. כוח הקנייה של הציבור הולך ודועך, מעמד הביניים נשחק, וטכנולוגיה מתקדמת עומדת לפלוט מיליארדים משוק העבודה. רובוטים ומחשבים יחליפו אנשים, ורוב אוכלוסיית העולם תהיה בלתי נחוצה. לכאורה אפשר לארגן איזו מלחמת אטום קטנה כדי לתת הנשמה מלאכותית נוספת לתעשייה, אבל כשמדובר בנשק גרעיני יש סכנה להכחדה עצמית. בקיצור, אין לקוחות באופק, אין עסקים. לכן סופו של הקפיטליזם הוא מחויב המציאות. מה יחליף אותו? האם בכלל יכול להיות משהו טוב יותר? תיכף נברר, רק חשוב להבין שאין כאן מקום לצער או שמחה, זהו פשוט השלב הבא בסדר ההתפתחות שלנו כמין אנושי.

איך נקבע הסדר הזה? בתוכנו טבוע מנוע פנימי שמפתח אותנו והוא נקרא: "הרצון לקבל הנאה ותענוג". כך מלמדת חכמת הקבלה שחוקרת את התפתחות האדם, החברה והטבע. בכל פעם ש"הרצון לקבל" שלנו התפתח, התעוררה בנו תחושה של צורך מסוים, ונולדו בנו מחשבות כיצד למלא את הצורך הזה. השכל שלנו התפתח, המצאנו כל מיני דברים שיעשו לנו טוב. מסחר, תעשייה, תרבות, חינוך, טכנולוגיה, צורות משטר שונות, ועוד. כך עברנו ממצב למצב לאורך ההיסטוריה. מטבע בריאתו, "הרצון לקבל" בנוי מחמישה חלקים. לכן, כדי להגיע לשלמותו, הוא אמור להתפתח דרך חמישה מצבים עיקריים: התקופה הפרימיטיבית, תקופת העבדות, הפיאודליזם, הקפיטליזם, והחברה העתידית.

כיום האנושות נמצאת על פרשת דרכים, בדרך למצב חדש. הצורה הבאה שלנו כמין אנושי תבוסס על ההבנה שאנו זקוקים למילוי מסוג חדש. בקפיטליזם המילוי היה כסף, בחברה העתידית המילוי יצטרך להיות משהו אחר, מילוי שלם ונצחי. כבר היום, התפשטות הדיכאון והייאוש בכל רחבי העולם מראה שחסר לנו משהו. עמוק בפנים, חסר. גם אם יש לנו הכול מבחינה חומרית וסימנו וי בכל תחנה אפשרית, בלילה, לפני השינה, מתעוררת לפעמים שאלה: בשביל מה כל הסיפור הזה? זה כל מה שיש לחיים להציע לי?

הטבע מקדם אותנו לשיטת קיום חדשה, לצורת התפתחות שבה האדם ירגיש את קיומו בממד בלתי מוגבל, מעל זמן, תנועה ומקום. ההתפתחות הזו דורשת שנלמד להשתמש באגו שלנו בצורה חדשה. אם בקפיטליזם השאיפה לקשר עם האחר הייתה כדי לקבל ממנו כמה שיותר רווח עצמי, לסחוט ולזרוק אותו בלי להתחשב בו, הרי שבצורה החדשה הכיוון יתהפך. אנחנו נבין שכולנו תלויים זה בזה, והחיבורים בינינו יהיו אמתיים. מלב אל לב, במקום מכיס לכיס.

אנחנו נתחבר על מנת לעשות טוב לאחר, במקום לנצל אותו להנאתי. נלמד לגלות שבקשר הטוב בינינו טמונה כניסה למציאות חדשה. מעין מעבר לעולם חדש, שקודם לא היה לנו מושג שהוא בכלל קיים. אנחנו נפסיק להרגיש את המציאות בתוך האגו הצר שלנו, ונתחיל להרגיש מציאות חדשה, בקשרים הטובים בינינו. במצב יחסים כזה, אני והזולת מרגישים כמו אחד, ומגלים שבינינו נמצא מעין חריץ שדרכו אפשר לעבור למציאות-על.

המעמדות החברתיים יקבלו הגדרה שונה בתכלית. יהיו עדיין מכובדים יותר ומכובדים פחות, אבל ההגדרות יינתנו בהתאם למאמציו של האדם לדאוג לטובת האחרים. אף אחד לא ירגיש מקופח, כי אף אחד לא יהיה מוגבל. התחרות לא תהיה הורסת, כמו בקפיטליזם, אלא בונה. אתה רוצה להיטיב יותר עם כולם? בבקשה. אני אשמח לפנות לך מקום. ההצלחה שלך אינה מבטלת את ההצלחה שלי. לעשות טוב לחברה תמיד אפשר, אין על כך שום מגבלה. אף אחד לא מפריע לשני, כל אחד יכול לממש את הייחודיות שלו בצורה המיטבית. ומפני שכל אחד שונה מהאחר, תרומתו של כל אחד ואחד נחוצה. רק כשכל אחד יגיע למימוש השלם שלו, התמונה הגדולה תהיה מושלמת.

מה ימלא את האדם? מה ייתן לו תחושת סיפוק? העובדה שהוא יכול לתת למי שהוא אוהב. להעניק. כמו שהיום, נתינת מתנה למישהו שאנחנו מאוד אוהבים ממלאת אותנו בתחושה נפלאה, כך בחברה העתידית נהנה מלהיטיב עם כולם. אם יש לאדם אהבה, לא חסר לו שום דבר.

העיקר זה ללמוד לאהוב, זה פותר את כל הבעיה. בטבע האדם טמונה היכולת לפתח את "הרצון לקבל" שלו לרמה המתקדמת הזו. זהו השלב החמישי והאחרון בדרכנו אל השלמות. זהו המימוש הנכון של האגו האנושי, הצורה היחידה שבה הוא יוכל לקבל מילוי הולם ואינסופי. האמצעי לביצוע השדרוג הזה, של טבע האדם והיחס שלו לעצמו ולזולת, היא חכמת הקבלה. היא מלמדת איך לקבל כוח להפוך ליצורים חדשים שנהנים לא מזה שהם לוקחים מאחרים, אלא מנתינה להם. יש בה כוח להכניס בלבנו אהבה לזולת, לפקוח לנו את העיניים לראות שכולנו חלקים מנשמה אחת גדולה. וכשהעיניים נפקחות, והלב מתמלא אהבה, אך טבעי לאדם לחשוב על טובת כולם.

מן המקורות

"כשכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, בזה יבוא העולם על תיקונו המלא" ("בעל הסולם" - הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם").

"בעת שהאנושות תגיע למטרתה... על ידי ביאתם לדרגה השלמה באהבת זולתו... יתגלה כל האושר המקווה לאנושות על שיא גובהו" (בעל הסולם, מאמר "החירות").

"אנו באים להראות לעולם כולו, את האידיאל היותר גבוה שבמטרת הבריאה, את מחשבתם של ישראל. ולהכרתו של דבר זה, אנו באים מתוך התבוננות הדרגתית. בשעה שאנו באים להעריך את סוגי וחלקי הבריאה, בשעה שאנו מעיפים עין בוחנת על הדומם, הצומח, החי, והמדבֵּר. בשעה שאנו משימים לב להקשר הנפלא, המקשר את כולם יחד, צועדת בגאון ההחלטה, כי כל הבריאה כולה אחוזה ורתוקה היא יחד, כשלשלת אחת ארוכה. שרק סוף אחד לה. ושכל הערכים השונים, הם מכשירים ומכשירי מכשירים, כדי להוציא לפועל מסובב אחד, מסובב נעלה ונשגב. שכל העולם כולו כדאי הוא לו, המדבר, שהוא עטרת תפארת הבריאה וגולת כותרתה" (הראי"ה קוק, מאמרי הראי"ה, ירושלים התשמ"ח, עמ' 493).

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 801 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".    

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>hafatza</p><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content