Left Sidebar Content

משמעות החיים

איסורים בתורה ע"פ חכמת הקבלה

למה בתורה יש כל כך הרבה איסורים? מהו עניין ההגבלות והעונשים? ומדוע התורה מקנה חשיבות כה מיוחדת ליום השבת? הצצה אל הפנימיות הנסתרת של הדברים.

אנחנו חיים באיזו בועה שנקראת הטבע, ומנסים ללמוד את החוקים שפועלים בה בעזרת הפיזיקה, הכימיה והמדעים האחרים. עם זאת, לפי חכמת הקבלה, את החוקים האמיתיים של המציאות עדיין איננו מכירים. הקבלה מדברת על חוקים רוחניים שמתגלים ככוחות של טבע עליון: בטבע שלנו פועלים כוחות אגואיסטיים, ואילו בטבע העליון יש כוחות אלטרואיסטיים, כוחות של השפעה טובה, של אהבה ונתינה טהורה. 

בטבע העליון יש חוק אחד כולל: אסור להיות אגואיסט. זהו האיסור המרכזי, ולפיו כל פעולה שאדם עושה לטובת עצמו על חשבון הזולת היא אסורה, וכל פעולה לטובת הזולת נחשבת מצווה. לכן מסופר בתלמוד שכאשר בא אדם נוכרי להלל הזקן וביקש ללמוד את כל התורה על רגל אחת, הלל השיב: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" (מסכת שבת לא, ע"א). 

כשקוראים את התורה רואים בה הרבה מאוד איסורים אחרים, אבל לפי חכמת הקבלה שמוגדרת כפנימיות התורה, הדברים שכתובים בתורה לא מדברים על העולם שלנו. התורה מדברת על דרגה נעלה שעדיין לא נמצאת בהשגתנו, עולם רוחני שנבדל מאיתנו, טבע עליון של השפעה ואהבה, ולכן התורה נחשבת לקדושה. לפני שמגלים את הטבע העליון פנימיות התורה נסתרת מאיתנו, כיוון שהתורה נכתבה בשפה מקודדת. שפה זו נקראת "שפת השורשים והענפים": היא לוקחת מילים מהעולם שלנו (ענפים) לתיאור תופעות רוחניות מהעולם העליון (שורשים).

מצוות הלא-תעשה שבתורה מפרטות את אופני השימוש השונים באגואיזם הצר, שאסורים למי שרוצה לשמור על דרגתו הרוחנית ולא ליפול בחזרה לתוך האגו שלו. אמנם התורה נראית מגבילה, אבל היא לא. מטרתה לפתח את האדם כך שיידמה יותר ויותר לכוח העליון שטבעו השפעה ואהבה, ויפתח לעצמו עולמות עליונים. בנוסף, בתורה אין עונשים אלא רק תיקוני כיוון. 

איך זה עובד? אנחנו נמצאים במערכת קשוחה שנקראת הטבע או אלוהים, והיא מתפקדת לפי חוקיות של התקשרות מושלמת בין כל חלקיה הפרטיים. במידה שבה אנו מתאימים להתקשרות שבמערכת, אנו מרגישים טוב; ככל שאיננו מתאימים לה, מרגישים רע. הרגשת הרע באה "ליישר" אותנו, כלומר לכוון אותנו להתאמה לרשת הקשר הכללית.

מנהגי היהדות מכוונים לצורך בהתאמה הזו, הצורך בתיקון הלב, תיקון היחסים בין בני אדם עד לדרגה הגבוהה ביותר של "ואהבת לרעך כמוך". ר' אברהם אבן עזרא מדגיש: "כל מצוות הכתובות בתורה או המקובלות שתיקנו האבות, אף על פי שרובם הם במעשה או בפה, הכול הם לתקן הלב" (יסוד מורא, דף ח ע"ב). גם "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, מבהיר: "אמרו חז"ל, לא ניתנו תורה ומצוות אלא לצרף בהם את ישראל, שהיא הזדככות הגוף, עד שקונה טבע שני המוגדר באהבת זולתו, דהיינו המצווה האחת של ואהבת לרעך כמוך, שהיא המטרה הסופית בתורה, אשר אחריה זוכה תיכף לדבקות בבורא" (מאמר "מתן תורה", טו).

על מנת להמחיש את האמור נתבונן לדוגמה במה שנאמר בתורה לגבי השבת. התורה אומרת: "ויום השביעי שבת לה' אלוהיך, לא תעשה כל מלאכה" (שמות כ, ט). איך איסורי המלאכה בשבת קשורים לאיסור הכללי שלא להזיק לזולת?

הכול נובע מ"חטא עץ הדעת", שבקבלה נקרא גם "שבירת נשמה הכללית". ביסוד הבריאה יש כאמור מערכת סגורה שכל חלקיה מקושרים בחיבור אידיאלי של השפעה ואהבה הדדית. כדי לאפשר לנו התפתחות עצמאית והכרתית, הקשר הטוב בין כל החלקים נשבר, כלומר נעשה אגואיסטי. מהות התפתחותנו כנבראים היא לאסוף מחדש את כל החלקים המנותקים הללו, לחבר אותם יחד כאחד. חלקי הנשמה השבורה מתגלים בכל אחד מאיתנו כרצונות כאלה ואחרים, ועלינו לברר לגבי כל אחד מהם באיזה קשר עליו להיות עם הרצונות של הנבראים האחרים. עבודת הבירור הזו נקראת העבודה של "ששת אלפי השנים" או "ששת ימי החול". 

כל רצון אגואיסטי ("שבור") דוחה את האחרים ורוצה לשלוט בהם. כדי להתחבר נכון יש לקיים את התנאים "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", "ואהבת לרעך כמוך". כשמתחילים לעבוד עם הרצונות הללו באופן פרטי, מתגלים לנו הרבה מאוד חוקים שלפיהם כל רצון ורצון מתקשר לכל יתר הרצונות השבורים. בסך הכול יש 620 פעולות תיקון, שנקראות "613 מצוות דאורייתא ועוד שבע מצוות דרבנן", הדרושות לחיבור מלא בין הרצונות והבאתם לדרגת האהבה השלמה. 

יום השבת מסמל מצב שנקרא "גמר התיקון" של אותה שבירה: כל הרצונות מחוברים ביניהם בצורה אידיאלית. במצב מושלם כזה, אין מקום לביצוע מלאכה כלשהי, גדולה או קטנה. הכול כבר מתוקן, וכל ניסיון לבנות משהו נוסף רק יהרוס. כהעתקה מהחוק הרוחני הזה שנוהג בעולמות העליונים, גם בעולם הגשמי נהגו יהודים שלא לעשות מלאכה ביום השבת. עם זאת, בהגדרה רוחנית מצב השבת הוא תחנת ההתפתחות הסופית של כל הנבראים, בני כל העמים. מצב שבו כולם מחוברים באהבה, נהנים ומתענגים.

מן המקורות

"המצוות שבתורה, אינם אלא חוקים והנהגות הקבועים בעולמות העליונים, שהמה השורשים לכל דרכי הטבע שבעולמנו הזה".

בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, מאמר "החירות"

"אין הנאה להקב"ה מכל מה שברא בעולמו, רק בהיות בניו למטה עוסקים ברזי התורה להכיר גדולתו ויופיו ומעלתו, כי בפשטי התורה ובסיפוריה ובדיניה ובמצוותיה, בהיותם כפשטם, אין בהם שום היכר וידיעה לידע את בוראם, אדרבה יש בהם מצוות וחוקים שאין הדעת סובלם".

ר' חיים ויטאל, הקדמת מוהרח"ו על "שער ההקדמות"

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1196 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>hafatza</p><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content