Left Sidebar Content

אקטואליה | משבר כלכלי | מאמרים נוספים בנושא כלכלה

"אפקט הצרכן" או כך נוצר משבר כלכלי

"אפקט הפרפר", "אפקט הצרכן", הצלחה מסחררת וקריסה מידבקת – על הקשר בין המערכת הכלכלית, מערכת הטבע והמשבר הכלכלי. הכול עניין של איזון הדדי עדין
מאת: אלי וינוקור

למיירון שולס ולרוברט מרטון היה כל מה שמדען יכול לבקש: פרס נובל לכלכלה, משרת מרצה באוניברסיטאות הגדולות והיוקרתיות ביותר בעולם, וגם תהילה שלא איחרה לבוא. אבל כל זה התגמד לעומת ההזדמנות שניתנה להם באמצע שנות התשעים - ברוקר בעל שם בעולם הכלכלי הציע להם לממש את גאוניותם ולהרוויח הרבה מאוד כסף.

איך בדיוק?

שולטס ומרטון היו בטוחים שבאמצעות מחקר סטטיסטי ניתן יהיה לחזות במדויק תנודות ומגמות בבורסה. "השווקים הכלכליים מדויקים להפליא", הם חזרו ואמרו, "זה כמו לזרוק קוביות. כשהקובייה נזרקת אפשר למדוד בקלות את הסיכוי לקבל כל מופע ומופע".

ואז, הגיעה ההצעה הגדולה. שני המדענים קיבצו חבורה מובחרת של פרופסורים למתמטיקה ולכלכלה, ובשיתוף עם אותו ברוקר הקימו קרן גידור (קרן השקעה הנוקטת אסטרטגיה של רווח בכל מצב שוק) פרטית בשם LTCM. הקרן ביססה את מדיניות ההשקעה שלה על מודלים מתמטיים. משרדי החברה מוקמו בפרבר אופנתי המרוחק כשישים קילומטרים מוול-סטריט, והעסק התחיל לרוץ. כמובן שבאותו הזמן, מילים כמו "קריסה" או "משבר כלכלי" כלל לא היוו משתנה במשוואות המתמטיות של צמד הגאונים.

תוך ארבע שנים בלבד הפכה הקרן למושא קנאתו של כל בנקאי וסוחר בוול-סטריט. כרישי הבורסה הוותיקים לא האמינו למראה עיניהם - הקרן הניבה תשואה מדהימה של 40% בשנה, ללא הפסדים, ללא תנודתיות ולכאורה, גם ללא סיכונים. נראה היה שהמדענים פיצחו את הנוסחא והצליחו למצוא חוקיות בעולם אי- הוודאות, ובעיקר מצאו את הדרך כיצד לעשות הרבה מאוד כסף.

אפילו בנקאֵי ההשקעות הספקנים התרשמו מגאונות החבורה, והסכימו למנף את הקרן באשראי בסך מאה מיליארד דולר, מבלי לדרוש בטחונות הולמים. הקרן קישרה את עצמה כלכלית לכל בנק או גוף כלכלי אחר הקשורים בוול-סטריט, ויצרה שרשרת קשרים מסועפת שבה כל חוליה משפיעה על השרשרת כולה.

ואז באחד הלילות של ספטמבר 98' זה קרה - הבועה התנפצה לרסיסים. משבר מקומי ברוסיה, שהסתבכה בקשיים כלכליים והכריזה על שמיטת חובות, הפך לכדור שלג שהחל להתגלגל. קרן LTCM קרסה והביאה לעצבנות מדאיגה בכלכלה העולמית.

באותם רגעים נראה היה שהשוק שועט לעבר מצב אל חזור. במהלך דרמטי כינס אלן גרינספאן, היו"ר האגדי של הבנק המרכזי של ארה"ב, את כל ראשי הבנקים הגדולים בוול-סטריט ובאירופה לישיבה דחופה בדלתיים סגורות. רק "תפילות הכלכלנים" ובעיקר החלטה גורלית ויקרה מאוד על תכנית להצלתה של LTCM, הצליחו לחלץ את העולם ממשבר כלכלי עמוק.

משבר כלכלי מתגלגל לו

המשבר בשוק האשראי העולמי כיום מזכיר את המצב שהוביל לקריסת LTCM לפני כעשור.
הבורסות בעולם אמנם משנות כיוון ועולות מדי כמה זמן, אך המשבר שהחל בשוק משכנתאות ה-Sub Prime בארה"ב (משכנתאות ללווים בעייתיים) שהתפשט לכל העולם הכלכלי עדיין רחוק מסיום.

לאלו מביניכם שלא היו כאן בחודשים האחרונים, להלן סקירה היסטורית קצרה: לאחר אסון התאומים בספטמבר 2001, ובעקבות ריבית ה'פד' הנמוכה החלה עלייה חדה בביקושים לנכסים - וכך נולדו שתי בועות הענק - בועת הנדל"ן ובועת המניות.

בועת הנדל"ן התפוצצה ראשונה. עקב הריבית הגבוהה ששררה בשנת 2007 החלו מחירי הנדל"ן בארה"ב לרדת. אנשים לא הצליחו להחזיר את ההלוואות שלקחו ובנקים ומוסדות פיננסיים החלו לפשוט את הרגל. המפולת שהחלה בארה"ב הדביקה בורסות, בנקים, חברות וקרנות גידור בכל העולם. גלי ההדף המרכזיים הורגשו באירופה, באסיה, בקנדה ובאוסטרליה. המשבר לא פסח גם על תאגידים רבים, על חברות יצרניות, חברות שיווק ואפילו חברות הייטק.

שתי הבועות, כאמור, עדיין איתנו ותחושה של משבר כלכלי עולמי צפה ועולה שוב ושוב מעל פני השטח. השאלה הנשאלת היא, כמה זמן עוד נוכל להישאר יציבים כשרוחות חזקות של משבר מנשבות מסביב? והאם ניתן לנקוט בצעדים כלשהם, אשר יובילו לשינוי כיוון כלכלי ואולי ימנעו את המשבר הבא?

 

האיזון ההדדי העדין

משבר האשראי וקריסת LTCM ממחישים עד כמה המערכות שלנו קשורות אחת לשניה, ועד כמה כל תנועה מזערית עלולה לסכן את יציבותו של השוק כולו. משברים בהם גורם אחד "מדביק" גורמים נוספים ומביא את השוק כולו אל סף קריסה הם חלק מסממניה של הגלובליזציה הכלכלית. כל הניסיונות להתמודד מול תופעות אלה באמצעות חיזוק יכולת החיזוי של מודלים כלכליים נדונו עד כה לכישלון.

כדי לספק פתרון כולל ומקיף למגוון הבעיות שהמציאות מציבה בפנינו, עלינו להתבונן באיזון המופלא שקיים בטבע. רק אם נבין את החוקיות הכללית על פיה פועלת המערכת שבתוכה אנו חיים - מערכת הטבע, נוכל לחזק את יכולת החיזוי שלנו באשר לעתיד. כך, טוענת הקבלה.

מה היא אם כן אותה חוקיות?

חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה פרופ' גונתר בלובל, חוקר בכיר במכון רוקפלור היוקרתי למחקר רפואי בניו יורק, התראיין לאחרונה לעיתון "קבלה לעם" ואמר שגם המדע סובר שעקרון ההדדיות הוא המפתח לקיומה של כל מערכת בטבע. "הדוגמא הטובה ביותר לכך" אמר בלובל, "הם תאים בגוף חי. התאים מתחברים זה לזה על ידי נתינה הדדית למען הגוף כולו. כל תא בגוף מקבל את הדרוש לקיומו, ובכל יתר כוחותיו דואג לכללוּת הגוף". למעשה, בכל הדרגות בטבע פועל הפרט לטובת הכלל שאליו הוא שייך, ובכך הוא מוצא את שלמותו. האיזון ההדדי העדין הוא זה שמאפשר את החיים ועליו מושתתות כל המערכות בטבע.

המערכות שבנינו

המערכות המלאכותיות שהחברה האנושית בנתה לעצמה, עומדות בניגוד גמור להרמוניה השוררת בטבע. בבסיס ההתנהגות האנושית המניעה את המערכות הללו ניצב האגו, שמעדיף תמיד את האינטרס האישי הצר על פני טובת הכלל, ומחזק את הרדיפה אחר השגת עושר, כבוד ושליטה, גם (ובעיקר) על חשבון האחר.

בהקשר הכלכלי, ניתן לראות כי האינטרסים הצרים של בעלי ההון ובעלי המניות עומדים בראש סדר העדיפות של החברות. יש שיאמרו: "חברות רבות תורמות לקהילה ומספקות רשת ביטחון חברתית". פעולה זו ראויה אמנם לשבח, אך קשה שלא לתהות שמא צעדים אלה אינם, בסופו של דבר, הרצון הבסיסי של כל חברה להאדיר את שמה בתקשורת ולהפיק רווח פרסומי ותדמיתי.

ובדיוק בנקודה זו אנו דוחקים את עצמנו אל הפינה: ככול שאנו רוצים להתכנס יותר בעצמנו, אנו שבים ומגלים שאנו קשורים זה לזה דרך המערכות המלאכותיות שבנינו, כבולים בכבלים שפשוט לא ניתן להתיר. מבלי להיות מודעים לכך, כל פעולה שלנו, ולו הקטנה ביותר, עלולה להביא לשינויים מרחיקי לכת במקום אחר בעולם. ולהיפך. האגו והגלובליזציה כולאים אותנו בתוך מעגל קסמים ולא מאפשרים לנו מרחב נשימה.

אם במדע "אפקט הפרפר" זה הכינוי הרווח לאותו גורם בסיסי, היוצר אי-סדרים ותנודות קיצוניות במערכות הטבע, הרי שבעידן הגלובליזציה "אפקט הצרכן" עובד באותה הצורה, ומהווה גורם קריטי בכל משבר כלכלי. כי כל פעולה שלנו כצרכנים משפיעה על מערכות רבות שאין לנו כל ידיעה עליהן.

מה למשל היה קורה, אם רבקה מפתח תקווה הייתה יודעת שלמסע השופינג שהיא עורכת בקניון הקרוב לביתה יש השלכות משמעותיות מאוד על חייהם של בני אדם רבים ברחבי העולם? המוצר שתקנה יכול לקבוע אם מפעל כזה או אחר ימשיך לתפקד, אם אנשים יועתקו מתחום מושבם, אולי יינצלו מרעב, אולי ידוכאו עוד יותר? גם כאשר דני מפרדס חנה מזפזפ בין ערוצי הטלוויזיה בביתו הוא גורם לשינויים בשוק הפרסום. בלחיצה על השלט הוא משפיע על משרותיהם ועתידם של מאות אנשים...

בשנים האחרונות עולמנו הפך למעין כדור בדולח שכל סדק קטן יכול לגרום להתנפצותו. אירועים נקודתיים כמו משבר המשכנתאות בארה"ב, מפגעי טבע, התקפות טרור ומתיחות צבאית במפרץ הפרסי משפיעים ישירות על מחירי הסחורות העולמיים ומהווים סיכון ליציבות הכלכלית העולמית.

השאלה היא: איך הצלחנו להגיע למצב שבו נדמה שכל רגע הקרקע עלולה להישמט תחת רגלינו?

הפתרון, אומרת הקבלה, די פשוט. לא צריך להיות כלכלן מבריק כדי להבין אותו.

במקום להתאים את מערכת הקשרים בינינו, לזו שקיימת בטבע, בנינו לצדה רשת נוספת, מלאכותית, המושתתת על אגואיזם בכך למעשה, יצרנו כרוניקה של משבר ידוע מראש.

בין אם נרצה בכך ובין אם לא, אנו מהווים חלק בלתי נפרד מהטבע ובטבע יש חוק - כדי שמערכת תצליח לשרוד עליה לקיים את חוקי הטבע. ועד שזה לא יקרה, המערכות שנבנה ימצאו בזעזועים מתמידים ואנחנו נמשיך להימצא בחוסר ודאות לגבי עתידן. אם ברצוננו להימנע ממשברים חריפים עוד יותר, אנו זקוקים לשינוי כיוון מיידי.

הפתרון למשבר - חינוך לחוקי הטבע

האגו שעומד בבסיס כל המערכות שבנינו הוא הגורם היחיד שמנוגד לחוקי הטבע. לכן, כדי לייצב את המערכות האנושיות, עלינו לתקן את היחסים האגואיסטיים בינינו. איך ניתן לעשות זאת? רק על ידי חינוך. כשקברניטי המשק יחליטו להתמודד עם המחלה מהשורש, במקום להמשיך ולספק לעולם משככי כאבים, יהיה עליהם לנקוט במספר צעדים ראשוניים:

  • ראשית, יש להשתמש במערכות הסברה השונות כדי להביא לידיעת האנשים שאנו גוף רב-תאי ושכולנו קשורים זה לזה. כל תא ותא במערכת האנושית יצטרך להבין שהמודל הכלכלי הרווחי ביותר עבורו הוא אושרו של אדם אחר. רק כך הוא יוכל להבטיח את יציבותו.
  • לצד זה, יש להביא למודעותם של האנשים את הסיבה למשבר. יהיה עליהם להבין שקיימת חוקיות שעל פיה פועלת כל מערכת הטבע, ושהטלטלה שאנו חווים כיום נובעת מכך שאנו פונים נגד החוקיות הזו. את זאת ניתן יהיה לעשות על ידי שימוש בדוגמאות רבות על אופן תפקודן של המערכות בטבע ועל יחסי הגומלין וההדדיות ביניהן.
  • במקביל לתהליכים אלה, מקבלי ההחלטות יצטרכו ללמוד כיצד מתפקדת המערכת הכללית של הטבע, ולהשליך ממנה לגבי השינויים שנחוץ לבצע בכלל המערכות האנושיות כדי להביאן לאיזון. הדבר המעודד הוא שכבר קיימת שיטה שמלמדת את החוקיות בבסיס מערכת הטבע - חכמת הקבלה.

רק אם נתחיל לפעול בכיוון הכרחי זה, נצליח להוציא את העולם מהבוץ הכלכלי והכללי בו הוא שקוע היום עד צוואר, ולהובילו לחוף מבטחים החף ממשברים. כשעולמנו יתחיל לנוע לעבר האיזון עם הטבע, התוצאות לא יאחרו לבוא.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>hafatza</p><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content