Left Sidebar Content

משמעות החיים

ארבעת השלבים שביסוד החיים

הלב שלנו מורכב מארבעה חדרים, המוח מארבע אונות, כל מולקולת דנ"א מארבע תת-יחידות. הרבה דברים בטבע מחולקים לארבע. מדוע זה כך? מאיפה זה נובע? כדי להבין זאת נצטרך לצלול אל יסודות הבריאה.

החלוקה לארבע טבועה בכל פרט במערכת הטבע, כך מלמדת חכמת הקבלה. באופי שלנו, ביחסים בינינו, בכל תחום ובכל היקום. אם נכיר את השורש הרוחני לחלוקה לארבע, נדע כיצד לגשת נכון לכל תופעה. רגשית ושכלית, חומרית ונפשית, בתוכנו וסביבנו.

מאיפה נובעת החלוקה לארבע? מיסוד הבריאה. לפני המפץ הגדול, לפני היווצרות היקום, לפני התהוות מושגי הזמן והמקום, לפני הכול, קיימים ביסוד הבריאה בסך הכול שני כוחות. כוח האור וכוח החושך, כוח הנותן וכוח המקבל. המושג "אור" אינו מתייחס לאור שאנו מכירים, אלא למין אנרגיה או כוח של נתינה. ומולו מושג החושך, כוח של קבלה, שנקרא גם "כלי".

כוח האור, שרצונו לתת, הוא הראשון. הוא מפתח את הכלי, כ"רצון לקבל" שיהיה מוכן לקבל ממנו את כל טובו. ואז נוצר מצב שבו האור והכלי, הנקראים גם בורא ונברא, נמצאים יחד - בורא בתוך נברא. המצב הזה נקרא בשפת הקבלה "הבחינה הראשונה". בחינה, מלשון הבחנה.

בהמשך, לאחר שהאור מפתח את הכלי כך שירצה לקבל ממנו הכול, הוא גם מוסר לכלי את תכונתו. מהי תכונת האור? לתת, לאהוב, להשפיע טוב, להעניק חיים. הפוכה בדיוק מתכונת הכלי, שרצונו רק לקבל לעצמו. כתוצאה מהתרשמות הכלי מתכונת האור, מתחיל הכלי לרצות להידמות לאור, להיות כמוהו. הרצון הזה נחשב להבחנה נוספת שרוכש הכלי, הבחנה שנקראת בשם "הבחינה השנייה".

אחרי שהכלי רוצה בכל מאודו להיות כמו האור, הוא מתחיל לחשוב למי יוכל לתת ומה יש לו בכלל לתת. כיצד יוכל לבצע פעולת נתינה כמו האור, וכלפי מי. הרי הוא רק רצון לקבל הנאה ותענוג. ואז הוא מבין שהאפשרות היחידה שלו לתת, היא לקבל את האור מתוך כוונה לגרום בכך הנאה לנותן שמולו. הוא כאילו פונה אל האור מעצמו ואומר: רק מפני שאני רוצה להיות כמוך, אוהב ונותן, אני מסכים לקבל ממך, כדי לגרום לך בכך הנאה. ההבחנה הזו נקראת "הבחינה השלישית".

לאחר שהכלי מקבל את האור מתוך כוונה לגרום לאור הנאה, מתחיל הכלי להרגיש שהוא מקבל מכך תענוג אדיר. האור ממלא אותו, והכלי מרגיש עד כמה האור אוהב אותו, נותן לו. הוא מתחיל סוף סוף להבחין בעצמו מהו יחסו של האור אליו. התענוג העצום שהוא מרגיש מעורר בו את הרצון ליהנות מהמצב הזה ככל יכולתו. ההבחנה הזו נקראת "הבחינה הרביעית". היא מביאה את הכלי למצב שהוא כבר בכלל לא חושב על לתת משהו לאור, אלא מרוכז בתענוג שלו עצמו. התפתחה בו החלטה והרגשה עצמית, "אני רוצה ליהנות!", ולכן רק הבחינה הרביעית נחשבת לנברא ממש.

התהליך המורכב שסקרנו כאן בקצרה נקרא "ארבע בחינות של אור ישר". הוא נמצא ביסוד הבריאה ובסופו התהווה הנברא, כרצון לקבל הנאה ותענוג. הנברא הראשוני הזה עובר תהליכים רבים שנלמדים בחכמת הקבלה, ובסופם מתהווה העולם שלנו. אם נחקור את התהליכים שקורים בעולמנו בדומם, בצומח, בחי ובמדבֵּר, בכל בריה ובריה, בקשר שבין פרטים שונים בבריאה, אפילו בתוך הרקמות שלנו, נראה שם את אותה התפתחות בת ארבעה שלבים. המבנה הזה קיים גם בתחום הטכנולוגי, בחשמל, באלקטרוניקה, ודאי וודאי שביחסים בין בני אדם.

מעבר להבנה מאיפה נובעת החלוקה לארבע, טמון בתהליכים המתרחשים ביסוד הבריאה גם סוד האהבה. כדי לפצח אותו, נתבונן בהמשך ההתפתחות של אותו "רצון לקבל" ראשוני. לאחר שבבחינה הרביעית הוא מחליט שרצונו להתמלא בכל האור, ההנאה הזו מתחילה כמו לחנוק אותו.

מצד אחד, הוא נהנה מכך שהבורא ממלא אותו ואינו חושב על כלום מלבד ליהנות, מצד שני, בסופו של דבר הוא רואה שבכך הוא הפוך מהבורא. הבורא ממלא אותו בכל טוב, אוהב, עוטף, מחבק, ואילו הוא בכלל לא חושב עליו בחזרה, אלא מרוכז בהנאה שלו עצמו. תחושת ההפכיות הזו בונה בו טרגדיה פנימית, פיצול פנימי, עד שהוא מחליט שאין הוא מסוגל לקבל יותר. ההחלטה הזו נקראת "צמצום", ובה הנברא קורע את הקשר שלו עם הבורא. הוא כאילו דוחה את הבורא לאחור, נשאר לבד, ואומר: מעתה ואילך, אהיה מוכן לקבל ממך, אך ורק בתנאי שגם אני אוכל להחזיר לך. כי הרגשת הפער האיכותי בינינו גרמה לי בושה כה גדולה, ואני לא מסוגל לסבול אותה יותר. אני מרשה לך לאהוב אותי, רק במידה שבה אוכל גם אני לאהוב אותך בחזרה.

ועכשיו לסרט שנקרא "החיים שלנו". אנחנו חלקים מאותו נברא ראשוני, שהגיע למסקנה שהוא חייב ללמוד לאהוב כמו הבורא. אותו צמצום שהזכרנו ותהליכים נוספים שקורים אחריו, מביאים בסופו של דבר להיווצרות העולם שלנו, שבו האור אינו מורגש כלל. הבורא נסתר.

אנו מגלים את עצמנו בעולם מלא באנשים, עם חלקם אנו במערכות יחסים כאלה ואחרות, בסוגים שונים של קשרים. משחקי אגו, שנאה, אהבה, בושה, כבוד, קנאה, תאווה, מעין מעבדת יחסים שבה אנו אמורים ללמוד איש על רעהו מהי אהבה, ומתוך כך להבין מה זה לאהוב את הבורא. אהבה אמיתית היא אהבה שאינה תלויה בדבר, ללא תנאי, ללא תלות בתענוג שהיא מסבה לי, יחס חד סטרי, ממני החוצה.

המאמץ לפיתוח אהבה לכל הבריות שבעולם מביא לגילוי כוח האהבה שנמצא מעל לכל הבריאה, לגילוי הבורא. גילוי הבורא עונה על כל השאלות ומונע את כל הסבל. ואז מתברר שכל העולם הזה קיים, רק כדי שמתוכו נפתח רצון עצמאי להשיג את השורש העליון של האהבה. וכשתהיה בנו אהבה כמו של הבורא, נוכל לפתוח את עצמנו בצורה כזו שהוא יתגלה בינינו. אנחנו נהיה כמו כלי, כמו ספל, האור שלו ימלא אותנו ושוב נהיה אחד, בורא בתוך נברא.

מן המקורות

"התפשטות אור אינסוף לד' בחינות היא כדי לגלות הכלי, שהוא הרצון לקבל".

"אי אפשר שהרצון לקבל יהיה נגלה באיזו מהות, זולת בד' בחינות, והוא סוד ד' אותיות הויה".

"כללות כל הרע, אינו רק אהבה עצמית, הנקרא אגואיזם, להיותו הפכי הצורה מהבורא, שאין לו רצון לקבל לעצמו, ולא כלום, אלא רק להשפיע".

"אהבת זולתו הוא המעבר היחיד והמיוחד אל אהבת הבורא".

בעל הסולם - הרב יהודה אשלג

"מטרם שיוצאים מאהבה עצמית, אין האדם מסוגל להרגיש את האור. ומשום זה צריכים מקודם לצאת מאהבה עצמית, אחרת שורה עליו סוד הצמצום".

"מה הוא הרע שלנו, שמסיבה זו אין לנו טוב ועונג? הווי אומר, שאינו לא פחות ולא יותר אלא אהבה עצמית שבנו, שהיא המפריעה לנו מלקבל את הטוב ועונג".

הרב"ש - הרב ברוך שלום אשלג

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 746,747 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".    

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>hafatza</p><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content