ארכיון אקטואליה חברתית

מינימליזם. טרנד. פשטות. עוד ועוד אנשים מחליטים לצמצם את הרכוש, לברוח מכל החומר והלחץ של החיים המערביים, ולחיות בסגנון הרבה יותר רגוע. מאיפה זה נובע? לאן זה הולך? והאם זהו סוד האושר?

גירויים חיוביים או שליליים מסייעים לאלף חיה, כלומר להקנות לה התנהגות חדשה. האם כדאי כך לעצב גם את התנהגותם של בני אדם? מהו ההבדל בין שינוי התנהגות על ידי פרסים ועונשים לבין התפתחות של ממש?

מערכות יחסים הן דבר מורכב, והתקשורת בהן מרובת קצרים. איך נכון לדבר על מה שמפריע לנו, באופן שיקרב ולא ירחיק? על מה חשוב להקפיד בדיבור עם הילדים? איך מתמודדים עם האהבה של סבתא שמעמיסה אותם בממתקים? מספר עקרונות לשיפור הקשרים בין אנשים

כשאנחנו מדברים עם אנשים, או כשהם מדברים אלינו, לפעמים יש בינינו מחסומים. חסמי תקשורת, קוראים לזה המומחים, ומציינים גורמים כמו שמיעה סלקטיבית, פרשנות אישית או תפיסה רגשית. האם נוכל לזהות שורש אחד לכל החסמים הללו?

יש טיפוסים רגישים לזולת, אחרים כמו אבן. על מה יושבת הרגישות הזו, האם אפשר לפתח אותה ומה זה יכול לתת לנו בחיים?

חשיבה ביקורתית, חשיבה מעמיקה ולא שטחית, לא לקבל שום דבר כמובן מאליו, לשאול שאלות, להטיל ספקות. מדוע היכולת הזו חשובה לנו, ולאיזו רמה עתידה החשיבה הביקורתית להגיע בשיא התפתחותנו כיצורים תבוניים?

יש הרבה מצבים בחיים שיוצרים בתוכנו איזושהי התנגדות, להתנהגות מסוימת, לבן אדם מסוים, לדעה מסוימת. לפעמים קשה לנו להחזיק את ההתנגדות בפנים והיא מתפרצת בצורה אגרסיבית. במקביל, יש לא מעט מצבים שבהם אחרים מביעים התנגדות חזקה כלפינו, ואנחנו מקבלים זאת קשה מאוד. השאלה היא מהו הגורם הפנימי לתחושת ההתנגדות, ואיך אפשר לעבוד איתה כמנוף לצמיחה ולהתפתחות?

קריסה של עסקים, שרשראות של נדבקים, מישהו נופל, אחריו מגדל קלפים. אם זו לא הייתה המציאות הכואבת, אז היה מקום לקרוא לזה סרט, הבעיה היא שבתוך הרשת הזו כולנו לכודים. מה צריך לשדרג אצלנו בראש, כדי להתייחס נכון לכישלונות פרטיים, למזער נזקים ואפילו לגרוף רווחים?

אדישות חברתית. מין נורמה כזו שמשתרשת משנה לשנה. נראה שהחברה של היום, לא אכפת לה כמעט משום דבר. אנשים אדישים לסקטורים שלמים שסובלים, אדישים גם לדברים שמקשים עליהם את החיים, כמו יוקר המחיה או מצוקת הדיור שלא נותנת עתיד לילדים

מהו הקשר בין שנאה לאהבה? כיצד מתרחשים המעברים בין שני הרגשות רבי-העוצמה? האם אפשר לבנות מערכת שתשלב אותם בתבונה?

לא שייכים, לא מעורבים, מנותקים, אדישים. נראה שהמאפיינים הללו של חברה מנוכרת, כל הזמן מתחזקים. זה טוב, זה רע, זה טבע הדברים?

לחיות בהווה זה משהו שמדברים עליו בכל מיני תרבויות, תורות ושיטות, כמפתח לצמיחה. מה אפשר ללמוד על כך מחכמת הקבלה?

לא פשוטה מערכת היחסים שבין הכלל והפרט. מצד הטבע כל בני האדם חשובים, אבל לנו יש עם זה הרבה מאוד סיבוכים. מה אנחנו מפספסים? על החברה האינטגרלית שאליה נהיה מוכרחים להתקדם, מתוך הבנה והכרה או בלחצים וכאבים