Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה בעולם

בין מגפה לסגנון חשיבה

מגפה או מכת טבע אחרת היא בסך הכול תגובה. המערכת יצאה מאיזון, וכך היא מתקנת את כיוונה. במערכות האוטונומיות של הרכב זה מובן, הרבה פחות  בחיים עצמם. על הדרך לקחת שליטה, ולייתר את הצורך בתגובה מערכתית קשה.

אנחנו נמצאים במערכת שכוללת את הדומם, הצומח, החי והאדם. הטבע. כאשר חוסר איזון בהבחן מערכתי מסוים מגיע לקו האדום שלו, מתעוררים כוחות מערכתיים להשבת האיזון. לנו זה אולי מורגש כמכה כזו או אחרת, אבל מצד המערכת לא שייך לדבר במונחים של עונשים ופרסים. בטבע הכול חוקים, מזהים או לא מזהים.

נתבונן לדוגמה בתהליך ההיווצרות של כדור הארץ. היו תקופות של התקררות ותקופות של התחממות, עד שלבסוף נוצרו התנאים המתאימים להתפתחות החיים. כל שינוי כזה שבא, יכול מישהו להגדיר אותו כמכה, אבל נכון יותר לומר שהוא ביטוי לשאיפה המערכתית להגיע לאיזון ברמה יותר גבוהה.

בני האדם הם היצורים המפותחים ביותר בטבע. כאשר אנחנו מפרים את האיזון במערכת, יש לכך השלכות. היום כבר ברור שצורת החיים שלנו גורמת להתחממות גלובלית ויש לה תוצאות הרסניות. עם זאת, רובנו לא מודעים לכך שגם טיב היחסים בין אדם לאדם משפיע על כל מערכת הטבע, ומעורר בה את התגובות הכי חזקות. לכל מעשה, לכל דיבור, לכל מחשבה, יש השפעה מערכתית. 

מבחינה התפתחותית אנחנו נמצאים בפיגור, בחוסר איזון גדול מאוד. כבר בתחילת המאה הקודמת כתב "בעל הסולם", המקובל הגדול הרב יהודה אשלג: "באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד ולחברה אחת. כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו" (מאמר "השלום בעולם"). 

עוד הדגיש בעל הסולם לגבי האיזון שצריך להיבנות בקרב המין האנושי: "כדור ארצנו די עשיר לפרנס את כולנו. ולמה לנו מלחמת החיים הטרגית, המעכרת חיינו מדורי דורות?" (כתבי הדור האחרון). והוא מסכם: "שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, בזה יבוא העולם על תיקונו המלא" ("השלום בעולם").

שנים עברו, מלחמות עולם התחוללו, אבל עד היום אנחנו לא מעכלים את צורת ההתקשרות שאליה הכוחות האבולוציוניים דוחפים. העולם שבו אנחנו חיים נעשה גלובלי ואינטגרלי, כולנו משפיעים זה על זה ולכן גם תלויים זה בזה. ואם אנחנו באותה סירה, לא יעזור לי להיות חזק יותר ממך, עשיר יותר ממך. כולנו משפחה אחת גדולה, והיחס המתבקש הוא שכל אחד ידאג לכולם. 

נכון, זה מנוגד לטבע האגואיסטי שבוער באדם, אבל כוח הטבע הכללי דוחף אותנו להתקדם לשם. ללמוד לתפקד כמו גוף אחד מאוזן, בחיבור, בהשלמה, בהדדיות. בתמיכה מאדם לאדם. מי יכול להוביל את האנושות לשם? צוות המחקר והפיתוח של העולם. 

בשורשים של העם שלנו טמונה שיטה לחיבור מעל כל ההבדלים, שיטה לאחדות בין שונים ומנוגדים. אברהם לימד אותה ברבים, אחריו כל הגדולים, וכיום היא מפורטת בחכמת הקבלה. עד לתקופת החורבן היינו פחות או יותר מאוזנים בזכות אותה שיטה, אבל אחרי ששנאת חינם השתלטה עלינו, התרסקנו לחלוטין.

בתום אלפיים שנות ערבוב בעולם, הוחזרנו לכאן כדי לבנות חברה אינטגרלית שתוביל את האנושות למצבה המאוזן. הפיגור שלנו בביצוע המשימה מגביר את חוסר האיזון במערכת האנושית, וגם במערכת הגדולה יותר של הטבע הסובב. אין פרט אחד בטבע שלא קשור וכלול בכל יתר הפרטים שביקום. חוטים בלתי נראים קושרים בין כולם לכולם, בכל הרמות ובכל המישורים. 

אנחנו צריכים לעכל את התמונה הזאת וללמוד לתפקד בהתאם. אני קשור לכולם, כולם קשורים אליי, ולכן חוק הקיום המערכתי הוא "ואהבת לרעך כמוך". ואם באה עלינו מכה, בבריאות, באקולוגיה, בביטחון, בכלכלה, זה אומר שאיחרנו בהתפתחות הנכונה, והמערכת מגיבה לחוסר האיזון שהצטבר בתוכה.

שנקדים תרופה.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 446 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content