Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה חברתית

בית ספר לחיים

מה זה בית ספר רלבנטי? מישהו יכול להגדיר? איזו מסגרת תבטיח לילדים שלנו עתיד? בימים שבהם נשמעים מכל צד קולות שאומרים כי בתי הספר משעממים בטירוף וגם לא תורמים להצלחה בחיים, כנראה שיש צורך לחשב מסלול מחדש. 

לא מעט מנגנונים שהתרגלנו לנוכחותם בצורה מסוימת, הם בעלי אופי מאוד שמרני. כך קורה במנגנון הפדגוגי, כמו גם במנגנונים צבאיים ורפואיים. מנהלי מוסדות ובעלי תפקידים כמעט תמיד לא אוהבים שינויים. "ככה זה עובד", הם חוזרים ואומרים.

למעשה, בתי הספר שבהם גדלנו ואליהם גם ילדינו הולכים, קיבלו את צורתם בימי המהפכה התעשייתית. באותם ימים נוצר צורך גדול בפועלים שיהיו מסוגלים לקרוא, להפעיל מכשירים, למדוד, לחשב חישובים. לכן הקימו בתי ספר שיקנו לציבור כאלה כישורים. עם הדורות התכנים השתנו, אבל הסגנון נותר דומה: מורה, כיתה, תלמידים. אני מדבר, אתם מקשיבים. לשבת בלי לזוז, לעשות שיעורי בית ומבחנים. אתה שווה יותר, אתה פחות, ואתה, עם כאלה ציונים לא ברור מה יצא ממך בחיים. 

אבל הילדים של היום שונים. האגו שלהם כל כך מפותח, והם לא מסוגלים להיות תחת לחץ של אנשים אחרים. לא אכפת להם המסגרת ולא החוקים, לא התחזיות הקודרות ולא האיומים. אם מה שהמורים מדברים לא מעניין אותם, הם פשוט מתנתקים. הולכים לבית ספר בלית ברירה, כמה שיותר מתחמקים. בסך הכול די סובלים. לא חבל על השנים?

אחד השינויים שאפשר לבצע מיד קשור לסיורים לימודיים. במקום לשבת בכיתה ולשמוע על דברים תיאורטיים, כדאי להוציא את הילדים לכמה שיותר סיורים בשטח. לאזורים חקלאיים, למפעלים גדולים, לבתי עסק קטנים, לחברות וארגונים, לבתי משפט ולבתי חולים. לכל מקום שבו אפשר לראות באופן בלתי אמצעי כיצד מתרחשים דברים בחיים האמיתיים, ולהבין מה צריך כדי להצליח בכל מיני תחומים.

לטווח הארוך, השינוי המהותי שדרוש קשור לעדכון מטרת-העל של בתי הספר. אחרי דורות של קיבעון הגיע הזמן שנרשה לעצמנו לחשוב הכי פתוח שאפשר: מהם החיים הטובים ביותר שהיינו רוצים עבור ילדינו? ולא רק בשנות בית הספר, אלא בכלל, איזה עולם אנחנו מאחלים להם? איזה ערכים יש בו, איזה יחסים בין אדם לאדם?

במאה ה-21 שבה כל הידע זמין באינטרנט, בתי הספר צריכים להתמקד בבניית אדם חדש, חברה מתקדמת יותר, עולם משופר. 

גם אם מישהו יטען אחרת באופן פורמלי, לא זו המטרה העיקרית שמוסדות החינוך שמים לפניהם בפועל היום. אין גם כזה מקצוע, בהגדרה. אבל כשחושבים על זה, כמו שיש מורים למדעים, להיסטוריה וכן הלאה, האם לא כדאי שיהיו מומחים שזה יהיה תחום העיסוק שלהם? אנשים שילמדו לעומק את מגמת ההתפתחות של האדם, החברה והטבע, יבינו לאן אנחנו מתקדמים בהכרח, ויכינו את ילדינו לעולם של מחר? לא כסיסמה בעלמא, אלא כהגדרת משימה, שיש לה מאפיינים ברורים, תכנית עבודה ומדדי הצלחה.

רוצים או לא, העולם שלנו נעשה יותר ויותר מקושר. מצד אחד זה מלחיץ נורא, מצד שני יש לזה פוטנציאל נפלא. במציאות שבה יהיה מורגש בחוש שכולנו באותה סירה, מה שיידרש יותר מכול להצלחה זו חשיבה אינטגרלית. היכולת לקחת בחשבון את כולם, להבין כל אדם ולדבר עם כל אחד, להתחבר בטוב עם הזולת ועם כל הסביבה. זה מה שנקרא לבנות אדם במלוא מובן המילה, ואת זה עלינו להציב לבתי הספר כמטרה.

שיהיה לנו בהצלחה!

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 614 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content