Left Sidebar Content

משמעות החיים

גבולות ביחסים בינינו

גבולות במערכות יחסים הוא נושא מורכב מאוד. כיצד בונים קשר בין בני אדם שכל אחד מהם בנוי אחרת? האם הגדרת גבולות הוא תנאי מקדים לקיומה של מערכת יחסים טובה? מהי נוסחת ההתקשרות שטמונה במשפט "על כל פשעים תכסה אהבה"? מספר תובנות מחכמת הקבלה על שכל, רגש ואהבה.

גבול הוא מושג שנמצא כבר ביסוד הבריאה. החומר אשר ממנו אנו עשויים כנבראים הוא רצון ליהנות, אגו, והוא מחולק במבנהו לחמישה חלקים. לכן כל אדם בפני עצמו, עוד לפני שינסה לבנות מערכת יחסים עם מישהו אחר, מפוצל מלכתחילה לחמישה חלקים פנימיים שביניהם גבולות ברורים. התקשרות טובה בין אנשים מצריכה ראייה והבנה, איך כל חלק שבאחד מהם משתלב עם חלק מסוים באחר. באיזו דרך חמשת החלקים האלה נכנסים בחמשת החלקים שמולם, בכל מיני צורות ואופנים. הבנת הגבול והבנת ההתקשרות מייצרות מגוון אפשרויות של התקרבות והתרחקות.

אם נתבונן בזוג צעיר שרוצה לבנות קשר, ודאי שאין לו שמץ הבנה בכל האמור. למעשה הם מגששים באפלה, כי אין בידם איזה מכשיר כמו רנטגן שיוכל להראות את המבנה הפנימי של כל אחד, ולשרטט בעבורם את נוסחת ההתמזגות האופטימלית. משום כך, עליהם לאמץ כלל ברזל אחד: "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב). כלל זה יביא אותם בהדרגה לגילוי מבנה הטבע הפנימי שלהם, והם ירגישו ויבינו כיצד נכון להם להתקשר.

אנו לוקחים את הרגש ומנהלים אותו, ובתהליך הזה כלולים גם שכל, חשבונות ותוצאות. לשם כך עלינו לעבור מספר תרגילים והכנות, שיחרטו בנו את הידיעה שכדאי להתייחס לשני באהבה. לאהוב פירושו לחשוב לטובתו של האחר, להעמיד את עצמי לשירותו, לדאוג לכך שיגיע למצב הכי טוב. אם נשרת זה את זה כדי להביע אהבה, התוצאה מההתקשרות שלנו תהיה שנרגיש כל כך מחוברים, עד שלא נזדקק למילים. תהיה בינינו הבנה פנימית, לבבית, רגשית, אנו נימצא זה בתוך זה ונהפוך להיות כמו אחד.

איננו רוצים להגדיר גבולות מלאכותיים בהתקשרות בינינו, כאילו היינו חותמים חוזה אצל עורך דין. במקום זאת, עלינו לשמור באדיקות על דבר אחד בלבד: הכוונה להיטיב עם האחר. שאהיה מוכן לעשות לו טוב בכל מצב שיקרה בחיים, בכל דבר ועניין. וכשאותו אדם ירגיש יחס כזה ממני, הוא יהיה קשור אליי כמו תינוק לאימו האוהבת, שמשדרת לו שכל כולה בשבילו.

כדי להגיע למערכת יחסים ברמה כזו צריך לשבת יחד ולתרגל, ללמוד מה קורה בין בני אדם שמשתדלים להתחבר זה לזה באהבה. חכמת הקבלה מדברת על כך הרבה, מפרטת את השלבים בתהליך שמביא אנשים שונים להיות כגוף אחד. מומלצים ביותר המאמרים שכתב הרב"ש (הרב ברוך שלום אשלג), בנו וממשיך דרכו של "בעל הסולם" (הרב יהודה אשלג). אמנם במאמריו מדבר הרב"ש על יחס בין אדם לחברו ובין האדם לבורא, אבל אותם עקרונות ההתקשרות נכונים לכל מערכת יחסים. לימוד זוגי של מאמרים אלה, המדברים על טבע האדם ועל תיקונו בכיוון של חיבור ואהבה, תרכך אותנו ותכין אותנו להתקשרות פנימית יותר זה לזה. בהדרגה ובעדינות, הגבולות שיש בינינו יתמוססו אחד אחד.

אנחנו נלמד את הטבע שלנו כנבראים, ואת טבעו של הבורא. הנבראים, כולם מיוסדים על טבע אגואיסטי, ואילו הבורא כולו השפעה טובה, אהבה ונתינה. בגלל ההפכיות הזו הבורא נסתר מאיתנו, איננו יכולים לתפוס אותו בחושינו האגואיסטיים. כדי לגלות את הבורא ולזכות לשלמות ולנצחיות, עלינו לרכוש חושים הפוכים, רוחניים. על פי חכמת הקבלה זוהי המטרה הגדולה של החיים, והיא צריכה להיות מושגת במהלך קיומנו בעולם הזה.

קשר מתוקן בין אנשים הוא המקום היחיד שבו אפשר לגלות את הבורא. דווקא בהתקשרות מיוחדת בינינו אנו יכולים להגיע למצב שבו נצא מהגבולות שלנו. לא נשבור אותם, אלא נרכך אותם יותר ויותר, עד שניכנס זה לתוך זה קצת יותר. אנו נבין איך לעזור זה לזה לעשות זאת, איך להסתובב האחד כלפי השני, איך להעמיד את עצמנו בצורה שתסייע לבני הזוג שלנו. אדם לבדו לא יכול להוציא את עצמו מגבולות האגו שלו, אלא רק בעזרת האחר. כשנתחיל לעבוד כך בהדדיות נראה איך הגבולות שלנו מיטשטשים, וכל אחד כבר מסוגל לחיות קצת בתוך השני. בדרך זו לא נזדקק לשבירה של הגבולות, אלא הם ייעלמו אט אט, על כל חמשת השכבות הפנימיות שבהם.

כך נגיע למצב שנהיה באמת מסוגלים להתמזג זה בזה. ואז, מתוך התמזגות מלאה עם הזולת, ייעלמו מהרגשתי גם הגבולות שיש עתה ביני לבין המציאות בכלל. אני אתחיל להיכלל במציאות כולה, עד שארגיש שאני והמציאות זה כביכול אותו דבר. אין גבול. אני מתמזג עם כל האוויר, עם כולם. מתחיל לראות שאין סביבי דומם, צומח, חי ובני אדם, אלא זה הכול אני. לא בדמיון, אלא בהרגשה הכי מוחשית וברורה שיש, מה שנקרא בחכמת הקבלה "השגה". וכשהכול זה באמת אני, כל כולי מתמלא באהבה, שזהו הבורא. כוח האהבה הכללי שבבריאה, הכוח האחד.

אם כן, הגבולות ניתנו כדי שנלמד לדלג מעליהם ולהתקשר. כל דחייה וכל ריחוק, הם הזמנה לחיבור והתקרבות. אין טוב בלי רע, אין אהבה בלי שנאה, אין אור בלי חושך שמקדים לו. יוצא שהטבע יצר בינינו גבול, רק כדי שמתוכו נוכל ללמוד מהו "אחד".

מן המקורות

"צריך לדעת, שאהבה נקנית על ידי מעשים. בזה שנותן לחברו מתנות, אזי כל מתנה ומתנה שנותן לחברו, הוא כמו חץ וכדור, שעושה חור בלבו של חברו. וגם שלבו של חברו הוא כמו אבן, מכל מקום כל כדור וכדור עושה חור. ומהרבה חורים נעשה מקום חלל. ואז נכנסת האהבה של הנותן מתנות במקום חלל הזה. וחמימות האהבה מושכת אליו ניצוצי האהבה של חברו. ואז משתי אהבות מתרקם לבוש אהבה, שהלבוש הזה מכסה את שניהם. זאת אומרת, שאהבה אחת מסובבת ומקפת את שניהם, וממילא שניהם נעשו אז לאיש אחד, משום שהלבוש ששניהם מתכסים בו, הוא לבוש אחד".

הרב"ש, מאמרי "דרגות הסולם", כללות האדם

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1034 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content