Left Sidebar Content

מדע ותפיסת המציאות

גן עדן וגיהינום

בדתות שונות מבטיחים לאנשים גן עדן או גיהינום. תהיו צייתנים תקבלו תפנוקים, ואם לא צפו פגיעה, ייסורים עצומים. האם יש איזו אמת שמסתתרת מאחורי הדברים?

נתחיל מבירור קטן של דברים מאוד גדולים. אדם נולד עם גנים מסוימים, במשפחה מסוימת, וקיבל חינוך שקבעו לו ההורים. אחרי עשרים שנה בערך הוא מתחיל חיים של אדם בוגר, כשבעצם כולו מעוצב על ידי נתונים פנימיים וחיצוניים שלא הוא בחר. במציאות כזו, אם נחשוב פתוח, האם מוצדק בכלל לשפוט אותו על מעשים טובים או רעים? ניפחו אותו בכל מיני ערכים, תבניות חשיבה, צורות יחסים, והוא פעל כפי שפעל. הייתה לו אפשרות אחרת? אולי הבירור קצת מלחיץ כי הוא משמיט את הקרקע מתחת אחריות הפרט בפני החברה, אבל בהקשר של סיפורי גן עדן וגיהינום בהחלט מוצדקת התהייה.

איך שלא יהיה, הבה נניח בצד את הדמיונות לגבי מה שקורה אחרי המוות. גן עדן וגיהינום, על פי חכמת הקבלה האותנטית, הם מושגים המתארים מצבים פנימיים שעובר אדם שמתפתח מבחינה רוחנית, עד שהוא מגיע לצורתו המתוקנת. כאן ועכשיו. כלומר, במהלך חייו בעולם הזה.

איך זה בדיוק קורה? מתישהו, באמצע החיים, מבצבצת באדם תחושה שמה שהוא עושה, לא הכי שווה. אפור כזה. ופתאום הוא מרגיש צורך עמוק לחפש משמעות גדולה. כך מביאים אותו לחברה מיוחדת שעוסקת בהתפתחות רוחנית לפי שיטת הקבלה, ובה הוא יכול להתחיל לפתח את עצמו.

מהי התפתחות רוחנית? שדרוג היוצרות הפנימיים שבאדם. מצד הטבע, אנחנו בנויים מרצון לקבל הנאה ותענוג לעצמנו. גם כשזה על חשבון אחרים. אגואיסטים. התפתחות רוחנית משמע להפוך את כיוון הפעולה של הרצון ליהנות, כך שיעבוד לטובת הזולת. זה נקרא גם "תיקון". מה נותן התיקון לאדם? כניסה לחיים אחרים, גילוי של עולם עליון.

תהליך ההתפתחות הרוחנית כולל סולם של 125 שלבים. בכל שלב האדם עובר מצב שנקרא גיהינום, ומצב שנקרא גן עדן. גיהינום זו ההרגשה שהוא נמצא תחת שליטת הרצון להיטיב לעצמו בלבד, מה שמנוגד למגמת ההתפתחות הנכונה. האדם סובל מהגילוי הזה נורא, מתבייש בתכונות המקולקלות שמתגלות בתוכו, ומרגיש אש שורפת. זה מניע אותו לתת מאמצים נוספים לתקן את עצמו, לכוון את עצמו להשפיע כל טוב לזולת, לאהוב ולתת. ככל שהוא יוצא מעצמו וחי בתוך האחרים, הוא מרגיש גן עדן. היחס לאחרים כמו לעצמו, פותח לו את הרגשת העולם העליון, שבו הוא מגלה את הנשמה שלו וממלא אותה באור.

במבט כולל, מהו הדבר העיקרי שחסר בחברה שלנו היום כדי שחיינו יהפכו פחות קשים, יותר מהנים? הרגשת בושה על איפה שאנחנו נמצאים, ביחס למקום המפותח שאליו חייבים כבר להתקדם. העולם נעשה מקושר יותר ויותר, התלות ההדדית גוברת, ואם האגו ימשיך להשתולל מצבנו יהיה רע ומר. העתיד יכול להיות רק מחובר. התחשבות, תמיכה, חיבוק חם. בסופו של דבר נהפוך כולנו לאגודה אחת, כל השאלה היא כמה כוח, זמן וסבל זה עוד יעלה. 

גן עדן לפנינו, גיהינום פאסה.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 406 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content