Left Sidebar Content

קבלה לעם בתקשורת | הארץ

האדם אינו עץ השדה

העיתון "קבלה לעם" הופץ לקראת ט"ו בשבט ברחובות הערים, ברכבת ובבתי קפה צמחוניים

יש סוג של מטאפורות שכדאי, נדמה לי, להיזהר מהן זהירות יתרה. אולי אפשר לכנותן "המטאפורות הצמחוניות". כלומר, מטאפורות שנשענות על ה"טבעי" או ה"אורגני" כדי לתאר את מצבו הרצוי של האדם; מטאפורות ששואבות השראה מהטבע כדי לסייע לנו לבנות תרבות. הן תמיד יפות, המטאפורות הצמחוניות. פואטיות. אבל כשהן יוצאות מן השירה אל הלשון השגורה הן לפעמים מפוקפקות.

העיתון "קבלה לעם", שנמסר לידי ברחוב בשבוע שעבר, מהדהד כל כולו מטאפורה אחת כזאת: "כי האדם עץ השדה". זהו עיתון שמבקש "להפיץ את חוכמת הקבלה" לכל דורש. בגיליון הנוכחי, המוקדש לט"ו בשבט, משתמשים הכותבים (בשם אחד מחכמיהם, הרב"ש) בפסוק הנודע מספר דברים כמטאפורה כושלת: עץ השדה, הם אומרים, מסמל את האדם שהבשיל ומוכן להתפתחות רוחנית, והעבודה הרוחנית של האדם משולה לעבודת הטיפול בעץ השדה. מזבלים את העץ, מעדרים, מייבלים, מפרקים, מאבקים ומסקלים. והנמשל: מתמקדים בעיקר, חוקרים את הנפש פנימה, מסלקים כל מראית עין, חותרים רק לעשייה לשמה. כלומר, האדם במטאפורה הזאת הוא בו בזמן העץ והגנן. וזה הרי יותר מדי; זה לא עובד.

הפסוק המקורי נמצא בספר דברים, בפרק העוסק בהלכות כיבוש ומצור, ועולה ממנו אמירה ברורה יותר על הקשר שבין האדם לבין עץ השדה: "כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה לתופשה לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור". ובהמשך, ליתר הבהרה: "רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא, אותו תשחית וכרתת ובנית מצור על העיר".

הפרשנות המשכנעת ביותר לפסוק, נדמה לי, היא שבזמן כיבוש אין לכרות עצי פרי, כי הם מקור חיים לאדם הלוחם. רק עצים שאינם מניבים פרי, וזה מן הסתם לא כולל עצי זית, אפשר לכרות, ולהשתמש בהם לצורכי המצור. אין כאן טענה שעץ השדה הוא קרוב-נפש לאדם, ולכן הוא מוגן ואסור להכריתו; הרי ממילא מדובר בפרק שכולו עידוד והמרצה לכבוש, לשעבד ולהרוג בני אדם.

"פרח שנקטף" אומרים על חייל צעיר שמת, או על צעירה שנדרסה למוות, ומוציאים כך את המוות מההקשר של אחריות אנושית (הרג, נהיגה פרועה); את "אל נא תעקור נטוע", אימצו המתנחלים מסיני כמשנה תוקף "טבעי" ונצחי לעמדה פוליטית מקומית וזמנית; "שלא כדרך הטבע" הוא כינוי ליחסי אהבה ומין - טבעיים מן הסתם - שאינם רצויים בקרב אנשים המחזיקים בתפישות תרבותיות מסוימות. מה ש"לא טבעי", אינו ראוי.

השימוש במטאפורה הצמחונית אינו רק עניין של נאיביות בלתי מזיקה; פעמים רבות הוא כלי בידי כוחות שמרנים. וזה מעניין, כי התרבות היא ממילא כל מה שאינו טבעי. או כמו שפרויד הגדיר זאת ב"תרבות בלא נחת": "המושג 'תרבות' מציין את סכום כל ההישגים והמוסדות, שמכוחם התרחקו חיינו מחיי בעלי החיים שאנו צאצאי-צאצאיהם; הישגים ומוסדות המשרתים שתי תכליות: הגנה על האדם מפני הטבע וויסותם של יחסי בני האדם בינם לבין עצמם".

האדם אינו עץ השדה. האדם, ברצותו, הוא שמטפח ומשקה את העץ; נשען עליו או משתאה מיופיו; כורת אותו, אם נחה עליו רוחו, או בונה ממנו כלי משחית; וגם מפיק ממנו נייר עיתון, אם כך נאה לו.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content