Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה בארץ

הבועה הישראלית

כשרואים איך התקשורת במדינות אחרות מתייחסת לישראל, לפעמים מרגישים שבארץ אנחנו חיים בתוך בועה. מנותקים. מציירים לעצמנו שהעולם מתייחס אלינו הרבה יותר טוב מכפי שהוא אכן מתייחס. האם בטוח יותר לחיות בתוך בועה, או שאולי עדיף לפוצץ אותה? נקודת מבט ייחודית על הבועה הישראלית, מתוך חכמת הקבלה.

ראשית כדאי להבין את טבע הבועה הישראלית. היא מיוסדת על אגו מפותח, על תחושה שאנו מיוחדים, שאין כמונו בעולם. מאיפה זה נובע? ביסודות שלנו, אנחנו באמת בנויים קצת אחרת מכולם. 

אין כאן מקום לגאווה, אבל אלה העובדות: אנחנו באים מחברה קדומה שנבנתה סביב האידיאה של אברהם. הוא דיבר על אחדות הכול, על חסד ועל אהבה, על חיבור בין אנשים שונים. משהו מהגישה הזו נרשם בנו לנצח ונמצא עד היום. משום כך, יש לנו איזו נטייה לחיבור שיכולה להיראות קצת ילדותית או נאיבית, ומצד שני גם נטייה להצלחה. ודאי שגם בעמים אחרים קיימות נטיות כאלה, אבל אצל יהודים הן מוגברות במיוחד כפי שמוכיחה ההיסטוריה.

חזרה לבועה הישראלית: האגו המוגבר גורם לכך שאנחנו לא כל כך שומעים את האחרים. אנחנו בונים את התיאוריה שלנו, וחיים בתוכה. אבל זו לא המציאות הריאלית, אלא מה שאנחנו מציירים כתמונה.

החיים בתוך בועה מאפיינים לא רק את המדינה, אלא גם את כל אחד ואחד מאזרחיה. כל ישראלי חי בתוך בועה, בונה לעצמו תפיסת עולם משלו, וקשה מאוד להזיזו מנקודת מבטו. אנחנו כמעט ולא מסתכלים על ישראל כהויה אחת, אלא רק כשכולנו נקלעים לאיזו צרה כללית.

החיים בתוך בועה לא מאפשרים לנו לממש את מלוא הפוטנציאל שלנו. הבועה הפרטית מונעת מאיתנו לראות שהרווחים הגדולים מצויים בחיבורים נכונים בין אנשים. אם נלמד לפוצץ כל אחד את הבועה האגואיסטית שלו, להתקשר לאחרים ללא גבולות או מחיצות, נגיע למצב שממש ייפול עלינו כל טוב מהשמיים. אם תרצו, אין זו אגדה.

חיבור נכון פירושו שאני והזולת נמצאים ברצון אחד, בחיבוק, לא מרגישים שיש קרע כלשהו בינינו. לצורך המחשה, נניח שנופל זהב מהשמיים - להיות מחוברים משמע להרגיש שהשפע הזה שייך לשנינו כאחד. ויותר מזה: במקרה הצורך להיות מוכן לוותר על החלק שלי כדי לתת אותו לאחר. בסופו של חשבון, רק התקשרות ברמה כזו תיחשב ליציאה מלאה מהבועה.

ברמה הבינלאומית, החיים בתוך בועה מסכנים את עתיד המדינה. כדי לצאת מהבועה עלינו להבין שאנחנו אכן שנואים בעולם, ולשכנע את עצמנו שהשנאה הזו רצינית, ולא איזו פוזה עצבנית. רוצים להשמיד אותנו. יכול מישהו לתהות, רגע, האין זו פרנויה, להסתובב כל הזמן עם התחושה שרוצים להרוג אותך? ייתכן שכן, אבל אולי זו הדרך היחידה לזהות מבעוד מועד את הסכנה המתקרבת. טמינת הראש בחול איננה אסטרטגיה עדיפה. 

איך מדינה יוצאת מבועה? על ידי זה שנתחיל, כולנו יחד, לחקור את השאלה הגדולה: למה באמת שונאים אותנו, ומה בידינו לעשות כדי להעביר את השנאה לאהבה? 

לפי חכמת הקבלה, מעבר לסיבות הנראות לעין, השנאה לישראל מונעת על ידי סיבה נסתרת, שורשית ועצומה. כדי להתחיל להרגיש אותה, הבה נדמיין מסעדה: בתפקיד הסועד נמצא העולם, המלצר הוא ישראל. הסועד מזמין מנה יפה וממתין להגעתה. כעבור זמן, באיחור ישראלי טיפוסי, מגיע המלצר עם משהו אחר. הסועד מעמיד את המלצר על טעותו, ושוב מחכה בסבלנות למנה הנכונה. כעבור זמן מגיח המלצר מחויך, אך שוב מתברר שהביא לא את המנה שהוזמנה. מסוגלים להיכנס לתמונה? דמיינו שכך זה קורה פעם אחר פעם, יום אחר יום, שנה אחר שנה. פלא שהסועד שונא את המלצר עד מוות?

הנמשל: העולם רעב למנה אחת, פשוטה. חיים מושלמים. נקודה. חיים שבהם כולם יצאו מהבועה האגואיסטית הטבעית, ויהיו מחוברים באהבה. במצב כזה שפע ימלא את כולם, אושר יציף את העולם והכול יהיה מתוקן.

מי שיכול להגיש מנה כזו, הוא העם שבשורשים שלו טמונה שיטת תיקון האגו האנושי, הלוא היא חכמת הקבלה. בזמנו לימד אותה אברהם אבינו ואחריו הלכה רק קבוצה קטנה, כיום נסגר המעגל ואותה התקשרות דרושה לכל בני האדם כמו אוויר לנשימה. כאשר נתוודע אל השיטה לחיבור, נממש אותה בישראל וננפיק אותה לעולם, האנושות תצא מהבועה שנקראת העולם הזה אל עולם עליון, יפה ונאור. עולם האמת, שבו כל הנבראים מחוברים באופן מושלם, וכל טוב מתגלה וממלא את כולם.

מן המקורות

"גמילות חסדים לא היה נמצא כמו באברהם, והבאת שלום שבין אדם לחברו, שהרי היה אב המון גויים, מפני זה הוא מאחד ועושה שלום בין כל הנבראים" (המהר"ל מפראג, גבורות השם, פרק ו).

"בעת שהאנושות תגיע למטרתה... על ידי ביאתם לדרגה השלמה באהבת זולתו, שאז יתלכדו כל גופות בני העולם לגוף אחד ולב אחד - יתגלה כל האושר המקווה לאנושות על שיא גובהו" (בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "החירות").

"בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבֵקות, שהוא השוואת הצורה ליוצרה, אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב" (בעל הסולם, מאמר "מהות הדת ומטרתה").

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1198 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content