Left Sidebar Content

חינוך, הורות והוראה

הבחנה בין טוב ורע בחינוך

לא פשוט לגדל ילדים. בטח לא היום. איך לכוון את האהובים שלנו לטוב, איך להתייחס לרע שהם רואים סביבם או לרע שמתפרץ מתוכם? מספר נקודות על הנושא הכי חשוב בעולם.

מצד אחד, אנחנו חיים בעולם הזה, ולא ממש יכולים להסתיר אותו מהילד ולבנות עבורו בועה מלאכותית שכולה טוב, כי זה לא יכין אותו לחיים. מצד שני, כבר מגיל צעיר מאוד כדאי לנו לעזור לו לפתח דברים שמעניינים אותו באופן אישי, כדי שיהיה עסוק כמה שיותר בעצמו וכמה שפחות בעולם. צריך ללכת כמובן לפי הנטיות הטבעיות שלו להתפתחות בתחומים כמו ספורט, מדע, אומנות וכן הלאה. חשוב לדאוג שתהיה לו סביבה תומכת של חברים שמתעניינים באותו התחום, ספרים, סרטים, ומסגרת ברורה ככל האפשר. אגב, אם מתגלות בילד נטיות אגרסיביות, כדאי לתעל אותן לכיוונים שמקובלים בחברה, כמו חוג של אומנות לחימה, לצורך הדוגמה.

לגבי הרע שהילד רואה סביבו, חשוב שנעשה איתו שיעורי בית. מה ראית היום? מה אתה חושב על הדברים האלה? איך אתה מתייחס אליהם? איך אחרים מסתכלים עליהם? מה יהיה עם הילדים האלה שכך יתפתחו? איך לדעתך אפשר לעזור להם לשנות כיוון? 

כדאי גם להסביר, לפי גילו כמובן, שאם אותם ילדים שעשו משהו רע לזולת היו גדולים יותר, החוק כבר היה מתייחס למעשיהם בצורה תקיפה, אולי היו לוקחים אותם למשטרה או לבית סוהר. חשוב שהילד יכיר בהדרגה את המערכות השונות שיש בחברה, שמטרתן לשמור שאנשים לא יזיקו זה לזה. הוא צריך לדעת מה תהיה התגובה, מה עלול לקרות בכל מצב ומצב, וזה יעזור לו להימנע.

למה הרע קיים בכלל? כי הוא מושרש בטבע האדם. מלכתחילה, האדם רוצה לראות את עצמו הכי גבוה, ואת מי שמולו הכי נמוך. כל חזק אוכל את החלש, כל גדול מדכא את הקטן, ככה זה בחיים. אבל, אם ניתן לדחפים האגואיסטיים הללו לפרוץ ללא שום הגבלה, באיזו חברה אנחנו נחיה? בדומם, בצומח ובחי, מערכת הטבע מאזנת הכול בעצמה, אף יצור לא אוכל יותר ממה שהוא צריך לקיומו, ולא מזיק כך סתם ליצור אחר או לסביבה. רק בני האדם רעים זה לזה, מנסים לקחת עוד ועוד לעצמם ושמחים שלאחרים לא נשאר שום דבר. התנהגות כזו גורמת למחסור ולצער, ואם האגו ימשיך להשתולל, בסוף עוד נצטרך ללכת ברחוב עם רובה ושכפ"ץ כדי להגן על עצמנו. מה שיוכל להבטיח לנו חיים רגועים, זה רק תהליך חינוכי שילמד בני אדם להתעלות מעל האגו, להתייחס טוב זה לזה, בהשלמה ובהדדיות.

מתוך הראייה הזו, ננסה להפוך כל ילד לגורם משפיע חיובי. עלינו ללמד אותו איך להוביל בתבונה את הילדים האחרים למשחקים חיוביים, לתחרויות טובות. כולם אוהבים תחרויות וזה טבעי, אבל אפשר לתכנן את התחרות באופן שיגרום הנאה לכולם, ולא שמישהו סובל והאחרים נהנים מזה. במשחקים מחברים, אין קבוצות או מתחרים ששונאים זה את זה. אנחנו מנסים להתעלות יחד מעל גבול היכולת שלנו, לשתף פעולה כדי לפצח את האתגר שניצב מול כולנו, וכדומה. כמובן שיכולים להיות גם משחקים שמטרתם להוציא מרץ ולפרוק אגרסיות. 

בשורה התחתונה, כמבוגרים מטרתנו להקנות לילד חכמה שתסייע לו להישמר ממאבקים כוחניים אינסופיים, ואפילו להוביל את הסביבה שלו לכיוון של קשרים הדדיים. משימה מאוד לא פשוטה, כשחושבים על עומק הדברים. כדי להצליח בה, אין ברירה, אנחנו צריכים להתחיל מעצמנו, דור ההורים. אם נלמד להפחית את הנזק שאנחנו עצמנו גורמים לאחרים, הרוח החדשה תורגש אצל הילדים וגם הם יהפכו להיות יותר רגועים. בעולם שנעשה יותר ויותר מקושר, העתיד הטוב תלוי בפיתוח היכולת להתחבר מעל כל הניגודים.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1091 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content