Left Sidebar Content

חינוך, הורות והוראה

הורים לילד עם צרכים מיוחדים

זוג צעיר, שני ילדים, לידה שלישית. כעבור מספר חודשים מסתבר שמשהו לא בסדר עם הראייה של הילדה. בדיקות מגלות שיש לה לקות ראייה קשה, שעלולה להתפתח לרמה של איבוד כושר הראייה. וזה לא סיפור יחיד. בישראל חיים כיום כ-250,000 ילדים שנולדו עם לקויות ומוגבלויות שונות. איך מקבלים מציאות כזאת שפתאום מגיעה אליך?

ובכן, בלתי אפשרי להרגיש מה שעוברים הורים במצב קשים כאלה, בחוסר אונים, בחוסר דוגמאות של איך מתמודדים. פעמים רבות מדובר במוגבלויות שאי אפשר לרפא, והן ילוו את הילדים לאורך כל החיים.

עם כל הקושי והכאב, צריך להסכים לקבל את גזירת הגורל, ולהשתדל לחיות עם זה. לכל אדם ואדם יש את הגורל שלו, ואם קורה משהו כזה למישהו, ודאי שזה לא באשמת הילד שנולד או באשמת הוריו. כנראה שיש איתם מלמעלה חשבון קצת שונה מזה שיש עם אנשים אחרים.

'למה זה מגיע לי, למה זה קרה לי?', על שאלות כאלה אין תשובה. הכי חשוב זה לא להפסיק את החיים, לא לעצור, לא להיכנע. לקבל את המציאות כמו שהיא, ולהמשיך קדימה. אין ברירה, אנחנו מוכרחים לנצח.

מה שיכול לעזור להורים זו סביבה תומכת. חברה של הורים שגם הילדים שלהם במצב דומה. כדאי שהם יעברו יחד סדנאות, הרצאות, הדרכות, לגבי איך להתגבר על המוגבלות, על ידי איזה מכשירים או תרגילים וכדומה, איך להתמודד עם המצב הזה ואפילו למצוא בו דברים משמחים.

אגב, בדרך כלל אדם עם מוגבלות שמח יותר מאדם רגיל. אומנם אנחנו מסתכלים עליו מהצד ואומרים "מסכן", וכביכול סובלים עבורו, אבל הוא עצמו, יש לו הרבה יותר רוח חיים מאשר אדם רגיל. הדבר בולט מאוד בקבוצות של ילדים בעלי מוגבלויות, כל אחד מודע למוגבלויות שלו ושל האחרים, והם משלימים זה את זה, מתחברים זה לזה כל כך יפה, והשמחה שורה ביניהם. כאילו שכוח הטבע שמצד אחד לא נתן להם בריאות שלמה, מצד שני דואג שתהיה להם רוח חיים חזקה.

בתהליך הליווי של הורים לילדים בעלי מוגבלויות, צריך להראות להם כל מיני דוגמאות של אנשים שהצליחו בחיים על אף המוגבלות שהייתה להם. מוזיקאים, מדענים, וכן הלאה. חשוב שההורים יבינו שלמרות המוגבלות אפשר וצריך לפתח את הילד, לסייע לו להיות שמח, מצליח ושלם עם עצמו.

שום דבר שקורה בחיים הוא לא סוף העולם. כולם חיים, כולם מתים, ובדרך נמצאים בכל מיני מצבים. מי יודע מה יקרה לו בעוד רגע, או מה יקרה לכולנו גם יחד? לכן כדאי להסתכל על החיים בצורה מאוזנת יותר. לא כדאי להשוות את עצמנו כל הזמן עם איזו צורת חיים מושלמת, יפה, עשירה, שאין בה דאגות בכלל. החיים הם לא פיקניק, ואם הגורל מזמן לנו משהו, אז כנראה שכך צריך להיות, וחובה למצוא את הדרך להסתדר. להמשיך, לשרוד, להשתדל מכל מצב לעשות הכי טוב. לא מן הסתם נאמר "איזהו עשיר, השמח בחלקו".

מנקודת מבט רחבה, אנחנו חיים בתוך מערכת הטבע. הטבע הוא עגול, אינטגרלי, שלם, נצחי. לכל אדם גורל משלו בתוך המערכת והוא חייב לממש אותו. לכן עליו לחפש בכל מצב שלא יהיה, איך הוא משלים את עצמו עם כלל האנושות ואפילו עם כל היקום. השאיפה הזו תביא את האדם למציאת המקום הנכון שלו בפאזל הגדול. 

לפעמים בעלי מוגבלויות מסתדרים בחיים טוב יותר מאנשים אחרים, כי הם מודעים לגבולות היכולת שלהם ובהתאם לזאת בונים לעצמם חיים מאוזנים שמתאימים להם בדיוק, ולא טועים לחשוב שהם יכולים לעשות הכול ואז נופלים בגדול.

כחברה, עלינו לבנות מנגנונים שיעזרו לכל אדם שנולד עם מוגבלות מסוימת להרגיש שיש לו תמיכה מהחברה. שאנחנו דואגים לו, עוזרים לו, מחזיקים אותו, שאף פעם לא נעזוב אותו לבד. וכמו שהוריו החזיקו אותו על ידיהם כשהיה תינוק, כך אנחנו החברה הסובבת נהיה עבורו ככוח נאמן שעליו הוא יוכל להישען לאורך כל ימיו. ככל שנהיה מחוברים יותר זה לזה, הקשרים בינינו יהיו מתאימים יותר לאינטגרליות ולהדדיות שבכל מערכת הטבע, ולכן נהיה קרובים יותר לכוחות המרכזיים שבטבע והם יפעלו עלינו בצורה יותר מועילה. משום כך, חיבור בין בני אדם הוא האמצעי הבטוח ביותר שיכול לעזור בכל מצב ומצב.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1289 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content