Left Sidebar Content

קבלה לעם בתקשורת

הזוהר מתגלה בינינו

"עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלויה רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה." (הראי"ה קוק)

בין ה-5-7 לפברואר התקיים בישראל כנס הזוהר העולמי לשנת 2014. 10000 איש ואישה מ-63 מדינות (כולל מדינות ערב) התאחדו לשלושה ימים בכנס שנשא את הכותרת: "כנס הזוהר העולמי 2014 - איחוד משנה מציאות" והשיקו את הוצאת הספר "זוהר לעם".

הייתי שם. הייתי שם כי אני לומדת קבלה עם ארגון "קבלה לעם" כבר שבע שנים והכנסים הם חלק משובח בלימוד. מה שבלתי אפשרי לעשות אנסה בכל זאת, לפרוס כאן במילים את ההרגשה הייחודית שהמעמד בונה בי בכל פעם מחדש, והפעם במיוחד. אחרי הכל, כל כך הרבה אנשים מכל דת גזע צבע ומין ששרים ביחד "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" זה בום בלב שלא עוזב כל כך מהר. למעשה, אחרי שיושבים ב"סדנת חיבור"עם לנה מקייב, מרים ממקסיקו, קים מניו יורק, פארה מאיראן, מאשה מגרמניה, וג'יאני מברזיל, אי אפשר שלא להיות בטוחים ששלום עולמי וחיים בהרמוניה זה לא חלום נאיבי.

חכמת הקבלה היא חכמת הלב

חכמת הקבלה היא החכמה היחידה שאני מכירה, והכרתי מספיק, שבאמת מצליחה לעשות אותי מאושרת, גם אם לכאורה אושר לא היה חסר בחיי. על רגל אחת, החכמה מלמדת דרך כתבי המקובלים המקוריים את החיבור הטוב בין בני אדם על ידי שינוי פנימי. היא מדברת על אהבת זולת, על מימוש הכלל "ואהבת לרעך כמוך" בשלמותו, ומסבירה ש"תיקון עולם" זה תיקון הקשרים בינינו, שמתחיל בתיקון של עצמי בלבד. העולם ישתנה כשאני אשתנה, ביחס שלי לאחרים. שורה תחתונה, אלוהים, הטוב המוחלט, כוח האהבה, מתגלה בקשר הטוב בינינו ולא בשום מקום אחר. ודרוש רק רצון לשינוי.

"בכדי להבין את דברי הזוהר הקדוש, צריך שיהיה האדם נקי מאהבה עצמית... אחרת יש קליפות, המסתירות וסותמות את האמיתיות, שנמצא בדברי הזוהר." (הרב יהודה אשל"ג)

בכנס הזדמנה  לי הזכות להפגש עם חברים מכל העולם שכל רצונם זה להשתנות, לאהוב באמת, ללא תנאים, ללא אינטרסים. רק תדמינו לעצמכם מסה אנושית שכזו שמתקבצת למקום אחד עם רצון אחד. ההרגשה היא שנוצר משהו שהוא גדול יותר מכולנו, הרגשה של ערבות הדדית, שמחה, ביטחון, נחישות בדרך לאמת, של חיבור לבבי בינינו. במאמץ להתעלות מעל השוני והדחייה, בנסיון ההדדי להכניס את אחר ללב שלי, שם, שם הבנתי חד משמעית שבאמת רק בינינו מוצת אור הזוהר.

בכנס פגשתי את ארקדי דוכין שלומד קבלה כבר עשר שנים ושאלתי אותו, "ארקדי, מה החוויה שלך מ"סדנת חיבור"?

"החוויה שלי זה שזה מאלץ אותי לשבור את הניכור שיש בתוכי. זה בעצם הדבר הכי אחרון שבא לך לעשות, לשבת עם אנשים ולהתפעל מהם ולדבר על אהבה כלפיהם. זאת אומרת, זה מאלץ אותי לשחק באיזשהו משחק שעם הזמן אמור להפוך אמיתי, שהוא הכי לא אופייני לטבע של בן אדם. ומה שהכי מוזר זה שזה מוציא מאנשים, דווקא הכי קשוחים,

 שלא הייתי מדבר איתם על כלום, איזשהם רגעים של רגש ששוברים את החומות.

ברמה הכי חייתית, אני בא להציל את עצמי מעצמי. מהעצמי הזה

ששנים הלכתי אחריו ונכשלתי. ולא שזה קל, לדבר על אהבה, זה נראה הדבר הכי לא קשור למה שאתה רוצה להגיד, אבל כשאתה נמצא בסדנה אתה מבין שזה בלתי נמנע."

השיר "מולדת" של ארקדי דוכין ומיכה שטרית - לחצו כאן לצפייה

הכותבת: מיה גרינברג, נשואה+1, שחקנית, מנחה וכותבת, גרה בסיליקון ואלי (עמק הסיליקון, ארה"ב). פעילה בארגון "קבלה לעם" וב"תנועת הערבות".

לחצו כאן לאתר הקהילה היהודית בעמק הסיליקון, בו התפרסמה הכתבה.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>kab-study</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content