Left Sidebar Content

משמעות החיים | ארכיון מאמרים על משמעות החיים

העולם האחרון

האדם אוחז בשתי קצוות המציאות - בגופו הוא מצוי בעולם שלנו, בנשמתו הוא בגובה הבורא. על מבנה המציאות המדויק ותפקיד האדם בתוכו

"כדי להוסיף כאן איזו פסיעה קדימה בדרך מדעית - רק לחכמת הקבלה אנו צריכים. כי כל החכמות שבעולם כלולות בחכמת הקבלה" (בעל הסולם, מאמר החרות).
משך כל שנות קיומו על פני האדמה, חקר המין האנושי את העולם ואת המציאות שבה הוא חי. הוא ניהל את חקירתו באמצעות חמשת חושיו, וקיבץ את ממצאיו לכדי מדע. תכלית המדע והחכמה האנושית שנצברה היא לסייע לאדם לחיות טוב יותר, להשתמש במציאות שבתוכה הוא מתקיים בצורה המועילה ביותר לחייו.

חכמת הקבלה אינה מדע ככל המדעים. חכמת הקבלה חוקרת את המרחב שאדם רגיל אינו מרגיש בקיומו. כדי שאדם יוכל לחקור מרחב זה עליו להצטייד תחילה בחוש מיוחד נוסף, בו מורגש "העולם העליון". לאחר שאדם מרגיש את העולם העליון יש ביכולתו לאסוף ידיעות עליו, ולערוך בו ניסויים. כמו כל מדען בעולם הזה, הוא יכול לרשום את התגובות לפעולותיו. מקובלים הינם חוקרי העולם העליון, ואת הממצאים שגילו במהלך אלפי שנות חקירה הם העלו על הכתב. אוסף כתבים אלו מהווה את חכמת הקבלה.

חכמת הקבלה מתארת את כל הפעולות היוצאות מהבורא ומשתלשלות דרך כל העולמות העליונים עד לעולם שלנו, ואת האופן בו הן מתפשטות במציאות הגשמית המורגשת לכל אחד מאיתנו בחמשת החושים הרגילים. העולם שלנו הינו תולדה מן העולמות העליונים. אם כן, חכמת הקבלה אוצרת בתוכה ידע על כל העולמות, הן העליונים והן העולם שלנו.

העולם העליון הינו רמת קיום גבוהה מהעולם שלנו, ומושגי הזמן, התנועה והמקום אינם קיימים בו. בעולם העליון מצויים כוחות מופשטים בלבד, ומכאן ניתן להסיק כי הקבלה כוללת את מציאות כל הזמנים כפי שהיא מתבטאת בעולמנו.

באמצעות חכמת הקבלה ניתן לחקור את כללות המציאות - את מצבנו שמטרם התלבשות נשמה בגוף שבעולם הזה, את כל מצבי קיומנו בעולם הזה, ואת מצבנו לאחר שהנשמה נפרדת מן הגוף וחוזרת לשורשה שבעולם העליון. הקבלה עוסקת בכל מה שמתפשט מהבורא כלפי המציאות שאותה הוא ברא ומנהיג למטרה הרצויה לו. בבורא עצמו היא אינה עוסקת כלל.

על רקע המשבר הכללי אליו נקלעה האנושות ותחושת הריקנות וחוסר האונים הגוברים מופיעה חכמת הקבלה ומסבירה, כי מטרת המציאות היא להעלות את האדם לרמה בה ישתווה אל הבורא. תכלית ירידתו של האדם לעולם הזה היא לאפשר את עלייתו העצמאית לדרגה הגבוהה ביותר במציאות, בעודו נמצא בעולם הזה.

בעלייתו לדרגת הבורא, האדם אוחז בשתי קצוות המציאות - בגופו הוא מצוי בעולם שלנו, ובנשמתו הוא בגובה הבורא. זוהי מטרת הקיום. הבורא קבע אותה מראש, ואליה הוא מוביל אותנו. בסוף כל הגלגולים, בעודנו נמצאים בגופנו בעולם הזה, תשיג נשמתנו את מדרגת הבורא. בדומה לכל תהליך אחר במציאות המתברר בהדרגה, כך גם כאן.

כלפי הבורא תחילת התהליך וסופו מצויים בנקודה אחת על דרך "סוף מעשה במחשבה תחילה". אך בעוד שאצל הבורא מושג הזמן אינו קיים, כלפינו נמתח התהליך על פני זמן רב הנועד לאפשר לאדם להתפתח. עליו לרכוש בכוחות עצמו תכונות והבחנות חדשות שיאפשרו לו להידמות לבורא, ולהימצא בסופו של התהליך כשותף שווה לבורא.

מדרגות לגן עדן

טבעו של כל תהליך הוא התפתחות הדרגתית. בדומה לשלבים בהבשלתו של פרי כך גם תהליך התפתחות האדם. בזמן היותו בוסר, התפוח מר ויבש אך בזמן בשלותו הוא מתוק ועסיסי. אלמלא הכרנו את תהליך גדילת הפרי, היינו טועים לחשוב כי הפרי החמוץ והיבש יגדל להיות חמוץ יותר ויבש יותר.

אך הואיל וסופו הטוב של התהליך ידוע לנו, יש ביכולתנו להצדיק את התהליך כולו. מכאן אמרו המקובלים "איזהו חכם - הרואה את הנולד". רק מי שמכיר את כל התהליך ואת סופו, יכול להצדיקו. לו יכולנו לראות את מצבנו העתידי, היינו מבינים את פעולת הבורא ומצדיקים אותה.

ההבחנות החדשות שהאדם אוסף בדרכו, השיפור הפנימי התדיר, התכונות החדשות שהוא מקבל על עצמו בכל רגע, נקראים כולם יחד בשם עליה במדרגות העולמות העליונים. האדם בנוי מרצון ליהנות המכונה "רצון לקבל". הרצון לקבל מתחלק לחמישה חלקים בסיסיים. במונחים קבליים נהוג לומר כי הרצון לקבל מתחלק לחמש דרגות של "עביות", הנמדדות באופן הבא: עביות שורש, עביות א', עביות ב', עביות ג' ועביות ד'.

המונח "עביות" משמש אפוא למדידת גודל הרצון. כל אחת מחמש דרגות העביות הבסיסיות מתחלקת לחמש דרגות פרטיות, שכל אחת מהן מתחלקת גם היא לחמש דרגות פרטי-פרטיות. וכך מחולק הרצון לקבל שבאדם למאה עשרים וחמש דרגות.

על האדם לתקן את כל הדרגות הללו. מהות התיקון הוא להשתמש ברצון ליהנות להנאת הזולת. שימוש זה יקרא נתינה או "השפעה". תכונת הבורא היא השפעה, והשפע המתפשט ממנו כלפי הנברא הוא ביטוי לרצונו להשפיע לו. המקובלים משתמשים במונח השפעה או רצון להשפיע במשמעות של נתינה, או רצון לתת. כלומר, הרצון להשפיע הוא רצון להשפיע למישהו, ולא על מישהו.

אם כן, תיקון האגו של האדם מרצון ליהנות לעצמו לרצון להשפיע נקרא "עליית מדרגה". בכל מדרגה האדם רוכש יתר רצון להשפיע ובהתאם למידת תיקונו הפנימי מרגיש את הבורא. עם כל עליית מדרגה האדם מתקרב יותר ויותר לתכונות הבורא ואל תכלית חייו. התהליך נמשך עד שהאדם רוכש את כל תכונות הבורא, ומיִדמה לו בשלמות.

כדי לאפשר לאדם להיתקן, מקודם שברא הבורא את האדם ברא הוא את העולמות ומדרגותיהן. לאחר מכן, האדם נברא והורד לעולם הזה, וממנו עליו לטפס בחזרה אל שורשו. אם כן, אנו מבחינים בין שני סדרים בהם עוסקת חכמת הקבלה:

ממעלה למטה - השתלשלות העולמות ומדרגותיהן
ממטה למעלה - עליית האדם באותם המדרגות

מהבורא יוצאים העולמות אין-סוף, אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, והעולם האחרון - העולם שלנו. כאמור, הקבלה מתארת את כל אופני בריאת העולמות ואת הדרך בה יורדת הנשמה מהבורא, דרך כל העולמות עד לעולם שלנו. בין העולמות העליונים ובין העולם שלנו נמצא ה"מחסום" המפריד בין העולם הרוחני ובין עולם החומר.

מתחת למחסום נמצאים הגוף והנשמה בדרגת העולם הזה. האדם מתחיל את תהליך תיקונו הפנימי מדרגת העולם הזה. ממנה האדם עולה בנשמתו, דהיינו בהכרת המציאות הרוחנית, דרך העולמות עשייה, יצירה, בריאה, אצילות, ואדם קדמון עד לעולם אין-סוף.

במצב הנקרא "גמר התיקון" הוא מתייחד כולו עם הבורא. חכמת הקבלה מכילה בתוכה את כל המציאות שלמטה מהבורא: את כל העולמות, את כל מי שנמצא בהם, את תהליך ירידת נשמת האדם עד העולם הזה ואת עלייתה חזרה. כלומר, חכמת הקבלה כוללת את כל מצבי האדם.

מעיבור ליניקה

העולמות הרוחניים והעולם שלנו נמצאים אחד תחת השני, מקבילים זה לזה, ולכן כל העולמות כלולים מאותם הפרטים. האור יוצא מהבורא ועובר דרך כל העולמות עד לעולם הזה, ומכיוון שכך כל פרט המצוי באין-סוף נמצא גם בכל יתר העולמות. המקובלים מגדירים יחס זה כשורש וענף:

"אין לך פרט של מציאות או של מקרי המציאות המצוי בעולם התחתון שלא תמצא דוגמתו בעולם עליון הימנו, בצורה שוה כמו ב' טיפות של מים. ונקראים "שורש וענף". כלומר, שאותו הפרט, הנמצא בעולם התחתון, נבחן לבחינה של ענף בערך הדוגמא שלו, המצוי ועומד בעולם העליון, שהוא שורשו של הפרט התחתון, מפני שמשם נחתם ונתהוה הפרט ההוא בעולם התחתון" (בעל הסולם, מאמר מהות חכמת הקבלה).

כלומר את כל פרטי המציאות בעולם הזה על כל קשריהם, נמצא בכל העולמות העליונים עד עולם אין-סוף. היקום, הפלנטות, כדור הארץ, בני אדם, דומם צומח חי ומדבר, נמצאים גם בעולמות שמעל לעולם הזה, בעולמות עשייה, יצירה, בריאה, אצילות, אדם קדמון ואין-סוף.

אין פרט בעולם הזה שלא נמשך מאין-סוף דרך כל העולמות עד לעולם הזה. כל הפרטים הטבעיים במסגרת הדומם, הצומח, החי והמדבר שבעולמנו נמצאים בהכרח גם בעולמות העליונים. ההבדל בין פרטי המציאות שבעולם הזה לפרטי המציאות שבעולמות העליונים הוא אחד בלבד - בעולמות העליונים הפרטים הללו נמצאים בצורת כוחות, ובעולם הזה בצורת חומר.

השגת העולמות העליונים מאפשרת לאדם לראות את הכוחות הפועלים על כל הפרטים בעולם הזה. בהשגתו את העולם העליון האדם מתוודע לאופני ההתנהגות של פרטי המציאות שבעולם הזה, לסיבה להתנהגותם ולתכונותיהם. חכמת הקבלה מסייעת בידי האדם לעלות אל העולם העליון, ובעזרתה ניתן לצפות מלמעלה על הדרך בה מתנהג כל המצוי בעולם הזה.

תהליך מעבר המחסום הוא תהליך הדרגתי. לימוד הקבלה במטרה להתקרב אל תכונת הבורא, תכונת ההשפעה, מחדד באדם את דקות ההבחנה. מתעוררות בו הבחנות עדינות יותר ומדויקות יותר על המציאות שבה הוא נמצא. האדם מתחיל להרגיש את הפעולות מאחורי החומר - את הכוחות הפועלים על החומר הנמצא לפניו.

בחמשת חושיו הרגילים הוא מרגיש את אותה המציאות כמקודם. בחוש הנוסף המתפתח בו הוא חש את הכוחות הנמצאים מעבר לגבולות תפיסת חמשת החושים. המציאות הנסתרת מתבררת לו יותר ויותר, והוא מרגיש בקיומה של מציאות נוספת מעבר לתמונת העולם הזה.

גילוי המציאות הרוחנית מתחלק לשלשה שלבים הנקראים "עיבור" "קטנות" ו"גדלות". ניתן לומר בפשטות, כי בשלב העיבור האדם רואה אבל לא מבין. בשלב הקטנות הוא מבין משהו מהמתרחש, אך עדיין אינו מסוגל להשתתף בכוחות עצמו בפעולות הרוחניות.

בשלב השלישי, בדרגת הגדלות, האדם מקבל כוחות ושכל להצטרף לפעולה הרוחנית ולהשפיע על המציאות הרוחנית. בדרגת הגדלות האדם מתחיל לקבוע את זרימת הכוחות מהעולם העליון לעולם שלנו ובחזרה. הוא נעשה לחלק פעיל, שדרכו עובר כל השפע ממטה למעלה וממעלה למטה. בדרגת הגדלות האדם מממש את תפקידו ומקשר בין כל העולמות. כל אחד מהנבראים חייב להגיע למצבו המתוקן.

ביכולתו של האדם להרגיש בכל פרט מפרטי המציאות שבכל העולמות. כל שחסר לאדם הוא חוש, עדינות, יכולת להבדיל ולהרגיש. גם במסגרת חיינו בעולם הזה ניכר הבדל בין הרגשותיו של ילד להרגשותיו של נער בוגר, בעל מקצוע או מדען. לימוד הקבלה בונה באדם באופן תדיר כלים והבחנות, ומביא אותו לכדי הרגשת העולם העליון.

מכאן מובן מדוע חכמת הקבלה כוללת בתוכה את כל החכמות והמדעים של העולם הזה, הנכללים בה כשבע החכמות החיצוניות. ללא הסבר נכון, האדם טועה ומחשיב את הקבלה לתורה מיסטית שעניינה מעשי קוסמות וניסים. אחרים משייכים אותה לדת היהודית.

לאמתו של דבר אין לחכמת הקבלה שום קשר למיסטיקה, לדת, או לכל המצאה אחרת פרי דמיונם של בני האדם. מטרתה של חכמת הקבלה אחת היא - להביא את האדם דרך תיקון הדרגתי להתאמה לבורא.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content