Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה בעולם

הפער המעמדי בארגונים

מהו הפרמטר החשוב ביותר שלפיו כדאי למדוד אנשים? מהי הדרך לגישור על פער מעמדי בארגונים? איך להקנות לכולם הרגשה שהם בעלי ערך, משמעותיים וחשובים?

באופן כללי, מעמדות והיררכיה הן דבר טבעי. מצד הטבע כולנו שונים, ביכולת השכלית, ביכולת הרגשית, בתכונות האופי, בחינוך שקיבלנו, אפילו במזל בחיים. תמיד האדם מחפש מה ההבדלים בינו לבין הסובבים, במה הוא יותר או פחות מהאחרים. כך בנויים כל חיינו, על מדידות, על השוואות, אנחנו יצורים חברתיים.

מהו המפתח לגישור על פערים בין מעמדות שונים? ליצור התעסקות משותפת, משהו שנעשה כולנו יחד כדי להגיע למטרה אחת. זו צריכה להיות מטרה שהשגתה תדרוש שכל אחד יוסיף את חלקו הייחודי. העובדה שניכלל זה בזה ובמטרה האחת שלנו, תיצור הרגשה שלכולנו יש ערך. כולנו חשובים, את כולנו צריכים.

עם המפתח הזה ניגש להתבוננות בארגון טיפוסי. יש בו מנהלים ועובדים ברמות שונות, עניין של ותק, מקצועיות ועוד. כדי לבנות אקלים ארגוני שבו כולם ירגישו טוב ויהיו יחסים טובים בין המעמדות, עלינו לחפש משהו שייצור תלות הדדית. שאי אפשר יהיה להשיג את אותה מטרה שנגדיר, בלי השתתפות של כולם. 

תארו לעצמכם מה היה קורה אם היה ידוע שאף אחד בארגון לא יקבל משכורת בסוף החודש, עד שכולם לא ישלימו בהצלחה את חלקם באותה משימה. כל אחד היה דואג לשני, לבריאותו, למצב רוחו, ליכולת שלו להבין את שנדרש ממנו ולבצע זאת בצורה הכי טובה. הגדרת ההדדיות הייתה יוצרת אווירה אחרת בארגון, ומשנה את תפיסת ההצלחה מאישית לכללית. כלומר, אם מישהו לא סיים את חלקו כולנו נכשלנו, והצלחה של כל אחד ואחד היא גם ההצלחה שלנו. הרגשת החיבור הייתה מאפשרת לארגון ולכל אנשיו לפרוץ קדימה בגדול.

איך מתניעים תהליך כזה? בעזרת מומחה לחיבור. לפחות פעמיים בשבוע עליו לקיים שיחה עם כל אנשי הארגון לגבי חשיבות העבודה שלהם, להראות עד כמה שכל אחד חשוב, איך הם יוכלו להתחבר עוד יותר, וכן הלאה. הדגש יושם על כך שעל ידי החיבור כולם יכולים להרוויח מאוד. כדאי להכין גרפים שמראים עד כמה כל אחד בארגון משפיע על האחרים, מהמשרות הנמוכות ביותר והלא-בולטות ועד למשרות הכי גבוהות. 

המטרה היא ליצור הבנה והרגשה שההשתתפות של כל אחד קובעת את התוצאה הכללית, ולכן כולם חשובים. בנוסף, חשוב להגדיר שהשתתפות נמדדת קודם כל בזה שכל אחד רוצה לעזור לאחרים, מתוך הבנה שבלי זה לא נגיע לתוצאה הנכונה. מי שמסייע לאחרים להרגיש מחוברים הוא שמוערך יותר מכל, כי כתוצאה מכך יהיה לכולם מצב רוח וכוחות לפעול.

גישה בריאה לעניין המעמדות היא, שכל מעמד בארגון צריך להיות במשהו כחבר לאחרים, וכדאי ללמוד לממש את התפקיד הזה. ודאי שיש עניין של קו היררכי ניהולי, אבל במקביל יש לפתח גם הרגשת עיגול חברי. חברות פירושה שהמנהל הגבוה ביותר, לצורך הדוגמה, מרגיש צורך לשוחח במסדרון עם המנקה או עם אב הבית כחבר אל חבר. להתעניין זה בשלום זה, מתוך דאגה כנה. 

אדם שמרגיש שהאחרים מכבדים אותו, מעריכים אותו, מתייחסים יפה, מוכן לעשות הרבה. מעבר לכך, חשוב מאוד גם היחס של האדם עצמו אל מה שהוא עושה. 

הבה ניקח את השומר בכניסה כמקרה בוחן. כולנו עוברים דרכו, וצריכים להבין שהעבודה שלו חשובה. ראשית מפני שהוא שומר על הביטחון שלנו, ובנוסף הוא גם דואג לכך שכל אחד שנכנס למקום ירגיש שכאן עוסקים בעבודה בעלת ערך ומצפים לתוצאה מיוחדת. 

מצידו של השומר, הוא צריך לקבל את כולם עם חיוך, עם שמחה לראותם ועם רצון להטעין אותם ברוח של חיבור. בו תלוי באיזה מצב האנשים יעברו את יום העבודה הזה, מה תהיה איכות ההתקשרויות ביניהם. בין אם המנכ"ל עובר דרכו, ובין אם עובד זוטר, עליו להטעין כל אחד בכוח מחבר שילווה אותו כמו ברכה לאורך היום. 

לשם כך, מחובתו להכין את עצמו לקבל אותם נכון. לפתוח את הלב שלו, להעביר את כולם דרכו, באופן שלא חשוב באיזה מצב רוח הם עצמם באו, המעבר דרך ליבו הפתוח כמו יקלף מהם את כל הקליפות, יגרום להם להתחיל את היום עם לב חם, עם יחס יפה וטוב.

אם כל אדם בארגון ילמד להתייחס כך לאחרים, כולם יהיו מחוברים ומשלימים, עם המון מרץ, עם חדוות עשייה ועם הישגים כבירים.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1328 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content