הקבלה הצילה את הזוגיות
את החברה שאוהבת ללא תנאי גילה דוכין בשעורי הקבלה של הד"ר לפילוסופיה מיכאל לייטמן. "שם יורד השריון של ארקדי שמוכר לכולם מהשירים". לדבריו בשנים האחרונות עלו לו השאלות, "בשביל מה אני קיים?", "ובשביל מה אני חי?", את התשובות הוא טוען שמצא בקבלה.
"אני מוצא את עצמי מתחבק שם עם אנשים בלי סוף ובלי סיבה, אלא רק מתוך משהו משותף - הקבלה. זה לדעת שאם אתה נופל, מישהו מחזיק אותך ואתה תחזיק אותו שהוא יצטרך.
אף אחד בינינו לא נקי וטהור אך יש פה משהו חדש שמוציא את המועקה החוצה. הייתי רוצה שכל החברים שלי ילכו איתי לשם. אומנם זה אגואיסטי להראות את זה לאנשים, אך אני מצאתי שם בית".
הוא לא היה היחיד בבית, גם סימה אשתו נמשכה אחריו. "בהתחלה רציתי לתת לו בעיטה בראש שהוא סיפר לי על זה. היו לי התנגדויות, פחדתי מחזרה בתשובה", היא אומרת בחיוך. "היום אני מקפידה על זה יותר ממנו ועוד יושבת לו על הראש שילך לשיעורים באופן קבוע". השניים מסכימים כי הקבלה הצילה את הזוגיות שלהם לאחר משבר קשה שעבר עליהם. "זה הראה לנו מה חשוב ומה טפל בזוגיות" אומרת סימה, "האווירה הייתה לא טובה. למדנו ביחד שבמלחמה אין מנצחים" מסביר ארקדי.
"פעם היה לי חשוב להיות צודק והייתי נלחם על כך. ברגע שנכנסתי לויכוח היה קשה מאוד לצאת ממנו. לפי הקבלה וזו גם הדעה שלי היום, חשוב לוותר, לסתום את הפה ולהגיד וואלה אחותי את צודקת". כמו בכל קשר גם היום הם מעידים כי עדיין ישנם ויכוחים, אך גם אלה הפכו למינוריים ברגע שלמדו לוותר. "אפילו כיף להגיד 'את צודקת'", אומר דוכין בחיוך רחב.
"איפה שאני נופל היא מחזיקה אותי, איפה שאני בוכה היא מעלה בי חיוך, איפה שאני כבד היא קלילה", אומר דוכין ונשמע כאילו הוא מתחיל לכתוב שורת פתיחה של שיר חדש . "את האהבה לילדים בכלל אי אפשר להגדיר. אין מילים לתאר אותה. אני מזהה בהם דברים שאני רואה בעצמי,הם בדיוק כמו הראי שלנו".