Left Sidebar Content

מדע ותפיסת המציאות | מדע ותפיסת המציאות - כתבות נוספות

הרצון שמאחורי החושים

מה ההבדל בין החושים של תינוק בן יומו, של צעיר נמרץ ושל זקן שבע-ימים? מה בין אינטואיציה לתחושה ממשית? באיזה שדה כדאי לשתול את עצמנו כדי להיות יפים כמו פרחים? כמה נקודות על שדרוג אפשרי של החיים.

כשתינוק נולד, חוש הראייה שלו קולט מרחק כמו זה שבין פניה של אמו לבין החזה שלה. אין לו צורך ביותר. עד גיל חצי שנה חוש הראייה שלו יתפתח לרמה של תפקוד מלא, כמו אדם בוגר. לעת זקנה, יכולת הראייה שוב נחלשת. אך זה לא עניין של תפקוד חושים שמשתנה כאן, אלא בעיקר של הרצון לקליטה שעומד מאחורי החושים ומפעיל אותם.

ילדים מתבוננים בעולם עם עיניים גדולות, כי הם רוצים לבלוע הכול. זקנים כבר ראו הכול, לא רוצים יותר מדי, מספיק להם מה שיש. בהתאם לכך, החושים שלהם נעשים קהים יותר ויותר. לקראת סוף החיים, כשאדם מאבד כבר את הרצון לחיות, הוא לא רוצה לראות שום דבר, לא רוצה להיות קשור יותר למציאות, אין לו כוח להמשיך להתמודד עם כל מיני בעיות. הרצון הפנימי שלו נותן פקודה לחושיו להיסגר סופית, וזהו.

אינטואיציה. לפעמים, אנחנו מרגישים משהו מעבר לחושים, וקוראים לזה אינטואיציה. גם התחושה הזו נקלטת בתוך הרצון שלנו, אבל בצורה שאינה שלמה. למה הכוונה? המנוע הפנימי שמפעיל את החושים שלנו לקליטת המציאות נקרא בחכמת הקבלה: "הרצון לקבל הנאה ותענוג". הרצון לקבל, בשמו המקוצר, בנוי מחמש שכבות. כאשר ההתפעלות שלנו ממשהו אינה חודרת לתוך כל חמש שכבות הרצון, אנו מרגישים אותה כתחושת בטן, כאינטואיציה.

לדוגמה: יש לי הרגשה שאני שומע איזה צליל, אבל אני לא יודע בדיוק לומר אם הצליל הזה בא מחוץ לי, או שמא הוא קיים רק אצלי בראש. כלומר, יכול להיות שחוש השמיעה מביא לי את הצליל הזה ממרחק כלשהו, אבל אני לא מזהה מאיפה, ומהו הצליל בדיוק. ואולי בכלל הוא מתנגן בתוכי מתוך זיכרון כלשהו? אינני יודע לומר בדיוק. כך קורה לנו לפעמים גם עם ריחות כלשהם, וכיוצא בזה.

עוד תחושה מעניינת יש לאימא כלפי הילדים שלה. לפעמים, האם יכולה להימצא במרחק גדול מאוד מהילד האהוב שלה, ולחוש מה קורה לו. איך זה עובד? פעם הילד היה בתוך רחמה והייתה להם מערכת משותפת. אחר כך בלידה, חתכו כמה צינורות גשמיים שחיברו ביניהם, אבל הקשר הרגשי נשאר. לאמתו של דבר, הרבה מאוד סוגי קשרים קיימים בינינו, שאיננו מודעים להם. ובכלל, העולם שלנו איננו פשוט ושטחי כפי שהוא מצטייר בחמשת חושינו.

יש בינינו אלפי קשרים, מידע עצום נמצא סביבנו, בלתי מוגבל, אבל כל אחד קולט מתוכו לפי יכולת הקליטה שלו. איך אפשר לקלוט את המידע האינסופי הזה שכמו ממלא את האוויר שבינינו? בכך עוסקת חכמת הקבלה, חכמת הקליטה. היא מלמדת איך לפתח כלי קליטה חדשים, מערכת חושים חדשה שתיקרא "נשמה". בתוכה נוכל לתפוס משהו מהמציאות הבלתי מוגבלת שנמצאת מחוץ לנו.

המציאות הזו היא שדה כוח, שדה של כוח השפעה (מלשון הענקת שפע), כוח של נתינה ואהבה טהורה. כדי לגלות את שדה הכוח הזה עלינו להיות בעצמנו בכוח של השפעה, נתינה ואהבה לזולת. לצאת מחוץ לעצמנו. את היכולת הזו מפתחים דרך תרגילים מיוחדים של יציאה מהרצון שלנו אל רצון הזולת, והם מפורטים בחכמת הקבלה.

בגדול, מה שמגביל כיום את התפיסה שלנו זהו הרצון לקבל הכול לתוכנו. הרצון הזה כמו סוגר אותנו בתוך הקופסה שלנו. לעומת זאת, כשאנחנו רוכשים את היכולת לצאת מעצמנו ולהתחבר לזולת, את הרצון להיות בתוכו, אנחנו מתחיל לגלות את העולם המיוחד שנמצא סביבנו. לאמתו של דבר, אין סביבנו שום עולם אלא רק רצון גדול מאוד של השפעה שנקרא "אור". אך בהתאם למידה שבה פיתחנו בתוכנו רצונות שדומים לרצון העליון הזה של ההשפעה הטהורה, אנחנו מתחיל לקלוט בהן כל מיני צורות שנקראות "עולם עליון".

המטרה של כל תהליך ההתפתחות הזה היא להביא את האדם למצב, שבו הוא יקלוט את המציאות העליונה בצורה בלתי מוגבלת. כך האדם מגיע לקיומו השלם והנצחי. איך זה מרגיש? מסתבר שאי אפשר להעביר זאת במילים, כמו שאי אפשר להעביר לתינוק מה זה להיות אדם בוגר. לכן הגדולים שכבר זכו לכך אמרו: "טעמו וראו".

מן המקורות

"השפעה היא תענוג בלי שום גבול וצמצום. מה שאין כן הקבלה לעצמו, היא מוגבלת ומצומצמת מאוד, כי השְׂביעה מכבה תֵכף התענוג" (ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", הקדמת ספר הזוהר, מאמר "ליל הכלה", פירוש "הסולם", קלח).

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 799 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".    

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content