Left Sidebar Content

משמעות החיים

התפתחות היהדות: תקופת אברהם

במהלך הדורות היהדות עברה התפתחויות שונות. בתקופה המקראית, בתקופת בתי המקדש, בתקופת הגלות ובחזרה לארץ ישראל. כשבוחנים את כל הצורות שהחלפנו בדרך, עולה השאלה מי אנחנו? כדי להתחיל למצוא תשובות ננסה להתעמק ביסודות שמהם העם הזה החל להיבנות. 

עד לתקופתו של אברהם, לפני כ-3,800 שנה, רווחו האמונות הפגאניות בין בני האדם. אנשים נהגו לקשור את חוסר האונים שלהם נוכח המציאות לכוחות שונים בטבע. הם היו עובדי אלילים, סגדו לרוח, לעצים, לגשם, התפללו לירח, לשמש, לכוכבים וכדומה. לכל תופעה בטבע היה אל שאחראי עליה, ואליו היו האנשים פונים בבקשות, מביאים לו מתנות וכדומה.

הציוויליזציה העיקרית של אותם ימים התקיימה במסופוטמיה, בבל העתיקה, חבל ארץ קדום באזור עיראק של היום. תרח הבבלי, אביו של אברהם, היה בעל עסק משגשג של מכירת פסלים. הוא שימש ככוהן דת עבור תושבי האזור, והם הגיעו להתייעץ איתו בנוגע לאלים השונים והדרך להתקשר אליהם. אל תוך תפיסת העולם הזו גדל אברהם. 

כדי להבין את גילוייו של אברהם שהתחיל לדבר על אל אחד, כוח אחד עליון שכולל בתוכו את כל יתר הכוחות שאליהם השתחוו הבבלים בתקופתו, יש לזכור תחילה כי כל תופעה שמתגלה תלויה בהתפתחותו הפנימית של האדם. כשרצונו של האדם לגלות את טבע המציאות מתפתח, הוא נעשה מסוגל לקלוט עוד ועוד תופעות חדשות. כנראה שאותן תופעות התקיימו סביבו גם קודם, ומי בכלל יודע מה באמת נמצא סביבנו, אבל באדם עצמו עוד לא התפתחו הרצון והיכולת לקלוט אותן.

בצעירותו, אברהם היה מעורב בעסק המשפחתי, סייע לאביו לטפל באנשים שרצו ללמוד איך להתפלל לכוחות העליונים, איך להרגיע אותם ולזכות מהם ליחס טוב. היה ברור שחששותיו של האדם מפני הלא-נודע, מאירועים פתאומיים שלא נמצאים בשליטתו, מפתחים בו רצון להיות בקשר טוב עם הכוחות הנסתרים. 

לכל אדם הותאם פסל לפי נטיות ליבו, לפי הפחדים והחששות שלו. מי שהחשיב יותר מכול את הרוח, לצורך הדוגמה, קיבל פסל של אל הרוח והדרכה כיצד לעבוד אותו, מי שהחשיב את הגשם קיבל פסל של אל הגשם, וכן הלאה. המבחר היה גדול, לכל אל היה מחיר משלו, ונדרשה התאמה אישית לכל לקוח ולקוח. עסק טוב.

מגדל האגו

באותם ימים התחולל שינוי משמעותי ביחסים ששררו בין תושבי בבל העתיקה. עד אותה תקופה כולם הרגישו כמשפחה אחת גדולה, דיברו שפה אחת, הבינו והרגישו איש את רעהו. "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים", נכתב על כך בספר הספרים (בראשית יא, א). אך לפתע, ללא כל הודעה מוקדמת, החיים הרגועים והשקטים של תושבי בבל החלו להתפורר להם מול העיניים. מאחווה לשנאה, מחמימות לקרירות, מגורל משותף לזרוּת. אנשים באו בדרישות ובטענות בלתי פוסקות זה לזה, אף אחד לא היה מרוצה האחר.

סיפור מגדל בבל מסמל את התעצמות הרצונות האגואיסטיים, את תאוות השליטה הגדולה שהתעוררה אז בבני האדם. הוא מביע את שאיפתם של הבבלים לשלוט אפילו בכוחות הטבע. 

היבט פחות מוכר בסיפור אך מהותי מאוד, הוא משבר היחסים שפרץ ביניהם במהלך בניית המגדל. המדרש מספר: "אם נפל אדם ומת לא היו שמים לבם אליו, ואם נפלה לבנה אחת היו יושבים ובוכים ואומרים: אוי לנו, אימתי תעלה אחרת תחתיה". בהמשך דבריו המדרש מיטיב לתאר את חוסר האכפתיות, את חוסר הרגישות של אדם לחברו, את האדישות והניכור החברתי: "והיו רוצים לדבר איש אל רעהו... ולא מכירים איש לשון רעהו. מה עשו, לקח איש חרבו ונלחמו אלו עם אלו להשחית. וחצי העולם שם נפלו בחרב" (פרקי דרבי אליעזר, פרק כד). בלבול הלשונות מתאר את הנתק החברתי הקיצוני שהורגש בין האנשים. הם הפסיקו להבין זה את זה והתקשורת ביניהם השתבשה כליל.

אברהם התבונן במתרחש סביבו וחכך בדעתו שוב ושוב, איזה פסל אפשר לבנות שייתן מענה למצב, שירגיע את המהומות והמריבות. לבסוף הוא הבין שפסל חדש לא יעזור. הפעם אלה לא אל הרוח, אל הגשם, אל השמש או אל האדמה, לא איזשהו כוח רע בדמותו של שד או משהו בסגנון זה, אלא פועל כאן כוח מיוחד מאוד. הכוח הזה אינו נמצא מחוץ לאדם כמו כל איתני הטבע, אלא בתוכו פנימה. אברהם התחיל לראות איך הכוח הזה פועל בכל אדם ואדם סביבו, וגורם לכל המריבות.

כולם משתחווים לכוח הזה שגדל בתוכם, הבין אברהם. זהו האל החדש, האגואיזם הצר, הרצון לשלוט באחרים, לנצל אותם, להזיק להם, להרגיש מעליהם, לדקור לכולם את העיניים עם מה שיש לך. כוח האגו האנושי הוא בלתי גבולי, וממש מחייב את האדם ליהנות מכך שהוא משפיל אחרים תחתיו.

במקביל לגילוי הכוח הרע הזה שפועל באדם, אברהם גילה גם שבטבע טמון כוח טוב. הוא תפס שכנגד כל שנאה שמתגלה חייב להיות גם מקור של כוח אהבה, כוח טוב שיוכל לאזן את הרע. הכוח הרע מתעורר מאליו, אבל את הכוח הטוב צריך האדם לעורר בעצמו. 

מדוע לא יכול היה אברהם לפתור את העניין עם פסל חדש, למשל, פסל לאל האהבה? כי הפעם בתוך האדם עצמו התגלה הפסל הרע, כביכול. אברהם הבין שלא יעזור להעמיד פסל כלשהו לפני האדם, לצוות עליו להשתחוות לו, כי הוא כבר משתחווה לאל הרע שבתוכו, לאגואיזם הצר שמנהל אותו.

מהותו הנסתרת של המונותאיזם

המונותאיזם שמיוחס לאברהם אומר למעשה כך: תפסיקו להתפלל לרוח, לגשם, לכל יתר איתני הטבע, כי מצבנו תלוי לא בהם אלא רק במידת היכולת שלנו לאזן את כוח הרע שבנו עם כוח הטוב.

אם בדרגת היחסים בינינו נשליט את הכוח הטוב עלינו - אם נשתחווה רק כלפיו במקום לציית לפקודות הכוח הרע שכל הזמן גדל בקרבנו - אזי לא תהיה לנו בעיה עם יתר הכוחות שפועלים סביבנו, בדרגות הנמוכות יותר בטבע, הדומם, הצומח והחי. 

המהפכה שחולל אברהם מפנה את המבט פנימה, אל תוך לבו ומוחו של האדם. היא מכוונת להכיר את הכוח הרע ששולט בטבע האדם, ומחייבת לעורר כנגדו את הכוח הטוב. הרע מתגלה רק כדי לאפשר לנו לגלות על ידו יותר ויותר את הכוח הטוב שיאזן אותו. לכן במקורות הרע נקרא "עזר כנגדו", אין לו שום ישות בפני עצמו. 

אברהם הדגיש שהכוחות החשובים באמת מצויים בתוך האדם פנימה. יש באדם מין מנוע פנימי שכל הזמן מסתובב וגורם לו להיות יותר ויותר דרשני כלפי האחרים, יותר רע אליהם. בטבע האדם טמון גם כוח טוב, אבל עליו ללמוד להוציאו מן המסתור כך שיעמוד מול הכוח הרע ויאזן אותו. 

במדרש מסופר שאברהם שבר את כל הפסלים, כדי להבהיר שאין לנו עסק עם כוחות חיצוניים. הכוח היחיד שאליו צריך להשתחוות הוא הכוח הטוב שיתגלה בתוכנו. אליו בלבד עלינו לכוון את עצמנו ובו לתלות את גורלנו. 

בניגוד להתנהגותם האגוצנטרית של כל הסובבים אותו, אברהם פיתח את מידת החסד ולכן כונה "איש החסד". מקובלים מדגישים לגבי תכונה מיוחדת זו: "תכלית מידת החסד תהיה הטבת זולתו" (שם משמואל, פרשת במדבר, ירושלים תשי"ט, עמ' קג). מידת החסד מתבטאת ברצון למלא את צרכיו של האחר, במקום להשתמש בו לטובתי.

אם כן, המונותאיזם של אברהם בא לכוון את האדם לשינוי פנימי עמוק, ולא להחליף לו אלף פסלים קטנים בדמות פסל אחד גדול. זו מהפכה גדולה מאוד בתפיסה, כיוון שהיא מחייבת את האדם להשתנות מבפנים. אינני יכול לקנות פסל כלשהו, להביא לו מתנות ולהירגע, או לחלופין לשלם למישהו כסף שיעשה משהו טוב עבורי, אלא אני בעצמי צריך לגלות את הרע והטוב בתוכי, לאזן אותם ולהתקיים בין שניהם. שם בלבד נמצאת נקודת הבחירה החופשית שלי.

אנשי בית אברהם

הרמב"ם מספר כיצד אברהם החל לקבץ סביבו קבוצת אנשים שהזדהו עם גישתו. "והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען". אל קבוצתו הצטרפו אנשים משבטים וממלכות שונות, ללא קשר למוצאם. "וכיוון שהיו העם מתקבצים לו ושואלים לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד לפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות ע"ז, פרק א).

המקובל רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (1926-1855), מחבר הספר "שם משמואל", מסביר גם כן שכתוצאה מפעילות ההסברה של אברהם "התקבצו אליו קהילה גדולה שנקראו 'אנשי בית אברהם'. והיה הדבר הולך וגדול עד שנעשה קהל עדת ישראל" (שם משמואל, פרשת האזינו. ירושלים תש"כ, עמ' רמא).

כך נולדה קבוצת "בית אברהם" אשר לימים הפכה להיות עם ישראל. עַם שהמקור שלו אידיאולוגי, רעיוני, ולא ביולוגי, טבעי, ככל העמים. קבוצתו של אברהם היוותה את היסוד לעם ישראל, ומשאר בני האדם התהוו בהמשך כל יתר אומות העולם. 

על פי המקורות, עם ישראל לא נמנה בין אומות העולם, כפי שנאמר בספר הזוהר: "כנגד שבעים אומות שבעולם, הם היו אומה אחת כנגד כולם" (ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת שמות, סה). מדוע ישראל אינו נמנה בין העמים? כי ביסודו אין מכנה משותף גשמי כבכל עם אחר, אלא הנטייה המיוחדת לגילוי הכוח הטוב שהתגלתה באנשים שונים מחמולות שונות, שבטים ועמים קטנים, היא שקיבצה אותם יחד ובנתה מהם עם מיוחד. 

חכמתו של אברהם נקראה לימים בשם "חכמת הקבלה", והיא מלמדת את השיטה לגילוי הכוח הטוב. תלמידי אברהם למדו ממנו איך להתחבר נכון זה לזה כדי לעורר בתוכם אהבה, התחשבות ועזרה הדדית. לפי הקבלה, רשת הקשרים שנבנתה ביניהם יצרה לראשונה בהיסטוריה את החיבור שצריך להיבנות מהאנושות כולה בשיא האבולוציה שלה. במילים אחרות, עם ישראל נוצר למעשה כאב-טיפוס של המצב העתידי המחובר של כלל בני האדם.

כאלה היו היהודים הראשונים, אך במהלך הדורות הם עברו הרבה מאוד שינויים. על כך, במאמרים הבאים.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1103 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content