Left Sidebar Content

מדע ותפיסת המציאות

התפתחות כדור הארץ והאנושות

מה ההבדל בין חיה שרוצה להיות מספר אחת בלהקה, לבין מי שחושב שהוא מלך העולם? פיצוח הקוד שעל פיו מתפתחים החיים בטבע, מספק כיוון חדש להתמודדות עם בעיות במערכות יחסים.

בהיווצרות החומר ביקום, אטומים פשוטים של מימן והליום התחברו לבניית אטומים מורכבים יותר. אטומים שונים התחברו ויצרו מולקולות. התחברות בין מולקולות פשוטות יצרה מולקולות מורכבות יותר, בעלות תכונות ותפקידים רבים יותר. גם בהתפתחות הצומח והחי קרה תהליך דומה. תחילה נוצר התא החי הראשון, ממנו התפתח תא מורכב יותר, וממנו יצורים בעלי מספר תאים. מאלה התפתחו יצורים יעילים יותר, בעלי תכונות ויכולות מתקדמות. במבט כולל ניתן להבחין שהחיים מתפתחים דרך חלוקה והתחברות, התרחקות והתקרבות, וכן הלאה. בכל שלב הניגודים נעשים גדולים יותר, והחיבורים שביניהם מורכבים יותר.

גם בין בני האדם פועלים שני כוחות, האחד מרחיק והשני מקרב, אבל איננו יודעים כיצד לאזן ביניהם. בשונה מהדומם, הצומח והחי שמנוהלים לחלוטין על ידי חוקי הטבע, לאדם השאיר הטבע מקום לבנות את האיזון בעצמו, לפתח מודעות ועצמאות. כשנדע לעשות זאת, נרגיש את הטבע בצורה עמוקה ורחבה ונעפיל לדרגת קיום חדשה.

במערכות היחסים שלנו, הכוח המרחיק והכוח המקרב באים לידי ביטוי בפעולות קבלה ונתינה, משיכה לתוכנו מהאחרים והוצאה מעצמנו אליהם. אבל, וזו הנקודה החשובה, בגלל האגואיזם הצר שטבוע באדם מלידה, גם פעולות הנתינה שלו הן למעשה קבלה סמויה. אדם נותן, כשזה ממלא אותו עצמו. כלומר, בתוך פעולת הנתינה מסתתר כוח הקבלה ומנהל הכול לטובתו. אפילו אימא מסורה שמטפלת בתינוקה יום ולילה, אילולא הרגישה את מחסורו ככואב לה, לא הייתה מסוגלת להשקיע בו גרם של אנרגיה.

הרצון לקבל כל דבר טוב שרק אפשר, מנהל את האדם בכל תנועותיו. הוא מתפתח כל הזמן, מדור לדור, משנה לשנה, מרגע לרגע. בשונה מחיה שטורפת אינסטינקטיבית בדיוק כמה שהיא צריכה, התיאבון של האדם להרוויח על חשבון כולם הוא בלתי מוגבל. יחס כזה מפגין האדם גם לטבע הסובב אותו. אין עוד יצור שהורס את כדור הארץ, לא מתחשב בדבר. חוסר האיזון שאנו מכניסים למערכת הטבע חוזר אלינו בדמותם של שינויי אקלים, גלי חום וקור, הצפות, סופות, שריפות, הרס של תבואה, פגיעה באיכות המים, המזון והאוויר, היעלמות של מינים ועוד.

בעולם המקושר שיצרנו מתחילה להיווצר תחושה שהחיים אמורים להיראות אחרת, שמשהו לא עובד נכון. בסביבה האקולוגית, ביחסים הבינלאומיים, במדינה, בחברה, בכבישים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה. בכל מערכת יחסים מתגלה חוסר איזון שגורם סבל רב, ובלית ברירה אנו נוטים לנתק מגע. אבל הבידוד חונק, בכל רמה.

חכמת הקבלה מסבירה שכמו בתהליכים קודמים באבולוציה, המבוי הסתום של זמננו הוא שלב מקדים בהיווצרותו של אדם חדש, אנושות חדשה. מכאן והלאה, התפתחות תוכל להיות רק באיתור הכוח השני שפועל בטבע, הכוח המחבר. כשנצליח להביא אותו אל היחסים בינינו, ייווצר לנו חיבור מתקדם. כוח הקבלה האנוכי יאוזן עם כוח נתינה. כל אחד יתחיל לחשוב מה טוב לאחרים, כיצד הוא יכול להשלים אותם. כך נבנה גוף גדול אחד שיורכב מכל בני האדם, והמערכת המחוברת הזו תיקרא "אדם". יהיה זה יצור-על, ביחס לאדם של היום. אנחנו נרגיש איך הוא צומח בנו, כתוצאה משילוב נכון בין כוח הקבלה וכוח הנתינה.

אותה השאיפה להיות מלך העולם תוכל סוף סוף להתממש, רק בצורתה מתוקנת. כאשר כל אחד יצא ממוגבלות התפיסה האנוכית, הוא יתחיל לראות תופעות שקודם לא זיהה וירגיש שכל העולם באמת שלו. האדם יגלה את הטבע כמו שהוא, ולא כפי שהוא מצטייר דרך משקפי האגו. כל היופי וכל הטוב יתגלו לו בתוספת ההבנה שקודם לא ראה אותם כי מבטו היה צר ומצומצם - מה אוכל להרוויח עוד לעצמי מכולם.

איזון פירושו לקבל מה שאני צריך כדי להתקיים, ובכל כוחי לרצות להיטיב עם כולם. כשאני יודע לסדר את עצמי כך, עובר דרכי כל השפע שנמצא במציאות, ואני מתחיל להרגיש שאני מלא, שלם, משיג, מרגיש כל מה שנמצא בכל הגלקסיות, בכל היקום, ביקומים מקבילים, בכל העולמות. הכול זורם דרכי לאחרים, אני מחובר לאותה מערכת שנקראת "אדם", ולכן גם כשהגוף הפיזיולוגי שלי ימות, האני שלי ימשיך להתקיים בתוכה לנצח.

יוצא שדווקא האדם, החיה הכי גרועה שלא במקרה התפתחה אחרי כולם, צריך להשלים את עצמו בעצמו, ולהשיג את מקומו כנזר הבריאה.

מן המקורות

"בשעה שאנו באים להעריך את סוגי וחלקי הבריאה, בשעה שאנו מעיפים עין בוחנת על הדומם, הצומח, החי, והמדבֵּר. בשעה שאנו משימים לב להקשר הנפלא, המקשר את כולם יחד, צועדת בגאון ההחלטה, כי כל הבריאה כולה אחוזה ורתוקה היא יחד, כשלשלת אחת ארוכה. שרק סוף אחד לה. ושכל הערכים השונים, הם מכשירים ומכשירי מכשירים, כדי להוציא לפועל מסובב אחד, מסובב נעלה ונשגב. שכל העולם כולו כדאי הוא לו, המדבר, שהוא עטרת תפארת הבריאה וגולת כותרתה".

הראי"ה קוק, מאמרי הראי"ה, ירושלים התשמ"ח, עמ' 493.

"והאמת היא, שכל התפתחותנו בבריאה ההיא, אינה רק ההתחקות אחריה," מסביר בעל הסולם כשהוא דן בלידת האנושות המאושרת. "ועד כמה שההתחקות מתאימה עם מלאכת הטבע - באותו שיעור נמדד שיעור התפתחותנו".

בעל הסולם, מאמר "סוד העיבור - לידה", כתבי בעל הסולם, עמ' 54-53.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 309 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content