פורים זה החג שאנחנו מרגישים הכי הרבה את השפעת הסביבה עלינו

אפתח בוידוי קטן בקשר לפורים. כל שנה זה קורה לי כשאני יוצאת מחופשת מהבית, מיד אני מתמלאת חשש שטעיתי, שהיום לא פורים ואני אצא מהבית מחופשת וכולם יהיו לבושים כרגיל. כמה מטומטמת אז אני ארגיש? זה פחד אולי קצת מגוחך אבל מובן, כיוון שבפורים אנו מרגישים בעוצמה רבה את השפעת הסביבה עלינו. כן, יצאתי מהבית לבושה כמו משוגעת אבל זה בסדר כולם נראים ככה היום.

אז מה יש בה בסביבה שמכתיב אם אני משוגעת או לא? אם אני מתנהגת כמו כולם אני בסדר ואני מרגישה בסדר ואם אני שונה מידי, פער מורגש בינינו. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאנו נכללים זה מזה, האדם הוא יצור חברתי ואמות המידה שלו מוכתבות על ידי החברה בה הוא חי. זה נשמע כמו כלא, אך למעשה יש כאן כוח עצום אותו אנו יכולים לרתום לטובתנו.

החדשות מידי ערב מעידות על כך שמצבנו הפוליטי, כלכלי, חברתי הולך ומתדרדר ואני לא חושבת שיש צורך להכביר בדוגמאות, כולם יודעים על מה אני מדברת. המצב לא טוב אך יש הסכמה שבשתיקה שזהו הסטטוס קוו ולא נראה פיתרון באופק, אז לא נַעשה שום דבר. אנחנו כל כך אדישים שאפילו לצאת במחאה לרחובות ולהגיד שדי! כבר אין לנו כוח, גם זה כבר לא יעזור. עד מתי נסבול את זה? עד ש"יגיעו מים עד נָפש"? עד שתתמלא הסאה? עד שלא נוכל לסבול את זה יותר ונצעק לשנוי?

בשביל מה לחכות? אפשר להתחיל להביא את השינוי עכשיו ואין צורך לצאת בצעקה לרחובות, כמו שאומרים "מים שקטים חודרים עמוק". יש שיטה לעשות את זה לאט לאט וביסודיות, אך בשביל להבין אותה צריך לרדת לשורש העניין, היחסים בין בני אדם, הכל נמצא שם.

אנחנו משפיעים זה על זה ברצונות שלנו, בשאיפות שלנו וביחס שלנו אחד לשני. אנחנו חיים במציאות בה כסף, כבוד ושליטה הם ערכים עליונים, אני לא רוצה בטעות להישמע כאילו אני באה בביקורת כלפי מישהו, אני לא יוצאת מן הכלל. אני רואה על עצמי איך אני רוצה מה שאחרים רוצים, או מה שכבר יש להם ולי אין ואיך אני פועלת כדי למלא את הרצון שלי. היחסים בנינו מושתתים על ערכים אגואיסטים, אנחנו נמצאים בקשרים עם אנשים מהם אנחנו יכולים להפיק תועלת או תענוג כלשהו, וברגע שאחד הצדדים כבר אינו מקבל מה שהוא רוצה מהיחסים, הם נגמרים.

כל זה יכול להשתנות ברגע שנחליט ביחד כגוף אחד, לשים לזה סוף. אז נתחיל לבנות סביבה המושתתת על ערכים שונים לגמרי, כשיותר לא נרצה לנצל אנשים אחרים לטובתנו נוכל להתחיל מציאות חדשה, מציאות של אהבה שאינה תלויה בדבר.

אבל איך מתחילים לעשות כזה שנוי? כאן אנו חוזרים להשפעת הסביבה ולחג המיוחד שאנו חוגגים היום. צריך פשוט להתחפש, להתחפש לחברה כזו מוצלחת וטובה. למלא את אמצעי התקשורת בחדשות טובות, להוקיר אנשים שנותנים מעצמם לאחרים, לכבד אותם. לדבר על זה בנינו ולשבח אחד את השני על העשיה למען הזולת. להתחיל שיח ציבורי ותקשורתי על גדלות המטרה שהיא בניית חברה הוגנת. נעשה את זה עם כל הלב גם אם הוא בתחפושת, וכך מן החוץ פנימה נוכל להביא שינוי.

אומרים ש"הרגל נעשה טבע שני" מההרגל להתנהג כך נֱלמד את הלב לאהוב באמת, את עצמנו ואת הזולת ונוכל לחיות חיים אחרים לגמרי. דמיינו את החיים הטובים שהייתם רוצים לעצמכם ולכל מי שאתם מכירים, את זה אנחנו יכולים להשיג. נתחפש לחברה מתוקנת ונשיג חברה כזו! אם בפורים הזה נתחיל לחשוב על היחס הנכון בין אנשים אולי עד פורים הבא נוכל להוריד את המסכות ולחיות באהבה. חג שמח!