Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה חברתית

חוויות בחיים

חוויה זו מילה סוחפת, מושכת, מעוררת סקרנות. אנחנו אוהבים חוויות, וגם מנסים לחשוף את הילדים שלנו למגוון רחב של חוויות. איך נכון לעשות את זה באופן שיפתח אותם בצורה הכי טובה? מה אפשר ללמוד מחוויות שליליות? ולמה נראה שהיום סף ההתרגשות שלנו המבוגרים עלה לרמה כזו שקשה להתפעל ממשהו? מספר תובנות על חוויות, על חינוך ועל הנאות.

כהורים, יש לנו נטייה לסחוב את הילדים לכל מיני מקומות שאנחנו חושבים שכדאי שהם יראו. 'זה חשוב, זה חוויה, זה מרחיב אופקים'. הילדים מצדם, לא תמיד קולטים מה אנחנו רוצים. בלית ברירה, הם נגררים איתנו לכל מיני סיורים, אבל בקושי נותר בהם רושם מזה. מכירים את התופעה? יופי, אז מה עושים?

הכי חשוב זה חיסרון. מהמילה חוסר. כלומר, לפני שסוחבים את הילדים לחוויה הבאה, חשוב שנבנה בהם חיסרון לקראתה, להכין אותם כך שהם יבינו לאן אנחנו הולכים, ולמה, ומה אנחנו אמורים לראות שם בדיוק. אפשר להשתמש בסרטים שמראים את המקום שנבקר בו, באתר האינטרנט שלו, וכן הלאה. ככל שהתמונה שנצייר איתם יחד בתהליך ההכנה תיראה להם יותר יפה ומושכת, הם ירגישו שהם רוצים לחוות את הדבר. שאין להם סבלנות לחכות. 'נו, יאללה כבר!'

בלי הכנה מוקדמת הילד לא יתפעל מהחוויה. וגם אחרי הביקור באותו מקום, צריך שהוא יסכם לעצמו את החוויה, איפה היינו, מה ראינו, מה הבנו, ועוד. המטרה היא ללמד את הילד לבחון כל תופעה וכל חוויה שבה הוא נמצא. זה יעזור לו להבין איך לחקור כל מיני מצבים שיבואו לו בחיים, איך להתייחס נכון לדברים. בשלב הראשון כדאי שהילד יסכם לעצמו את הדברים בלי עזרה מאיתנו, ורק אחר כך נצטרף גם אנחנו ונסייע לו להשלים את התמונה.

באופן כללי, חוויות בונות בילדים את צורת העולם. לכן כדאי אותם לקחת לבקר בכל מיני מקומות, כדי שהם יתרשמו מכל דבר שקיים. בגילאים צעירים צריך לתת לילדים התרשמויות מדברים חיוביים בעיקר, וככל שהם גדלים אפשר להתחיל לחשוף אותם בהדרגה גם לחוויות שליליות. המטרה היא לבנות בהם יחס שלילי לתופעות שליליות, והבנה מה כדאי לעשות כדי שלא נחזור על שגיאות של אחרים וניפול גם אנחנו לאותו הבור.

ועכשיו אלינו, המבוגרים. בתקופה שבה אנחנו חיים, אנשים מחפשים ריגושים וחוויות בכל מיני צורות, לעיתים מוגזמות, לעיתים מלאכותיות. מאיפה זה נובע? המנוע הפנימי שלנו הוא רצון ליהנות, וכיום הוא עובד בטורים גבוהים מאוד. זה אומר שאנחנו כבר מלאים עד הראש בכל מיני התרשמויות מחוויות שונות שאותם עברנו באופן אישי, או ראינו בטלוויזיה וברשתות החברתיות. איפה לא היינו, מה לא עשינו, העולם קטן עלינו. קשה מאוד להכניס אותנו להתרגשות ממשהו, ולכן החוויות שיכולות לנגוע בנו איכשהו, צריכות להיות מאוד מאוד מוקצנות. אם פעם אנשים התרגשו מרומנטיקה הוליוודית, כיום זה בכלל לא בקצב, בצורה או באנרגיה שאנחנו רגילים לצרוך.

חכמת הקבלה, שמתגלה כיום אחרי דורות של הסתרה מכוונת, גם היא מציעה חוויות אבל מסוג אחר. חוויות אישיות, פנימיות, רוחניות. מה שהאדם חווה בהתפתחות הרוחנית שלו, רק הוא יכול לראות. הוא פותח לעצמו עולמות עליונים, נוגע באמת הגדולה של החיים, משיג שלמות ונצחיות. הנשמה שלו מדריכה אותו, מובילה אותו לחוויות בלתי מוגבלות, מעל זמן, תנועה ומקום, מעל חיים ומוות, מעל הכול. ואז הוא מגלה שהחוויה האולטימטיבית שאליה כולם משתוקקים בתוך תוכם היא גילוי של הבורא, גילוי הכוח הכללי שבטבע, הכוח האחד שהוא מקור כל החוויות, מקור כל המציאות, המקור העליון של הגורל שלנו. בסופו של דבר, אותו אנחנו משתוקקים בעצם לגלות, כי כשמרגישים אותו מגיעים סוף סוף למקור החיים, אל השורש. ואין חוויה יותר גדולה מזו.

מן המקורות

"עניין התענוג אינו אלא רק השוואת הצורה ליוצרה, ובהיותנו משתווים בענייננו לכל מנהג הנוהג ומצוי בשורשנו, הרי אנו מצויים בתענוגים". 

בעל הסולם - הרב יהודה אשלג

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1154 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content