Left Sidebar Content

משמעות החיים | ארכיון מאמרים על משמעות החיים

חוזרים לשורשים

סדרת מאמרים בשבועון "סקופ"

שנים לאחר שננטשה בידי ההמונים, חוזרת חכמת הקבלה לרתק מיליונים בכל רחבי העולם. למה זה קורה דווקא עכשיו?

על אף שזה לא נראה כך, חכמת הקבלה תמיד הייתה איתנו. היא מעולם לא נעלמה, אנחנו פשוט איבדנו את היכולת להגיע אליה. לעיתים היא נגלית יותר ולעיתים מופיעה כתורת הנסתר של העם היהודי. הנוכחות שלה קריטית, כפי שהחמצן קריטי לקיום שלנו. על אף שאנו לא מסוגלים לראות אותו, ברור לנו שבהיעדרו, נחדל להתקיים.

עדיין לא הגענו לרמת התובנה הזו בכל הנוגע לחכמת הקבלה, אך זהו בהחלט משל התואם את המציאות: אפשר להתעלם מקיומה של חכמת הקבלה, אך אין פירושו של דבר שבעקבות זאת, חכמת הקבלה תיעלם מהעולם. היא נוצרה על ידי אנשים שהיה אכפת להם משאלת מהות הקיום האישית שלהם, אך גם מהדורות הבאים אחריהם. היה חשוב להם לא רק לפענח את השאלה אלא גם הדריך את הדורות הבאים כיצד ניתן לעשות זאת, הלכה למעשה.

הכתבים שהותירו מאחור, סללו לרבים את הדרך אל חקר שאלת מהות הקיום ופתרונה. הם סייעו להם לחוות מחדש את הרגשות, התחושות וההשגות אליהן הגיעו אבותיהם הקדומים ומתוך כך, שיכללו את השיטה ואפשרו גישה אליה לא רק ליחידי סגולה, אלא לכל מי ששאלת מהות הקיום לא נתנה לו מנוח.

בשלב מסוים, חלה נסיגה הדרגתית בעיסוק בחכמה העתיקה הזו. עולם החומר, הפך להיות מסקרן יותר, האדם החל מגלה עניין רב בעולם הפיזי הסובב אותו ובעקבות זאת, שכח את המהות הרוחנית שלשמה הגיע לעולם. חכמת הקבלה ניסתה להסביר לו כי העולם הזה הוא רק אמצעי שאמור היה לסייע לו להגשים את השליחות הרוחנית שלו, אך הוא האמין שהעולם הזה הוא המטרה. הוא רתם לשם כך את כל הכוחות שלו, את כל הידע שרכש ואת כל הניסיון ומשך מאות שנים פיתח אינספור תורת הנוגעות לקיום בעולם החומר. העולם הרוחני נזנח כלא היה. מתי מעט גילו בו עניין וכאשר הבינו כי הפעילות שלהם גוררת ביקורת נוקבת, החלו לפעול בסתר. כך הפכה התורה שאמורה הייתה להיות חכמת הכלל, לתורת הנסתר שנלמדה בחדרי חדרים ועברה משך מאות שנים מרב לתלמיד.

שאלת מהות הקיום כבר לא הציקה לאנושות, הטרידו אותה באותן שנים שאלות אחרות, הנוגעות לתפעול היקום. הם חקרו כיצד מונע היקום, מאילו חומרים הוא מורכב, האם יש חיים בכוכבים אחרים, האם יש דרך לקיים מסע בחלל. האנושות פיתחה מדעים עצומים בתחום החומר, הגיעה להישגים נכבדים ביותר, אך ברבות השנים, החלה לחוש רוויה. העיסוק האינטנסיבי בעולם החומר הותיר את האנושות עם המון ידע, אך גם עם חוסר אונים מוחלט. למרות כל הניסיונות שנעשו לשלוט בעולם, גילו בני האדם כי ישנו גורם אחר המניע אתבריאה הזו, קובע את מהלכיה מראש ומחליט מה ילד יום.

התסכול הזה מעמיק מיום ליום ומוביל רבים בימינו אנו חזרה אל אותה תורה רוחנית שאותה נטשו בעבור נזיד עדשים. הקבלה הבטיחה להם עולם שכולו טוב, אך הם העדיפו עולם שרובו רע. עכשיו, הם מבינים שטעו, שיתכן שהפנו את כל המשאבים לתחום הלא נכון.

האגו שתבע מהם בעבר לחקור את סביבתם, אינו בא על סיפוקו, הוא תובע כיום דרישות חדשות. הוא רוצה תענוג נצחי ואינסופי, אך עולם החומר אינו מסוגל לספק לו את תביעותיו החדשות. זו הסיבה שכיום פורחות בכל רחבי העולם תורות רוחניות, מכל הבא ליד. אם בעבר, היה נדיר למצוא על מדפי חנויות הספרים ספרים העוסקים במיסטיקה והעידן החדש,

הרי שכיום נראה כי חנויות הספרים נדרשות לפנות הרבה מאוד מקום בשבילם, כי הביקוש גובר אפילו על ההיצע.

אנשים לא מחפשים כיום רוחניות, אנשים מחפשים מפלט מפני הייסורים, הכאב, הצער והתסכול. מי שאין לו, רוצה שיהיה לו ומי שיש לו, כבר לא מסתפק במה שיש לו.

התסכול הזה מוביל אותם לאפיקים חדשים-ישנים, שכן מאותו תסכול בדיוק סבלו אבותינו הקדומים שפתחו בכוחות עצמם, מבלי כל הכנה מוקדמת, במסע הרוחני אל עבר הלא נודע. הם לא ידעו כי המסע שאותו הם עתידים לעבור יוגדר כמסע רוחני, משום שכל בקשתם הייתה למצוא מענה לשאלת מהות הקיום. ככל שהעמיקו לחקור את השאלה, כך נברו יותר ויותר בעצמם, עד שהגיעו לתובנות שהובילו אותם, בסופו של דבר, לפיצוח שאלת מהות הקיום ולהתמזגות הנכספת עם הבורא.

בימים ההם, האגו שהניע אותם, לא היה גדול כפי שהיה לדורות שבאו אחריהם, זו הסיבה שהם לא הזדקקו להתנסות הקשה והכואבת בעימות הבלתי אפשרי עם עולם החומר. הנגישות שלהם לעולם הרוח הייתה קלה ומהירה יותר. ברגע שהתעוררה בהם השאלה, הם פתחו בחקר האני שלהם, לא חקרו את סביבתם, לא פיתחו מדעים חיצוניים, אלא התמקדו בעצמם והגיעו לתשובות. זה מה שאנו מנסים לעשות כיום, באיחור הכרחי של אלפי שנים. לא יכולנו לדלג מעל התקופות הללו, משום שהן היו הכרחיות על מנת להעצים את האגו שלנו, את הרצון לקבל שלנו, עד שנפתח את הרצון לקבל את התענוג הגדול ביותר הקיים ממקור ראשון - מהבורא.

ככל שגדל הרעב, כך גדל התענוג מהאוכל. השנים הללו, בהן עסקנו בחקר העולם הסובב אותנו, רק סייעו לנו לפתח רעב עצום לפענוח שאלת מהות הקיום. כעת, אנו מוכשרים ורעבים יותר להשיג אותה, יותר משהיינו אי פעם וזו נקודת פתיחה מצוינת לכל מי שבאמת רוצה לדעת מה הוא עושה בעולם הזה. 

ציוני דרך

היקום שלנו נוצר לפני שנים רבות. לאחר שנוצר, התגשם בו החומר, בכל צורותיו, החל מכוכבים וכלה בפלנטות ומערכת השמש. התהליך הזה נמשך מיליארדי שנים. לאחר-מכן, נוצר כדור הארץ שהיה מתחמם ומתקרר לתקופות של 30 מיליון שנים, כפי שכתב הרב יהודה אשלג, מחבר פרוש 'הסולם' לספר הזוהר. התהליך נמשך, עד שקליפת כדור הארץ נעשתה קשה והחלה להתפתח ממנה בחינת הצומח.

התהליכים הללו היו תוצאות של פעילות הכוחות הרוחניים המצויים בכל היקום שהיה אז ריק, עד שהחומר החל להתגשם בו.

כל המדעים הקיימים כיום הוכיחו את מה שטענה חכמת הקבלה משך אלפי שנים שאין הבדל בין חומר לרוח. חומר הוא אותה הרוח והרוח היא אותו חומר. אם אדם לוקח חומר מוצק ומחמם אותו, הוא הופך לנוזלי, אם הוא מרתיח אותו, הוא הופך לגז שנעלם מחושים שלנו, אך קיומו אינו נעלם. מנגד, אפשר לקרר גז ולהפוך אותו לנוזל ולהקפיא את הנוזל ולהפוך אותו למוצק. זה שאנחנו תופסים חומרים כאלה ואחרים, זה רק כלפי ההרגשה שלנו.

כאשר אנו מדברים על דברים שנוצרו, זה רק משום שמבחינתנו, השתנו התנאים. אותו החוק פועל גם כלפי צומח, חי ומדבר. אותו כוח שלא היה בחומר, החל להתגשם ואז, החלו להיווצר הצמחים למיניהם ומכוח גדול יוצר נוצרו בעלי החיים ומכוח גדול עוד יותר, נוצרו בני האדם. הכוחות הללו הלכו והתפתחו, עד שנוצרו חיים על פני כדור הארץ, כפי שהם נראים בעינינו כיום.

גם האדם התפתח במרוצת השנים, ברמה הבהמית שלו. הוא חי, עד שהגיע הכוח הנעלם, הפועל והחל לייצב את האדם, להביא לו לא רק את הצורה הגשמית שלו, אלא גם תוספת מיוחדת, כוח נוסף שנקרא: הכוח הרוחני. אז, נוצרה באדם תשוקה, רצון למשהו עליון יותר, הרבה מעבר לקיומו כנפש חיה. הוא החל להביט לשמיים, רצה לגלות מה עומד מאחורי הטבע, מאיפה הוא בא, לשם מה הוא קיים ומה יש מעבר לחיים הללו ולפניהם.

לבהמה, אין כאלה שאלות, אך באדם הן כן מתעוררות והופכות אותו למיוחד וחריג בנוף הסובב אותו. השאלות ששאל יצרו דינאמיקה, הן פתחו לו את כלי הקליטה, גרמו לו להרגיש תחושות ורגשות שקודם, לא ידע כלל על קיומן. את כל התהליך העצום הזה הוא כינס בספר שנקרא 'רזיאל המלאך'.

אחריו, באו אנשים נוספים שביקשו גם הם לדעת מה יש בחיים שמעבר לחושים שלנו. הם הגיעו למסקנה כי הם חשים רק חלק קטן מהמציאות הסובבת אותם. הם הרגישו כאילו עמדו בחדר רחב ידיים, שרק פינה אחת שלו מוארת. עד כה, היה נראה להם שבכל הפינות החשוכות אין חיים, אך לאחר שפיתחו את כלי הקליטה שלהם, גילו כי גם בפינות שנראו להם חשוכות, מתקיימים חיים הרבה יותר משמעותיים מאלו שהכירו.

בכל דור ודור נמצאו האנשים ששכללו את שיטת ההתפתחות הזו, הבינו שכדי להגיע לבורא, הם צריכים לעלות אליו ולא לחכות שהוא ירד אליהם. על הבסיס הזה, השתית אברהם אבינו את 'ספר יצירה' שבו תעד למעשה, את המסע הרוחני האישי שלו, תוך שהוא מותיר ציוני דרך לכל הבאים אחריו.

כך התפתחה החכמה הזו, משך אלפי שנים עד שהרצון לקבל, שבעבר הוביל את האנשים לזרועות החכמה הזו, גדל למימדים מפלצתיים, עד שגרם לניתוק בינם לבין הרגשת הכוח העליון. ככל שהם ניסו להתנגד לו, הוא פעל ביתר שאת וניתק אותם בהדרגתיות מהכוח הרוחני הזה, עד שאיבדו כל קשר איתו.

חלק גדול מהעם איבד את יכולת ההתקשרות עם אותו כוח עליון ואילו חלק אחר שלו, קטן יותר, עדיין החזיק בכל כוחו החכמה הזו. החלק הראשון, הביא על ישראל שלטון זר, תרבות זרה ותוספת עצומה לאגו שאינו יודע שובע, גם בימינו אנו וכל המאמצים שלנו לספק אותו באמצעים של העולם הזה, אינם נושאים פרי. כתוצאה מכך, האדם נקלע לייאוש, עד שהוא מגיע לחכמת הקבלה,

שמסבירה לו שהוא רואה רק חלק קטן מהמציאות ומציעה לו לפתוח את האזורים החשוכים.

התהליך הזה מסייע לנו לזכך את עצמנו מתוך עבודה פנימית, עד שנגיע לדרגת הבורא שיצר אותנו ורק אז, נוכל לחדש את הקשר איתו, בעוד אנו חיים בעולם הזה.

זו הסיבה שחכמת הקבלה כיום אמורה להראות לאנושות כולה דרך ויעד. עלינו, כיהודים, מוטלת החובה להיות האור לגויים - להוביל את האנושות כולה להכרה במציאות הרוחנית הנצחית.

כל עוד אנו מפנים עורף לשליחות הזו, הכוח הכללי, הבורא, דוחק בנו לבצע את המשימה, על ידי כך שהוא מעורר שנאה נגדנו בכל אומות העולם וגם בתוכנו והוא לא ישקוט, עד שיחייב אותנו להגיע למטרתנו.

בסופו של התהליך, כל האנושות כולה תחזור להימצא בקשר עם הכוח הרוחני העליון, בדרגתו, בהרגשת השלמות והנצחיות, עד כדי כך שמציאות העולם הזה, בגוף הבהמי שלנו,

לא תהיה מורגשת וגם לא נעניק לגוף חשיבות רבה מידי אם הוא חי או מת, משום שאז, נחזיק לנצח בעץ החיים.

על פי הוראתו של המקובל, הרב מיכאל לייטמן.

באמצעות לימוד הקבלה, ניתן לצמצם כל הופעה של צער וייסורים בעולם. האסונות נגרמים, כדי לגרום לנו להבין שהתיקון חייב להיעשות באופן מיידי וכי יש בכוחנו לטפל בשורש הבעיה, ברוחניות.

 

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content