Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה בארץ

חוסן לאומי, פיתוח ישראלי

חוסן לאומי הוא משהו שכל מדינה שואפת להשיג, במיוחד בתקופות קשות. יש עמים שנראים עמידים יותר בפני מכות הטבע, משברים ומלחמות, אחרים פחות. איפה ישראל בתמונה? ומתי יהיה לנו מה להנפיק גם בתחום של חיי החברה?

לכל עם אופי משלו, תנאי חיים שונים, פנימיים וחיצוניים, ולכן קשה להשוות בין מדינות. עם זאת אפשר לומר בכללות שרמת החוסן הלאומי תלויה במידת ההתקשרות שבין חברי אומה מסוימת. בעבר תחושת השייכות נבנתה על שורשים היסטוריים, אבל במציאות שבה אפשר לחיות בכל מקום בעולם כמעט, נוצרו מצבים מאוד מורכבים. באירופה למשל, יש הרבה מאוד מהגרים. אם מדינה מסוימת רוצה להגביר את החוסן הלאומי שלה, עליה להשקיע בבניית קשר משפחתי בין כולם, מעל כל ההבדלים. ככל שאזרחיה ירגישו תלויים זה בזה ותומכים זה בזה כמו בני משפחה, המדינה תהיה בעלת חוסן ויציבות ברמה גבוהה.

בישראל הבעיה הרבה יותר גדולה. אצלנו כל אחד קורע את המדינה לחתיכות, לא רוצה להתקרב לשני ולא לשמוע אותו בכלל. האגו היהודי הוא הכי מפותח בעולם, אנחנו הכי דעתנים והכי אינדיבידואליסטים. וזה לא מקרי, אלא נובע עוד מהשורשים העתיקים של האומה. 

במקור, אין כזה דבר עם ישראל. היה בחור בבלי, אברם בן תרח שמו המקורי, שהחליט לחקור לעומק את התפתחות האדם, החברה והטבע. הוא גילה שהכול זו מערכת אחת, שפועל בה כוח כללי אחד, שמחבר את כל פרטי המציאות לשלם אחד. אחרי שגילה זאת, אברהם שאף לאחד בין כל בני האדם. הוא דיבר על חסד ועל אהבה חובקת כל, ואנשים שהרגישו שיש אמת בדבריו הפכו להיות תלמידיו. אנשי בית אברהם, קראו להם במקורות, ומהם התפתח העם שלנו כפי שמסביר הרמב"ם בספר המדע. הם באו מכל מיני שבטים, ומה שחיבר ביניהם מעל כל השוני הייתה השאיפה לאהבת הזולת לצורך התאמה לכוח האחד. 

למה הזכרנו את כל זה אלפי שנים אחרי? כי מכאן נובע הקושי שלנו ביצירת חוסן לאומי עד עצם היום הזה. למה הכוונה? אחרי החיבור לעם סביב האידיאה הרוחנית של אברהם, עברה האומה הישראלית שרשרת מצבים לא פשוטה. עליות, ירידות, חיבורים ושנאה גדולה. לפני אלפיים שנה הקשר בינינו נחרב סופית, וכתוצאה מכך התפזרנו לכל קצוות תבל. בשנות הגלות שנאתם של אחרים אלינו עוד שמרה עלינו יחד, אבל כשהגענו לפה בחזרה, שוב החל הבלאגן. אלטלנה הייתה דוגמה בולטת, אבל היו עוד מקרים קשים. יהודים לא מסתדרים עם יהודים. נקודה. ככה זה בטבע שלנו, אנחנו פשוט שונים. ואם אין לנו מכנה משותף רוחני, כלומר שאיפה לאהבת הזולת אין בינינו דבק שיעשה מאיתנו עם אחד. במקרה הטוב אנחנו קיבוץ גלויות. בלבד.

אבל, וזו הנקודה החשובה, אם נתחבר מחדש להגדרה המקורית של מה זה להיות ישראלי, וגם נלמד את שיטתו של אברהם לחיבור מעל כל הפערים - אז הלכידות החברתית שלנו תהיה ברמה הכי גבוהה בעולם, ובהתאם לה גם רמת החוסן הלאומי. 

מדינת הייטק זה לא מושג שאמור להסתיים בפיתוחים טכנולוגיים. כאן בארץ אנחנו יכולים ואפילו חייבים לפתח את טכנולוגיית הקשר האינטגרלי בין אנשים, טכנולוגיה לחיבור בין ניגודים, לשלום בין הפכים. יש לנו את זה בשורשים. זה לא סתם שבישראל אפשר לראות חיכוכים איומים, וגם חום וקשר שאין במקומות אחרים. כאשר נלמד לכסות את חילוקי הדעות באהבת אחים, מאיתנו יתפזר כוח מאחד לכל העמים. כתוצאה מכך, במקום לחשוב איך למחוק אותנו מהעולם, הם יבואו ללמוד איך לבנות נכון את המדינות שלהם.

הקשר האינטגרלי שייבנה בין בני אדם יעשה אותנו מתאימים לכל מערכת הטבע, וזה יהיה המקור לתחושת ביטחון וחוסן פנימי שאין כדוגמתם. כמו אימא אוהבת, הטבע יספק לנו כל מה שאנחנו צריכים. המזיקים ייעלמו כלעומת שבאו, הכול יהיה בשפע בעולם, בתנאי שרק נרצה להיות מחוברים בטוב לכולם.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1125 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content