חיים חדשים - תוכנית 1000 - החיים החדשים שבפתח

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו באווירת חג לכבוד תכנית האלף בסדרה "חיים חדשים", ולכן אנחנו רוצים לעשות משהו מיוחד. ננסה היום לתאר את החיים החדשים, לרקום להם עור וגידים, שתהיה לנו אחיזה בפרטים ונבין מהו המקום הכל כך טוב שאליו אנחנו מתקדמים.

טל: בעצם, לאורך כל התכניות אנחנו מדברים על אותם חיים חדשים שאנחנו הולכים לקראתם, מכל מיני זוויות, מכל מיני אספקטים, בכל מיני רבדים של החיים.

 והיום אנחנו רוצים לדבר קצת בכללות, להרגיש באמת לאן אנחנו הולכים כולנו, כאנושות, כאדם ומה בדיוק מצפה לנו.

אנחנו רואים שלאורך ההיסטוריה האנושות עברה שינויים מאוד דרמתיים, ואולי אדם שחי לפני מאה או חמש מאות שנה לא יכול היה לדמיין את החיים בימינו, לדמיין את רמת הקשר שתהיה, את הטכנולוגיה שתהיה ובכלל איך אדם מרגיש וחווה את החיים שלו. לכן יש סיכוי סביר להניח שגם בעתיד נשתנה בצורה כזאת שכיום קשה לנו אולי לדמיין או אפילו לחזות את זה. לכן היינו רוצים לנסות לצייר ביחד את העתיד המשותף הזה, את החיים החדשים שאנחנו הולכים אליהם.

בואי ננסה.

 טל: מה אתה יכול לספר לנו על זה, איך יראו חיים חדשים באנושות?

קודם כל, וכבר דברנו על זה בתכניות הקודמות, אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת. היא מיוחדת בזה שאף פעם לא הייתה תקופה כזאת בהיסטוריה. תמיד אומרים שאף פעם זה לא היה אבל הפעם זה באמת כך, וזה מפני שהטבע שלנו מפסיק לתפקד.

הרצון לקבל שנמצא ביסודו של טבע האדם תמיד דחף אותנו קדימה יותר ויותר לכל מיני הישגים בכל מיני שטחים שהאדם עוסק, בתרבות, בחינוך, בתעשייה, בטכנולוגיה, במדע, בכול. הרצון לקבל רוצה לבלוע את הכול, ופתאום אנחנו מרגישים שהוא כאילו נכנע, כבה, לא מרגישים שהוא בוער. רואים שלדורות החדשים X,Y,Z, יש הסתכלות חדשה על החיים. הם כבר לא רוצים אותם הערכים שהיו קודם, לא כסף, ואפילו לא כבוד, לא בגדים ולא תספורות מיוחדות. העגילים או הקעקועים כבר יורדים מהבמה וגם הסיגריות שהן עם מילוי מיוחד. בקיצור, האנשים רואים שמכל הדברים שהם עברו, הם לא קבלו מילוי שסיפק אותם באמת בצורה אמיתית זמן רב, אלא כרגיל כמו שתמיד היה.

כתוצאה מזה, הגענו למצב של חוסר אונים, שאין לנו במה למלא את עצמנו. זה דבר מיוחד. כי באמת לפי הטבע שלנו שזה הרצון ליהנות, אפשר להביא לנו מילויים בלי סוף, ואפילו מילויים שקריים  אם אנחנו עושים את זה בהשפעת החברה, "זה באופנה וכולם מסתכלים, כולם רוצים אז גם אני רוצה, איך יכול להיות שאני לא", אבל אנחנו רואים שגם זה לא עובד. אמנם זה צריך לעבוד, אבל האגו שלנו הפסיק ביסודו לעבוד כמו כוח אגואיסטי, חברתי, גדול שמושך ודוחף כל אדם ואדם להיות מיוחד, בולט וכן הלאה.

טל: למה אני עדיין רואה סביבי אנשים שכן נהנים ושואפים. אולי כלפי חוץ זה כך, ואם הם ישאלו את עצמם בפנים הם יודו שהם לא נמשכים לזה עד כדי כך.

לא יודע, אבל זה מה שאנחנו בכל זאת מזהים לפי שימושם באינטרנט. אולי אנחנו מדברים על גילאים שונים, אני מדבר על גיל עשרים ולא על ארבעים, ויש פער גדול מאוד בין הדורות האלו.

מה שרציתי להגיד, שהם נמצאים במצב של ייאוש, וזו ממש מכה.

 טל: דיכאון.

כן, דיכאון ועוד ועוד. וזה אומר שהאגו שלנו לא מספק לנו מילויים, ומה יהיה?

לכן אני אומר שכאן האנושות עוברת מצב מאוד דרמטי, ומחפשת מילוי כי היא לא יכולה להיות ללא מילוי. זה היסוד שלנו, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. אמנם זה קורה וזה נמצא אבל לא באותה תחרותיות אחרי המילויים האלה ולא באותה הסתכלות עליהם כמו על הישגי על. ולכן נראה לי שאנחנו נמצאים במצב של ביקורת עמוקה, מאוד עניינית, מאוד חדה, בשביל מה אנחנו חיים, במה אנחנו יכולים למלא את עצמנו. אפילו את אותן שנות חיינו הקצרים, במה אנחנו ממלאים.

 טל: האם זאת ההרגשה שהולכת להתפתח בשנים הקרובות?

כך נראה לי. ולכן מכאן אני מצפה לחיים חדשים.

טל: מהם החיים החדשים שמצפים לכולם?

אנחנו תמיד בונים את החיים בהתאם לחיסרון שאנחנו רוצים שיהיה. היו תקופות שהאנושות רצה אחרי כסף, אחרי כבוד אחרי שליטה.

 טל: מדע, טכנולוגיה.

כן. מדע וטכנולוגיה. היו מאות שנים שהדת שלטה ועכשיו לא, כביכול יש איזו השהייה. לא שיש רוגע, אלא כמו שהיה בימי ביניים, לא היה שם רוגע, אלא זו הייתה תקופה שהכוח הפוטנציאלי כל הזמן עבד עד שפרץ לתקופה החדשה של הרנסנס, והלאה לתקופת המדע ועוד. כך נראה לי שגם אנחנו חוזרים לכזאת תקופה, אבל כבר לא חוזרים, כי אז זה היה חיפוש אחרי איזה ערכים אנחנו יכולים להתפתח, וכאן כביכול האנושות לא רואה ערך בשום דבר. גם יש הרבה התאבדויות.

וכך אנחנו נמצאים לפני תקופת בירור וביקורת, הכרת הרע, חוסר מטרה, ובשאלה בשביל מה חיים, מה הטעם בחיינו, וכתוצאה מזה נראה במה יבחרו. ודאי שזאת תהיה תקופה מאוד מעניינת, לא פשוטה ולא קצרה, כי חייבים לברר הרבה דברים שנמצאים ביסוד החיים שלנו. ובעיקר להכיר שאותו כוח שמוביל אותנו, כוח האגו שלנו שמתפתח ודוחף אותנו כל פעם להשיג עוד ועוד כל מיני הישגים, אותו כוח דוחף אותנו קדימה למשהו אבל לא משהו שנראה לנו ברמה האנושית, אלא למשהו אולי למעלה מזה. זה כבר לא מספיק לאדם להשיג מה שיש לו לפניו כאן בעולם הזה, והוא הפסיק לתת לזה ערך שכדאי להשקיע בו את החיים.

 טל: אבל הוא עוד לא יודע באמת מה הוא כן רוצה.

והוא גם לא יודע במה להשקיע את עצמו כדי לספק לעצמו מילוי הולם לשנות החיים הקצרים שלו. וזאת התקופה.

 טל: אמרת שזו תקופה של בירור לא פשוטה ולא קצרה. האם זו התקופה שאנחנו נמצאים בה עכשיו?

אנחנו נמצאים בפתח, אבל עדיין לא נמצאים בזה ממש. כי יש כאן מאבק גדול מאוד בין הדור הישן [לחדש], על מוסכמות, כלי תקשורת. אלו אנשים שמעוניינים ממש לשעבד את הדור הצעיר ולתת לו כל מיני הגדרות והגבלות ומטרות, ובקיצור עובדים עליהם פסיכולוגים וסוציולוגים למיניהם.

 טל: זה השעבוד לקריירה ולעבודה שצריך למלא את כל היום בזה ואין זמן חופשי.

כן.

 טל: הרבה אנשים באמת מחפשים היום דרך חדשה. וכשאנחנו מסתכלים על תקופת הבירור הזאת, אמרת שמעניין מה אנשים יבחרו. מהן בעצם האופציות שיש לפנינו?

אין אופציות. עלינו לגלות שיש לחיים שלנו ערך מיוחד, ובצורה פשוטה שכדאי לחיות, שכל רגע ורגע בחיים שאני חי, יש לי כוכב צפון. אני יודע בשביל מה ולמה ואיך. אני לא סתם מתחתן, מוליד ילדים ומגדל אותם, משלם משכנתה ויוצא לשבועיים חופש. אני לא עושה מהחיים שלי חיי חמור, שכל הזמן צריך לעבוד כדי לחיות וחי כדי לעבוד.

כאן גם ישנה הטכנולוגיה שמתפתחת ומשחררת יותר ויותר את האדם מעסקים הכרחיים. בינתיים אנחנו מצליחים לבנות לבני האדם כל מיני עסקים מדומים שיתעסקו בהם, העיקר שלא תהיה אבטלה ואנשים לא יתבטלו. כי מה הם יעשו? זה מסוכן מאוד כשאדם לא עושה שום דבר. גם כך יש לנו בעולם מיליונים כאלה שלא עושים כלום, ואחוז האבטלה מגיע לפעמים לשלושים וארבעים אחוז במדינות מסוימות.

בסך הכול יש כאן הרבה מאוד בעיות שכביכול תומכות זו בזו, וישנם גם אנשים שאומרים שבדרך כלל האנושות הייתה פותרת את הבעיות האלה רק על ידי מלחמה. כאן זו הבעיה, אנחנו לא יודעים אם נוכל בימינו להגביל את המלחמה להיות מלחמה רגילה ולא מלחמת אטום. בטוח שיהיו חיים חדשים, השאלה היא איזה.

אורן: מה האלטרנטיבה שאתה מציע? כשאתה מדבר על חיים חדשים, חיים שיש להם ערך מיוחד שאדם מרגיש שכדאי לחיות. מה יש במהותם שונה מהיום, שנותן לאדם את התחושה שלחייו יש ערך, שכדאי לו לחיות, שהוא קם בבוקר עם אור בעיניים?

  ללא ספק אם אנחנו מתקדמים בהתפתחות הפנימית שלנו, אנחנו מסתכלים יותר קדימה, יותר רחוק, בעיניים יותר ביקורתיות. ללא ספק שאדם מפותח יותר דורש מהחיים שלו יותר תועלת, והוא לא מוכן להסכים שהחיים שלו יעברו סתם.

זה הרצון שלנו לקבל, הרצון ליהנות שמשתנה. אם פעם הייתי יכול לשבת ולראות אופרה, או מחזמר היום לא. עדיין מבלבלים אותנו בכל הדברים האלה אבל הם כבר לא המילוי שלו החברה מצפה. שוב, אני מדבר על צעירים, בני ה 20 , הם אצלי ממש כדור הצעיר שאני יכול לראות לאן פניו. ולכן שום דבר לא מעניין אותם, בינתיים הם מתעסקים בזה שהם ממלאים את עצמם, אבל גם זה קורה בקושי ונגמר.

כי בפנים, הרצון לקבל שלנו כל הזמן מתפתח, אנחנו לא כמו חיות שהרצון שלהם נשאר אותו דבר, כמו לפני 1000 שנה. אנחנו לא מרגישים אבל אנחנו כל הזמן משתנים, אנחנו מזהים את זה שאנחנו רוצים משהו חדש, לא כמו קודם, ומסתכלים על מה שהיה קודם כמו על משהו ישן שכבר לא ראוי ליהנות ממנו. אפילו מתביישים, הדור הצעיר אפילו לא נוגע בכל אותם מקורות תענוג שהיו מקובלים בדור הקודם.

מי היום יהיה מעריץ פנאט של אבבא או עוד להקות כאלו, כול זה הלך ונעלם. זאת אומרת, אנחנו רואים שהרצון שלנו ליהנות משתנה בניגוד למה שהיה קודם ואז בא במקומו משהו חדש. היום מה שהיה קודם לא מביא שום דבר תמורתו והבן אדם שואל שאלה "ממה נהנה?"

טל: זו שאלה אינדיבידואלית שכל אדם צריך לענות עליה בעצמו?

 כל אחד שואל, ולא יודע לענות. ולכן אני דווקא מאוד מרוצה מהמהירות של התפתחות הזאת מצד אחד, ומצד שני אנחנו נמצאים במצב שאנחנו מרגישים את עצמנו מאוד קשורים זה לזה בעקבות טכנולוגיות הקשר החדשות. ואנחנו צריכים להבין שאם יהיה שינוי, הוא צריך להיות שינוי גלובלי בטבע, באופי, בטעם, בקיצור בערכים של הדור הצעיר סביב העולם, וזה היום דבר מקובל, ידוע ורגיל. זה מה שאני חושב, בגלל שאנחנו רואים שכל החברה האנושית, הצעירה במיוחד, כל כך קשורה ביניהם.

אמנם ישנם כל מיני ארגונים פוליטיים ומדיניים שרוצים לחלק אותם ולעשות ביניהם כל מיני מאבקים ופולריזציה. אבל אני חושב שהם יבינו שהעולם נעשה גלובלי ואם אנחנו צריכים לשנות משהו, אנחנו צריכים לשנות את זה ממש בממד הגלובלי, זאת אומרת, שכאן ישנה בעיה בשינוי טבע האדם.

אורן: מה זה אומר שינוי בטבע האדם?

 שינוי בטבע האדם, זה שאנחנו נשנה את עצמנו. קודם כל נברר ממה אנחנו נהנים, ממה אנחנו ממלאים את החיים שלנו. וכשנראה שכל אחד נהנה מעד כמה שהוא מתעלה מעל האחרים, נבין שזו רק תחרות עם תוצאה שקרית. שאין לנו בזה שום תענוג אמיתי אלא תענוג אגואיסטי קטן, וגם הוא נעלם ולא משאיר אחריו שום תועלת מיוחדת. ולכן אני חושב שבסופו של דבר נחליט על שינוי טבע האדם מליהנות על חשבון הזולת, לליהנות יחד בקשר בינינו, וזה מה שימשוך את הדור הצעיר.

טל: איך יראו באמת חיים כאלה שבהם הטבע שלנו אחר מהיום? מה המהות של החיים האלה, מה אנחנו עושים?

 המהות של החיים האלו היא שאנחנו לא נלחמים זה עם זה, אלא אנחנו נלחמים עם האופי האגואיסטי הפנימי שלנו, כדי להתעלות מעליו ולהתחבר בינינו.

טל: בזה אנחנו עוסקים ממש, זה העיסוק שלנו?

 זה יהיה העיסוק שלנו.

טל: במה זה בא לידי ביטוי?

 על ידי זה שאנחנו נרגיש את כולנו כגוף אחד, כנשמה אחת, כרצון אחד, כאדם אחד, קשורים יחד. ואז כשנרגיש את עצמנו בצורה כזאת, אנחנו לא נהנה כמו היום מאיזשהו תענוג אגואיסטי זמני, שבא מתוך זה שאני מתעלה על מישהו וברגע הבא הוא מתעלה מעלי, בתחרות הבלתי פוסקת העצבנית והמתוחה הזאת. אלא דווקא ההפך, בזה שאנחנו מתקשרים זה עם זה, אנחנו מייצרים בינינו רצון משותף, מחשבה משותפת ונהנים מזה שאנחנו כל הזמן נמצאים בהשלמה הדדית. ואז אין לנו שום בעיה ושום הגבלה על כמות ואיכות התענוג ואנחנו יכולים לשהות בו בצורה בלתי פוסקת.

טל: אמרת שאדם קם בבוקר ויש איזה כוכב שמאיר לו, או כל הזמן מאיר לו איזה כוכב. מה זאת ההרגשה הזאת שאדם קם איתה או נמצא איתה? מה מאיר לו?

 העניין הוא שכשאנחנו עוסקים בצורה אגואיסטית, בדידה, אנחנו כל הזמן מקבלים משהו ומפסידים, שוב מקבלים משהו ומפסידים. מה שאינו כך אם אנחנו מדברים על חיבור בינינו, כי בתוך החיבור אנחנו יכולים תמיד לקבל ולא להפסיד, אלא להוסיף ועוד לקבל ולהוסיף. זאת אומרת, התהליך הוא תהליך חיובי כל הזמן. במקום התהליך האגואיסטי שבו יש תמיד עליות ירידות, קצת הפסדתי קצת הרווחתי, קצת הרווחתי קצת הפסדתי.

ולכן כשאני קם בבוקר או בכל רגע שאני מתעורר, יש לי תמיד אפשרות להוסיף לאותו כלי גדול, לאותה הרגשה משותפת ולחיות בה כל פעם בלהתגבר ולהוסיף. זו תחושת של חיים נצחיים, כשאנחנו כך מרגישים. כי אם זה לא בא ונפסק, בא ונפסק, אז אני כאילו הולך ומרגיש את החיים שלי לא בי בלבד אלא בכולם, בכל האנושות יחד.

ואז יוצא שאני חי בתוך האחרים, יחד עם כול האחרים בהרגשה אחת, במוח אחד, ברצון אחד. ואפילו כשהגוף שלי מת, אני ממשיך לחיות באותה הרגשה ובאותו זיכרון כללי. זאת אומרת, אני קניתי בזה חיים חדשים נצחיים. לא מיד אפשר להגיע לזה, אבל זה מה שאני עומד לרכוש.

טל: זה נשמע כמו מציאות וירטואלית.

 כן ולכן אנחנו מתפתחים בצורה כזאת היום, כדי בהחלט לקרב את עצמנו להבנת המצב הזה.

אורן: איך יתרחש המפנה הזה?

 על ידי קליטת האדם בתוך הרצון הכללי כשעוד הרבה אנשים מחוברים אליו ברצון שלהם, במוח שלהם, והם רוצים לתמוך זה בזה ולחיות יחד במחשבה אחת, ברצון אחד. כך הם ירגישו את עצמם, שהם שייכים לגוף אחד, כי גוף זה רצון ומחשבה ולא גשמיות, לא הגוף הפיסיולוגי שלנו, החלבון.

אורן: כשאנחנו מסתכלים על המין האנושי הוא מאוד מגוון, המון עמים המון מדינות המון דעות. איזו מחשבה אחת תוכל לקבץ אליה את כל בני האדם באשר הם? מה תהיה המחשבה הזאת?

 מחשבה ורצון להרגיש את החיים שלהם נצחיים, בהשלמה הדדית, זה הכול.

טל: קורים שם דברים מעניינים במרחב המשותף הזה?

 אנחנו יוצאים באמת למרחב משותף ללא הגבלה ואנחנו חיים בו.

טל: יש שם הרבה פרטים, יש שם דברים שיכולים למלא בן אדם בעניין באמת כמו שאתה אומר?

 זה ממד אחר, ואין לנו כל כך יכולת להבין אותו עכשיו, כרגע זה בלתי אפשרי. צריכים להתחיל להרגיש מה זה נקרא לחיות בחיי חיבור. אבל לפי התכנית שנמצאת בטבע אנחנו חייבים להגיע לזה, בשביל זה בעצם כל ההתפתחות שלנו.