חיים חדשים - תוכנית 1019 - מסוגלות עצמית בעולם מקושר

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על החיים שלנו. על איך אנחנו צריכים להתייחס לאתגרים שניצבים בפנינו, איך אנחנו צריכים להאמין בכוחות שלנו להצליח, להאמין שאנחנו מסוגלים, איך להתמודד עם כישלונות כשהם באים.

טל: זה באמת נושא מאוד מעניין. למדנו בתכנית הקודמת שאדם שהוא נבנה מילדות עם יכולות של התמדה, שהוא מאמין שהוא יכול, ומשכנע את עצמו ועובד על עצמו, זה טוב ויש יותר סיכוי שהוא יצייר לעצמו את המצב העתידי הטוב ויגיע אליו. מצד שני, דיברנו על זה שאנחנו כמבוגרים שיש לנו כל מיני מטרות, לא בהכרח נגיע למטרות שהצבנו לעצמנו כי לא תמיד הן מסונכרנות עם איזו מערכת שאנחנו נמצאים בתוכה, שיש לה מטרה משלה. ואם אנחנו לא מסונכרנים איתה, לא בהכרח המטרה שהצבנו לעצמנו תתממש.

רציתי להבין בעניין הזה של האמונה בעצמי והיכולת להשיג יעדים, איזה מטרות שאני מציבה לעצמי כנראה שאצליח להשיג, ואיזה מטרות לא כדאי שבכלל אני אנסה להשיג אותן כי הן לא בסנכרון, הן לא נכונות? איך אפשר לדעת את זה?

בדרך כלל אדם בחיים הפרטיים, הקטנים שלו, לא כל כך צריך את זה. אבל אם אנחנו מדברים על הדברים הגלובליים היותר גדולים, רצוי לנו לדעת לְמה הטבע פונה, לאיזו מטרה הוא לוקח אותנו, למה אנחנו צפויים וכן הלאה, וזה באמת מאוד חשוב.

אני כחוקר חכמת הקבלה כבר עשרות שנים, ברור לי מה קורה. אני כותב על זה בהרבה מאוד מקומות. אני יכול להגיד ש-20% אם לא יותר מהמאמרים שכתבתי בכל מיני זמנים, לא התקבלו לדפוס, כי אנשים חשבו שזה לא מציאותי וזה לא יקרה. אפילו כלפי המשבר הפיננסי של 2008, כלפי טראמפ, כלפי כל מיני דברים שכולם נמצאים בהם, מתעניינים ויודעים. על 2008 דיברתי חמש שנים לפני ואמרתי ש"אוטוטו זה מגיע".

טל: ובכל זאת אתה מאמין בעצמך וממשיך ומתמיד.

כן. אותו דבר על טראמפ, אמרתי שזה בן אדם שצריך להיבחר, וזה יהיה טוב לו וטוב לאמריקה, ובסופו של דבר טוב לכל האנושות. הסכימו איתו כולם, למה? כי הזמן יעשה את שלו, לא שהוא יכופף את העולם, אלא העולם יסתובב בצורה כזאת שהוא יתאים לגישה שלו. הוא קצת קופץ קדימה כביכול, זה לא הוא, "לב שרים ומלכים ביד ה'", אבל ככה זה קורה.

מה שטוב בזממנו זה שאפשר להגיד הכול. מקבלים, לא מקבלים, אבל ככה זה.

טל: אבל אם אתה מבין את המטרה של המערכת הזאת, אתה יכול לכוון את המטרות האישיות שלך כדי להצליח?

כן, ודאי. אישית ודאי שכן. אני בללמד את האנשים מסביר להם למה אנחנו מתקדמים, מה צריכים לעשות, למה לצפות, כלפי הדור הצעיר. ישנם שיעורים שלי מלפני 20 ו30 שנה, ואפשר לראות שם עד כמה דיברנו וציירנו פחות או יותר כול מה שנמצא כאן היום, וגם לעתיד מה שאנחנו מדברים. אבל זה גלובלי.

כשאת שואלת אותי כלפי כל אחד ואחד עם גורלו הפרטי הקטן, זה כבר אחרת לגמרי. כי יש כאן תכנית כללית ותכנית פרטית, יש בכל זאת הבדל. לפי התכנית הכללית ברור לנו לאן ילכו המסות, באיזו צורה, והרצון לקבל שפועל בתוך האדם, בתוך החברה, איך הוא ישתנה ואיך הוא ייקח אותם קדימה, ודרך הייאוש איך הם יגיעו למצב שחייבים לדעת סוד החיים, טעם החיים, מטרת החיים. האדם הפרטי שנמצא בזה הוא לא תמיד עולה לכאלו שאלות.

 טל: אבל הרבה פעמים הוא באמת חושב שהוא מאמין בעצמו והוא עושה כל מה שצריך, אבל הוא לא מצליח.

הוא לא מצליח בגלל שזה לא נמצא בתלם, באותו כיוון עם מטרת הבריאה.

 טל: איזה דברים לא נמצאים ואיזה דברים כן נמצאים בתלם?

אנחנו משקיעים הרבה מאוד כוח בכל מיני תכניות, הממשלה, הבנק העולמי, כל מיני ארגונים גדולים. יש הרבה מאוד חברות שהעבודה שלהן היא מחקר, איך לחקור את האנושות ולראות את עתידה והנטיות שלה וכן הלאה. אחר כך משתמשים בזה מהפוליטיקאים ועד אנשי הפרסום הקטנים. זה בסדר, זה כלפי הנטייה הכללית של בני אדם. אבל גם הם לא כל כך מבינים, כי הם עושים זאת לפי הרוח, מה שהם חושבים שזה נכון, של בני אדם, של מסות האנשים. והמסות בעצמן לא מבינות מה קורה, כלומר יש להם הרגשה אולי טובה או לא טובה, אבל מאיפה זה נובע ולאן זה מכוון הם לא יודעים, כי זה לא נמצא בהם, הם רק בני הרגשה.

מה שאם כן, חכמת הקבלה היא מסבירה מטרה, איפה אנחנו נמצאים לגבי אותה המטרה, ומה עלינו לעשות כדי להתקדם. לשנות את הדרך אנחנו לא יכולים, אף פעם, אבל איך אנחנו בדרך הזאת נלך בצורה כזאת שיהיה לנו טוב.

 טל: בסך הכול כל אחד רוצה להצליח, רוצה להיות מישהו, לממש את עצמו. איזה מטרות הוא יכול להציב לעצמו שיהיו בסנכרון עם המטרה הכללית שאתה מדבר עליה?

קשה מאוד להגיד, כי המטרה הכללית נפרסת להרבה שנים, ואנחנו צריכים לתת עצה לאדם שבהתאם לעכשיו יפעל. לכן זה לא כל כך מסתדר לפי הזמנים, הקצב הוא לא אותו קצב. שם זו נניח תדירות של מגה הרצים, וכאן של הרצים, זה לא בדיוק.

 טל: אז נדבר אולי על סוג ההצלחה שאתה רואה שאנשים יצליחו בעתיד. האם זאת תהיה הצלחה אינדיבידואלית כמו היום, האם זו תהיה הצלחה יותר משותפת? איזה סוג של מסוגלות אנחנו צריכים לפתח באדם כשמסתכלים על העתיד?

זה ברור לגמרי. יצליחו אותם אנשים שיכולים להשפיע על כל אחד ועל כל כולם יחד לחיבור. הבעיה הכללית, הגלובלית והפרטית שלנו היא להתאים את עצמנו למנגנון הנכון שהטבע מציג לנו עכשיו. וזה שאנחנו כלפי המנגנון הזה נמצאים בצורה הפוכה כביכול, לא מסתדרים בדיוק איתו, הניגודיות הזאת היא מקור לכל הצרות, לכל הבעיות גם פרטיות, גם כלליות.

לכן המקצוע המבוקש, הנטייה באדם, היכולת שלו להצליח תהיה תלויה לגמרי בכמה שהוא מסוגל לחבר אנשים. להיות מדריך נכון, להיות אדם שיכול לארגן מסות, קבוצות קטנות או קבוצות גדולות, ולהכניס אותם בתלם הנכון לקראת מטרת הבריאה. שהקבוצות שלו שהוא מבצע חיבור ביניהן, כמה שיותר ילכו יחד במקביל או ממש בהשלמה עם הטבע הכולל שמביא אותנו להיות אגודה אחת. זה המקצוע שיהיה הכי מבוקש.

הרבה מקצועת יפלו עכשיו. אני רואה שגם מדברים על זה בכל כלי התקשורת. זה באמת כך. תוך חמש או עשר השנים הקרובות רוב המקצועות יהיו בסך הכול לנוי. ממש. יכנסו לאוניברסיטה, ילמדו אותם, בשביל מה? למה? ככה. ילמדו.

אני שלחתי את הבת שלי ללמוד פילוסופיה וקבלה, כי אני רציתי. לא היה לה לְמה ללכת ללמוד משהו, אבל היא הייתה בכל זאת במשפחה שעוסקת בזה, אז היא הלכה. במקרה היא נוגעת בזה ושייכת לזה. אבל כל היתר, עוד שלושים ארבעים סטודנטים שהיו, הם לא משתמשים בזה, אלא זה נקרא שיש להם דיפלומה, שהם גמרו, הם בכל זאת למדו, הם יודעים ללמוד.

טל: אנחנו יודעים שיש מקצועות כאלה שכביכול אין בהם הרבה שימוש.

אז יהיו כאלה המון. זה מה שאני רוצה לתת כדוגמה. רק קצת מהם אולי עדיין ימשיכו, אבל בסופו של דבר כל האוניברסיטאות יהפכו להיות משהו אחר לגמרי.

טל: אז אני רוצה להבין, איך הולכת להשתנות תחושת המסוגלות העצמית של האדם בעתיד? זאת אומרת, יש דברים שהיום עדיין מצליחים לנו בתרבות, במנטאליות הנוכחית, הצלחה אישית, דברים כאלה, האם בעתיד זה הולך להשתנות? זאת אומרת, פתאום אני אגלה שאני כבר לא מצליחה באותו אופן, אני צריכה יותר שיתוף פעולה עם אחרים כדי להצליח. האם המסוגלות העצמית שלנו הולכת לשנות פאזה?

אנחנו, אם נתייחס נכון לטבע, יכולים לקבל מהטבע כאלה כוחות שהמסוגלות, התכניות, החלומות שלנו, יקבלו באמת צביון בטוח למימוש.

טל: מה זאת אומרת "בטוח", שבטוח נצליח לממש?

כן, כי אנחנו נלמד צעדים שהטבע הולך לבצע עלינו, ואנחנו נדע מה נדרש מאיתנו בהתאם לזה, ויהיה לנו ברור מה לעשות ואיך לממש, ואז אנחנו נהיה תמיד בהצלחה. אם הפעולות שלי הן באמת בהתאם לפעולות הטבע, למה שאני לא אצליח? אני צריך רק כל הזמן ללמוד, ללמוד מהטבע יותר ויותר באופן פרטי מה עליי לבצע, איך, באיזו צורה, ואז ההצלחה מחכה לי בכל פינה.

אורן: דיברת על זה שבעתיד סוג ההצלחה יהיה קשור לחיבורים נכונים בין האנשים. כל אדם מסוגל להתחבר נכון לאנשים?

כל אחד. יש כאלה שיש להם מסביבם חמישה, עשרה אנשים, בסדר.

אורן: אם כל אדם מסוגל להתחבר נכון לאנשים, ובעתיד אופק ההצלחה הוא בחיבורים נכונים בין בני אדם, איך אדם יכול להגביר את התחושה שלו של מסוגלות עצמית של אני מסוגל לשפר את הקשרים החברתיים שלי, את החיבורים שלי לאנשים אחרים?

פעם הייתי חי ביער, לא היה לי צורך להתקשר עם עוד אנשים. אחר כך זה התפתח לזה שאני חי בכפר ויש לי עוד עשרים שלושים משפחות שאני חי איתן. אז אני כבר מחזיק אותן בתוכי כקבוצה, כקרובים, כאנושות. אחר כך התגלה לי שיש איזו עיר. נסעתי לשם, ראיתי, "מה, יש כל כך הרבה דברים". אנחנו היום מגלים שכל הכדור הארץ קטן עלינו. אין בעולם מקום שלא הייתי בו. זאת אומרת, אנחנו מקבלים יכולת להתקשר עם הרבה אנשים, והיום יש גם קווי אינטרנט.

אורן: זה שאין מקום בעולם שלא היית בו, זה לא אומר שאתה מסוגל לפתח קשרים עם בני אדם אחרים. אז עלית על מטוס והסתובבת בכל הכדור, היום רוב בני האדם נמצאים במקום הזה, אבל אם תבדוק את איכות הקשרים שלהם לבני אדם אחרים, לאו דווקא בקצה העולם, אפילו לידם, תראה שאיכות הקשרים החברתיים שלהם דווקא הולכת בכיוון הפוך. אנשים לא מסוגלים לתקשר עם הבן אדם שלידם.

אז אם אתה אומר לי שהעתיד זה הצלחה מסוג חדש של חיבורים נכונים בין האנשים, אני אומר לך איך היום אתה תתחיל להקנות לי את התחושה שאני מסוגל להתחבר נכון עם אנשים כשאני רואה שבחיים שלי הולך לי קשה מאוד עם החיבורים לאנשים, בכל הרמות, בזוגיות, במקום העבודה, בכבישים. תראה בכלל מה קורה במדינה הזאת. כביכול היכולות שלנו לתקשר בטוב עם אחרים הולכות ויורדות ככל שאמצעי הטכנולוגיה הולכים ומתעצמים.

לא, אנחנו פשוט לא מתאימים לטכנולוגיה. אני כמו שהייתי חי בכפר קטן, מסוגל להתקשר עם אנשים בכפר הזה, אבל ליותר מזה לא, כי לא לימדו אותי, ואני בצורה הטבעית לא בנוי לזה. גם היום, לְמה אני בנוי? יש לידי כמה שכנים שאני בקושי מכיר אותם. יש לי כמה קרובים שחצי מהם אני לא כל כך מכיר, ואולי יש לי איזו תכנית על בעלי חיים בטלוויזיה. זאת אומרת, אני מוגבל. אני  חי כאילו שלא יצאתי מהכפר שלי. זה לא חשוב שאני חי ואני מסתובב בעולם עם המטוס. אני לא פיתחתי את עצמי לקשר הזה.

יכולת טכנולוגית יש לי, אבל מה? אני נכנס לאינטרנט, מה אני עושה? או שאני עושה שם כמה סימנים קטנים כאלה, או שאני מסתכל על איזה סרט. תראה את כל הקשרים של כל בני האדם, אפילו הדור הצעיר, הכול אומלל, הכול מוגבל. זאת אומרת, אנחנו לפי הפסיכולוגיה שלנו לא יצאנו מהכפר הקטן. כל האנושות היא כפר קטן, אבל אנחנו לכפר הקטן הזה לא הגענו. אנחנו נמצאים בכפר הקטן דאז, זאת הבעיה.

אורן: מהמקום הזה המצוקה ברורה. כשאתה מול התמונה הזאת שהיא המצב של היום, שם לי מצב עתידי שבו ההצלחה תהיה במי שיֵדע לעשות חיבורים נכונים בין בני אדם, אתה מבין שבין המצב היום למצב שאתה מתאר יש הבדל של שמיים וארץ.

כדי שאני ארגיש את כל האנושות כמו הכפר שלי, צריך חינוך.

אורן: חינוך. על זה בדיוק אני רוצה לשאול. האם כל אדם מסוגל להגיע למקום הבא המתקדם יותר שאתה מדבר עליו?

כן.

אורן: איך אתה עכשיו תקנה לי את הביטחון שאני גם מסוגל לזה? כי לי לא נראה שאני מסוגל לזה.

אתה לא מסוגל ואף אחד לא מסוגל. אבל, אבל תדע שאתה תהיה מסוגל.

אורן: איך אתה תקנה לי את הביטחון הזה? את האמונה ביכולות שלי, שאני כן מסוגל לזה?

בהדרגה. קנאה, תאווה וכבוד מוציאים אדם מהעולם שלו, מהכפר הקטן שלו לכפר הגדול.

טל: ואם אני רואה שאחרים מצליחים, אז גם אני אצליח?

אולי גם. רעב, אוכל, מין, משפחה. אין מה לעשות, אנחנו רעבים לכל מיני דברים. זה מוציא אותנו מעצמנו. איך ירדנו מהעצים, יצאנו מהמערה, יצאנו מהכפר, יצאנו מהעיר הקטנה לעולם כולו? איך? חיסרון, רצון, שאני מרגיש שאני לא יכול בלי זה. זה מתפתח, רק אני צריך לדעת איך אני מתקשר נכון כדי למלאות את עצמי. זה הכול.

אורן: לפתח רצון לְמה?

הרצון כבר נמצא. אנחנו רק צריכים לפתח אותו בצורה נכונה, [כדי לדעת] איך להתייחס לעולם.

 טל: קודם אמרת משהו מאוד מעניין, שאם אנחנו מפתחים את הקשרים בינינו, אנחנו יכולים להגיע ממש למצב של שליטה, שאנחנו בוודאות נצליח בכל היעדים שנציב בפנינו, כשהיעדים האלה הם יעדים של חיבור, של התקדמות בכיוון של החיבור. ולעומת זאת, היום הרבה מאוד אנשים לא מרגישים הרגשה של מסוגלות עצמית, של ביטחון שהם יצליחו להשיג את היעדים שלהם.

כי העולם גדול, הוא מפחיד, הם לא יכולים [להתאים עצמם] אליו, הם לא יכולים לקלוט אותו, זאת הבעיה.

טל: והמצב הזה של השליטה שאתה מתאר, שיש לנו הצלחות בטוחות, שאנחנו הולכים להצלחה בטוחה.

צריכים את זה ללמד, לכן צריכים לפתוח אוניברסיטאות אחרות, ששם אנחנו מלמדים את בני האדם איך הם יכולים להביא את עצמם לקשר נכון עם המציאות, עם העולם, עם האנושות, עם הקרובים, עם הרחוקים. שאנחנו נפסיק לשחק בכאילו ובשביל מה ולמה ולא ככה, ואנחנו נפתח את עצמנו, כי אנחנו סך הכול חיות קטנות. נעשה מעצמנו בני אדם שיכולים להיות בקשר יפה הדדי, כשאנחנו מבינים את החולשות, אנחנו מבינים את היכולות שלנו.

בואו נתקדם לחיבור בינינו, כי זאת הצורה שהיא מותאמת לטבע הכללי, ושלא נהיה בתוך הטבע כמו גוש סרטני שאוכל אותו, ונהיה לגמרי באיזון עם הטבע, עם כולם בינינו יחד, אז נרגיש את החיים שלנו אחרת.

את זה צריכים ללמד את בני האדם והאנושות תלך ותלמד את זה אבל בצורה של מכות. 

טל: גם במקום של העבודה על החיבור, לכל אדם יש את הביקורת הזאת, האם אני הצלחתי, לא הצלחתי, האם אני מסוגל, לא מסוגל?

כן נכון, אבל הוא נמצא בחברה שעוזרת, תומכת, מושכת אותו, דוחפת אותו, ויחד איתה הוא מסוגל. אני לא יותר ולא פחות, כי החיבור בינינו מביא כל אחד ואחד דווקא לחיבור עם האחרים, ואז אנחנו רק צריכים להדק את החיבור. ולכן אף אחד כאן לא יכול להגיד שאני לא מסוגל, אלא לכולם יש מקום. אם אתה נברא, אם אתה נמצא, אם אתה חי, אתה חייב להיות אתנו יחד.

טל: וכאן יש גם אמונה ביכולת שלנו להצליח, שצריך שתהיה לנו כקבוצה, כאנושות, כפרטים?

כן, מפני שאנחנו חלק מהטבע. כל הבעיה שלנו, שבניגוד לדומם הצומח והחי, אנחנו מנוגדים לטבע על ידי האגו שלנו. אם אנחנו בחיבור בינינו, מבטלים את האגו שלנו לאט, אז אנחנו ממש מתחילים להתחבר עם הטבע הכללי, ואז אנחנו מרגישים את עצמנו בצורה מצוינת ללא שום איום.

טל: במה תלויה ההצלחה שלנו?

בחיבור בינינו, רק בחיבור בינינו. והחיבור בינינו תלוי אך ורק בחינוך, זה מה שחסר לנו.

טל: אז אם אני חוזרת רגע לילד הקטן שלי ואני רואה שהעתיד הולך לכיוון הזה, של יותר חיבור בין אנשים ופיתוח יכולות של חיבור, האם עדיין אני צריכה לפתח בו מסוגלות אישית אינדיבידואלית, כלפי המשימות שהוא צריך לעמוד בהן, מתוך מחשבה שבעתיד יהיו לו משימות אבל קצת אחרות?

לא. לא אחרות, לכיוון הזה ואז תצליחי.

טל: איזה משימות יש עכשיו?

הוא צריך לדעת איך יותר נכון להתחבר עם האחרים. איך להיות איתם ביחסים טובים. איך לפרגן להם, וגם הם יעשו ככה לו.

טל: ומה עם התפיסות שלו לגבי היכולות שלו, המסוגלות שלו, האמונה שלו בעצמו, היכולת שלו להצליח בדברים?

בתוך המגמה הזאת את תראי עד כמה שהוא יתפתח יפה.

אורן: ומה קורה אם הוא נתקל, או אני נתקל באכזבות, שהקשרים החברתיים שאני מנסה לפתח הם לא מסתדרים לי, הם יוצאים לי לא כל כך טוב?

צריכים ללמוד למה, אבל בכל זאת אין ברירה. הטבע הוא כולו עובד על החיבור, הוא כולו נמשך בהתפתחות שלו, באבולוציה שלו ליותר חיבור בכל מה שרק אפשר.

אורן: ואם אני נכשל להתחבר נכון לאחרים, איך אחרי הכישלון אפתח שוב את היכולת להאמין בעצמי, שאני כן מסוגל?

תעשה בדיקה, חשבון.

אורן: איזה בדיקה, מה לבדוק?

למה נכשלתי, מה קורה, מה הטבע בכל זאת רוצה ממני. איך אני בכל זאת אתקשר לכולם כדי להיות בהתאמה למערכת הכללית של הטבע האינטגרלי. צריכים ללמוד איך לעשות זאת, אבל אדם שמבין את זה ופועל לקראת זה, הוא ממש ירגיש את עצמו תמיד בביטחון, תמיד בהצלחה, תמיד בכיוון הנכון, כי הוא מותאם לטבע, הוא כאילו זורם תמיד באותו הנהר, באותה הזרימה.

טל: אם אני מבינה נכון, היום אנחנו מתמקדים לתת לאנשים ביטחון להצליח. לא משנה מה הם עושים, העיקר שהם יצליחו.

מה זאת אומרת שיצליחו?

טל: חשוב ללמד אותם במה להצליח.

בוודאי, אבל מה זה הצלחתי, הצלחתי לגנוב? הצלחתי לרמות מישהו? היום הצלחתי, מחר אני אשלם על זה.

טל: אנחנו מלמדים להצליח ביעדים שהצבתי לעצמי, לא משנה מהם.

מה פתאום לא חשוב מהם?

טל: כי כל אחד בוחר את המטרות שלו.

זו שטות, כי אנחנו לא מבינים שאין דבר כזה בטבע "אני בוחר". אם אני בוחר, אז אני הולך נגד הטבע, אז אני גומר את החיים שלי ולא עשיתי כלום, וכל הזמן רק בלבלתי את עצמי והאחרים.

טל: זאת אומרת, שאם אני אלמד את הילד הקטן, או כל אדם, את המטרות שאליהן הוא צריך להתאמץ, אז אולי תהיה לו מסוגלות עצמית אחרת?

ודאי, להתאים את עצמנו לטבע. [כשלא] נהיה חכמים, אז אנחנו תמיד נצליח ויהיה לנו תמיד ביטחון, כי הטבע יתמוך בנו.