חיים חדשים - תוכנית 1046 - חכמת הקבלה והמדעים

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: הנושא שלנו לשיחה היום הוא "חכמת הקבלה והמדעים", שזה נושא מרתק. יש לנו המון שאלות אל הרב לייטמן, תצטרפו אלינו ונלמד משהו ביחד.

ניצה: כל התחום הזה של מדע, וסוגי המדעים שיש היום, זה תחום שהוא מרתק ומאוד מאוד רחב. אפשר לומר שהתפתחות המדע ממש שינתה את העולם. במאה השש עשרה ובמאה שבע עשרה הרבה מאוד שיטות מדעיות התחילו להתפתח ולהוכיח דברים מסוימים, או להפריך כל מיני מחשבות, דעות או רעיונות שהיו קודם לכן. וגם התחיל להיווצר תהליך של צבירת ידע. זאת אומרת, המדע בעצם צובר כל הזמן ידע והוא גם לא נעצר בנקודה מסוימת, הוא כל הזמן ממשיך להתחדש, אולי לשלול דברים שהיו מקובלים קודם, או לחדש דברים חדשים שלא גילו אותם לפני כן. בכל מקרה המדע תפס מקום, ויש לו מוניטין של משהו שהוא אמת. החברה מתייחסת אליו ברצינות כמשהו שניתן להוכיח, כמשהו שניתן להתייחס אליו ולא כאיזה רעיון, דעה או משהו כזה. אלא כמשהו שהוא אמת.

אולי לפני שניכנס להבנה יותר עמוקה לגבי הקשר בין כל המדעים לבין חכמת הקבלה, אולי ננסה להבין קודם כל את בחינת ההתפתחות האנושית.

 איך אתה רואה את השינוי שהביאה התפיסה המדעית לאנושות, לחברה האנושית?

ודאי שהתפיסה המדעית הביאה לאנושות יכולת להבין, באיזה עולם אנחנו קיימים. איך אנחנו יכולים להשתמש בו, לנצל אותו גם לטוב וגם לרע, לפי הטבע שלנו. אבל אנחנו בהחלט חייבים את הכול למדע, כי בלי מדע לא היה לנו היום לא לאכול, ולא לשתות, ולא לחמם, ולא לקרר, ולא לבנות בתים, ולא לטפל בילדים. היום בזכות המדע אנחנו יכולים להתרבות, יש לנו אפשרות לטפל בכל אחד וכולי. המדע פותח לנו ממש אופקים. אני לא חושב שיש מישהו שיכול להכחיש את זה. לכן כל הכבוד למדע ולמדענים, שהם באמת מאפשרים לנו ליהנות מהחיים.

 ניצה: אנחנו רואים זאת במיוחד בתחום הרפואה. ויש הרבה מאוד מחקרים, הרבה מאוד מדעים שהשביחו לנו את איכות חיים.

נרצה עכשיו להבין מה הקשר, והאם יש קשר בין חכמת הקבלה לבין המדע? האם קבלה היא מדע?

השאלה היא כזאת, באיזה גבולות אנחנו חוקרים את המציאות? אם אנחנו אומרים שהמציאות קיימת כמו שאנחנו מרגישים, אז גם כאן יש דעות שונות של, מי מרגיש, איך מרגישים אם היינו מרגישים אחרת בתכונות אחרות, בתפיסה אחרת. איך שאנחנו מרגישים את המציאות, ודאי שזבובים לא מרגישים כך, גם פילים, לא כל שכן דגים וכן הלאה. זאת אומרת, כל אחד תופס את המציאות אפילו שהוא חי באותו עולם איתנו יחד, הוא חי ומרגיש את המציאות בצורה אחרת.

אם לא היינו בנויים לפי חמישה החושים, ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, אם לא היינו תופסים את המציאות בג' צירים, מטה מעלה, ימינה שמאלה, קדימה אחורה, אז היינו אחרת מרגישים את העולם. אם היינו תופסים אותו גם מעל הזמן. אנחנו עוד זוכרים כמה התנגדויות היו לאיינשטיין כשהוא התחיל להסביר את התיאוריה שלו. לאיינשטיין, לדויד הילברט, למקס פלאנק, ולכל אלו שנמצאו אז בלידת הפיזיקה החדשה, הפיזיקה הקוונטית, שזו צורה אחרת לגמרי מהחשיבה הקודמת, מהחשיבה הקלאסית של ניוטון. לכן יש כאן הרבה שאלות.

 אנחנו רואים שמפיזיקה קוונטית או מאסטרונומיה, לימוד הכוכבים, יש תופעות כאלה שהן לגמרי נגד ההיגיון שלנו, ואנחנו לא מסוגלים כל כך להסביר את זה. וזה אנחנו רק כלפינו, כי אנחנו אף פעם לא היינו יכולים לצאת מעצמנו. ואם היינו בריות אחרות, שונות, בתפיסת מציאות שונה, איך אז היינו תופסים את המציאות?

כל זה כלפי האדם, ולכן זה לא אמתי, לא אובייקטיבי. זה הכול כלפי האדם שמודד את זה, בודק את זה לפי הפולס שלו, הדופק שלו, לפי התפיסה שלי בג' צירים, ולפי המתמטיקה שלו והגיאומטריה שלו, וכל הדברים. סך הכול לפי איך שאני בנוי, כך אני תופס את המציאות. וזה לגמרי לגמרי לא אמיתי, זה מוגבל, ומי יודע עד כמה שאני טועה.

 ניצה: בוא נברר עכשיו, מאוד מעניין אותי להבין מהו תחום המחקר של חכמת הקבלה? אני אתן דוגמה, למשל פיזיקה. פיזיקה זה תחום שהוא ענף בתוך הטבע שחוקר את חוקי היסוד של הטבע, הוא בודק אותם איך הם באים לידי ביטוי בכל מערכת, צופים בהם, הם ניתנים לתצפית. לעומת זאת למשל כימיה, זה ענף שעוסק בהרכב של החומר, איך חומרים מתקשרים ביניהם. ביולוגיה זה למשל, מדע שעוסק בהרכב של עולם החי.

מה תחום המחקר של חכמת הקבלה?

קודם כל בכל המדעים האלו שאמרת, אנחנו לא מוסיפים מתוך ההרגל, אבל אלה מדעים שאנחנו פיתחנו מתוך הטבע שלנו.

ניצה: מה זאת אומרת?

שכך אנחנו רואים את הטבע, את התופעות שלו. רק אנחנו כך רואים. אם היינו בנויים בצורה אחרת, היינו רואים אולי משהו אחר לגמרי. אלא מפני שאנחנו קיימים בחוקים האלו, כך אנחנו יודעים. זאת אומרת, מדע זה משהו שמאוד מוגבל רק כלפי האדם המשיג, ואת זה צריך תמיד להוסיף, שזה כלפי האדם המשיג.

אם האדם הזה על ידי איזו שיטה משנה את התכונות שלו, הופך להיות משהו אחר שלא מהעולם הזה, עם תכונות חדשות, הוא יראה עולם אחר. עולם אחר לגמרי, שיש בו תכונות אחרות, חוקים אחרים, והוא עם מטרות אחרות של זמן, תנועה, מקום, חומר, את כל הדברים האלה הוא יצטרך להגדיר לפי התכונות החדשות שלו. אז כלפי האדם המשיג ההוא, אדם שתיים לעומת אדם אחד, יש לנו מדע חדש שהוא נקרא "חכמת הקבלה".

מה שמעניין באותה חכמת הקבלה, באותו המדע, זה שחכמת הקבלה לומדת את העולם בהתאם לאותו אדם שמשתנה. לא שהוא נמצא בעולם הזה קבוע, במצב סטטי, ובהתאם לזה שהוא משתנה, הוא משנה את התכונות שלו, הוא תופס את העולמות כל פעם עולם אחר, מעניין, מאוד שונה מקודם. בכמה שונה? בהתאם לתכונות שלו. אני שיניתי בכמה תכונות, אני רואה עולם חדש, ובו יצורים חדשים. אבל אני נשאר בעולם הזה עם איך שאני נברא, ואני נמצא יחד איתכם באותה הרגשת העולם כמו כולם. ויחד עם זה, אני משנה את עצמי ומגלה עולמות, כל פעם כלפי האני המשתנה.

ניצה: אז מה משתנה, נקודת התצפית שלי כאדם? היא המשתנה?

כן.

ניצה: אפשר לומר כשהמדע הקלאסי התחיל, זה היה עניין של תצפית. המדע היותר מודרני התפתח עם מחקר ועם כל מיני ניסויים. אבל בהתחלה זה באמת התחיל באיזו תצפית. זאת אומרת, האדם צפה בדברים.

כן, אבל בכל זאת, הוא היה משייך את זה גם לעצמו וגם מחוצה לו. הוא לא אמר שהעולם תלוי בתכונות שלו הפנימיות. רק עכשיו מלפני כמאה שנה, אפילו פחות מזה, אנחנו התחלנו לדבר על זה. כי התחלנו להגיע לכל מיני תופעות בטבע שהן תלויות בתצפית. איך אנחנו צופים.

אורן: אני עוצר רגע, כדי לדייק את התשובות לשתי השאלות הראשונות שהצבנו. האם הקבלה היא מדע?

כן. הקבלה היא מדע אוניברסאלי הכולל בתוכו את כל יתר המדעים, כולל המדע של העולם הזה כחלק הקטן שקיים בו.

אורן: השאלה השנייה, מהו תחום המחקר של הקבלה?

תחום המחקר של הקבלה הוא, לחקור את המציאות ללא תלות בשינויים שבתוך הצופה והחוקר.

ניצה: אז מי חוקר?

הוא החוקר מי שחוקר, אבל הוא צריך לחקור בתנאי שהוא נמצא מחוצה לניסוי שלו, ומחוצה לתפיסת המציאות שלו. 

אורן: איפה הוא נמצא?

ניצה: כן. זה מורכב קצת. ננסה להבין.

נכון, לכן היא נקראת "חכמת הנסתר". את זה עוד צריכים לברר. הוא נמצא בתוך המחקר, בתוך התחומים האלו, אבל בתכונות שהן מחוצה לו. הוא צריך להתעלות מעל עצמו, ולהגיע למצב שהוא צופה ומרגיש, חוקר, מגלה מציאות בלתי תלותית בו.

 וכאן נשאלת השאלה, במה הוא תופס וחוקר, באיזה כלים, אם אלו לא הכלים שלו?

אז חכמת הקבלה מספקת לאדם בסופו של דבר את היכולת כך לחקור. זאת אומרת, היא מספקת לו כלים שהם לא תלויים באדם.

ניצה: אני מרגישה שיש פה המון מה להבין. נתחיל בנקודה שאנחנו מכירים במחקר הרגיל, וננסה לראות לאן זה מגיע.

הוא מאוד שטחי. יש לי חמישה חושים, ועוד כלים שמרחיבים את התחומים שלהם, ראיה, שמיעה, ואז אנחנו חוקרים. אז מי חוקר? אני. על ידי טלסקופים, מיקרוסקופים, כל מיני כלים, חומרים, נניח, וכן הלאה. זאת אומרת, אני החוקר. ואז אני נכנס לכל הטבע הזה שמתראה לפני לפי החושים שלי, ואני חוקר, ומזה יש לי מדע.

אורן: אז נגיד שכך אתה יכול לחקור בפיזיקה, בכימיה, בביולוגיה וכן הלאה.

כן.

אורן: אם אתה רוצה לחקור בקבלה, מה אתה עושה?

בקבלה אני לא יכול להוסיף אלי כלים נוספים, כי אני לא רוצה לחקור עם התכונות שלי הטבעיות שיש לי.

ניצה: עם החושים הרגילים שלי, אתה מתכוון?

כן. ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש. אני לא צריך אותם.

ניצה: זאת אומרת, אני לא יכולה לחקור לא במיקרוסקופ ולא בטלסקופ.

בכלום. מה שכן את הנקודה שממנה אני חוקר, אני צריך להרדים אותה לגמרי שהיא לא תפריע לי, ואז לבנות את נקודת התצפית החדשה.

ניצה: איך היית מגדיר את שתי נקודות התצפית האלה?

נקודת התצפית הראשונה, זה רצון לקבל או רצון ליהנות. ונקודת התצפית החדשה, זה ההפך ממנה, רצון להשפיע, או רצון להנות.

ניצה: שתי נקודות התצפית האלה הן בעצם יוצרות לי ניגוד.

ואז אני לא חוקר את איך שאני תופס את המציאות, אלא אני חוקר מי נמצא מחוצה לי. כי אני הולך לפתח בי נקודת תצפית חדשה שהיא ההפוכה משלי, השפעה, אהבה מחוצה לי. ואז בתכונה הזאת השפעה נניח שאני מפתח, על ידי זה אני מגיע למצב שאני תופס בתוך החוש הזה שאני בונה בי, משהו שקיים מחוצה לי. במידת התפתחות החוש של ההשפעה, אני תופס מחוצה לי כוח השפעה.

ניצה: כוח ההשפעה הוא נמצא מחוצה לי?

כן, ודאי. אנחנו מרגישים שמשהו משפיע עלינו. אנחנו נמצאים בכוח השפעה הזה שהוא משפיע על כל החושים שלנו, ואז מה שמצטייר בחמישה חושים שלנו, בא מאותו כוח השפעה. או הטבע. שיקראו לו הא-לוהים, רק שלא להתבלבל.

אורן: אמרת ככה, "על ידי תכונה של השפעה שאני מפתח כחוקר, אני מגיע למצב שאני תופס משהו שקיים מחוץ לי". ואז אמרת, "מהו הדבר שנמצא מחוץ לי? כוח השפעה". מה אמרת?

ניצה: מה זה הכוח הזה, כוח ההשפעה?

כוח שמשפיע. כוח הטבע. כוח הטבע שאנחנו אותו הכוח חוקרים בחמשת החושים הטבעיים שלנו.

אורן: כן. בכל המדעים שאני מכיר, אני חוקר את כוח הטבע.

כן. אבל אתה חוקר אותו כלפי החושים שלך בלבד.

ניצה: אם נעשה עכשיו הגדרה. הפיזיקה הקלאסית בוחנת את חוקי היסוד של הטבע, כמו שהם באים לידי ביטוי במערכת שניתנת לתצפית. מה זה בעצם כוח ההשפעה, איך אני בוחנת אותו? פיזיקה אמרנו, שהיא בוחנת את חוקי הטבע.

זה אותו כוח, רק שאני מקבל ממנו משהו מאוד מוגבל לפי התכונות שלי, והתכונות שלי הן הפוכות מאותו כוח. הוא כוח השפעה, ואני תופס אותו בכוח הקבלה שלי. ואז אני תופס ממנו מידה מאוד מאוד מוגבלת.

ניצה: אם ניקח אחד מחוקי הפיזיקה הידועים, לדוגמה כוח המשיכה. איך הוא קשור לחוק ההשפעה, או לכוח ההשפעה? זה שיש חוק משיכה אנחנו יודעים, מרגישים.

אז מה את רוצה עוד?

אמרת שהכוח הזה של ההשפעה כולל בתוכו למעשה את כל החוקים.

הוא משפיע עלינו בכל מיני אופנים, ואז אנחנו כך מרגישים.

ניצה: זאת אומרת שהכוח, החוק, חוק המשיכה, הוא בעצם חלק מאוד..

כל מה שאנחנו מרגישים. אל תהיי מוגבלת בכוח המשיכה. כל מה שאני מרגיש, ומה שאני מבין. כל ההרגשה וההבנה שלי, ואין לי יותר חוץ מהרגשה והבנה, הכול בא מאותו הכוח שאני נמצא בתוכו. וכמה שאני יכול לתפוס ממנו? הציור הזה נקרא "העולם הזה".

אורן: אז אני תופס את הפיסיקה שאני מכיר היום, את הכימיה, את הביולוגיה וכן הלאה. במדע הזה של הקבלה, מה אני יכול לתפוס? דברים אחרים?

אותו כוח עצמו.

אורן: אז תבדיל לי. מה אני תופס בכל המדעים.

לא איך שהוא משפיע עלי, אלא את איך שהוא בעצמו. אני חוקר אותו.

אורן: לא איך שכוח הטבע משפיע עלי, אלא איך הוא בעצמו.

כן.

אורן: איפה אני תופס את זה?

בכלים שלי, עד כמה שאני עושה אותם דומים לו.

אורן: אז תפסת בכלים שלך.

לא, בכלים שלי שאני עשיתי אותם דומים לו.

אורן: לכוח הזה?

כן.

אורן: מה זה אומר, לעשות את הכלים שלי דומים לו?

אני מפתח בי כוח השפעה כמו אותו כוח החיצון, ואז כמה שפיתחתי בי כוח השפעה, כך אני תופס אותו בי. הקליטה היא תמיד בי. רק שאנחנו קיימים במצב שאנחנו הפוכים ממנו, הוא כוח השפעה, ואנחנו כוח קבלה. חכמת הקבלה אומרת לא, הקליטה האמתית היא אם אתה תעשה, כמו שכתוב "תעשה רצונך כרצונו". אם אתה כך תשנה את עצמך, אז תגיע למצב שאתה תרגיש אותו בלי שאתה מתערב באמצע, אלא איך שהוא. לפי עד כמה שאתה תעשה ממך, מה שדומה לו.

אורן: כששאלתי קודם אם הקבלה זה מדע? אמרת לי כן, זה מדע אוניברסלי שכולל בתוכו את כל יתר המדעים. מה זה אומר מדע אוניברסלי שכולל בתוכו את כל יתר המדעים?

כי את כל יתר המדעים אנחנו מקבלים רק לפי הכלים שלנו, עד כמה שהם יכולים לקלוט מאותו כוח השפעה שעוקף, שממלא את הכול. הטבע. חכמת הקבלה עוזרת לנו להתחיל לשנות את עצמנו בהתאם לאותו כוח השפעה שבו אנחנו נמצאים, ולפי זה לחקור אותו. זה נקרא לפי "השתוות הצורה". לפי עד כמה שאנחנו נעשים דומים לו. ואז, לפי זה נפתח לפניי מדע חדש.

אורן: אמרת שהיא כוללת את כל המדעים, איך הקבלה כוללת את הפיסיקה?

כי סך הכול, המקרה האחד הקטן שבו אני לא משתנה בהתאם לכוח עליון, שאני נמצא בתכונה שלי הטבעית, האגואיסטית, זה נקרא "שורש לכל המדעים שלנו שבעולם הזה". וחכמת הקבלה אומרת, אם אתה תשנה את עצמך מהנקודה הזאת לכל הכיוונים, אז אתה תתחיל להרגיש שאתה כל פעם חי בעולם אחר.

אורן: אז היא לא כוללת את כל המדעים. היא שונה לחלוטין מכל המדעים.

החכמה של העולם הזה, היא כמרכיב קטן בחכמת הקבלה.

אורן: במה היא מרכיב קטן?

אם אתה מקבל את התכונות שלך ולא משנה אותן, וכך כמו שאתה אתה חוקר את המציאות, זה נקרא "חכמת העולם הזה".

אורן: אז איך היא קשורה לקבלה? ואיך הקבלה כוללת אותה?

היא לא קשורה. חכמת הקבלה אומרת, תראה איפה היא מוגבלת. זאת אומרת מכל התנאים של לשנות את עצמי למינוס ולפלוס, אם אתה לא משנה, אז אתה מקבל את המדע הזה. אם אתה משנה, אתה מקבל מדעים לכיוון אחד, או לכיוון שני. 

אורן: זאת אומרת כל מה שאני חוקר היום בלי לשנות את התכונות שלי כאדם, כנברא, אני מכיר את הטבע דרך פיסיקה, כימיה, ביולוגיה וכן הלאה. ואם אני כן אתחיל לשנות את עצמי בהתאם לכוח הטבע, שאת התכונות שלו אני צריך לגלות, ואני אבנה בתוכי תכונות דומות לשלו ורק אחר כך אתחיל לחקור מתוך התכונות החדשות, אז אני אגלה את המדע הזה של הקבלה.

כן.

אורן: אני רק לא תופס את המשפט הראשון שאמרת. למה אתה אומר שהקבלה כוללת את כל המדעים? אני אומר שהיא לא קשורה בכלל לכל המדעים.

לא.

אורן: אז למה כן?

כל המדעים שלנו בעולם הזה, זה פרט קטן מסך כל ההסתכלות שלנו על הטבע, ולכן הם נמצאים בחכמת הקבלה כמרכיב קטן. כמו שיש לך תמיד נוסחה, שבנוסחה יש לך ממינוס אין סוף לפלוס אין סוף. ויש נקודה אחת שאתה לא משנה כלום.

אני אתן לכם דוגמה. כשאתה לוקח נוסחאות של איינשטיין, אתה יכול להגביל אותן, לצמצם אותן, ואתה מגיע לנוסחאות של ניוטון. אתה לוקח פיסיקה שהיא מסבירה לך מה קורה במינוס מאתיים שבעים מעלות, ואתה יכול להגביל אותה, ולהביא אותה למצב.. זאת אומרת הכול תלוי בטווחים, בטווח המדידה. וכאן זה גם אותו דבר. לכן אני אומר שזה חלק מחכמת הקבלה. שכל המדעים הם חלק מחכמת הקבלה.

ניצה: על כוח ההשפעה. מה בעצם עיקרון העל שנמצא מעל האגו שלנו?

שכוח השפעה, זה מה שנמצא מעל האגו שלנו.

אורן: איך תגדיר אגו?

האגו שלנו הוא, מה שטוב לי. ומה שטוב לזולת כנגד זה, זה כוח השפעה. פשוט מאד, בצורה פרקטית.

אורן: תן סיכום על כל מה שהתחלת ללמד אותנו היום, על חכמת הקבלה והמדעים.

הסיכום הוא שחכמת הקבלה זה שורש לכל המדעים. חכמת הקבלה מדברת על כל המציאות. לא על היקום שלנו, ולא כדור הארץ, ולא כל מיני הדברים האלה, אלא היא מדברת על הכלל של כל הטבע שהוא שמעל ולמעלה מכל מה שאנחנו יכולים בכלל לתאר. אפילו אם האדם קיים, או לא קיים?

ניצה: אפילו אם הוא קיים או לא קיים, עד כדי כך.

כן, גם כן. גם על זה היא מדברת. הגישה שלה, של החכמה הזאת, מאפשרת לך להתייחס לטבע כאילו שאתה לא נמצא.