חיים חדשים - תוכנית 1047 - שיטת המחקר בחכמת הקבלה

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על חכמת הקבלה, אבל בזווית מאוד מאוד מיוחדת. הרב לייטמן לימד אותנו באחת התוכניות הקודמות שחכמת הקבלה היא סוג של מדע מתקדם מאוד, ננסה להבין את חכמת הקבלה כמדע במאה ה-21.

ניצה: אני רוצה לפתח מעט את הנושא הזה בתוך התחום הרחב של חכמת הקבלה והמדעים, והייתי רוצה לנסות להבין מעט את אותה שיטת המחקר הייחודית שיש בחכמת הקבלה.

הסברת לנו בתכניות קודמות שיש בעצם שתי נקודות תצפית, שמדען רגיל בכל תחומי המדעים ולא משנה אם זה פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכן הלאה, הוא מודד מאיזו נקודת תצפית מאוד מסוימת. ואז הסברת ורמזת שבעצם יש עוד נקודת תצפית שדווקא אותה צריך לראות איך מפתחים, והמדען שעוסק במדע של חכמת הקבלה נמצא, אולי, בין שתי הנקודות האלה. את זה הייתי רוצה להבין, מהי אותה שיטה מחקר ייחודית שיש לחכמת הקבלה בהשוואה לשיטות המחקר המקובלות במדע המודרני האחר?

בכל מחקר רגיל אנחנו צריכים חוש, חיישן שמרגיש איזו תופעה, ואחר כך אנחנו צריכים לפענח מה שמרגישים, המכשיר שלנו בדרך כלל, זה כבר לא בני אדם, אלו הם מכשירים גדולים עם מחשבים וכן הלאה. בחכמת הקבלה גם מי שמרגיש וגם מי שמקבל ומפענח את מה שהוא מרגיש, זה האדם בעצמו. האדם בעצמו צריך אז להיות כמכשיר והוא צריך לדעת איך הוא עושה כיול לעצמו, לתכונות, לחושים, להרגשות ולמחשבות שלו, בהתאם למה שהוא רוצה לחקור.  

חכמת הקבלה לא חוקרת תופעות שיש בתוך החומר של העולם הזה, כי יש לזה כבר מדע, אלא היא חוקרת את הכוח הכללי של הטבע שנקרא "טבע", או "א-לוהים", שזה אותו דבר, רק אנחנו כך מתבלבלים. היא חוקרת איך הכוח הזה משפיע עלינו, או יותר נכון היא רוצה לחקור אותו, איך שהוא בעצמו, אבל כדי לחקור אותו, המקובל חייב לשנות את עצמו בהתאם לאותו כוח, כדי לקלוט אותו.

אם אני רוצה לקלוט, נניח, אור מסוים שמגיע אליי מאיזה כוכב, אני צריך לבנות חיישן שהוא יקלוט בדיוק את אותו הגל, לכוון את החיישן הזה בדיוק לאותו מקום ואז לדעת איך לפענח את התופעות. אותו דבר כאן, אני צריך לפתח בי חוש מיוחד להרגיש מה שיוצא, מה שפולט אותו הטבע כלפיי, לקלוט את ההשפעה הזאת ולדעת איך לפענח אותו. בשביל זה אני צריך לעשות מעצמי את אותו חיישן שקולט, ואת אותו מכשיר שאחרי הקליטה מעבד את כל הנתונים, ואחר כך בודק אותם ועושה הלאה, ממשיך את כל הניסיונות האלו, הניסויים האלו וכן הלאה. וזה מה שעושה המקובל.

זאת אומרת, יש לו עבודה גדולה. מקובלים התחילו בזה לפני ששת אלפים שנה, אז יש להם על מה לסמוך. כתוב איך הם צריכים לשנות את עצמם, באיזה תכונות ובאיזו עוצמה כדי לראות תופעות כאלה או אחרות מאותו הכוח הכללי העליון שנקרא "הטבע", וספרי הקבלה מלאים בכל התוצאות מהמחקר הזה.

ניצה: שיטת המחקר בחכמת הקבלה הופכת את החוקר עצמו לאובייקט הנחקר?

כן.

ניצה: זאת אומרת, אין לו איזה אובייקט חיצוני שהוא חוקר אותו.

לא, לא יכול להיות.

ניצה: הוא לא עושה ניסויים, לא על עכברים ולא על צפרדעים.

לא יכול להיות. לא.

ניצה: על מה הוא בעצם עושה את החקירה על עצמו?

איך שהוא מרגיש את הכוח עליון בזה שהוא יוצא מהטבע שלו, כמו שהכוח עליון הזה הוליד אותו ועיצב לו את תפיסת המציאות, אז הוא רוצה להרגיש אותו מחוצה לתחומים שמהם הוא נבנה, שהוא נברא.

ניצה: איזה מרכיב הוא חוקר בעצמו, מהו המרכיב שהוא חוקר, מה המרכיב שאני אחקור בעצמי?

הוא חוקר עד כמה הוא מצליח, על ידי המלצות של מקובלים שהיו לפניו, לכייל את עצמו לקליטת הכוח עליון, שזה כוח ההשפעה, כוח החיבור. איך הוא עושה את זה? הוא חייב למצוא חוץ ממנו עוד כמוהו ולהתחבר איתם, ואז בקשר בינו לבינם, למרות שהם אנשים שונים ואגואיסטים, חושבים אחרת ומרגישים אחרת, עד כמה שהם מסוגלים להתעלות למעלה מהטבע הראשון שלהם ולהתחבר, אז בחיבור שביניהם, הם דומים לאותו כוח עליון. במה הם דומים? עד כמה שכל אחד יכול לבטל את עצמו כלפי הזולת, בזה הוא מדמה את עצמו לכוח עליון. בביטול כלפי הזולת.

נניח אני ואורן, אנחנו כבני אדם בעולם הזה שיש בינינו איזה קיר, מחיצה, אנחנו לא יכולים להרשות לשני להיכנס לתחום שלי וכן הלאה, אנחנו רוצים לבטל את המחיצה הזאת, ולא מסוגלים. בחכמת הקבלה ישנה שיטה שאם אנחנו יכולים לבטל את המחיצה בינינו וכל אחד נכנס לתכונה של השני, אז בתכונה הזאת בשטח המשותף אנחנו מתחילים להרגיש את הכוח העליון.

ניצה: זאת אומרת, יש מחיצה בינינו. המחיצה הזאת משאירה אותי בנקודת תצפית רגילה של אותו רצון לקבל.

כן.

ניצה: כדי לפרוץ לנקודת תצפית חדשה שנייה, נוספת, כדי שאוכל לחקור עולם עליון, איך הוא משפיע עלי ואיך הוא בעצם? אתה אומר שיש פטנט, את צריכה לשבור מחיצה כדי לפתח נקודת תצפית נוספת. איך אני עושה את זה?

את רוצה להיכנס לתחום של הזולת ונותנת לזולת להיכנס לתחומך.

ניצה: זאת אומרת שההתקשרות בינינו היא אמצעי לפיתוח אותה נקודת התצפית.

בשטח המשותף שאתם בונים, שם אתם מרגישים את הכוח עליון, כי אתם ביטלתם את כוח האגו של כל אחד, ואז בשטח הזה, המשותף, אתם נמצאים בכוח השפעה ואתם מרגישים את הכוח העליון, הטבע, שהוא כולו השפעה. לכן "מאהבת הבריות לאהבת ה'", "ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה" וכן הלאה, הכל נובע מכאן.

ניצה: נניח שאורן ואני עשינו כזאת פעולה ומצאנו איזו נקודת אמצע שדרכה אנחנו עכשיו מתצפתים. האם כשהוא יבדוק את עצמו אז התוצאות אצלו והתוצאות אצלי יהיו אותו דבר?

לא.

ניצה: למה?

כי מלכתחילה אתם נמצאים בתכונות שונות. הוא נמצא באגו מסוג מסוים ובעוצמה מסוימת, ואת גם כן. אז עד כמה שכל אחד עושה את העבודה בביטול שלו, היא כלפי רכישת תכונת ההשפעה.

ניצה: אז כאילו בעצם התוצאה של המחקר יהיה הפער שהשגתי בין התכונה שלי לבין התכונה החדשה פלוס מה שיש ביסוד שלי, בבסיס שלי, החומר ממנו אני עשויה.

לא פלוס.

ניצה: אלא הוא כבר חלק מזה.

כן.

אורן: יש לי כמה שאלות לפני שנתקדם. אני רוצה להבין בגדול. כשאני חוקר בפיזיקה אני חוקר את העולם שבו אני חי, כשאני חוקר בקבלה, את מה אני חוקר?

כשאתה חוקר את חכמת הקבלה אתה חוקר מיהו הכוח שמחייה אותך, שבונה אותך, מייצב אותך בכל רגע. אתה חוקר את השורש למציאות שלך.

אורן: עם איזה כלים אני חוקר את הכוח הזה?

עם מה שמתאים לאותו כוח לפי השתוות עימו. כמו שאם אני רוצה לתפוס איזה גלים, אז אני בונה חיישן, מאיץ חלקים, כל מיני דברים.

אורן: אז איזה כלים אני בונה פה בקבלה, במחקר הקבלי?

אתה בונה כלים דהשפעה.

אורן: כלומר?

רצון להשפיע, רצון לתת, רצון לצאת מעל האגו שלך אתה צריך. ואז לפי נטייה כזאת שאתה מפתח אתה מתחיל להרגיש מה נמצא מחוץ לאגו שלי, מה נמצא מחוץ לטבע שלי. ואז אתה בזה תופס את הכוח העליון שנמצא מחוצה לך.

אורן: אז נראה אם הבנתי. כלי המחקר שאיתו אני חוקר זה רצון לצאת מגבולות האגו שלי ולהתחיל להשפיע אל מחוצה לי.

כן.

אורן: זאת אומרת אין פה מיקרוסקופ או טלסקופ, אין פה בכלל שום מכשיר כלשהו, אלא יש פה.

אתה.

אורן: זה לא רק אתה, אלא יש פה רצון מסוים מאוד שאני צריך לפתח בקרבי.

כן.

אורן: הרצון הזה שאני צריך לפתח בקרבי הוא הופך להיות האמצעי לחקירה, המכשיר שאיתו אני ניגש לחקור?

כן, הסנסור הזה, החיישן.

אורן: יוצא שהחוקר הקבלי הופך להיות גם כלי המחקר, זאת אומרת אין פה מעבדה. נגיד יש מעבדה לפיזיקה, מעבדה לכימיה, מעבדה לביולוגיה, יש מעבדה לקבלה?

האדם עצמו.

אורן: האדם עצמו הוא הופך להיות המעבדה?

כן.

אורן: ואיזה ניסויים הוא עושה במעבדה?

בזה שהוא משנה את עצמו כל פעם, יותר משפיע, פחות משפיע, ובכל מיני צורות, גבולות, אופנים, בהתאם לזה הוא לומד את הכוח העליון לפי חוק השתוות הצורה. עד כמה שכוח העליון הזה בעוצמתו שונה, בכל מיני אופנים שונה בהשפעה לנבראים. הוא מגלה, כמו כוכב שרואים, אז הוא מגלה כך את המקור העליון, המקור של החיים, המקור של השפעה, ולומד אותו.

אורן: כשאני בפיזיקה מגלה משהו שקיים בטבע, אז בדרך כלל כל דבר שאני מגלה בטבע שאתמול לא ידעתי והיום אני יודע הוא משפר את היכולת שלי להתנהל בתבונה יתרה בתוך הדבר הזה שנקרא הטבע.

זה תלוי, אם זה מדע פרקטי אז כן. מעשי. ואם לא, אז לא. אנחנו יודעים הרבה על הכוכבים, אז מה יש לנו מזה בינתיים?

אורן: לא, אפילו אם לא למעשה, הידיעה מתרחבת, אני יודע יותר את הדבר הזה שקוראים לו טבע שבתוכו אני קיים. קודם לא ידעתי לגביו משהו, גיליתי עוד פרט, ועוד פרט. כשאני חוקר בקבלה את מה אני מכיר יותר, אני מכיר יותר את העולם שבו אני חי או לא? התבלבלתי.

את מכיר עצמך, את הכוח העליון ומה שביניכם.

אורן: אז אני מכיר יותר את העולם כמו במדעים שאני מכיר או לא?

אתה מכיר את הטבע. טבע, הא-לוהים, הבורא, הטבע, זה הכול אותו דבר. אתה מכיר מה קורה, איך הכול מסתובב, מה הסיבה לכל פעולה, מכל מקרה, לכל תופעה שבעולם שלנו. ודאי. רק לא תוכל לספר את זה לכולם כי הם לא יבינו אותך.

אורן: למה?

כי הם לא נמצאים באותה תפיסת המציאות כמוך.

אורן: אתה תופס דברים שאנשים אחרים לא תופסים במחקר הזה?

ודאי.

אורן: למה?

כי יש לי חוש חדש.

אורן: זאת אומרת, כדי לתפוס את הממצאים של המחקר הקבלי, האדם שנגיד לו אני רוצה לספר על הגילויים שלי במחקר הזה צריך בעצמו לעבור את אותו תהליך של פיתוח רצון לצאת מעל גבולות האגו שלו ולהשפיע טוב אל מחוצה לו, ורק אז הוא יוכל לעכל את מה שאני תפסתי במחקר שלי אחרי שעברתי כזה תהליך?

אמת.

ניצה: אני רוצה לקדם את זה עוד שלב. כי אני הבנתי קודם שנניח בהשוואה לאיזה חוק פיסיקלי או משהו אחר שגיליתי אותו וכבר יש לי מחקר, עשיתי ניסוי, יש לי כבר הוכחות, הדבר כבר ידוע וסגור, מה שהבנתי ממך קודם זה שבמחקר המדעי של חכמת הקבלה שהחוקר עצמו הוא בעצם האובייקט המשתנה כל הזמן, כל יום הוא בעצם רואה עולם אחר. זאת אומרת כל יום הוא יכול לגלות תגלית חדשה.

ובעולם שלנו לא כל יום את מרגישה תגלית חדשה.

ניצה: גם יש המצאות וחידושים כל הזמן, זה נכון.

אפילו בלי המצאות וחידושים, בכל זאת את לא חיה היום כמו אתמול.

ניצה: כן.

אותו דבר.

ניצה: זאת אומרת, אתה אומר.

ושם, בחכמת הקבלה, יש לך אפשרות לשנות את המציאות.

ניצה: מה זאת אומרת לשנות את המציאות, לא רק לצפות בה אלא לשנות אותה?

לשנות את המציאות זה נקרא שבמידה שאני משנה את עצמי, אני משנה את העולם שבו אני נמצא.

ניצה: אני משנה את העולם שבו אני נמצאת בגלל שאני עשיתי שינוי.

בתכונות שלי.

ניצה: בתכונות שלי.

ודאי. אני כאילו נוסע, טס, עולה או יורד מעולם לעולם. בתפיסת המציאות.

ניצה: איך אתה מגדיר ניסוי מדעי? ניסוי מדעי רגיל אנחנו יודעים איך הוא מוגדר בעולם שלנו, מהו ניסוי מדעי בחכמת הקבלה?

שאני משנה את התכונות שלי, ואני יודע בדיוק איך אני משנה אותן ועד כמה אני נמצא בשינויים בכל מיני מגוון האפשרויות שיש לי, ובהתאם לזה אני מגלה עד כמה שמשתנה הכוח עליון כלפיי בכל מיני אופנים, צורות, ציורים, צבעים בוא נגיד. אלה לא צבעים אבל ככה.

אורן: אתה יכול לתת לי דוגמה מוחשית לניסוי כזה מדעי בקבלה?

לא.

אורן: למה?

אין דוגמאות בעולם שלנו.

אורן: אמרת עכשיו שכן יש ניסויים בקבלה.

בעולם שלנו אתה מבקש דוגמה, אני לא יכול.

אורן: לא, לא אכפת לי באיזה עולם, אמרת עכשיו שיש בקבלה ניסויים מדעיים.

כן.

אורן: אמרת לניצה שיש בקבלה ניסויים מדעיים ותיארת באופן כללי את הניסוי המדעי הקבלי. תן לי דוגמה אחת לניסוי קבלי מדעי, שאני אוכל לתפוס את הניסוי שבו.

אתה צריך בשביל זה להיות באותו הטבע כמו שאתה רוצה לצפות.

אורן: לך איתי ממש שלב שלב שאני אבין את כל הניסוי, מאפס. תאר לי ניסוי אחד בקבלה.

עכשיו אנחנו עולים איתך לדרגה הרוחנית הראשונה, לעולם החדש, לדרגה הראשונה מכל העולמות, הכי נמוכה. אתה צריך עכשיו להתחיל לקבל שינויים פנימיים בהתאם למדרגה הזאת. מלכות דמלכות דמלכות דאצילות, שתקבל שם התרשמות מהעולם ומהכוח העליון, נפש דנפש דנפש דעשיה. מה זה אומר לך?

אורן: לא הבנתי אף מילה.

נכון. כי אם אתה לא תשתנה בהתאם למה שעכשיו אני אומר ותתפוס את הנקודה הזאת בשינויים הפנימיים שלך, ברצון להשפיע, להתעלות למעלה מהאגו שלך, אתה לא תרגיש מה שאני אומר.

אורן: בוא נחזור לנקודת אפס. תנסה להוליך אותי בתוך ניסוי מדעי לפי הקבלה אבל מאפס.

אני אמרתי שזה מאפס. אנחנו צריכים לעשות כך שאני עכשיו עושה על עצמי צמצום.

אורן: אני עושה על עצמי צמצום, זה שלב אפס בניסוי? מה זה אומר?

צמצום זה נקרא שכל מה שמתגלה לי, אני לא רוצה לקבל לעצמי, להנאתי, אלא הכול להנאת הזולת - הכוח העליון. אחרי שאני גמרתי לעשות צמצום מה אני יכול לגלות? בכמה אני יכול לגלות את כוח ההשפעה, את "האור" מה שנקרא בחכמת הקבלה, כדי שהוא ימלא אותי לא להנאתי אלא להנאת כולם, כולל את הכוח העליון, וכולל בכלל את כל הנבראים.

אז אני צריך להתכלל עם כל הנבראים ועם הכוח העליון, הטבע, ולעשות מעצמי המעבר בין הכוח העליון לנבראים כצינור. עד כמה שאני מסוגל לעשות מעצמי מישהו שרק עושה פעולה ללא לקבל ממנה שום תועלת. זו בעצם הפעולה שלי.

ואז כשאני עושה את זה אני מתחיל לגלות איפה אני נמצא בעולם הרוחני. זאת אומרת, אני מרגיש אותו הכוח העליון הכללי של כל המציאות, שפועל ללא שום כוונות רווח במשהו לעצמו, כולו השפעה, ואני מזהה את זה גם לפי שאני נמצא כמוהו במשהו, בדרגה שלי, ואני רואה כמה שאני משפיע ממנו דרכי לכל המציאות, שעל ידי היא לאט לאט מתקרבת גם לאותו המצב.

זה מה שעושה מקובל.

ניצה: זאת אומרת בניסוי מדעי שעושה מקובל יש שני שלבים, שלב ראשון צמצום, שלב שני אחרי שהוא ביצע את הצמצום הוא בעצם מייצר איזה פער. בין הנקודה הראשונה, נקודת התצפית הראשונה לשנייה, יש איזה פער. בפער הזה הוא בוחן את הכוח, את מידת ההשפעה שעוברת ולא ממלאה אותו אלא דווקא עוברת וממלאה את האחרים. כל שלב בניסוי הזה יוצר איזה פער יותר גדול בנקודות התצפית? המעבר הזה נעשה יותר גדול?

יש שינויים, אבל לא בגבולות כמו שאנחנו חושבים כאן, אלא בגבולות השינויים הפנימיים. עד כמה שאדם יכול להתעלות למעלה מהטבע האגואיסטי שלו, בזה הכול נמדד, ולהיות המשפיע במקום מקבל.

אורן: אז עכשיו כשתיארת לי את הדוגמה הזאת בניסוי מדעי בשיטת המחקר של הקבלה, היה פה שלב של צמצום, אחר כך דיברת על זה שאדם צריך להתכלל מכל הנבראים ולעשות מעצמו צינור שדרכו כצינור יעבור אותו כוח ההשפעה, לכל הנבראים האחרים. וזה הזכיר לי את זה שלפני עשר דקות, כשתיארת את שיטת המחקר הקבלית, כשניצה שאלה אותך מהי שיטת המחקר, אמרת שיש שם עבודה בין שני אנשים. שיש באופן טבעי בין בני אדם מחיצה, וכשהם מצליחים לבטל את המחיצה, אז בשטח המשותף הם קולטים את כוח ההשפעה הזה, העליון.

אז ניסוי מדעי בקבלה, כולל בתוכו אדם שעושה את כל הפעולות האלה בתוכו, או שמא הוא כולל בתוכו אינטראקציות בין אותו אדם לאנשים אחרים?

גם כך וגם כך. ישנם תנאים שאדם יכול לעשות את זה לבד, למשל אם יושב בבית סוהר.

אורן: יש ניסויים שהוא עושה לבד ויש ניסויים שעושה עם אחרים?

כן.

אורן: כמה מילים על ניסויים שעושה לבד וכמה מילים על ניסויים אחרים.

ניסויים שעושה לבד זה מאוד קשה, הם בדרך כלל באים מתוך ייסורים גדולים, ובמיוחד הם היו בעבר, בזמננו זה כמעט ולא יכול להיות, נראה לי שלא יכולים לבצע את זה כי אנחנו נמצאים בזמן שהעולם צריך להיכנס לביצוע של החוק הרוחני. ולכן בזמננו אנחנו יכולים להגיע למחקר ולהשתוות הצורה עם הכוח העליון, להרגשתו, לגילוי שלו רק בקבוצות. וזה מה שכותבים לנו מקובלים.

אורן: אז המחקר כבר לא נעשה בתוך האדם, אלא בקבוצה של בני אדם.

בשטח המשותף בינינו.

אורן: אז אם קודם כל המעבדה הייתה הרצון של האדם וכל התהליכים שעושה עם עצמו, איך תגדיר מעבדה שהיא בקרב קבוצה של אנשים? המעבדה הקבלית שהיא מתרחשת בתוך קבוצת אנשים, מה יש בה?

יש בה קשר ביניהם הדומה לכוח העליון, להשפעה ולאהבה כמו שיש בכוח העליון.

אורן: הם יוצרים ביניהם קשר מיוחד שכולל ביטול של המחיצות שמפרידות בין בני אדם, ומה מקבלים כתוצאה מהניסוי?

שטח משותף שבו יש חיבור המשותף ואהבה ביניהם, ואז בו הם מגלים את הכוח העליון שמתגלה ביניהם.

אורן: כל התהליך הזה, בגלל שדיברת הרבה על כוח עליון, זה תהליך דתי או מה?

לא, זה שייך רק לתיקון טבע האדם.

אורן: הקבלה כמדע שאותו אנחנו הולכים לגלות במאה ה-21, מה הוא יכול להביא איתו לעולם שלא הכרנו עד היום מכל המדעים שפיתחנו כבר כמה מאות שנים?

כל טוב, לעומת כל יתר המדעים שמביאים לנו כמעט אחרת. הפוך.

אורן: ומה יש בו שהוא יכול דווקא להביא כל טוב?

חיבור בין בני אדם. שבחיבור בינינו אנחנו משיגים חיים על טבעיים, את הדרגה הבאה של האנושות.

אורן: אמרת קודם שאתה מגלה כל פעם יותר ויותר עולמות.

כן.

אורן: ההתפתחות הזאת של האדם שמגלה עוד עולם, ועוד עולם, היא מוגבלת?

לא, אין הגבלות. אין הגבלות בכלל במרחב הרוחני, כי הוא כולו בהשפעה ולא בקבלה. אז אין לו גבולות, אין לו קירות, אין לו נפח.

אורן: ואיפה נמצא המרחב הזה?

איפה שאתה מייצר אותו כוח השפעה, שם הוא נמצא. הוא לא קשור לממדים של המרחב הגשמי.