חיים חדשים - תוכנית 1070 - מוח משותף

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום נרצה לדבר על קשר בין מוחות. אנחנו מכירים הרבה מערכות יחסים שיש לנו בחיים עם אנשים אחרים, יש לנו כל מיני סוגים של קשרים, והיום ננסה להתבונן, יותר לעומק מהרגיל, על קשר בין מוחות.

יעל: היום אנחנו רוצים לבחון מה קורה או מה הערך של קשר בין מוחות. קשר בין מוחות יכול לבוא לידי ביטוי בדברים מאוד בסיסיים בחיים שלנו, כשאנחנו מדברים עם בן אדם אחר, מנסים להבין בן אדם אחר.

מה קורה כשמספרים למישהו אחר סיפור? וכאן אני כבר מבססת את דבריי על מחקרים, מסתבר שהמוח שלנו נעשה דומה למוח שלו. אנחנו חושבים שהמוחות מתחברים אחד לשני. זאת בעצם היום הגישה והתפיסה המחקרית החדשה שמדברת על סוג של איחוד מוחות. אומרים שככל שאנחנו מקשיבים יותר ומבינים יותר את האחר, אז בעצם המוח שלנו מתחיל להשתנות ונעשה דומה יותר למוח שאותו אנחנו מבינים.

"המוחות שלנו הם כנראה שונים מאוד בנקודת המוצא, אבל ברגע שיש את הקליק הזה וסוף סוף אתם מבינים אותי, אז המוח שלכם מתחיל לפעול באופן מאוד דומה למוח שלי". זה מה שאמר אחד החוקרים, חוקר מוח ישראלי שנקרא פרופסור אורי חסון.

אנחנו נרצה להבין היום את התפיסה של חכמת הקבלה לגבי כל הנושא הזה של חיבור מוחות, איחוד מוחות, אותו מוח אחד, מוח משותף שכבר מדברים עליו במחקרים, ואנחנו נפרט את זה בהמשך.

ואני רוצה לפתוח בשאלה. אנחנו אנשים שונים, עם תפיסות שונות, עם רעיונות שונים, עם מוח שבנוי בצורה שונה מאחד לשני, ובכל זאת אנחנו מבינים אחד את השני. איך זה קורה מבחינת חכמת הקבלה, מה יש שם, שמוח אחד יכול להבין ולהתחבר ברמה מסוימת למוח אחר?

לפי חכמת הקבלה אנחנו כולנו שייכים לגוף אחד. כל מה שאת יכולה רק לתאר לעצמך, היקום, הדומם, הצומח, החי על פני כדור הארץ וגם האנושות, כל מה שרק יכול להיות בכל מיני רמות, זה הכל שייך לגוף אחד, הגוף הזה נקרא "אדם". כך הוא נקרא ללא שום קשר אלינו. בגוף הזה אנחנו מקושרים יחד, פועלים יחד, משפיעים זה על זה יחד בכל מיני צורות, רמות, דרגות, כוחות ואופנים כך שאף אחד לא חופשי אלא הוא תלוי בכולם וכולם תלויים בו. זה מה שקורה, "ידו בכל, ויד כל בו"^[1]. זו בעצם המערכת.

כתוצאה מזה שאנחנו נמצאים יחד, אז ודאי שישנה השפעה של כולם על כולם, וכאן השאלה היא איך אנחנו יכולים ללמוד את החוקים, הכוחות, התקופות, אולי, בהתפתחות של הגוף הזה בהשפעתו על האחרים, של כל אחד ואחד וכן הלאה. בזה בעצם עוסקת חכמת הקבלה.  

אורן: מתוך התמונה הזו, אני רוצה לחזור על השאלה שאיתה פתחנו. כשאתה דיברת עכשיו אני הקשבתי לך, אז יש לך מוח, היו לך מחשבות ודיברת. אני ניסיתי להקשיב ולעקוב אחרי הדברים שלך, וגם לי יש מוח ויש לי מחשבות. ברגע שאני מבין אותך או פחות מבין אותך, מה קורה בין המוחות שלנו?

אינטראקציה. אנחנו נמצאים בגוף אחד, זאת אומרת שאם אנחנו רוצים או לא רוצים, כל מה שיש במערכת שנקראת "אני, מיכאל", וכל מה שיש במערכת שלך שנקראת "אורן", אנחנו מקושרים בינינו גם בצורה ישירה, גם כן דרך כל אדם וחוה, ממש בכל מה שיש בדומם, בצומח, בחי, דרך כל היקום, וכך כולם עם כולם. זאת אומרת, אם אני רוצה או לא רוצה, ואם אתה רוצה או לא רוצה, אנחנו מושפעים ומשפיעים זה על זה.

 אורן: בוא ננסה להתבונן בשתי סיטואציות שונות ותסביר לי אותן. יש מצב שאתה מדבר ואני מקשיב לך, אני מבין אותך, יש בינינו איזה "קליק" כזה, ואני זורם עם הדברים שאתה מדבר.

ויש מצב אחר שאדם ידבר, ואדם אחר אולי יקשיב לו, אבל לא יצליח לתפוס אותו בדיוק ולא יהיה שם קליק. המחקר מראה היום, מדעית, שאם אני כביכול תפסתי את המחשבה שלך ויש בין המוחות שלנו איזה קליק, תוך כדי שאתה מדבר המוח שלי ממש נעשה דומה למוח שלך, הוא מקבל צורה שדומה לך. אם אין בינינו את הקליק ואני לא תופס אותך, אז התהליך הזה לא קורה. מה זה? תסביר לי את זה בבקשה.

זה ברור, אני מתכנת את המוח שלך עם ההשפעה שלי אליך כך שהוא יהיה מוכן לקלוט את המסר שלי ויעבוד לפי אותו המסר.

 יעל: ולמה במקרים מסוימים אתה יכול להשפיע עליו, ובמקרים מסוימים אתה לא יכול להשפיע עליו?

זה תלוי בהרבה תנאים במערכת ובהתקשרות בינינו, וחוץ מזה יש לנו לא רק מוחות, יש לנו גם מצבי רוח, יש בינינו יחסים גשמיים, רוחניים וכן הלאה, הרבה תנאים. הנוסחה היא לא כל כך פשוטה, שאני כביכול כמו מקלט רדיו שתופס תחנה, ואז אני מתחיל לנגן בה, זה לא כל כך פשוט. אלא אני, אם ארצה או לא ארצה, עד כמה שאני מבין, מרגיש, מוכן וכן הלאה, עד כמה שיש לי לזה רצון, עד כמה שאני מחייב את עצמי אולי כן לקלוט, לשמוע. יש בזה הרבה תנאים.

וזה גם מה שאנחנו מבינים, וכמה שאנחנו לא מבינים, כי אנחנו נמצאים כבר במערכת הזאת, לא אנחנו בנינו אותה, לא אנחנו ייצבנו אותה. אלא המערכת מיוצבת היטב, יש לה תנועות ותהליך משלה, ואנחנו יודעים שאנחנו נעים לאיזה כיוון, אבל אנחנו לא יודעים בדיוק איך אנחנו מפליגים לאותו כיוון, ומה יש לפנינו. זה הכל בסימן שאלה, כך שאולי אנחנו מבינים אחוז או שניים, במקרה הטוב, מכל המערכת שאנחנו נמצאים בה, ומכל צורות ההתקשרות שאנחנו מבצעים.

יעל: אתה בתור אדם שבאמת רואה את הדברים יותר ממה שחשוף לעיניים של בן אדם רגיל, איזה משתנים יכולים להשפיע על התהליך של הבנה בין אנשים?

אהבה. א-ה-ב-ה.

יעל: תסביר כי זה נשמע ממש תלוש מהמציאות.

למה?

יעל: בוא תסביר לנו.

אם אני מתייחס יפה למי שרוצה לשדר לי משהו, אני רוצה לקלוט מה הוא רוצה למסור לי, אני שותה ממש את כל המסר שלו, נניח כמו אמא מהתינוק שהיא רוצה להבין אותו, להרגיש אותו, לדעת מה חסר לו, מה הוא רוצה ממנה. אז אין כאן מילה אחרת אלא אהבה. אהבה זאת אומרת סוג התקשרות פתוחה וחזקה ללא הגבלה.

 יעל: זה מהצד של המאזין, מה שדיברת כרגע.

וגם כן מהצד של המוסר. גם מקבל את המסר וגם נותן את המסר, משניהם זה צריך להיות. אם אנחנו רוצים שתהיה קומוניקציה, התקשרות יפה, אז אנחנו צריכים אהבה הדדית.

אורן: ואז מה קורה למוחות שלהם?

ודאי שאז הם מתקשרים. הם רוצים להיות קשורים, הם רוצים להיות דומים, הם רוצים להבין זה את זה למעלה מכל הבעיות, הספקות, אולי מכל מיני טעויות בהתקשרות ביניהם, כשיש איזה הפרעות. הם רוצים להתגבר על כל הדברים האלה, להיות מקושרים ביניהם ללא שום הפרעה באמצע, שתהיה התקשרות ממש ישירה מאחד לשני. שלא יכנס שום כוח זר ויפריע בהתקשרות. לב ללב.

יעל: הנטייה הטבעית של האדם היא לרצות להקשיב לבן אדם אחר ולהיות באותו מצב של הקשבה?

לא, זו לא הנטייה הטבעית. הנטייה הטבעית היא קודם כל לשמור על עצמי, על מה שאני, זה מה שאני שומר. זה הכוח ההגנתי שלי שלא רוצה לקבל שום דבר מבחוץ, אלא לפי מה שאני קובע לנחיצות שלי.

יעל: זאת אומרת, אם אני אתייחס רגע לעניין של המוחות, אני הייתי רוצה שהמוח שלי יישאר בצורתו, בצורה שלי, ולא יושפע למשל מהמוח שלך.

האדם לא רוצה להיות מושפע מאף אחד.

יעל: באופן טבעי אני לא ארצה, הנטייה שלי להקשיב ולהבין היא לא נטייה טבעית.

היא לא קיימת.

 יעל: אני צריכה להתאמץ כדי לעשות את הפעולה.

כן. האדם יתאמץ בתנאי שהוא משוכנע שזה מביא לו תועלת.

יעל: אז היום אני עושה את זה רק במקרים שבהם אני חושבת שיהיה שווה לי להתאמץ.

לא רק היום, תמיד.

יעל: ויש אופציה אחרת?

לא. רק לשכנע את עצמי להיות רגיש למידע מסוים ממקור מסוים.

יעל: האם יש לי בחירה? האם בעניין הזה של הבנת האחר יש לאדם בחירה? אני יכולה לבחור למשל להקשיב או להבין בן אדם מסוים ולא להקשיב או להבין בן אדם אחר?

כן.

יעל: ולמי נטיית ליבי תהייה להקשיב ולמי נטיית ליבי תהייה לא להקשיב?

זה תלוי בהכנה שלך. עד כמה שאת מחשיבה מישהו, עד כמה שאת מוכנה מלכתחילה לשמוע ממנו כי את מבינה שזה חשוב לך.

יעל: יש לזה קשר לאנשים שדומים לי ולאנשים שלא דומים לי?

אלה כבר פרטים. דומים או לא, חשובים לי או לא. יכול להיות שלא דומים לי, אני שונא אותם, אבל כדאי לי לשמוע כי זה יכול להזיק לי מאוד.

החשיבות כאן זה העניין ולא אם דומים או לא.

אורן: חשיבות של מה?

חשיבות המסר.

אורן: נניח שאחרי שכלול כל הנתונים האלה, שכמו שאתה אומר, זו מערכת עם המון פרטים, הגעתי להרגשה שאני רוצה לקלוט מישהו, אני רוצה לקלוט את מה שהוא יגיד עכשיו. אני רוצה שתסביר לי רק על המוח שלי, מה קורה לו. אחרי שיש לי הרגשה שאני רוצה לקלוט את הדברים שאתה תגיד או שיעל תגיד בעוד רגע, מה קורה למוח שלי?

המוח רוצה לעבוד בגל מסוים שבו עובד אותו המקור של המסר כדי לקלוט אותו במלוא העוצמה.

יעל: הם צריכים לעבוד על אותו תדר בשביל לקלוט?

עד כמה שיכולים לחייב זה את זה. נניח אם מדובר על פרופסור באוניברסיטה, אני יושב ושומע ואני משתדל ומשתדל להיכנס לראש שלו ולהיות במשהו דומה לו איכשהו. כי אפילו בצורה חיצונית כך אנחנו רואים שקורה, מפני שזה עוזר לי להבין ולקלוט אותו יותר. בהתאמה שלי אליו, עד כמה שאני אוהב אותו, עד כמה שאני מעריך אותו, אני פותח את עצמי יותר לקליטה.

אורן: נאמר שפתחת את עצמך במידה מסוימת ועכשיו הוא מתחיל לשדר, מה קורה עכשיו בתוך המוח שלך, בקליטה עצמה?

אני מתחיל למלאות את המוח שלי במה שהוא מוסר, ובמידה שאני אוהב אותו, מעריך אותו, אני פותח את עצמי. במידה שאני שונא אותו אני יכול אפילו לשמוע אותו, אבל אני לא אשמע אותו אלא את מה שאני חושב. זו הבעיה.

אורן: תסביר טיפה.

זה ברור שאם אני שונא מישהו אני כאילו לא שומע אותו. אני יכול לשמוע אותו ולהפוך את זה ממש למשהו אחר, לא ממה שהוא אומר, אלא ממה שהייתי רוצה לשמוע ממנו. זה קורה לנו בדרך כלל כשאנחנו אומרים "אנחנו לא מבינים זה את זה".

אורן: המחקר אומר שאם יש לך קליק עם מישהו, כמו שדיברנו קודם, המוח שלך מתחיל ממש לקבל את הצורה שלו, הוא נהייה דומה לו.

אנחנו חושבים שנינו אותו דבר. אפילו הוא מתחיל משפט ואני גומר. או אפילו הוא לא מתחיל משפט, ואני מדבר במקומו. כן, וודאי.

יעל: אם אני מבינה נכון, המקום של הבנה אופטימלית זה מקום שאנחנו משדרים ממש באותו תדר.

בטח, כי אנחנו נמצאים בכלים דומים, כלים שלובים, ומה שהוא אומר אני יכול להגיד וההיפך.

אורן: איך זה קורה?

זה קורה כי כל אחד מאתנו הוא עשר ספירות, הוא כלי מיוחד, ואם אני נמצא במצב רוחני מסוים והוא נמצא באותו מצב, שזה יכול להיות, אז וודאי שאני והוא כביכול מייצרים אותם הגלים והוא יכול להיות במקומי ואני במקומו. אבל בכל זאת אני אעשה והוא יעשה דברים קצת שונים, אני לפי המבנה הפנימי שלי והוא לפי המבנה שלו, אבל בכל זאת לאותו כיוון, לאותה מטרה.

יעל: פתחת ודיברת על כך שכולנו תחת אותו גוף אחד, אותה מערכת אחת גדולה שנקראת "אדם". המחקרים היום מדברים על כך שבעצם אין מוח שפועל כיחידה אחת, אלא כל המוחות מחוברים בעצם לאיזו רשת, למוחות אחרים. גילו שאנחנו מחוברים אחד לשני הרבה יותר ממה שחשבנו. כשאנשים עובדים זה עם זה המוחות שלהם הם כמעט כמו אובייקט אחד, ואחד החוקרים ממש מתאר שאנחנו כל הזמן מחוברים, שאנחנו אורגניזם אחד יותר מאשר אוסף של אינדיבידואלים.

אין אינדיבידואלים בכלל.

יעל: כל השיחה שלנו עד עכשיו התנהלה באופן כזה שכל אחד הוא אינדיבידואל.

לא. הוא אינדיבידואל, אבל קשור באלפי אלפי שרירים, צינורות, נימים, לא חשוב איך נאמר את זה, לאחרים, ואין שום דבר באחד שלא קשור לשני. וחוץ מהקשר הזה יש בכל אחד ואחד רק נקודה אחת קטנה שהיא הרצון ליהנות שלו, רצון אגואיסטי שלו קטן מאוד, שרק הוא מבדיל בינו לאחרים, וכל היתר זה עוד ועוד חוטי קשר בינו לכולם. לכולם בכלל. ואז יש כאלו נקודות אגואיסטיות שהאדם מתקשר אליהן בצורה ישירה ויש כאלה שמתקשר אליהן דרך קרובים ורחוקים ועוד יותר רחוקים, אבל בסופו של דבר הוא מתקשר לכל הרצון לקבל, הדומם, הצומח, החי והמדבר שבמציאות, בין שהדברים האלה חיים או היו חיים וכעת מתים, לא חשוב באיזו צורה אנחנו רואים אותם או מזהים אותם, אנחנו כך קשורים לכולם.

יעל: לפי מה שאתה מתאר אנחנו הרבה יותר קשורים מאשר אינדיבידואלים.

אין אינדיבידואלים. האינדיבידואלי שבנו זה רק אותו גרגיר, גרעין כזה, נקודה של רצון אגואיסטי, שהוא אופייני לכל אחד ואחד, אבל חוץ מזה יש רק קשרים בינינו.

יעל: אבל החוויה שאיתה אנחנו חיים היא בדיוק הפוכה, זו חוויה של חוסר הבנה אחד את השני.

זה נקרא "עולם הפוך ראיתי", שאנחנו צריכים להפוך את הראייה שלנו לאמיתית, לגלות שאנחנו באמת קשורים מכל וכל עם האחרים.

יעל: ובמה זה ישנה את האופן שבו אנחנו תופסים את החיים?

אני פתאום ארגיש שאני תלוי בכולם וכולם תלויים בי. את מבינה עד כמה שזה משנה את הפרדיגמה שלנו, את היחס לחיים, לחברה, אליי. אני פתאום מגלה שאני לא חופשי, אני תלוי בכולם. אף אחד אחר גם לא חופשי, כולם תלויים בכולם. אז מה אנחנו יכולים לעשות אם אנחנו רוצים לשנות את המצב שלנו? המצב שלנו רע בגלל שהקשרים בינינו לא טובים. במידה שנסדר קשרים טובים בינינו, כל המצב ישתנה, העולם ישתנה.

יעל: אתה יכול להסביר את זה על ידי הקשרים בין המוחות?

יש מוח ויש לב, שני מקורות באדם. יש לנו קשר בין המוחות ויש לנו קשר בין הלבבות, וגם הם נמצאים בהתקשרות מסוימת זה עם זה, מוחות ולבבות. ואז אנחנו יכולים דרך המוחות להשפיע על הלבבות ודרך הלבבות להשפיע על המוחות, בכל מיני צורות אינטראקטיביות.

אורן: אמרת עד עכשיו שהמוחות שלנו מקושרים אבל אנחנו לא מרגישים את זה. אם היינו רואים את התמונה האמיתית של הקשר שהוא ממש טוטאלי בין כולנו, היינו מבינים שכולם תלויים בכולם לגמרי וזה היה משנה לנו את כל הפרספקטיבה ותפיסת החיים בכלל.

טוב שאנחנו לא רואים.

אורן: יפה. אבל עכשיו אנחנו לא רואים.

כן.

אורן: רציתי שתסביר לי את הקשר בין שתי הרמות האלה. כי עכשיו הכנסת כאן עוד מערכת, לא רק שהמוחות שלנו מקושרים יש לנו גם קשר בין הלבבות. מה הקשר בין קשר או אי קשר או איכות הקשר בין הלבבות לבין הקשר שקורה בין המוחות?

יש ביניהם התקשרות מסוימת, מוחא וליבא הם שני מקורות ההשפעה מכל אדם לכל בני האדם.

יעל: מה התפקיד של מערכת המוחות ומה התפקיד של החיבור בין הלבבות? ואחר כך נבין את החיבור בין שניהם.

העיקר זה חיבור בין הלבבות, בזה בעיקר אנחנו משפיעים וקרובים בהשפעתנו זה לזה, והדבר המשני הוא החיבור בין המוחות. אפשר להגיד שבין הלבבות קשה לנו מאוד לשנות את הקשרים בינינו אבל אנחנו יכולים לשנות את הקשרים האלו על ידי שינויים בין המוחות.

הלב שלנו הרבה יותר קשה מהמוח. הלב שלנו הרבה פחות גמיש מהמוח. האגו שלנו נמצא בלב והמוח רק עוזר ללב לממש את מה שהלב רוצה. הלב רוצה, המוח חושב.

יעל: אז המוח זה מין פטנט עוקף לב.

זו מערכת נוספת שעוזרת לנו לעבוד עם הלב. בלי המוח לא היינו יכולים לשנות או לשלוט על הלב.

יעל: איך המוח מרכך את הלב?

על ידי זה שהוא מראה ללב מה לטובה ומה לרעה.

יעל: מה שווה לו לעשות.

כן.

אורן: אם במערכת הזאת שהיא יותר קשה ופחות גמישה, כמו שאמרת, של הקשר בין הלבבות היינו יכולים לשפר במשהו את איכות הקשרים בין הלבבות שלנו, לא אכפת לי אפילו איך, נגיד שזה יקרה, איך זה ישפיע על היכולות המוחיות שלנו ועל הקשר בין המוחות שלנו?

על ידי המוח אנחנו פותחים את הלב ומגבירים את השפעת הלב עד פי תר"ך פעמים, פי 620 פעמים.

אורן: מגבירים את מה פי 620 פעמים?

השפעת הלב אחד על השני.

אורן: על ידי המוח?

על ידי המוח.

אורן: תסביר לי את מה שאמרת במילים יותר פשוטות.

אנחנו יכולים להשפיע ברצונות שלנו על רצונות האחרים על ידי כוח המחשבה.

אורן: נגיד שנצליח על ידי כוח המחשבה להטיב את הקשרים בין הלבבות שלנו, איך זה ישפע בחזרה על הקשר בין המוחות שלנו ועל היכולות שלנו כבני אדם חושבים? מה זה ישיג?

במידה שאנחנו קשורים זה בזה באותה המחשבה, באותו העיקרון, באותה המטרה, באותה התיאוריה נגיד, במידה הזאת אנחנו גם יכולים להיות קשורים בלבבות בינינו.

אורן: ונאמר שנצליח בזה ונתקדם בזה קצת ויהיה לנו קשר יותר טוב בין הלבבות.

לא צריכים יותר.

אורן: איך זה יקרין על הקשר בין המוחות? מה זה יעשה לקשר בין המוחות שלנו?

הלב יחייב את המוח להיות מרוכז בגיבוש תוכנה מסוימת שבה גם הלבבות וגם המוחות יהיו מקושרים יחד כלב אחד, "כאיש אחד בלב אחד", במוח אחד, במטרה, בכוונה אחת.

אורן: נבין אז יותר בקלות אחד את השני?

וודאי. לא רק שנבין בקלות, אנחנו לא נצטרך להבין, אנחנו פשוט נרגיש זה את זה, אני ארגיש אותך כמו שאני מרגיש את עצמי.

אורן: ואיך המוח שלי והמוח שלך יהיו מקושרים אז?

אז אני אתחיל להבין דרך המוח שלך מי אני.

אורן: מה זה אומר?

לפני זה, כשאני חושב רק מתוך הרצון שלי והמוח שלי אני לא מכיר את עצמי, רק דרכך אני יכול להבין, לחזור אלי ולהבין את עצמי. בזה קצת עוסקת הפסיכולוגיה, אבל באמת היא עוד רחוקה מאוד מזה.

אורן: וההבנה הזו תביא את המוח שלך למקום יותר מתקדם ממה שהוא נמצא עכשיו?

וודאי.

אורן: מה היא תוסיף לך בחיים שאין לך עכשיו?

זה לא רק שאנחנו מוסיפים מוחות זה לזה, אנחנו מוסיפים זה לזה מדרגה אחרת של תפיסת המציאות, של עיבוד הנתונים, של הסתכלות על המציאות בצורה רב גונית. זה כמו שיש לך מיקרופרוססור שעובד חד סטרי או שיכול לעבוד על עיבוד של אלף נתונים בבת אחת במקביל.

יעל: אם כך זה משבח את איכות החשיבה ואת עומק החשיבה.

אבל ברמה הרוחנית. זאת אומרת, אפילו לא ברמה הגשמית, שאז ניתן לעשות רק כמה פעולות כמו במחשבים המטומטמים שלנו, הברזלים, שאנחנו סך הכול מתקדמים רק על ידי זה שמגבירים את הפעולות, אלא כאן אנחנו נכנסים לאיכות חדשה.

יעל: זה פותח ממש עולם מחשבתי חדש.

זה מה שאנחנו לומדים בעיקר בחכמת הקבלה. אנחנו מגיעים למצב שיכולים לחבר שני הפכים יחד.

אורן: שני הפכים? שני דברים מנוגדים?

כן, שני דברים מנוגדים יחד. ואז בחיבור של שני ההפכים אנחנו כבר מתחילים להרגיש מציאות עליונה.

[1] וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן (בראשית טז, יב)