חיים חדשים - תוכנית 1084 - שינוי היחס לשנאה ואהבה

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: הנושא שלנו היום הוא "בין שנאה לאהבה". שנאה ואהבה אלה שני רגשות שמטלטלים אותנו ולפעמים המעבר הוא מאוד מאוד מהיר, ננסה להבין מהו הגבול הדק הזה, החוט הדק בין שנאה לאהבה.

יעל: יש מתח גדול, משחר האנושות, בין שנאה לאהבה. סרטים, ספרים ומלחמות קמו על שנאה, ויחסים פוליטיים בין מדינות נרקמים על בסיס של אהבה. אנחנו מכירים את זה טוב מאוד מהחיים שלנו, מכירים שנאה ומכירים אהבה. היום אנחנו רוצים לדבר על הגבול בין שנאה ואהבה, על הקשר בין שנאה לאהבה, מה דומה, מה שונה ומהו אותו קו דק שנמצא בין שנאה ואהבה שאנחנו מאוד מופתעים כשאנחנו עוברים אותו, אבל אנחנו יודעים שאלה החיים, זה קורה לנו, אהבנו מאוד, ופתאום הרגש הזה משתנה. אנחנו גם מכירים בדיוק את ההיפך, שהיינו באיזו שנאה מאוד גדולה למשהו, ופתאום נרקמים יחסי אהבה שאנחנו לא מבינים בכלל איך יכול להיות מעבר כל כך חד בין שני החלקים.

ואני רוצה לפתוח בשאלה מה דומה בין שנאה לאהבה, האם יש נקודת דמיון ביניהם?

גם זה וגם זה הוא רגש, זאת אומרת איזו התפעלות רגשית בתוך האדם. אותה התפעלות יכולה להיות שבאדם אחד היא מורגשת כשנאה ובשני כאהבה. באדם אחד גם יכולה להיות מרגע לרגע העברה משנאה לאהבה ומאהבה לשנאה. אבל זאת התפעלות. זאת אומרת שאם נמדוד את זה במכשיר שהוא לא יודע בדיוק מהן שנאה ואהבה, הוא יגיד שיש איזה מתח, גלים, איזו מתיחת שרירים, איזה גלי מוח, חומצות שמופרשות, הורמונים למיניהם וכן הלאה. ובאמת האם יש הבדל חוץ מאותו חלק הקטן במוח שלנו שמבדיל ביחס שלנו לתופעה, והוא כבר מפענח אותה כשנאה או אהבה? אז חוץ מזה כנראה שלא, יכול להיות שאין שום הבדל.

זאת אומרת, הבעיה היא אפילו באותה נקודה במוח שלנו שהיא קובעת אם זאת שנאה או אהבה, אבל בכל התופעות האחרות יכול להיות שאנחנו לא נרגיש שום שוני ביניהם, עם הדופק, לחץ הדם, ההתפעלות וכוחות וזעם, זה אותו דבר.

 יעל: יש גם חלקים גדולים במוח שמופעלים על ידי שני הרגשות האלה וזה אותו חלק.

כן, נכון, אנחנו כבר יודעים את זה מכל הבדיקות. מה ההבדל? ההבדל הוא פשוט, אינטרס פרטי, הרצון לקבל שלי, מרכז התענוג שלי, שהוא נהנה או סובל. זאת אומרת האגו שלי. במילים אחרות, הוא קובע אם זה יהיה תענוג או שזה יהיה סבל. כשיהיה תענוג אז אני אוהב, כשיהיה סבל אז אני שונא. זה הכול.

 יעל: היית מגדיר אותם על אותו ספקטרום?

וודאי. אין שום הבדל. כשאני מסתכל על מישהו שסובל, אם אני מזהה בו קרוב שלי, אני סובל מהסבל שלו. אם אני מזהה בו שונא שלי, אז אני נהנה מהסבל שלו.

 יעל: נכון. ולא רק זה, אלא כמה שיותר.

כן. וודאי.

יעל: אם הוא שונא שלי, כמה שיותר.

כן. וככה זה תמיד. אם הוא סובל. אם הוא נהנה אז גם בהתאם לזה, אם הוא קרוב שלי, קרוב לי, אז אני נהנה בתענוג שלו, ואם הוא הפוך ממני, שונא שלי, אז אני סובל בתענוג שלו. לא חשוב מה אנחנו מזהים, אלא חשוב היחס שלנו. זאת אומרת, האגו שלנו הוא שקובע תמיד בין שנאה לאהבה. השאלה היא, אם מחוצה לי אני מזהה או מה שקרוב אליי, חיובי לי, או משהו שלילי לי, כלפיי האגו שלי, האם אני יכול לשנות גם את האגו שלי שיהיה מחיובי לשלילי? זאת השאלה. לָמה? כי על ידי זה אני אשנה את היחס שלי לאנשים, את היחס שלי לעולם. אני יכול להביא את עצמי לעולם כך שהעולם יראה לי כגן עדן, אני אסתכל על כולם ואני אוכל לשנות את האגו שלי, את היחס שלי לעולם, כך שהכול יהיה לי טוב, שכולם יהיו טובים, שכולם יהיו יפים, אז למה לא?

 יעל: הוא זה שמחליט, אתה אומר, הוא הנקודה שבעצם קובעת.

אני רוצה לקבוע על האגו שלי, שבדרך כלל הוא קובע לי את מי לשנוא ואת מי לאהוב, וגם ממי ליהנות וממי לסבול. אני רוצה לעשות את זה אחרת, אני רוצה לשנות אותו כך שאני לא אראה בעולם שום מקורות של שנאה ושום מקורות של היחס שלי הרע, שאני תמיד אהיה ביחס הטוב, שיהיה טוב לי. בשביל מה לי לסבול, לראות שהשונא שלי מצליח והאוהב שלי מפסיד?

במקום לשנות את העולם אני אשנה את עצמי. זה פשוט. אני הולך להפוך את כל העולם? אומרים לי "את כל העולם אתה לא מכיר, אתה לא יודע מי ומהו", זה פשוט, כמו שאומרים מקובלים, "השכינה הקדושה". אלא אתה רואה את כל העולם "כל הפסול במומו פוסל", מהאגו שלך אתה כך אומר "זה טוב, זה רע, זה ככה וזה ככה", לפי עד כמה שזה קרוב לאגו או רחוק מהאגו שלך. אז אני מנטרל את האגו שלי ואני רואה את העולם כמו שהוא, הכול יפה וטוב, גן עדן, וקודם נראה לי כמעט כולו כגיהינום. אז הכול בידיים שלי, ואני בזה לא מחייב אף אחד, אני רק עושה עבודה עצמית.

יעל: פנימית שלי.

אז את, כפסיכולוגית, מעדיפה שכך יהיה?

 יעל: אני חושבת שהרבה מאוד גישות היום מבינות שאתה לא יכול לשנות את מה שבחוץ, אלא אתה באמת מנסה לשנות את היחס שלך לכל מיני דברים, ומשם בעצם לשנות את ההרגשה שלך בכלל בחיים.

אז איך עושות את זה כל מיני השיטות, ואיך עושה את זה חכמת הקבלה, שיטת הקבלה? בזה יש הבדל גדול, כי בכל יתר השיטות ישנו שכנוע, "תסתכל ככה על העולם, לא כדאי כך וכן הלאה", וזה מה שאנחנו רואים גם, שהשיטות האלה לא כל כך עוזרות. לפעמים כן קצת, לא אומרים שלא, איכשהו הן ממתיקות במשהו את החיים שלנו, אבל לא כשאנחנו באמת יכולים בזה לשנות את המבט שלנו על העולם. חכמת הקבלה אומרת "לא, כאן אנחנו צריכים לעשות ניתוח פנימי מאוד עקרוני שבו אנחנו משנים לגמרי את היחס שלנו לעולם, כי העולם הוא טוב, ואנחנו כולנו רעים עד שאנחנו מסדרים את הראייה שלנו כלפיי העולם כטוב. זאת האינדיקציה שלי, זה המדד שלי שאני השתניתי, שאני טיפלתי בעצמי והבאתי את עצמי לתיקון.

איך תיקנתי את עצמי, את היחס שלי? בזה ששיניתי את היחס שלי לכל העולם משנאה לאהבה, לכולם לגמרי. אין שונאים, אלא כולם כאוהבים ואהובים בלבד".

 יעל: ככה אתה רואה אותם.

כן.

 יעל: וככה אתה מתייחס אליהם.

כן.

 יעל: וזה השינוי הפנימי שאתה מדבר עליו, שאותו אתה עושה בתוכך.

כן.

יעל: במקום לראות את העולם, כחלקו רע וחלקו טוב, כמו שאנחנו רואים אותו היום, שחלק מהאנשים אנחנו אוהבים וחלק מהאנשים מעוררים בנו רגשות מאוד סוערים, אתה אומר לא, אני אלך רק על החלק הטוב, את החלק הרע, את השנאה הזאת, אני רוצה כרגע להוציא החוצה.

לא אמרתי. לא. אז זה כאילו שאני משקר לעצמי, שאני רואה רק את החצי הטוב, חצי הכוס המלאה?

יעל: שאני מכוונת את הראש לי את הלב שלי ככה, כולו לאהבה.

לא, לא מכוון את הראש לי, לא, זו לא גישה פסיכולוגית.

 יעל: אלא?

הגישה של חכמת הקבלה שאני באמת מתקן את עצמי ואני אומר כך, העולם זה העתקה ממני, אין לעולם שום צורה אמיתית משלו, אובייקטיבית, אלא הוא לגמרי צורת הקליטה שלי הסובייקטיבית, ואין לו שום צורה אלא מה שכל אחד, מה שמקבל מקבל, כל הפוסל במומו פוסל, אני רוצה לתקן את עצמי מהמומים שלי ואז אני אראה את עצמי כמתוקן במידה שאני אראה את העולם כמתוקן. שהעולם כהעתקה שלי הוא יראה לי כטוב.

 אורן: נאמר שבמקום שבו אני עובד יש מישהו שהזיק לי מאוד לא פעם ולא פעמיים והתפתחה בי שנאה מאוד גדולה כלפיו, מה מכאן?

אתה צריך לעבוד על זה כדי לתקן את עצמך עד כדי כך, כדי לראות את האנשים האלו, שאתה בכמה שמסוגל מתקן את עצמך ומביא את עצמך למצב שאתה לאט לאט משתנה כלפיו לכיוון הניטראלי, לא טוב ולא רע, ואחר כך אפילו לכיוון הטוב. וזה לימוד גדול שבו אתה יכול לראות שאין בעולם אף אחד שעושה משהו רע.

 אורן: אבל הוא עשה לי רע הרבה פעמים.

הוא עשה לך רע, אתה תראה שזה לא הוא עשה לך, וזה בכלל לא רע.

 אורן: לא הוא ובכלל לא רע.

כן.

 יעל: מה שמתנה בבן אדם? מה אתה מתקן שם?

את תפיסת המציאות. התפיסה של כל המציאות משתנה. לא מציאות משתנה, אלא תפיסתו.

 אורן: עכשיו, הדגשת קודם שזה לא שאני משכנע את עצמי שמה שאני חושב שהוא עשה לי רע ואני יודע בוודאות ומרגיש ולכן יש בי שנאה אליו, שנאה אליו זה לא סתם, זה הצטבר כבר מהרבה פעמים שהוא הזיק לי, ואני יודע שהוא כל הזמן גם זומם לעשות לי עוד ועוד רע, אז לכן אני שונא אותו, תגובה נראה לי טבעית, רציונאלית והגיונית. עכשיו אתה אומר אני לא מציע לך לשכנע את עצמך שמה שהוא עשה לך זה לא רע, אלא משהו אחר. אמרת על המשהו האחר הזה אמרת "לעבוד על עצמך לאט לאט להגיע למצב שהשנאה משתנה למשהו ניטראלי ואחר כך היא אפילו מתחלפת לאהבה". אני רוצה שתוליך אותי צעד צעד. בתחושה שלי, ברגש שלי, לפני שבאתי לאדם חכם כמוך שאומר תשמע החיים זה לא בדיוק כמו שאתה מבין אותם, אפשר להסתכל עליהם ולחוות אותם בצורה אחרת שזה מאוד קוסם לי ואני אשמח ללמוד איך, יש לך רגש עכשיו מלא שנאה למישהו מסוים, שיש לך גם הצדקה למה, אני לא מדבר על אתה יודע שבא לי שגעת, אני מדבר שיש לי באמת נימוקים הגיוניים. מהמקום אני צריך להתחיל לעשות איזו עבודה על עצמי עד שאני אגיע ליחס ניטראלי כלפיו, איזה עבודה אני צריך לעשות בשלב הראשון?

אתה צריך להבין שאין כאן בעולם הזה חוץ ממך והכוח העליון אף אחד.

 אורן: מה זה או מי זה כוח עליון?

כוח עליון זה כוח הטבע שמצייר לך מה שיש מסביבך, וזה הכול ההמצאה שלו. כל העולם, כל ברואים, דומם, צומח, חי, בני אדם, כולם אתה רואה אותם כך מפני שזה האינדיקציה, העתקה מכל התכונות הפנימיות שלך החוצה, לפניך. כמו שאתה יושב בעולם הקולנוע ומסתכל על המסך הגדול, הפנוראמי ממש, גדול מאוד ואתה רואה את הפנימיות שלך. רק אתה לא רואה את הכליות ולב וריאות וכן הלאה, אתה רואה את העולם הפנימי שלך, עצבים, מחשבות, רצונות, כוונות למיניהן.

וכל הדברים האלה איך שאתה מכוון את עצמך וכלפי מה. וכאן זו הבעיה, כלפי הכוח עליון. כי חוץ ממך והוא לא קיים כלום חוץ מהמסך הזה, שעל המסך הזה אתה מזהה שזה היחס שלך אליו.

אורן: עוד פעם, אני לא תופס, מי זה או מה זה הכוח העליון?

הכוח העליון זה הטבע.

אורן: כלומר?

זאת אומרת שיש איזה כוח עליון שהוא ברא דומם, צומח, חי ובני אדם, כך נראה לנו, וברא את מר אורן לוי, ועכשיו הוא מראה למר אורן לוי שחוץ מכוח העליון הזה ואורן לוי אין כלום. כל היתר זה ההתקשרות בין שניהם.

אורן: אז בוא ננתח את ההתקשרות. אותו הכוח העליון, נניח שהוא קיים, לא בטוח שהוא קיים אבל אם אתה אומר אז נזרום איתך בשיחה, נגיד שהוא קיים, צייר לי עכשיו פרטנרית לעבודה שקוראים לה יעל. היא בשנים האחרונות דפקה אותי שוב ושוב. התמלאתי שנאה עצומה אליה. אני מאוד אשמח שהיא תעזוב ולא נגיד דברים יותר גרועים אבל אני מאוד שונא אותה, מאוד. ואתה יודע, שאפילו עכשיו היא חושבת איך עוד לסדר לי את הדברים האלה. זאת אומרת זה לא רק על העבר, אני בטוח שגם בעתיד יש לה מזימות רעות כלפיי, ואני מלא שנאה.

אומר לי החכם, הרב לייטמן, תשמע, יש כוח עליון והוא מסדר לך, כמו שאמרת לי בתוך קולנוע איזה סרט כזה. בתוך הסרט הזה הביא לי סצנה של שנאה גדולה ביחס אליה, שיש לי גם הצדקה. למה הוא הביא לי כזאת סצנה?

כדי שאתה תתקן את התכונות שלך.

אורן: אני, לא היא.

היא בכלל לא פונקציה, היא סתם קיימת כאן כאיזה דמיון. ואין כאן דמות ואין כאן כלום, דמיון. שיושב לפניך משהו זה רק נראה לך שזה יושב משהו, זה איזו חתיכת אנרגיה, איזה סכום של גלים מסוימים וזהו, מי זה?

אורן: אז קודם כל כבר שיעור ראשון. קודם כל אתה אומר, קח את כל תשומת הלב אליך.

כן.

אורן: ובתוכי עכשיו אני מדבר איתך ונזכרתי בכל הדברים שהיא עשתה לי.

ומה שאתה משייך לה, כל מיני תכונות, אנושיות, גשמיות, בהמיות, טובות, רעות, לא חשוב מה, תשייך לעצמך.

אורן: קודם כל יש פה איזו דמות כזאת, איך אמרת, דמיון כזה, אבל אם אתה אומר לי, תתחיל להסתכל על עצמך, אז פחות היא כבר מעניינת אותי, אז אני מסתכל על עצמי. אצלי בבטן ים של שנאה, אני עומד להתפוצץ מרוב אולקוס ועצבים מהיצור המדומיין הזה.

כן.

אורן: הרגשות שלי הם לא דמיון, אני מרגיש אותם, זה עולה לי בבריאות. גם בבריאות וגם בינינו בגלל שזה במקום העבודה אז הרבה פעמים זה גם בכסף, שהקריירה שלי נדפקת בגללה. זאת אומרת, אתה יכול להגיד לי, מה שאתה חושב ביחס אליה זה במחשבות, לא רק במחשבות, אלא גם בבריאות שלי ובכיס שלי. בגלל זה יש לי שנאה. עכשיו קח אותי מפה. הפסקתי להסתכל עליה, באתי אצלי פה, אתה רואה אפילו אני מסמן לך איפה האולקוס, כאן, כאן מעצבים שהיא עושה, כאן אני מלא בשנאה. עכשיו מה, הצעד הבא, מפה. אז הצעד הראשון היה להסתכל עלי ולא עליה, להגיד שזה משהו מדומיין. אצלי פה עכשיו השנאה הורגת אותי. מה עכשיו?

מעכשיו והלאה אתה צריך לטפל בעצמך.

אורן: מה הטיפול?

אין מסביבך ממש שום דבר.

אורן: את זה קלטתי, שקודם כל העיניים לעצמי. מה אני עושה פה עכשיו?

איך עכשיו תגיע למצב שאתה נמצא רק מול הכוח העליון שיצר אותך ונותן לך לראות את הקולנוע הזה, שעל ידו, על ידי זה שאתה רואה את כל הסרט הזה, אתה דווקא תדע איך אתה יכול להיכנס עם הכוח העליון הזה לאינטראקציה יפה, להתחברות טובה.

אורן: רגש השנאה שהוא מילא אותי בו, קשור לכל הסיפור?

כן, ודאי.

אורן: אז תתחיל ממנו כי אז אני אבין אותך יותר טוב. תיקח אותי מתוך רגש השנאה ותוליך אותי.

רגש השנאה צריך לדחוף אותך להתקשר לאותו כוח עליון שנקרא הטבע, שנמצא אחרי מסך הקולנוע. ואתה רוצה להתקשר אליו ולהיכנס איתו במגע כזה שתבין אותו ותעשה כול מה שהוא רוצה ממך. ובזה כל השונאים כולם נעלמים ואתה והוא תהיו ממש בחיבוק.

יעל: איך הוא יודע מה הוא רוצה ממנו?

שיחשוב על זה ואז יידע.

אורן: על מה לחשוב?

חכמת הקבלה היא לא איזה כמה מילים והמלצות בעל פה, צריכים ללמוד וליישם.

יעל: אז יש דרך לזהות ולדעת מה הכוח הזה רוצה.

אורן: אמרת, תחשוב על זה. על מה בדיוק לחשוב? את המסגרת הכללית הבנתי, עכשיו בוא נהיה קונקרטיים. על מה לחשוב?

שיש לך עסק רק עם כוח עליון.

 אורן: איך אני מפסיק להיות בתוך החוויה של רגש השנאה? כשהגדרת את רגש השנאה אמרת קודם שזו התפעלות רגשית שממלאה את האדם.  מה אני עושה איתה?

 כשהיא כמו שהיא, אתה בזכותה עובד עכשיו על הקשר עם הכוח העליון.

אורן: אז אני נוגע ברגש הזה, לא נוגע, עובד איתו, לא עובד איתו?

הרגש הזה עוזר לך, הוא מכוון אותך לכוח העליון. כי הוא מייצב לך את הרגש הזה שאתה תלית קודם בגברת.

אורן: כן.

כי בכלל מי היא, היא לא פונקציה, היא לא קיימת. קיים רק כוח עליון שהוא מסדר לך דרך כל מיני דמויות כאלה הזדמנות להיות איתו כל הזמן בתיקון היחסים.

יעל: אני בעצם מבינה ממה שאתה אומר שיש כאן עבודה עקיפה. יש כאן איזה סימפטום של שנאה כרגע, שאותו שמים בצד, המטרה שלו היא רק לעורר את הבן אדם לאיזו עבודה של קשר בינו לבין הטבע בעצם. אז את כל מה שיש כרגע בבטן הוא שם בצד, או אני, אם זה קורה לי, שמה בצד, ובעצם מתחילה לעבוד פשוט על הקשר עם הטבע. בסופו של דבר איך ייסגר המעגל, איך בסופו של דבר לא יהיה אולקוס או תיגמר ההרגשה הרעה של השנאה הזאת?

אם הוא משייך את הכול לא אליך אלא לכוח העליון, כבר לא יהיה לו אולקוס. כי בזה הוא לא נמצא בשנאה למשהו שדומה לו, שיש איזה אובייקט לפניו שהוא רוצה להרוס אותו, אלא כוח עליון. הוא כבר מבין שיש כאן איזו מערכת, מערכת שהיא מנוהלת היטב, שבה ההתחלה והסוף של כולם נמצאים גלויים בתוך המערכת הזאת, מערכת הרבה יותר גבוהה מהשכל והרגש שלו. והוא צריך להבין את זה ולהתמודד עם זה שכל העבודה שלו היא רק להבין יותר את המערכת כדי להתכלל בה יותר נכון. אין כאן שונאים ואויבים, אלא יש כאן מערכת שרוצה ללמד אותו.

אורן: מה היא רוצה ללמד?

 יחסים חדשים לטבע. שאתה תקבל יחס חדש לטבע, שאתה תפתח את הגישה החדשה שלך למציאות ולחיים, ולא שתתרכז באיזו גברת שהיא עושה לך צרות. אלא כן, היא הייתה כאיזה טריגר.

אורן: איפה פה האהבה? הדיון שלנו, "בין שנאה לאהבה", דיברנו המון על שנאה. תן לי קצת על אהבה.

ברגע שאתה מבין שהגברת הזאת היא לא אשמה בכלום, אלא הבורא דרכה מתנהג איתך כדי לקדם אותך, כדי לעורר אותך, להעלות אותך, אז אתה קודם כל לא מייחס לה שום דבר רע, ואפילו מייחס לה דברים טובים כי דרכה אתה מגיע למשהו טוב.

אורן: ומה זו אהבה?

זו עדיין לא אהבה. אהבה זה שאתה תגיע על ידי ההתעוררויות האלו להשפעה.

אורן: שמה זו השפעה?

 נתינה. אתה תרצה להשפיע כל טוב מהמצב שלך דרך כל המסך הזה שיש סביבך, של העולם, לאותו כוח עליון. כמו שהוא, שאתה עכשיו מבין יותר, עושה לך רק דברים טובים למרות שאתה עדיין לא מוכן לקבל אותם בצורה כזאת.

אורן: כל זה מרתק ומחדש ויש המון שאלות שעולות. תוציא אותי מהשיחה הזו עם משפט אחד שאני צריך להחזיק בראש בקשר לנושא של בין שנאה לאהבה. מה הדבר האחד שכדאי לי לזכור?

שאהבה בסופו של דבר צריכה לכסות את כל השנאות וכך אנחנו מגיעים לנקודת אמת. אם אני מתקן את היחס שלי נכון לבריאה, לטבע, להכול, אני לא רואה שיש אף אחד ושום דבר שמזיק, אלא כולם נמצאים באהבה, כולם אהובים. הכול תלוי בתיקון שלי.