חיים חדשים - תוכנית 1086 - להכיר בטבע האדם

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: מספר התוכנית שלנו היום הוא 1086, והנושא הוא להיות אדם טוב. ננסה לברר קצת יותר לעומק מהו המושג הזה "אדם טוב", מה זה אומר להיות אדם טוב, ואיך אפשר ללמוד ולחנך להיות אדם טוב.

טל: מאוד חשוב לנו לדבר על העניין הזה, במיוחד בתקופה שאנחנו כהורים, כחברה, רוצים לגדל ילדים להיות אנשים טובים. אנחנו רואים, ואפילו המחקרים מראים לנו שהאמפטיה נמצאת בירידה. אנחנו שומעים כל הזמן על מצוקות חברתיות של ילדים, על החרמות. הדור הזה גדל, ואנחנו רואים שקיימות בו הרבה מאוד בעיות מבחינת ההתנהגות שלהם אחד לשני. ולכן אנחנו רוצים לדבר על זה היום, ובאמת להבין קודם כל מה זה בדיוק אדם טוב, לאן צריך לכוון אותם, מהי הדוגמה שאליה אנחנו בעצם צריכים להביא את הילדים.

 אנחנו יודעים שאדם טוב בתפיסה הרווחת, זה אדם שהוא נעים לבריות, שהוא מתנהג יפה, שהוא מתחשב, שהוא דואג, שהוא נותן, שהוא אפילו תורם. זו הדוגמה שיש לנו לאדם טוב. מאיפה לדעתך התבססה התפיסה הזאת שלנו לגבי מיהו אדם טוב, מאיפה זה מגיע?

מהאגו שלנו, פשוט מאוד. אני רוצה להיות מוקף באנשים יפים, טובים, נעימים, שמתנהגים יפה וטוב, מתייחסים אלי יפה וטוב, וטוב לי. ככה הילד רוצה. ובאמת אנחנו רואים שהטבע כך מסדר לו את זה. האמא קודם כל, אחר כך הקרובים האחרים שהוא נמצא על הידיים שלהם, אז הוא גדל, וגדל נכון וטוב. כן, ככה אנחנו רוצים שכל החיים יהיה לנו. השאלה היא, למה הטבע מסדר לנו את זה?

 טל: נכון.

זה שאלה יפה. בעצם אנחנו מגיעים למצב שנגמרים שנות הילדות, נערות, ואנחנו פתאום רואים שהעולם הוא לא כל כך נעים וטוב.

 אורן: לא מציאה גדולה.

כן.

 טל: בימינו עוד הרבה לפני זה, מגלים את זה.

כן. ואז השאלה, למה הטבע סידר לנו את זה כך? כי אני רואה שזה אצל כולם כך, אצל חיות, ובכל מקום ככה זה. אנחנו נמצאים בסביבה שבה אוהבים אותנו, אך אנחנו אפילו עוד לא מספיקים לגדול וכבר אנחנו נכנסים לעולם מאוד רע, הפוך ממה שקודם חשבנו. ואז אני פתאום מגלה את עצמי שאני מפחד מכל מיני האירועים, מכל מיני הצדדים שמגיעים אלי ממש. למה, למה העולם הוא רע ולכל אחד? אנחנו רואים שהמלחמה הזאת על הקיום היא בכל הרמות, לא כל שכן כלפי האדם, הוא בכלל סובל מכולם. וזה קורה בצורה כזאת, שאם לא היינו בונים מערכות כדי לחזק אותו, כדי להגן עליו, אני לא יודע מי בכלל היה מגיע לגיל העמידה. זו בעיה. הטבע מסדר לנו את זה כדי שאנחנו, קודם כל הגדולים, נדאג לעשות את העולם טוב.

 טל: זאת אומרת, שכול הדגש שלנו הוא על חינוך. חינוך שדרכו נגדל חברה עם אנשים טובים, רגישים, נעימים. אני חושבת שזה מה שכולם מסכימים עליו, ושואפים אליו. אז האם זו באמת הדמות שאתה רואה כאדם טוב, שאליו אנחנו צריכים לשאוף? כי אמרת שזה נובע מהאגו שלנו.

אנחנו לא מבינים מה זה נקרא "העולם טוב", "האדם טוב", "שיהיה טוב", אנחנו לא מבינים את זה, אנחנו את הכול מקבלים, מבינים, מרגישים ומחליטים לפי האגו שלנו. והאגו שלנו כבר לא יכול להיות טוב, כי אני לפי הטבע שלי כאגואיסט חושב על עצמי. אני יכול להתחשב באחרים במידה שאני ארגיש בזה תועלת גם לעצמי, אבל אם לא, אני לא יכול לחשוב. אני לא מסוגל. פשוט מאוד. אני נבנה מצד הטבע בצורה כזאת שאני בעצמי לא מסוגל להיות סתם טוב לאחרים, אלא אם כן אני מרגיש בזה, מוצא בזה רווח, ואז אני מתייחס אליהם בהתאם לזה, במידה הזאת, בטוב. זאת אומרת שאני רוצה להרוויח מהם בחזרה אלי תועלת ועד כמה שזה משתלם, אך ורק.

ולכן העולם שלנו הוא לא יכול להיות טוב, כי תמיד הוא בנוי בזה שכל אחד רוצה להצליח, להרוויח, לעשות טוב לזולת כדי לקבל ממנו, ורק במידה הזאת נקרא "טוב". זאת אומרת, גם טוב שאני עושה לשני, אני לא עושה טוב לו, אני עושה טוב לעצמי, ולכן העולם הוא לא יכול להיות טוב. רק במקרה של ההורים כלפי ילדים, שאז כלפי הילדים הם רוצים שיהיה להם טוב, אבל זה אינסטינקט שבלי זה לא היה המשך החיים. חוץ מזה, לא.

 טל: אני רואה באינטרנט הרבה סרטונים של עזרה שבהם מישהו הולך ועוזר, אפילו עושה ונותן כאילו באהבת חינם, ואיך שזה עושה לו הרגשה טובה, ומזה הוא נהיה אדם מאושר. ויש לזה מיליונים של צפיות.

לכן הוא עושה טוב לאחרים.

טל: כן, ואנשים אוהבים לראות את זה מאוד. יש מיליוני צפיות לקליפים מהסוג הזה, אנחנו מאוד אוהבים לראות את זה.

ובעצמנו?

טל: יש מחקרים שמראים שאנשים שעוזרים לאחרים, זה עושה להם הרגשה טובה ואפילו יותר מלקחת לעצמם.

טוב, יכול להיות שכן, אבל אני לא כל כך רואה את זה בחיים. אלא זה שאוהבים לראות במיליון צפיות, וזה שאוהבים לספר על זה גם זה טוב, אבל אני רואה שהעולם עדיין מתדרדר.

טל: במיוחד רואים בחברת הילדים ששם הדברים מאוד מאוד לא מכוסים, ולא מיופים, עד כמה שיש שם אכזריות הרבה פעמים, עם כל יחסי הכוחות ביניהם. אמרת שהילד יוצא מבית הספר לחיים, ואז הוא מגלה שהעולם רע. אבל הרבה מאוד ילדים נכנסים לחברת הילדים וחווים שהם באיזה הישרדות, במאבק, שהם ממש צריכים להגן על עצמם. זאת אומרת, הרע הזה שקיים בטבע שלנו מתגלה היום מאוד מוקדם. ועוד אומרים, שהדורות נהיים פחות ופחות אמפאטיים, לכן מהמצוקה הזאת אנחנו בעצם מתחילים, ורוצים להבין אז, לאן כן צריך לכוון אותם, מהי הדמות הזאת של האדם הטוב והאמתי?

דמות של אדם טוב ואמתי, זה שהוא יודע לעשות לכולם, בלי לייחס את זה לעצמו שיהיה טוב לו מזה. כי אם יהיה לו מזה, אז הוא יעשה את זה בצורה מוגבלת, מסוימת, ורק בתנאי שהוא מרגיש מזה תועלת חזרה. וברגע שלא ירגיש תועלת בחזרה המשתלמת לו לעשות דברים טובים לאחרים, אז הוא ממש מפסיק והוא לא יעשה, ואפילו יגרום לאחרים רע. כי סך הכול האגו שלו, הטבע שלו זה לקבל מאחרים טוב. אז או על ידי יחסים טובים לאחרים, או על ידי יחסים רעים לאחרים, זה לא חשוב לו, העיקר לקבל בחזרה את מה שהוא רוצה. ולכן זה הטבע שלנו, ואנחנו מן הסתם לא צריכים לצפות שזה ישתנה.

 טל: ומה בעצם הבעיה בזה שאנשים יתנהגו טוב לאחרים כדי להיות מקובלים בחברה, להצליח בחברה?

האגו שלי שזה יסוד שלי, הוא לא נותן לי להתנהג יפה וטוב לאחרים. אני כן צריך לקבל על זה תשלום, משהו, ואני לא רואה שאני מקבל על זה. אם אני אתייחס טוב לאחרים, אז אני אקבל מהם יחס טוב. זה קורה. אני נכנס למקום חדש לעבודה, אז אני מתייחס אליהם לכולם טוב ויפה וכן, למה? כי אני רוצה שיקבלו אותי. ברגע שאני כבר לא דואג שיקבלו אותי, התקבלתי איכשהו, אני מתחיל לזלזל בהם. כי הטבע שלי כך מחייב אותי, ואין מה לעשות. לכן אין לנו מה לצפות שאנחנו עם הטבע שלנו נבנה חברה אנושית יפה, טובה, שכולנו נתייחס טוב לשני.

אני לא מרגיש בזה תועלת. למה אני צריך לבזבז כל כך הרבה כוח, מרץ, אנרגיה, כדי להתייחס יפה לזולת? זה נגד הטבע שלי. אני רוצה כל הזמן לקבל, כל הזמן לנצל אחרים, כל הזמן להרגיש שאני חשוב יותר, שאני חזק יותר, שמגיע לי יותר. וכדי לתת משהו לשני, אני לא מרגיש אצלי שום נטייה, דחף, שום תמריץ לזה.

אורן: נעשה איזה סיכום ביניים. עד כה דברנו בהרחבה על טבעו האגואיסטי של האדם, שמניע אותו לכל מיני דברים. קודם כל הוא רוצה להיות מוקף באנשים טובים ויפים שיטיבו איתו. הוא מוכן לפעמים להיטיב לאחרים, אם הוא רואה בזה תועלת עצמית. ואם הוא לא יראה בזה תועלת עצמית, אז הוא יפסיק כבר להיטיב.

בהכרח יפסיק, כי זה הטבע שלו.

אורן: כמו מכונה. בעצם תיארת פה את האדם כמו מכונה, שפועלת לפי שיקולי עלות תועלת פנימיים, גם אם הם מתרחשים בתת ההכרה של האדם.

נכון.

אורן: זהו טבע האדם. כשאנחנו רוצים לחנך אדם, מה צריכה להיות המטרה שלנו? הבנו עכשיו שטבע האדם הוא אגואיסט, זאת אומרת כל אדם נולד עם כזה טבע שזה לא טוב זה לא רע, כך הוא טבע האדם. מצוין. כשאנחנו חיים בחברה אנושית ורוצים להתחיל ליצר תהליך חינוכי שבסופו נקבל אדם שהוא יהיה אדם הכי טוב שרק אפשר להוציא מתהליך חינוכי, איך אנחנו צריכים להגדיר את התוצאה שאליה אנחנו שואפים? איזה אדם צריך להתקבל בסוף תהליך החינוך?

אנחנו קודם כל צריכים להבין שאדם לא יעשה שום דבר טוב לאחרים, אם הוא לא יראה מזה תועלת. זה ברור. עכשיו השאלה, איך אני יכול להתייחס טוב לאחרים, תמורת איזה תועלת? תמורת איזה תועלת אני אתייחס טוב לאחרים.

אז כאן אנחנו צריכים לחשוב, מה אנחנו נותנים לאדם. נניח דת אומרת שאתה תקבל גן עדן, יהיה לך טוב, אחרי מאה ועשרים יהיה לך חשבון טוב. אתה תמות, כולם מתים, כי אלה החיים הגשמיים, הגופניים. אתה תיכנס למצב שישפטו אותך, תמיד יש משפט, ואז לפי איך שאתה מתייחס לזולת ישפטו אותך. תראה את משפט המת, ואיך שאתה מתייחס לאחרים, לפי זה יתנו לך המקום היפה בחיים הבאים, בשלב ב'. ואנשים קונים את זה, כי בטוח שאנחנו נפרדים מהחיים האלה, אז מאין ברירה אפשר איכשהו לחשוב שיש משהו. כדאי לחשוב שיש משהו. ואם יש משהו, כדאי לי לקנות כבר עכשיו איזה מקום שם, שהוא יפה, טוב, בטוח ונעים. תמורת מה? תמורת זה שאני לא אגנוב, ולא ארצח ולא, לא, לא, לא כאלה דברים אעשה, אלא אעשה דברים טובים לאחרים, וכן הלאה. על זה מתבסס כל עניין הדת. כך אנשים חושבים.

אנחנו רואים שבמשך ההתפתחות האנושית זה לא עובד. זה הפסיק לעבוד. זה עבד איזו תקופה קצרה, כי האגו שלנו שמחייב אותנו לחשוב על עצמנו, הוא כל הזמן גדל, וגדל ממש בעקומה חדה מעלה מעלה, ואני מגיע למצב כזה שאני פשוט לא מסוגל לחשוב על עולם הבא, חשוב לי העולם הזה. אם אני אגנוב וזה יהיה לי כאן ועכשיו, אז אני אגנוב. אבל אחר כך, מה יהיה לך אחר כך? אני לא יכול לחשוב. לא יכול. זאת אומרת לא שאני אומר שאני טיפש, שלא כדאי לי, ואיך אני עושה, אלא אני לא מסוגל. זאת אומרת, הטבע בעצמו עשה לנו כזה טריק מאוד מיוחד, תרגיל, שאנחנו רואים שלמען חשבון טוב לעתיד, אנחנו לא יכולים לעבוד. האגו שלנו הוא כל כך צר, הוא כל כך קצר, הוא כל כך פשוט טיפש, שזה כמו עם ילד קטן שאני אומר לו, "לא כדאי לך וזה" אך אני לא יכול, אני רוצה כך עכשיו וכאן. אנחנו רואים את זה עליהם, ואנחנו גם כאלה.

 וזה פלא, כי בעצם אותם האנשים שיסדו את החינוך הדתי או מוסרי בכלל בכל העמים, אומות ודורות, הם חשבו שעל ידי זה הם יכולים לסדר את החברה האנושית, ושיהיה טוב.

עוברים כמה עשרות או אפילו מאות שנה, ואנחנו רואים שכל הדברים האלה הם עפים, נופלים ואינם, ואנחנו לא יכולים להחזיק את בני האדם. ואז אנחנו בונים מערכת משפטית שניתן להם כאן עונש, ואפילו ניתן להם כאן גם שכר. זה כמו איזו תודעה חברתית, שנדבר עליהם, נכתוב עליהם, ניתן להם מדליה שהם אנשים יפים וטובים, וההיפך, נכניס אותו לבית סוהר, ונדבר עם כולם עד כמה שהוא אדם רע, וכן הלאה.

לשכר זו בעיה, כי אף אחד לא רוצה לעבוד כך. אבל בעונש אנשים מתחשבים, עד כמה שניתן. אז הם נעשים יותר ערמומיים, איך לגנוב בצורה כזאת שלא יגלו אותי וכולי. וכך אני רואה שזה עובד. בכל זאת אנחנו לא יכולים לחנך את האדם להיות טוב לזולת. ואנחנו רואים את זה היום שהחברה מאוד מאוד ערמומית, שהיא עושה כל כך הרבה פעולות לא נקיות, וממש כולם בלכלוך, בשקר, במשהו. ועוד מתגאים בזה, ועוד מייצבים חוקים כדי לחזק את השקר, כדי לחזק את היכולת להיות דווקא רע לזולת ולהצדיק את עצמו, וכן הלאה. זה מה שקורה. לכן אנחנו נשארים היום ממש במבוכה ואין לי מה לתת לזולת, אין לי מה לתת לילדים שלי, אין לי שיטה שאני יכול לחשוב שאם אני אפרסם את זה, אם אני אלמד את זה ואלמד גם את הילדים שלי, העולם יהיה להם יותר טוב. אין. זה הדור שלנו שנמצא לפני חושך, ממש חושך.

הוא רואה שאין במה לרסן את בני האדם. סמים, רצח, זנות, כל הדברים שאפילו אני לא יכול לדבר עליהם, הם כבר מקובלים עד כדי כך בחברה האנושית, שאני לא יכול להגיד שנראה לי שזה לא בסדר. כי אז יכולים לעשות ממני, אני לא יודע מה. כי יש התנהגויות כאלה בחברה האנושית, שזה לא רק נורמה, אלא אנשים מתגאים בזה.

טל: אם נסתכל על חברת הילדים, ששם רואים שהם מאוד נמשכים דווקא להתנהגות הרעה, למי שולט ולמי שהכי חזק.

שם אנחנו רואים את הטבע שלנו.

טל: כן. אז האם אפשר לצפות בכלל שנראה מהם משהו אחר?

לא, אף פעם, רק יותר ויותר גרוע.

טל: למה, למה אי אפשר לעבוד עם זה, לשנות את זה?

איך, על ידי מה. על ידי מה אנחנו יכולים לתת לאיש הקטן או לאיש הגדול, שכר המשתלם לו להיות אדם טוב לאחרים. לא לעשות רע לאחרים, איכשהו אנחנו יכולים להחזיק את עצמנו. למה? כי אחרת יהיה לנו רע. יתפסו אותי, יתנו לי מכות, יכניסו אותי לבית סוהר, יתנו לי קנס, יביישו אותי, למרות שאפילו עניין הבושה, כבר לא כל כך עובד. זה כן, אבל זה לא מחייב אותי לעשות דברים טובים, אלא זה רק מחייב אותי לא לעשות בגלוי מעשים רעים.

טל: אז מה כן? אולי אפשר קצת לדבר על מה בכל זאת אנחנו הדור הזה שנמצא מול החושך יכול לעשות אחרת?

אנחנו רק צריכים הכרת הרע שבצורה כזאת אנחנו לא יכולים להתקדם, שאנחנו מגיעים למצב שהוא ממש חושך. שאני רואה בכולם ברחוב אויבים, שונאים, שנואים, אנשים שלא יכולים לדבר זה אל זה, שלא חושבים טוב זה על זה, שמלכתחילה כולם מוכנים לעשות רע לזולת, לזולת הכי קרוב, ושאנחנו כביכול לא מסוגלים כך יותר להתקיים. שאני אראה שאני לא מסוגל כך יותר להתקיים ממש גם בבית, גם במשפחה כמו שכתוב.

אורן: "אויבי איש יושבי ביתו" משהו כזה. שאנשים שגרים אתו ממש בבית, הם האויבים.

"שונא איש יושבי ביתו", אם כך, אני כבר אראה שאני ממש נדחף לפינה ואין לי מה לעשות. ואומרים לי עכשיו אנחנו נחנך אותך לחיים הטובים, אתה רוצה או אתה תמשיך בזה? אז יכול להיות שאני אסכים לשמוע לפחות. ואז אנחנו צריכים להמציא לו שיטת חינוך, אבל שיטת חינוך שהיא מכסה לו את הכול. לא קצת יותר טוב, לא, לא תרביצו זה לזה כמו שאנחנו אומרים לילדים, אלא שיטת חינוך שהיא ממש תשנה את טבע האדם.

 לא שאתה תחזיק את עצמך בכוח נגד יצר הרע שלך לא להזיק לשני, ואז תתקיימו בצורה כזאת כילדים טובים כאילו. זה לא טובים, אלא מחונכים. זה כמו שאנחנו מכניסים אותם לאזיקים, לחבלים, למשהו, זה נקרא שהם ילדים טובים? אם אנחנו לא מתקנים את יצר הרע שלהם, הם לא טובים, הם רעים, והם נשארים רעים. אז אני צריך לתת לו חינוך כזה שישנה את הטבע שלו, שבמקום אדם רע הוא יהיה אדם טוב, ואז הוא יתנהג לפי היחס היפה והטוב שיש לו לאחרים.

איך יכול להיות דבר כזה? צריך להיות בחינוך הזה בינתיים שתי רמות. רמה אחת, שאני עושה טוב לזולת מפני שאני מקבל תשלום יפה מאוד, ותשלום כזה שהוא לא תלוי באחרים, אלא כאילו מהשמיים שאם אני מתייחס טוב לזולת הולך לי בחיים, יש לי כל טוב, אני מבין שבזה אני גדל יפה. עניין של עולם הזה, של עולם הבא כמו שדברנו. דברים כאלה, מצד אחד.

ומצד השני, התוצאה מהחינוך הזה, זה שאני עושה בכוח כדי לקבל את השכר. השכר הוא שאני אהפוך להיות אדם טוב בעצמי, שיהיה לי טבע טוב, שאני ארצה להתייחס יפה וטוב לזולת, שאני לא ארצה להיות רע לזולת. ואם אני מגיע לזה, אז אין לי שום בעיה. לא קשה לי לעשות דברים יפים לכולם, לחבק את כולם, לחיות בעולם יפה וטוב, בנתינה, באהבה, ממש פתוח עם כולם. לזה צריך להביא אותי החינוך. ואני מכיר רק שיטה אחת שנקראת "שיטת החינוך של חכמת הקבלה" שהיא יכולה להביא אותנו לזה. ואם אנחנו לא משנים את הטבע שלנו מטבע אגואיסטי לטבע אלטרואיסטי ממש, לא יעזור לנו שום דבר.

אורן: הגדרת עכשיו ששיטת החינוך של חכמת הקבלה יכולה ממש לחולל שינוי בטבע האדם, שבסוף התהליך החינוכי הזה האדם ירגיש שמה שהוא רוצה זה, להיטיב לזולת. למה הוא רוצה להיטיב לזולת, מה זה נותן לו?

מה הוא התמריץ, מה הוא התשלום.

אורן: מה הוא מקבל מזה שפתאום מתחלף לו הרצון, והוא רוצה להיטיב עם אחרים.

מה אתה מקבל עכשיו שאתה עושה רע למישהו? אתה מקבל תענוג, אתה מתגאה, אתה מקבל תענוג מפעולות רעות. אם אתה מתעלה מעליו, אז אתה תקבל תענוג מפעולות טובות.

אורן: זה בעצם יצירת אדם חדש?

חדש. הוא מתחיל ליהנות מזה שנותן לזולת. הוא גם מתחיל להרגיש שהזולת והוא זה היינו הך, אותו דבר. אנחנו כולנו כאחד, לא אחים, אלא ממש גוף אחד.

אורן: זאת אומרת, הרצון שלו להיטיב לאחרים, הוא פועל יוצא מזה שכל התפיסה שלו של הוא, והזולת והמציאות, השתנתה בכלל מן הקצה אל הקצה.

נכון. זאת תוצאה מהחינוך של הקבלה.