חיים חדשים - תוכנית 1115 - נוסחת החיבור הנכון

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: מס' התוכנית שלנו היום הוא 1115 ואנחנו נדבר עם הרב לייטמן על חיבור, ננסה ללמוד ממנו את אומנות החיבור. אנחנו חיים בתוך מערכת הטבע, סביבנו יש דומם, צומח, חי, מדבר, ואנחנו רוצים לראות איך החיבורים השונים שנוצרים בין כל הפרטים בכל הבריאה הגדולה הזאת יכולים ללמד אותנו כמה דברים על מערכות היחסים שלנו איש עם רעהו, בדרך לחיים חדשים.

יעל: אתה מדבר המון פעמים בתוכניות שלנו, על נושא החיבור. כדי לפשט את הנושא הזה אנחנו רוצים היום לגעת בנושא של חיבור, אבל ברמה המאוד מאוד מאוד פשוטה שלו, שמדברת ממש על חיבור בין חומרים שונים בטבע. נתחיל מהרמה המאוד מאוד נמוכה, ונראה לאן נצליח כך להתקדם עם זרימת התוכנית.

 אנחנו רואים שיש חומרים שמתחברים, ויש חומרים שלא מתחברים. למשל אם אני לוקחת פרודוקטים מסויימים, אז עם חיבור נכון יצא מזה אוכל מדהים, ובחיבור לא נכון יצא מזה אוכל מאוד מאוד לא טעים. נגיד שיש עניין של טעם, אבל רובנו נסכים על זה שזה לא עובד טוב.

 אותו דבר אם אני אקח מילים ואסדר אותם נכון, אני אשמע משפט שהוא משפט ברור ונעים לאוזן. אם אני אקח מילים ואחבר אותם לא נכון, אני אקבל משפט לא ברור, או שיהיה שם משהו צורם. אנחנו מכירים את זה מאנשים שמגיעים לארץ, ועדיין לא יודעים בדיוק לדבר בצורה הנכונה.

ורציתי להבין מה ההבדל בין חיבור נכון, לבין חיבור לא נכון בין חלקים, פריטים?

כאן אנחנו צריכים לחכמת הקבלה. כי את החיבור הנכון דווקא, אנחנו לומדים מהחיבור שנקרא "פרצוף", או "עשר הספירות", שבו תכונות מנוגדות, שונות, מתחברות יחד למכלול אחד שנקרא "פרצוף". "מבנה". במבנה הזה ישנם עשרה חלקים נגיד, כוחות, תכונות, שהם מחוברים זה לזה, ובהשלמה מיוחדת, מסוימת שיש ביניהם, הם הופכים להיות מבנה שלם. "שלם" זאת אומרת, שהחיבור ביניהם הוא חיבור שהוא מביא אותם לשלמות. "שלמות" נקרא, שהם מממשים את כול הכוחות שיש בהם ואת התכונות שיש בהם בצורה אופטימלית, שהם משלימים זה את זה עד כדי כך שאין להם יותר חיסרון, רצון, רעב פנימי בכל מיני רמות. ולכן הצורה הזאת היא נקראת או "עשר הספירות", או "פרצוף", או "ה-ו-י-ה", כפי שבטח ראית לא פעם בחיים שלך, אותיות י-ה-ו-ה.

למה זה שם ה', שם הבורא? כי החיבור הזה השלם, המושלם שאנחנו הנבראים יכולים להגיע אליו, נותן לנו השגת הבורא. שאנחנו מתחילים להרגיש מי הכוח העליון, מה הכוח העליון דרך החיבור המושלם הזה.

יעל: אותו חיבור אתה אומר, נותן איזו הרגשה מיוחדת, שלהרגשה המיוחדת הזאת אתה קורא "הרגשת הבורא". זה הרגשת שלמות כזאת, הרמוניה.

אני לא יודע יותר ממנו, אלא רק מה שאני משיג מתוך החיבור הטוב, היכול להיות החיבור המושלם. בדרך אני משיג כל מיני צורות חלקיות של החיבור בתוך עשרה החלקים האלו, בתוך עשר הספירות, או בתוך ארבע אותיות האלה י-ה-ו-ה, וכך אני משיג את הבורא. השגת הבורא, היינו השגת החיבור השלם שאצלי, זה מתבטא בחיבור השלם בין כל התכונות שלי, שאף אחד מהם לא נעדר, אלא ממומש כל אחד ואחד לפי כל היכולת שלו בחיבור עם האחרים. זה נקרא "שעשר הספירות שלמות". ואז אני מגיע להשגת השלמות הזאת, שנקרא "השגת הבורא".

 אנחנו רואים שהבורא מוצג לנו כאן ככוח החיבור הגדול, השלם, בין כל החלקים המנוגדים והשונים. כך אנחנו משיגים אותו מתוך ההפכיות שלו, מתוך דחייה, שנאה. לכן הוא ברא יצר הרע, "בראתי יצר רע", ברא את האגו שלנו שהוא מנוגד לחיבור, כדי שאנחנו על ידי העבודה על האגו שלנו מדחייה מחיבור, נגיע לחיבור, ואז נבין ונרגיש ונגלה אותו. זאת כל מטרת ההתפתחות שלנו.

יעל: אני רוצה לחזור לתבשיל שלנו. איך כל מה שסיפרת לנו עכשיו קשור לאם יוצא לי תבשיל טוב מאותם פרודוקטים שבחרתי, או שיצא לי חיבור לא טוב והאוכל יצא לא טעים?

אנחנו נמצאים במצב החיבור של הכול מיני רקמות, חלקים, צורות ביולוגיות. יש בנו כוחות שפועלים ומפתחים אותנו, ואנחנו מגיעים כל בני האדם לכמה כאלה צורות הייתי אומר סטנדרטיות. כמו שכתוב שיש שבעים אומות העולם, שבע, שבעים האלו, המספר הזה הוא גם לקוח מהמבנה של עשר הספירות שיש שם ראש בעשר הספירות האלה שנקרא ג"ר, שלוש ספירות ראשונות, ויש ספירות תחתונות שזה ז' ספירות תחתונות, וז' האלה כל אחד כלול מעשר, אז יוצא שבעים. ושבעים צורות החיבור הם נותנים לנו כל אחד חיבור מסויים של היסודות, שהם כל אחד נקרא "האומה". אם כך יש לנו שבעים אומות העולם.

עכשיו, מעניין שבכל אומה יש הרגלים משלה, טבע משלה, וטעמים משלה, כל מה שיש. וודאי שהם יכולים באיזו צורה להיות קרובים, מתחברים ביניהם, אבל בכל זאת המשהו הטבעי הוא נשאר. אנחנו יכולים לראות את זה לפי הדי. אן. אי. לפי כל מיני דברים. יש הבדלים, וההבדלים האלה הם בלתי נמחקים.

יעל: מה יוצר חיבור לא טוב למשל, מה יש בחיבור לא טוב?

חיבור טוב או לא טוב הוא אך ורק לפי חוק פשוט מאוד, האם הוא לטובת החיבור. האם החיבור הוא לטובת החיבור, זה ששני החלקים האלה או יותר מזה, כמה שהם מתחברים זה יהיה לשביעות רצון כולם, אז זה נקרא "חיבור טוב". אם יוצא שמישהו מדכא את מישהו, אז זה חיבור רע. למה? כי בסופו של דבר זה לא יתקיים.

יעל: גם בדומם זה כך, אותו חוק?

בכל החלקים. זה טבע אחד לכולם.

יעל: זאת אומרת שאם אני עושה איזה חיבור בין חלקים ואחד משתלט על השני ולא נותן לו את המקום שלו, או שלא כולם יכולים לבוא לידי ביטוי בצורה מלאה, אתה אומר, זה חיבור שיוצא בסופו של דבר כחיבור לא מספיק טוב.

אי אפשר לשלוט אחד על השני, לא בדומם, לא בצומח, לא בחי ולא במדבר. ובורא, הכוח הכללי הזה, החיבור הכללי לא רוצה לשלוט על אף אחד, אלא השליטה שלו היא בזה שהוא דוחף אותנו לחיבור, שאנחנו ניוודע עד כמה שחיבור הוא ממש הטוב המוחלט, ושאנחנו נצטרף אליו. נקיים אותו.

אורן: העניין הזה של שליטה ודיכוי, הוא כלל שאני יכול לקחת אותו לכל הרמות בטבע?

כן.

אורן: הוא תמיד נכון? חיבור טוב זה חיבור שאין בו שליטה ודיכוי, וחיבור לא טוב זה בגלל שיש בו אלמנטים של שליטה ודיכוי של חומר אחד בחומר אחר?

כן.

אורן: זה מאוד מעניין.

אנחנו רואים את זה בחברה האנושית, בכל דבר.

אורן: בחברה האנושית זה די ברור, אבל זה מאוד מעניין שאתה מתייחס ככה בכלל לכלל הטבע, כמערכת, שבכל הרמות החוק הזה הוא נכון.

אני אגיד לך, יש לך משהו חם ומשהו קר, אתה מערבב אותם ואתה רואה שהם מגיעים לאיזה עמק שווה, לחיבור. כל הטבע מגיע להתקשרות ובהתקשרות הזו לאיזה מצב שהוא ממוצע, זה קורה בדרגה הטבעית, אינסטינקטיבית, פנימית, מה שיש בתוך הדומם, צומח, חי. בדרגת האדם אנחנו צריכים לחקור את זה ולהבין, נגד האגו שלנו, מה באמת לטובתנו.

יעל: יש חיבורים שיוצרים ממש חומר חדש, כמו מים, לוקחים שני אלמנטים שונים ומהחיבור ביניהם נוצר ממש חומר חדש.

ומשני גזים יוצא נוזל.

יעל: יוצא ממש משהו חדש לחלוטין. האם יש סוג של חיבור מסוים שממש יוצר חומר חדש?

כן, תמיד.

יעל: מה שונה בחיבור שיוצר דווקא חומר חדש לחלוטין?

יש לנו טבלת חלקיקים, חלקים אלמנטריים, חומרים אלמנטריים.

יעל: כל חיבור יוצר חומר חדש?

אם הוא מתקיים. יש כאלה שמתקיימים זמן מה ויש כאלה שכמעט ולא מתקיימים. אבל כן.

יעל: כל חיבור שמגיע למצב יציב יוצר בסופו של דבר איזה חומר?

מאיפה אנחנו רואים אותם בטבע? מפני שהם התחברו והם יציבים. אנחנו יכולים להביא כל מיני תנאים מיוחדים, לחץ, חום, קור, כל מיני דברים, ואז על ידי התנאים החיצוניים האלה לחייב להתחבר לדברים שאין בהם נטייה טבעית, זאת אומרת, בתנאים הטבעיים שלנו, אנחנו אומרים על זה "טבעיים", לחיבור.

יעל: ומה זה אומר שהם היו צריכים להתחבר, שהם לא היו צריכים להתחבר?

נגיד יש לי שני ילדים קטנים שלא רוצים להתחבר ביניהם וכל הזמן רבים, אז אני מביא להם איזה תנאי שכדאי להם להיות בחיבור. זה בדרגת האדם, אלו שתי מערכות כבר מורכבות, אבל בדרגה אחרת גם. איך אנחנו יכולים לקרב בין שני חומרים כימיים או ביולוגיים? אנחנו יכולים היום לקחת אפילו רקמות, חלקים, מגוף של אדם אחד ולהרכיב אותו לגוף[של אדם]שני.

אורן: ומה יקבע אם הם יתחברו או לא?

ההתאמה ביניהם. אנחנו עושים כל מיני פעולות מלאכותיות כדי לשבור את הכוח שמנוגד לחיבור.

אורן: לפעמים אתה משתיל איבר של אדם אחד לאדם אחר, לפעמים הוא ייקלט ולפעמים הוא לא ייקלט.

זה תלוי באומנות שלנו. אומנות החיבור.

אורן: אז אני שואל עכשיו, לא כרופא או כביולוג, אני שואל אותך כמקובל, איך אתה מסתכל על זה, מתי יש קליטה של איבר זר לתוך גוף ומתי אין קליטה?

מתי שאנחנו יכולים להתגבר על החוק הטבעי של כל אחד שרוצה לשמור את עצמו ללא חיבור עם הזולת.

יעל: אם אנחנו כבני אדם נפתח במעבדה חומרים שיכולים לשבור את ההתנגדות לחיבור, אתה אומר בעצם שתיאורטית אפשר לחבר הכול.

וודאי.

יעל: זה ברמה מסוימת?

לא, בכל הרמות. כולל גם ברמה הפסיכולוגית וגם ברמה הרוחנית שלנו.

יעל: אז תן לי גם את המקבילה ברמה האנושית לדבר הזה.

ברמה האנושית שאני לא רוצה להתחבר איתך, יש לי טעמים אחרים, יש לי הסתכלות אחרת, אני לא אוהב את מה שאת אוהבת וכן הלאה. ואני כאן יכול לעבוד על עצמי כדי להתחיל לראות בך בכל זאת שותף נכון לחיבור.

יעל: כל שני בני אדם יכולים בסופו של דבר להתחבר ביניהם?

וודאי.

יעל: אנחנו יודעים שלפעמים יש כזאת התנגדות לאנשים מסוימים.

כולם חייבים להגיע לחיבור. העניין  כאן הוא הכדאיות.

יעל: תסביר.

נגיד שאני סובל מאוד ממשהו ואם אני מתחבר איתך, אני מרוויח, אני מפסיק לסבול. ויכול להיות שאני עד כדי כך לא סובל אותך, שלא מספיק לי לא לסבול, אלא אני צריך גם להביא איזה רווח גדול, אבל בכל זאת כדאי לי.

יעל: אתה אומר שתמיד אפשר, רק תלוי איזה רווח ירצה אותי בסופו של דבר, אבל אם יהיה רווח מספיק גדול, אין דבר שעומד בפני העניין הזה. לגבי חומרים חדשים?

אנחנו מייצרים דרך אגב הרבה חומרים חדשים, כל הפלסטיק.

יעל: מלאכותיים, נכון.

כן, אנחנו חיים בעולם שהוא כולו מלאכותי. תסתכלי על כל מה שיש לך כאן באולפן, הכול מלאכותי, זה לא קיים בטבע בצורה הזו.

יעל: חיבור בין שני אנשים יוצר גם חומר חדש? כשאתה לוקח שני חלקיקים ונוצר ממש חומר חדש, קשה לך לזהות את שני המקורות, את החומר הראשון ואת החומר השני.

החיבור בין שניהם יכול להיות רק למעלה משניהם. שכל אחד מתעלה מעל הטבע האגואיסטי שלו, שלא רוצה להיות מחובר עם השני, ואז הוא פועל נגד הרצון של עצמו כדי להיות מחובר עם השני. והשאלה היא בשביל מה, למה לי את זה? אז יותר טוב שאני אתרחק.

לכן לכל אחד היום יש חדר, יש לו מחשב, יש לו ויי פיי, לא רוצה יותר כלום. מזמין פיצה בטלפון וגמרנו, כל החיים שלו ככה. ואז יוצא שאנחנו צריכים לראות מה אנחנו מרוויחים ומה אנחנו מפסידים בזה שאנחנו לפי האגו שלנו, כל אחד נכנס לפינה שלו. עד כמה שבזה יש לנו הפסד גדול. ובינתיים אנחנו הולכים להתפתחות ההפוכה, שכל אחד מתרחק מהשני, אנחנו מייצרים כל מיני מכשירים שעוזרים לנו להיות בריחוק מהשני, אני לא צריך להיפגש איתך כדי לדבר יש לי טלפון.

יעל: אפשר גם לכתוב היום.

אפילו לכתוב, כן. ואז אני לא מכיר אותך ולא רוצה להכיר אותך יותר, אלא "נהיה בקשר". זה נקרא להיות בקשר, למה? כי אנחנו צריכים דרך זה להגיע להכרת הרע. חסרה לנו אומנות החיבור, החיבור בינינו הוא הדבר ההכרחי, אחרת אנחנו פשוט מגיעים למצב שאנחנו "נובלים", נגיד, אדם הופך להיות לצמח, הוא לא צריך כלום. אני רוצה להיות באיזה משחק, ובאמת מייצרים היום הרבה משחקים כאלה שאדם יכול לחיות בהם כל החיים.

יעל: עולם ומלואו.

כן, הוא נכנס לעולם הווירטואלי שלו, הוא מסדר את העולם הווירטואלי הזה בצורה כזאת שטוב לו. הוא מגביל את עצמו ובזה שמגביל את עצמו הוא מרגיש את עצמו בנוח, הוא לא צריך להתכופף כלפי השני.

יעל: אז למה כדאי לו באמת להתחבר?

את צודקת, לפי הטבע שלנו. עכשיו אנחנו לומדים את הטבע שלנו והולכים לפי הטבע שלנו, כל אחד רוצה חדר קטן שלו, מיטה, מחשב. אפילו מחשב לא צריכים היום, מספיק טלפון, וזהו, יותר מזה אני לא צריך. אפילו לא אכפת לי לאכול משהו מינימלי, אני לא רוצה אפילו לצאת מהחדר שלי, הכול אצלי נמצא בתוך המסך הקטן שלי.

יעל: אז בשביל מה להתחבר?

כי יש חוק כללי של הטבע שלא ייתן לנו בזה ליהנות מהחיים. שאחרי שאנחנו נכללים טוב טוב, כל אחד במסך הקטן שלו ובפינה שלו וממש לגמרי לא רוצה להיות מחובר עם אחרים, ואנחנו נמצאים בזה יותר ויותר וממש כמעט טובעים, נכללים, בתוך הפינה הזאת, כבר אין את מי להוציא משם, מהפינה, אני עד כדי כך דבוק בה ולא יכול לקבל אפילו צורה של הפינה הזאת, משולש כזה. ואז אני מתחיל לגלות עד כמה שהדבר הזה הוא גרוע, צריך להתגלות כוח הטבע של החיבור שנקרא "בורא" והכוח הזה מראה לי עד כמה אני אפס, מפסיד, לגמרי לא קיים, אלא רק מנהל את חוק הטבע הפרימיטיבי הזה ושיש לפני יכולת ואופקים אחרים. התקופה הזאת תיקרא "הכרת הרע".

ואז האנושות תתחיל להכיר שהיא חייבת לצאת מהמסתור הזה, מהפינה הזאת, מהמסך הקטן הזה, שההתפתחות הנכונה שלה באמת, הטבעית, הגדולה, הרחבה, האין סופית, היא התפתחות על ידי החיבור. והם ירצו את זה ויחפשו איפה הם אותם האנשים שיכולים ללמד את אומנות החיבור והם יגלו שאלו המקובלים.

אורן: כשבני אדם, שכל אחד היה בתוך הפינה שלו, בתוך המסך הקטן שלו, פתאום מתחילים להתחבר, מה קורה עכשיו, מה נוצר מההתקשרות הזאת של הפרטים?

הם ביניהם, בקשר שמעל האגו, מגלים את הכוח עליון, הם מגלים דרגה יותר עליונה של קיום, דרגה נצחית שלמה, מגלים אוצרות טבע שקודם לא היו בכלל מגולים להם, ובזה הם מקבלים תענוג, מילוי, קיום כזה, שהוא למעלה מדרגת החי. כי היום אנחנו נמצאים בדרגת החי, סך הכול אנחנו חיים לפי מה שהרצון האגואיסטי הקטן שלנו מכתיב לנו. ומאיפה בא לנו רצון חדש? הוא מתפתח בנו. כמו שפעם מדרגת הדומם יצא צומח ומהצומח יצא חי, מהחי יהיה מדבר.

אורן: כשמתפתח בבני אדם רצון להתחבר, כל אחד יוצא מהפינה שלו.

כן והם מחפשים חיבור. ככה מחפשים, "הלו מי עוד רוצה להתחבר, אנחנו התחלנו עכשיו להבין שחיבור יכול להביא לנו דברים חדשים". הם התחילו בדרך כלל דרך הפלאפונים שלהם, דרך המכשירים האלה, להביא כל מיני משחקים של חיבור, עד כמה שזה טוב, עד כמה שיש בזה דברים טובים, את זה הם ימצאו לעצמם, כי הכוח הכללי שלהם יתחיל להיות מנוהל על ידי הכוח העליון.

אורן: ואז יתחילו להיווצר חיבורים.

כן.

אורן: מה יולד מהחיבורים האלה, איזה יצור חדש עומד להיוולד שם?

מערכת הקשר ביניהם, שהיא מערכת שיש לה רגש ויש לה שכל יותר עליון מדרגת החי האינדיבידואלי. ואז הם יתחילו להשתמש בה, שאני משתמש בכוח החיבור, שזו דרגה אחרת של הכרה, הבנה, של החיים שלי, שאני מתחבר עם הזולת ואני מרגיש בקשרים בינינו שיש "אני" ויש "הוא", יש משהו בינינו. זה פותח לי את תפיסת המציאות, אני מתחיל להרגיש מציאות שלא כולה כלולה בי, אלא שהיא מחוצה לי בצורה הפוכה, זה נקרא "בהשפעה לזולת". ואז אני מגיע לדרגת אדם, שאני רואה את העולם הנצחי. אני רואה את עצמי נמצא בעולם הנצחי, בקשר אינטגרלי עם כולם ומגיע למציאות העליונה.

אורן: כשדברנו בתחילת הדיון על חיבור לא טוב, אמרת שחיבור לא טוב הוא פועל יוצא של הרצון לשליטה ולדיכוי שיש בכל פרט. שכל התקשרות מנוהלת על ידי הרצון לשליטה ולדיכוי ולכן יוצא שיש חיבורים לא טובים.

כן.

אורן: כשיוצאים חיבורים טובים, מה מוביל את ההתחברות, מהו הכיוון ההפוך של שליטה ודיכוי, מה מוביל התחברות שהיא כן נכונה?

"איש את רעהו יעזורו", אהבה. שאני נכלל בשני ומוכן לעשות את מה שהוא רוצה. והוא נכלל בי ומוכן לעשות, נמשך לעשות, את מה שטוב לי.

אורן: למה?

כי בזה אנחנו קונים זה את זה. אני רוכש את הרצון שלך, התכונות שלך, אתה רוכש את הרצון שלי, התכונות שלי. אם כל אחד יתקשר כך עם כל באי העולם, עם כל בני אדם, כל אחד יהיה כלול מכולם. זאת אומרת, כל אחד יהיה הכולל של כל האנושות. תאר לעצמך איזה רצון, איזו מחשבה, איזו יכולת תהיה לו.

יעל: וזה האדם החדש, זה כמו אותו חומר חדש שנוצר?

וזה יהיה האדם החדש, כן. זו מערכת כללית שבה אנחנו נהיה מחוברים ונכללים זה מזה עד כדי כך שהמערכת הזאת נקראת "אדם".

אורן: יש איזה תהליך אבולוציוני של חיבורים שהולכים ומשתכללים.

ודאי.

אורן: ובכל "העלילה" הזאת, אתה אמרת, יש ברקע, בטבע, איזה כוח כללי שמקדם את כל האבולוציה הזאת אל עבר חיבור נכון שיהיה חיבור שמעלה את כל היצורים המתחברים, פורץ להם את הדרך, לאיזו רמה חדשה של תפיסה. מי זה הכוח הזה שמאגד את כל "הסיפור" הזה, מכוון אותו בכל מיני דרכים שאנחנו כיצורים לא מבינים, שיש לו את התפיסה הכוללת הזאת והתמונה הסופית של החיבור המושלם, מה זה הכוח הכללי הזה?

הוא נקרא "הטבע" או "א‑לוהים", או "עליון". זה כוח הטבע. מאיפה אנחנו? מהטבע. אנחנו מאותו הכוח העליון, הכללי, הגלובלי, שברא את כול המציאות, הטבע. מאיפה יצא המפץ הגדול וההתפתחות של היקום שלנו וכן הלאה?

אורן: מאיפה?

מכוח הטבע הכללי.

אורן: ואיך הוא קשור לחיבורים שאנחנו צריכים ללמוד לבנות היום?

הוא מביא אותנו דרך כל מיני מאורעות לחיבור.

אורן: דרך חיבורים לא נכונים הוא רוצה ללמד אותנו מה זה כן חיבור נכון?

נכון, אומנות החיבור. ואנחנו רואים מהעולם שלנו "אין אדם עומד על דבר מצווה, אלא נכשל בה".

אורן: כלומר?

זאת אומרת, אני חייב לראות את ההיפך מהאמת ואז להגיע לאמת. אני לא יכול לבנות משהו טוב, אם אני לא שובר ולא נתקע קודם בשגיאות.

אורן: אז כל הדיכוי והשליטה שמפריעים להיווצרות חיבורים נכונים היו כמו תחנות בדרך כדי להבין מה זה אהבה וחיבור נכון?

הכול כדי להגיע לתחנה הסופית, להתכלל עם כולם ולהשיג את הכוח הכללי של הטבע.