חיים חדשים - תוכנית 1163 - יחסי אירופה והיהודים

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: הנושא שלנו היום הוא היחסים המיוחדים בין אירופה לבין היהודים. אם בוחנים את ההיסטוריה רואים רומן כלשהו בין היהודים לאירופה, ובין אירופה ליהודים. נרצה להתבונן על מערכת היחסים הזו קצת יותר לעומק.

ניצה: כן, מה שמאפיין את מערכת היחסים המיוחדת בין היהודים לאירופאים, לאירופה, זה באמת סיפור רומנטי אבל טרגי, יחסים של הערכה - שנאה. אנחנו יודעים שהיהודים, בתחילת דרכם בהתיישבות באירופה, התחילו רק במערכת יחסים של קשרי מסחר, זה היה בערך בתקופה ההלניסטית, כשלוש מאות ועשרים שנה לפני הספירה, אחרי מות אלכסנדר הגדול. היהודים התחילו לאט לאט לנדוד ולהתחיל לבנות מערכות יחסים של מסחר עם יוון של אז.

התהליך הזה הלך והתרחב לאיטו, אחר כך יותר ויותר יהודים התיישבו, ונכנסו פנימה לתוך אירופה. בתקופה של האימפריה הרומית הלכו ונרקמו עוד ועוד קהילות, התחילו להיבנות קהילות במדינות הבלקן, בספרד, בצרפת, בגרמניה, וככה בעצם התחילו להתבסס.

היום נרצה ללוות את תהליך מערכת היחסים המאוד מיוחדת שיש ליהודים עם אירופה, עם מדינות אירופה. כמובן לא מהפן ההיסטורי, אלא מהפן המיוחד שמביאה חכמת הקבלה, לקשרים המיוחדים שדווקא ליהודים יש עם אירופה.

ברור שליהודים הייתה אפשרות להתבסס נכון וטוב, בזכות שפה אחת, כי לכל סביבה באירופה הייתה שפה אחרת ולפעמים הם לא הבינו לגמרי זה את זה, ומה שכן, כשיהודי עובר ממקום למקום, אפילו אלפי קילומטרים ממרחקים, הוא לא מרגיש שהוא זר. הוא נכנס לבית כנסת ויש לו שם את כל השירותים במקום שהחברה מוכנה לתת לכל יהודי ויהודי.

לכן הקשרים של היהודים היו טובים מאוד בין המדינות, וגם שליטים באירופה השתמשו בהם מתי שרצו, וכך זה היה. לכן יהודים הרגישו את עצמם שיש להם יכולת לעשות משהו במקום הזה, להסתובב, לתרום ולהרוויח, וכך הם בנו את עצמם. ומה הפלא שהם לא התבטלו בין המון העם אלא הם כל הזמן היו יותר קרובים לממשל ואפילו לכנסייה,  אנחנו אפילו רואים את זה בכל מיני מקומות באירופה, שאזור היהודים, הגטו, נמצא ליד הכנסיות הגדולות.

ניצה: זה מעניין, למה בעצם?

כן. ליד בית הממשלה ובית השליט, כי הם עשו הרבה דברים טובים לממשל, ולכן תמיד היה להם מקום שבו הם השיגו את המגן. כך זה היה בכל המדינות שבהן הסתובבתי באירופה, ודווקא למדתי כל מיני דברים, אבל זה מאוד בולט.

ניצה: מה האירופאים זיהו ביהודים שהם רצו אותם קרובים אליהם?

כסף.

ניצה: שהם יודעים לעשות כסף?

כן, לא יותר מזה. והיהודים, הם יודעים לעשות, ומה שכן האירופאים לא. אני לא מדבר על האירופאים של עכשיו, אבל אני זוכר שטראמפ אפילו אמר, כששאלו אותו על כמה כסף יש לו, "כמה שיש לי, יש לי, ואני אוהב לשמור כסף אצל הבחורים הצעירים האלה, עם הכיפות".

ניצה: כי הם יודעים לנהל טוב את הכספים.

כן ככה הוא אמר.

 זה מה שהיה, ובמשך הזמן הם גם השתלבו ברפואה, גם במסחר בינלאומי, בקשר בינלאומי, עם השפות למיניהן. אנחנו גם צריכים להבין שכל היהדות נתנה תשתית לכל מיני התפתחויות בחברה האירופאית, ולכן אי אפשר למחוק את זה משם.

יחד עם זה היו פוגרומים, ויחד עם זה שרפו בתי כנסיות יחד עם האנשים שהיו שם.

ניצה: ולמה בעצם? זה נשמע כאילו מנוגד, מצד אחד, כשאמרו "בואו תהיו קרובים אלינו, אנחנו בטוחים שהכסף שלנו נמצא אצלכם ואתם תנהלו".

זה היה אפילו נגד רצון השליט באותו מקום, כי הוא תמיד שמר עליהם על שהם הביאו לו כסף.

ניצה: אבל המון העם כעס?

המון העם כעס, הוא לא רצה לראות אותם בצורה כזאת, שהם מנוגדים בדת, מנוגדים לתרבות, לא רוצים להתערבב, ולכן שנא אותם. והיו מקרים כאלה שפעלו אפילו כנגד השליטים, כמו בגירוש יהודי ספרד שם זה בלט מאוד, כי מלכת ספרד ומלך ספרד היו נגד הגירוש, אבל היהודי הזה, טורקמדה, נצר למשפחת יהודים מומרים שהיה האינקוויזיטור הראשי, הוא גרש אותם, יהודי. זאת אומרת, הבורא כבר מסדר את הדברים האלה בצורה כזאת שאי אפשר לראות כאן שום הגיון אלא רק דבר אחד, שאם אנחנו לא הולכים בדרכו, כך קורה.

ניצה: אז לפני שנראה מהי הדרך, למה בעצם הדברים השתבשו, איך היית מסכם מה הייתה השפעת היהודים על אירופה באותה התקופה, בתקופה ההיא של התרבות היוונית הרומית בתחילת דרכה, וההתפתחות המערבית באירופה?

ההתפתחות של המדינות היוונית והרומית העתיקות הסתיימה, ובמקום זה באה הדת, הנצרות, הכנסייה הפרבוסלבית ביוון והקתוליות ברומא, ובזה הן נגמרו, המדינות הללו שהיו כל כך פורחות, והן התחילו רק להוציא מעצמן את הדת. ומפני שהדת הייתה, ודאי בצורה מעוותת, אבל מושתתת על התורה, זה נקרא שהיהודים נתנו לאירופה את הגישה לאברהם, מהדת היהודית שנכנסה לאירופה וגם למזרח במסווה של הדת הנוצרית באירופה ובמזרח היא מוסלמית. אבל בעצם זה שוב, אותה הגישה לא-להים, אמנם היא מעוותת אבל באה מהיהודים. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על איך שהיהודים פלשו לאירופה, אז תראי גם עד איפה הם פלשו, לכל העולם, כי בצורה כזאת כל העולם מכין את עצמו לגילוי הבורא.

ניצה: זה מעניין, התהליך שתיארת. זה התחיל במסחר, כסף, לכאורה ענייני מסחר, ומשם פתאום זה המשיך לזה שהתורה שלהם, באיזה אופן, קיבלה צורה אחרת ואולי עיוות מסוים, אבל פתאום ממנה נולדה בעצם הנצרות.

אי אפשר היה גם להציג להם תורה בצורה אחרת, כי הם היו עניים, המון, האירופאים האלה שסבלו, הם היו מאוד פרימיטיביים ואי אפשר היה לתת להם משהו שיקבלו בצורה אחרת. גם הסיפורים האלה שכתובים בתורה, ממש כתובים בצורה כזאת שנוח לקבל את זה, ורק כשמוסיפים ציורים ליד, כמו אדם ולידו חמור ועם דלי או כד, או עץ לידו וכן הלאה, אז מיד רואים מיהו האדם, איזה קדוש נמצא שם או משהו אחר. זאת אומרת, בצורה כזאת ציורית, כי אז לא ידעו קרוא וכתוב, התורה נכנסה לעמים האלה, ואחר כך, משם, ודאי לכל העולם.

ניצה:  בעצם מתחילה להתפתח הנצרות ויש איזו התפצלות. זאת אומרת הנצרות מתפתחת, והיהודים ממשיכים לשמור על דתם, עד כמה שהם יכלו. היה שלב מסוים שכבר היה בו יותר קשה לשמור על דתם, שהם גם התבקשו להתנצר. מה בעצם רצו האירופאים לעשות בשלב הזה, כשהם פתאום התחילו להרגיש את האיום הזה מצד היהודים?

זה לא האירופאים. אנחנו משייכים להמון העם איזו דעה כביכול, איזה רצון. זה כלום. אין לו שום דבר, מתנהגים איך שמסובבים אותם. לכן בכל מקום היהודים שילמו כמה שאפשר לשליטים, וזה שמר עליהם. אלה הם שני קצוות ממש, מצד אחד השליט היה מעוניין שתהיה שנאה, כי אז הוא קיבל מהיהודים כסף על השמירה עליהם. מצד שני הוא צריך לשמור עליהם, כי אם לא, לא יהיה לו ממי לקבל כסף, יהרגו אותם. אז כל הזמן, בכל מקום שהם היו, הם היו כך, בין שני הקצוות האלה. וכך הם חיו, אבל זה שמר עליהם.

ניצה: במה זה שמר עליהם?

שמר על זה שהם שמרו את דתם, ושגם לא הייתה להם אפשרות להתגאות כל כך במצב שלהם.

ניצה: הם נאלצו להיות מאחורי הקלעים.

כן.

ניצה: לא לבלוט בקידמה.

ועד לפני לא כל כך הרבה זמן, במאה השמונה עשרה נגיד, הם התחילו קצת לצאת משם. זאת אומרת להתקבל למקצועות חופשיים, ולהתחיל להתארגן בצורה שהתקבלה יותר על הכלל הגדול. היו ביניהם כאלו שהיו מדענים, פילוסופיים ורופאים, שזה ודאי, וכן הלאה. הם ארגנו בנק בינלאומי. וזה דבר גדול מאוד, ועוד במאה שש עשרה, על ידי משפחת רוטשילד ואחרים.

זאת אומרת הם כן הצליחו בהרבה, אבל למרות שהם הצליחו וחלק מהם פנה למדע, כמו גוטנברג שפיתח את הדפוס ועוד דברים, ודאי שאף מדינה לא העריכה את זה. זאת אומרת קיבלו את זה כ"מה שמגיע לנו כביכול מפני שאתם כאן", אבל בכך השנאה לא פסקה, בכל זאת הם הרגישו את עצמם תמיד זרים. אני משייך את זה להשגחה העליונה, ואפשר להסביר את זה בצורה לוגית, הגיונית, שלשליטים היה טוב להחזיק אותם קצר בידיהם.

ניצה: איך כל התהליך הזה של ההתפתחות, גם של היהודים בתוך אירופה, פיתח את אירופה, ואיך זה פיתח את היהודים לא מהבחינה הגשמית, אלא דווקא מהבחינה הרוחנית, ההתקדמות של האנושות בכלל?

יש הרבה מחקרים עד כמה היהודים תרמו לכל החיבורים שבין המדינות. זו תפיסה, יכולת יהודית לסובב את הדברים. זה ברור.

אני זוכר כשהייתי ילד הייתה אצלנו בבית אישה שהייתה באה לנקות את הבית, כי ההורים שלי עבדו מאוד קשה, בוקר, לילה, הם היו רופאים, תורנויות וכול'. פעם היא אמרה, שלפני הקולחוז היה אצלם בכפר יהודי אחד שהיה מנהל את כל העבודה, היה לו פנקס והוא היה רושם בפנקס כל מיני דברים, והיא אמרה, "איך חיינו טוב". פנקס קטן והוא היה יודע כמה כל דבר. "עכשיו" היא אמרה, "יש לנו חמש עשרה איש שיושבים בהנהלה וכל הזמן עושים חשבונות וחשבונות ואין מה לאכול". אני זוכר את הצורה שהיא סיפרה את זה, זה ממש פלא. כנראה שזה ככה בכל מקום.

ניצה: אתה בעצם מתאר פה איזושהי יכולת שיש ליהודים שאתה קורא לה יכולת חיבור. זו כאילו יכולת של ראייה מערכתית, שאני רואה את כל המערכת ואני יודע איך לנהל אותה, איך להזיז דברים מפה לפה, זו בעצם היכולת?

כן. היום זה כבר לא עד כדי כך, אבל תמיד זה היה השטח שבו היהודים היו מצליחים, בגלל שהם גם למדו, למדו גמרא, תלמוד ואת כל התורה, וזה היה מפתח אותם מאוד. לאומות העולם בכלל לא היו ספרים, לא ידעו קרוא וכתוב. וכאן כל ילד וילד הוא גדל כשהוא יודע לכתוב, יודע לקרוא, יודע לשיר, זה היה מפתח מאוד. אפילו היום, בדרום קוריאה הם לומדים את הגמרא.

ניצה: כן, במטרה לגדל ילדים חכמים יותר.

כן.

ניצה: אם נתקדם בזמן, נגיע לנקודה שבה אירופה לפני שמונים שנה בערך, התחילה לאט, לאט לדחוף את היהודים החוצה, כאילו הייתה פה מגמה.

אני לא חושב שזו הייתה ממש מגמה ברורה, אלא האירופאים כשהם גדלו ובעצמם למדו קרוא וכתוב ולעשות חשבונות טובים, הם הרגישו כאן איזו תחרות, ותחרות שהיא לא לטובתם. ואז ודאי שהתחילו לעשות כך דרך הממשלה, הפרלמנט, כי כבר הרבה השתנה. זה לא כמו שהיו אז שליטים שהיו משלמים להם כסף והיה הכול בסדר, אלא כאן זה כבר מפלגות וכן הלאה. הם הגיעו למצב שממש ראו ביהודים עצם בגרון, בכל מקום. רופאים, מדענים, מהנדסים, בכל מקום יהודים תפסו מקומות טובים.

אני זוכר את זה ברוסיה אפילו בזמני, למשל הרוסים, אם יש אפשרות ללכת לרופא אז ליהודי. גם בפיסיקה ובכל המדע המתקדם היו מלא יהודים. עד שהתחילו פשוט לנקות אותם. ובאירופה זה היה כך עוד לפני זה.

ניצה: זאת אומרת האירופאים בעצם מרגישים בנקודה מסוימת, כמו שאתה אומר, שהם תקועים להם כמו עצם בגרון, לא צריכים אותם יותר, הם סיימו את התפקיד שלהם, אנחנו עכשיו יודעים לנהל כמו שצריך ומבחינתנו הם יכולים ללכת.

כן. ואז מתחילים בצורה כזאת שקטה, ועם היטלר זה עוד יותר גרוע. אבל בכל ההיסטוריה הרוסית זה היה בצורה שקטה, לא היו מקבלים יהודים לאוניברסיטאות, לא לפילהרמונית נגיד, לכל דבר. עד היום הזה זה כך, אבל זה כבר ידוע. היום אפשר לעשות ביזנס במקום ללכת למדע ורפואה, זה אחרת. אבל בכל זאת הסיבה היא התחרות, שכולם מרגישים כלפי היהודים שזה כוח שעוצר אותם ואז זורקים אותם. זה בעצם היסוד של כל תורת היטלר. כולם צועקים שאנחנו רוצים להגיע לשליטה בעולם, לארגן ממשלת עולם משלנו וכן הלאה, הכול נובע מזה.

וגם בפנים, העניין הוא שהם מבפנים מרגישים שכך זה. כי זה באמת כך, לפי חכמת הקבלה אנחנו יודעים שמהיהודים צריך לבוא המאור המחזיר למוטב והוא צריך לקחת את בני האדם לדרגה הבאה של ההתפתחות. ואם דרך היהודים זה לא מגיע, הם אשמים. אומות העולם מרגישים שהיהודים מסתירים מהם משהו, ולא מביאים להם מה שמגיע להם. אז יש כאן הצדקה מבפנים מצד הטבע, אני מרגיש שככה זה, אפילו לא מקבל שום הסבר, אלא ככה זה וזהו. לכן גם בימינו לא נעלם העניין.

אורן: מה הם מרגישים מבפנים, שמה צריך להגיע מהיהודים שלא בא?

הם מרגישים שליהודים יש איזה סוד, איך לעשות את החיים שלנו טובים, של כל העולם, והיהודים שומרים את הסוד הזה ולא מגלים אותו. לכן כל אומות העולם סובלים בעקבותיהם, ומה לעשות? להרביץ להם, להרוג אותם, עד שנגלה במה הם כל כך מיוחדים, למה הולך להם. הנטייה הזאת נמצאת בכל אחד ואחד, אלא או יותר נסתרת או יותר מגולה.

מצד אחד זה עובד לכיוון זה שהם מכבדים את עם ישראל כחכמים, ומצד שני הם שונאים אותו שהוא יותר חכם ויותר מצליח. ואז מה לעשות? הכי נכון זה להרוג. אבל אם אני אהרוג אז מה יהיה, בכל זאת אם יש להם איזה סוד, אני צריך אותו. וכאן יש לנו כל מיני יחסים שמתרחשים בינינו לאירופאים.

ניצה: מה קורה לאירופה, שחלק מאוד גדול מהיהודים מושמדים וחלק שנשאר עלה לישראל. מה קורה באירופה?

עכשיו בזמן האחרון זה משהו אחר לגמרי.

ניצה: לא בזמן האחרון, בשלב הזה שהיהודים פשוט נרצחו בשואה ואחר כך שארית הפליטה עלו לישראל. פתאום אירופה מתרוקנת מיהודים.

לא, יש מלא, יש הרבה מאוד אנשים גם באירופה כולל אנגליה וכולל אפילו מזרח אירופה, יש הרבה מאוד יהודים. הם אומרים שיש סך הכול כחצי מיליון, אבל זה יחסית כי יהודי אחד עושה הרבה רעש, הרבה שינויים בוא נגיד.

את המהפכה ברוסיה מי עשה? טרוצקי עם עוד כמה כאלו, וכך זה בכל מקום. את יכולה לראות שאחרי שליח, אפילו שאנחנו לא יודעים, מסתתר איזה יהודי שעושה את השינוי הזה. ולכן נשארו מספיק יהודים באירופה כדי להחזיק את האנטישמיות ברמה שמרגישים אותה.

ניצה: ליהודים שחיים היום באירופה יש תפקיד מבחינה רוחנית?

כן, ודאי. הם חייבים להביא לאירופה את שיטת החיבור, שבלי זה אירופה פשוט יורדת לתהום. הם צריכים בזמן הקרוב לעשות את זה. הם לא מרגישים שזה כך, אבל האירופאים כן מרגישים שיש כאן שוב בעיה עם היהודים, ואיך אנחנו משתמשים בזה נכון, איך אנחנו מוציאים מהם את הפתרון. למה? כי הם מרגישים את זה בתת הכרה, שיש ליהודים משהו שזה יכול להביא להם פתרון מכל הצרות והבעיות. לכן האנטישמיות גדלה. אנחנו צריכים לדבר לחוד באיזו תכנית על האסלאם, איך הוא נכנס ומעורר את זה בצורה חכמה מאוד וערמומית.

אורן: הזכרת שהאירופאים מרגישים שיש ליהודים סוד איך לעשות את החיים טובים יותר. יש ליהודים כזה סוד?

כן. הם בעצמם לא יודעים את זה, אבל סוד כן. הסוד הוא פשוט, שאם אנחנו מתחברים למעלה מהשנאה, מהדחיה ההדדית גם בתוך יהודים, גם בתוך אומות העולם וגם בין היהודים לאומות העולם, אנחנו ממש מגיעים לחיים טובים. זה לא כל כך סוד, אבל איך לעשות זאת זה הסוד.