חיים חדשים - תוכנית 1179 - חשיבות החיים

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: הנושא  שלנו היום הוא "חשיבות החיים". אנחנו חיים והחיים חולפים, עוד יום, עוד חודש, עוד שנה עוברת, וכשמסתכלים על הדבר הזה באופן כללי אנחנו רואים שהוא חשוב לנו. יש כאלה שזה חשוב להם יותר, יש כאלה שחשוב להם פחות, והערך של החיים ולהמשיך לחיות הוא משהו שהוא מקובל בקונצנזוס. ננסה להבין את הדבר הזה של חשיבות החיים קצת יותר לעומק, בדרך לחיים חדשים.

יעל: אנחנו רואים שבכל העולם המערבי יש ערך מאוד גבוה לחיים, יש על זה הסכמה גורפת, אני חושבת. בשביל לקחת חיים של אדם צריך להיות משהו מאוד דרמטי כדי שזה יקרה. אתה  לא עושה זאת אם אתה מתעצבן או סתם בא לך, ואז אתה יכול להרוג את מי שאתה רוצה, אלא בדרך כלל זה קורה רק אם חייך בסכנה או שאתה רוצה להציל חיים של אנשים אחרים. זו הסיבה היחידה לקחת חיים של אנשים. אנחנו יודעים שגם היהדות מקדשת את החיים, אנחנו יודעים שפיקוח נפש, למשל, דוחה שבת. ואני רוצה לפתוח בשאלה מאיפה באה ההרגשה שהחיים הם כל כך בעלי ערך, שהם כל כך חשובים?

קודם כל כי זה לא חוזר. דבר שני זה מה שיש לאדם ואי אפשר להחליף, אי אפשר לקנות, אי אפשר לחלק את זה לכמה. זאת אומרת, זה משהו שעליו אנחנו לא בעלי הבית חוץ מדבר אחד, לקחת את החיים, אבל לא יותר מזה. אנחנו לא יודעים מאיפה יש לנו חיים, אנחנו לא יודעים מה הערך שלהם, מחוצה לנו, מה שאנחנו נותנים לחיים. זה לא שאני יכול לשקול ולהגיד "כך וכך החיים שלי שוקלים", וזה בעצם המצב. מה עוד יש לי? אני יכול למלא את החיים יותר או פחות, אבל בטוח שאנחנו כולנו חיים ומתים, ואם אני חי ומת, אז נשאר לי רק במה אני ממלא את החיים, ערך החיים. על זה יש תמיד ויכוח מהו ערך גדול יותר ומהו פחות ובזה אנחנו דנים, בזה אנחנו חיים, בזה אנחנו כל הזמן שוקלים במה למלא את שנות החיים הקצרים שלנו.

יעל: שוקלים ביחס למה, כשאתה אומר "שוקלים", מה זה אומר?

במה ממלאים, עד כמה זה נשקל לפי איזו סקלה של חשיבות. זה הכול. זאת אומרת, אין לנו גם את חשיבות החיים, אחד משקיע את עצמו במדע, אחד בתרבות, אחר בחינוך, אחד בלהיות יפה, שחקן, ספורטאי, לא חשוב. כל אחד רוצה להוציא מקסימום תועלת מהחיים עד כמה שהוא מסוגל, לפי התכונות שלא תלויות בו אלא קיבל אותן מלידה, ועד כמה חינכו ולימדו אותו בחברה שבה הוא חי. כול הדברים האלה הם מאוד מעורפלים וגם אין עליהם ממש הסכמה חברתית שדבר אחד חשוב מדבר אחר, במה אנחנו ממלאים את החיים, ולכן החיים חשובים. למה חשובים? אי אפשר להגיד.

יעל: גם היהדות מייחסת חשיבות מאוד גדולה לחיים, מה הסיבה?

שיש עלינו חובה למלא את החיים שלנו במעשים טובים, וגם כאן ישנן הרבה הבחנות מה זה נקרא "חיים טובים", מה זה נקרא למלא את החיים שלנו במעשים טובים? עם מה האדם מגיע בסיום שלו לסיכום החיים, מה שמקבל מגן עדן עד הגיהינום, וככה בכל הסקלה הזאת שהוא לא יודע מה זה בכלל, אבל כך כתוב. כך הוא חושב שיש בכל זאת איזה דין וחשבון שהוא יצטרך לתת ולפי זה כדאי "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם".

יעל: האם לדעתך לאורך כל ההיסטוריה האנושית חל שינוי בערך הזה של קדושת החיים, האם אנחנו מעריכים יותר את החיים היום מאשר פעם, או מעריכים פחות?

כן. וודאי. עד כמה שאנחנו מתקדמים בחיים, מהחיים הפרימיטיביים שלפני אלפי שנים ועד החיים של היום, ערך החיים שלנו גדל.

אורן: למה?

האגו שלנו גדל, האנשים מחשיבים את עצמם יותר ולפי זה הם רוצים להוציא מתוך החיים שלהם יותר תועלת, התועלת הנוכחית, זאת אומרת לעת עתה, ואולי תועלת אחרי שהם מתים.

יעל: אז אתה אומר בעצם שבגלל שהאגו שלנו גדל אני מחשיב יותר את עצמי ואז אני מחשיב יותר גם את החיים שלי, זה בעצם חלק מההתפתחות האנושית. אני רוצה לדבר כרגע על האדם עצמו ועל חשיבות החיים עבור האדם הפרטי. האם החיים שלנו חשובים לנו בעינייך?

האם החיים שלנו חשובים לנו? זה מאוד תלוי באדם ובחינוך שלו, בהסתכלות שלו על החיים, שעם זה הוא כבר נולד. יש כאלה שנמשכים לחקור את החיים, יש כאלה שלא אכפת להם מה שקורה העיקר להרגיש בכל רגע שהם חיים, רק להרגיש את עצמם טוב וכן הלאה. כל אחד ואחד ממלא את החיים שלו באיזה ערך שהוא רוצה. שהוא רוצה וגם לא שהוא בוחר כל כך, לא נשאר לו כמעט במה לבחור, כי הוא לא אחראי על איזה תכונות הוא נולד, עם איזו חשיבות לזה, באיזה עולם הוא חי, באיזו חברה הוא חי, ועד כמה יש לו אפשרויות לבדוק, לחקור ולשנות.

יעל: אתה מדבר על איך הוא ממלא את החיים שלו כרגע, את התוכן עצמו.

כן.

יעל: האם יש למשל אדם שנולד עם יצר חיים יותר חזק מאשר אדם אחר?

כן. וודאי שכל אחד עם היצר שלו. אולי זה לא כל כך מורגש בגלל שכל אחד ואחד גם מממש את זה בצורה אחרת, אז אנחנו לא יכולים תמיד לקשור את ערך החיים עצמם ואת צורת הערך.

יעל: נכון. מתי האדם לא מרגיש שהחיים האישיים שלו חשובים?

מתי הוא לא מרגיש?

יעל: יש מצבים כאלה.

יש מצבים כאלה, או שהם באים מאיפה שהאדם לא יודע ואז מגיע לו ייאוש מהחיים, והוא לא רוצה לחיות. או שזה בגלל שהוא מיואש ממשהו ואז הוא באמת יכול להגיד ממה הוא מיואש, מהי הסיבה לייאוש, עד כדי כך שהוא יכול לגמור עם החיים שלו אם הם מגיעים לערך אפס, או אפילו שלילי. יש לזה כל כך הרבה סיבות.

אורן: מה ההבדל בין אדם שיש לו יצר חיים, כמו שאמרת, עוצמתי, לאדם שיצר החיים שלו הוא קלוש והוא לא כל כך מחשיב את החיים?

בזה תלוי כמה כוח הוא יכול להוציא מעצמו כדי לשנות את החיים, להועיל לעצמו, להועיל לאחרים.

אורן: אלה נתונים מולדים?

אלה נתונים שבחלקם הגדול הם מולדים, וחלק מהם הוא יכול לרכוש מהסביבה. יש כאן תמיד השפעת הסביבה.

יעל: האם יש קשר בין הרצון של האדם לחיות בכלל, לבין הרצון שלו למלא אותם במשהו?

רק לחיות, את זה כל חי רוצה, האדם רוצה לחיות ועוד למלא את זה בערכים. יש לו רצון לקבל מעל ה"לחיות", במה לחיות, איך, וכאן יש כבר הרבה סגנונות, רמות, ואצל כל אחד זה לפי מה שהוא נולד. אנחנו יכולים לראות זאת לפי האופי של האדם. כמו שאת יודעת יש סנגוויני, מלנכולי, כולרי ופלגמטי.

יעל: ארבעה סוגי טיפוסים של אנשים.

כן. חוץ מזה יש בהתאם לכך את כוח החיות שיש בכל אחד ואחד. יש חוץ מזה את אופי החיים שהוא רוצה שיהיה לו. יש חוץ מזה במה, באיזה סגנון מהתענוגים הוא רוצה למלא את עצמו, במה הוא רואה את עצמו כמתקדם, בכמה יש לו אגו גדול יותר או פחות, כשהוא רוצה לקבוע את עצמו שהוא מיוחד, בולט, ובאיזו צורה בולט, על ידי מה? על ידי שיהיה מוזיקאי, או מדען או פילוסוף או עבריין גדול וכן הלאה, לא חשוב מה, אבל חשוב לו במה להביע את עצמו.

יעל: מתי אדם מרגיש שהחיים שלו הם חשובים? מה יגרום לבן אדם להרגיש שהחיים שלו חשובים בשבילו?

מתי שזה חשוב בעיניי הסביבה. אין לנו עם מה להשוות את זה. אם זה חשוב בעיניי הסביבה זה חשוב.

יעל: זאת אומרת ברגע שהסביבה תשדר לי שהחיים האישיים שלי כבר לא כל כך חשובים משהו בתוכי יתחיל גם להרגיש כך?

להירקב.

יעל: וההיפך.

כן.

יעל: יש ספר של ויקטור פרנקל שנקרא "האדם מחפש משמעות". הוא טוען שגם בתקופות מאוד לא פשוטות, כמו תקופת השואה, שבה אנשים סבלו סבל מאוד גדול, ועל פניו באמת לא הייתה להם שום סיבה להמשיך ולחיות, גם בתקופות כאלה האדם שמוצא משמעות בחיים שלו, כוח החיים שלו גדל, החשיבות של החיים שלו גדלה. מה דעתך?

אני חושב שדווקא כאלו מקרים, שהאדם מרגיש את עצמו שהוא נמצא מול שאלות הנצח ומול המוות דוחפים את האדם לחפש משמעות, הוא צריך לענות לעצמו. או ההיפך, ישנם כאלה שחיכו מתי זה יגמר. דיברתי עם בן אדם שאמר שהוא חיכה שבפעם הבאה ייקחו אותו כבר לתאי הגזים, וזה השתנה, פתאום באמצע יום הגיעה איזו פקודה אחרת ולקחו אותם לאיזה מקום בדרך ברכבת אחרת, משהו התפוצץ והם ברחו וכך הוא ניצל וחי עוד הרבה שנים.

זה מעניין לראות איך האדם חושב על עצמו. הוא היה במצב שהוא חשב בשביל מה לי לעבוד כל כך קשה ולסבול, יותר טוב אם ייקחו אותי היום במקום בעוד שבוע, שבועיים. הוא כבר החליט, זה מעניין, זה נקרא שאדם חופשי, בלי פחד מוות.

יעל: ובאותו רגע מה קורה?

הוא יכול לעשות חשבון כאילו שהוא לא כל כך קשור לחיים, אין חשיבות לחיים, הם כבר לא חשובים, ובזה נעשה חופשי.

יעל: אתה אומר שיש איזה חופש אמיתי במקום הזה.

בטח. כי לא חשוב לו מה קורה, זה חופש אמיתי.

יעל: רציתי לשאול על הקשר שיש בעינייך בין משמעות החיים לבין הרצון לחיות. האם יש קשר בין המשמעות שאדם נותן לחיים שלו לבין הרצון שלו לחיות?

על ידי זה שאני קונה את משמעות החיים, הרצון שלי לחיות גדל. אנחנו רואים שאנשים יכולים אפילו להבריא ממחלות, הם יכולים להתקדם ולחיות עוד המון שנים בגלל שהם קנו איזה מסר גדול, מטרה, זה חשוב מאוד.

אורן: הייתי רוצה לעבור להיבט נוסף שקשור לחשיבות החיים. יש מקרים, יוצאי דופן יחסית, שבהם אדם מקריב את החיים שלו עבור מטרה מסוימת. זה יכול להיות מצד אחד מישהו שמקריב את החיים שלו כדי להציל חיים של אנשים אחרים וזה יכול להיות חס ושלום מחבל מתאבד שמחליט להתפוצץ לשם מטרה שהיא נעלה בעיניו. אם עד כה דיברנו על כך שיש לאדם יצר חיים וכוח חיים ואת זה הטבע נתן לו כדי שהוא יחיה וישרוד, מדוע יש אנשים שרואים מטרות מסוימות כגבוהות יותר מאשר קדושת החיים הפרטיים שלהם?

כי מה זה החיים הפרטיים? בכל זאת מהיום למחר אני הולך למות. לא מחר אז מחרתיים. זה עניין של הזמן, אבל האדם מביא את עצמו לחשבון נפש שבכל זאת זה יגמר. אם זה יגמר מה אני רוכש עד כה? זאת השאלה. ולכן חשוב לו יותר להרוויח מה שהוא מסוגל ולגמור את החיים לפני זה, זאת אומרת מילוי החיים יותר חשוב מאורך החיים, וכך הוא עושה חשבון.

אורן: הטבע הטביע באדם יצר חיים.

אבל זה הטבע, זה סך הכול דרגת חי.

אורן: כשהתכוננו לתוכנית יעל סיפרה לי שבעל של מכרה שלה זכרונו לברכה, ראה מישהו שעומד לטבוע בים, הוא קפץ לים כדי להציל אותו והצליח להציל אותו אבל הוא בעצמו טבע. יש מידי פעם כאלה מקרים. תנסה קצת להסביר לי מה קורה פה?

אני לא יכול להסביר, כי הוא לא חשב על עצמו באותו רגע. אם היה יודע שהוא הולך לשלם על זה בחיים שלו יכול להיות שהיה עושה חשבון אחר. אלא זה מקרה מהשמיים, דחפו אותו בלי לעשות חשבון, והדבר העיקרי שהוא ראה, שהוא יכול להציל אדם אחר. הכול תלוי בחינוך ובדברים שלא קשורים דווקא לחיים שלו, הוא ברגע זה ניתק את עצמו מערך החיים שלו ומהסכנה ומהכול.

יעל: זאת אומרת באופן טבעי אם אדם היה ער לכך שהוא נתון לסכנת חיים, לא בטוח שהוא היה באמת מוכן להקריב את החיים שלו למען מישהו אחר.

בטוח שהיה חשבון אחר. תראי את כל המחבלים, אומרים להם, ברגע שאתם הורגים בני אדם אתם נכנסים לגן עדן ומה מחכה לכם שם. שוטפים את השכל של האדם, כך שאם עוצרים אותו ברגע האחרון ואומרים "לא, אל תהרוג ואל תמות", הוא ממש נמצא בייאוש גדול. כי אתה כאילו לוקח ממנו עכשיו הזדמנות להגיע למשהו טוב.

יעל: לרווח יותר גדול בעצם.

כן, נכון. זאת אומרת העניין של חיים ומוות הוא מאוד יחסי, תלוי איזו חשיבות האדם שעדיין חי מייחס לחיים ומייחס למוות, מה הוא מרוויח על ידי המוות.

אורן: אנחנו יודעים שיש מקרים של חיילים שנמצאים בצוות מסוים שיוצא לקרב ואדם מוכן למסור את החיים שלו עבור הצוות שלו.

כך מחנכים אותם.

אורן: אז מה אדם מרגיש? אני רוצה שתעשה לי זום אין לתוך הלב של האדם, לתוך הראש שלו, ותתאר לי את החשבון שמתרחש בתוכו. הטבע נתן לו יצר בסיסי לחיות ולשרוד, פתאום הוא מוקף בצוות, בחבורה של אנשים, והוא מרגיש שהוא מוכן למסור את החיים שלו בשבילם. תתאר לי מה זה?

הוא קיבל על ידי החינוך ערך לחיים של הקבוצה, לחיים של החברים שלו, יותר גבוה מהערך של החיים שלו. וכך הוא עושה חשבון. הכול חשבון. הוא לא יכול לתאר מה יהיה לו אחר כך כשהוא ימות, הוא מתאר את זה בחיים שהוא עדיין חי בהם ולכן החשבון שלו הוא חשבון כזה.

אורן: זאת אומרת זה לא שנעלמה ממנו חשיבות החיים, פשוט ההגדרות שלו התרחבו. זאת אומרת אם קודם היתה לו חשיבות החיים שלו כפרט עכשיו יש לו חשיבות החיים של "אנחנו כצוות".

כן.

אורן: אז נותרה לו חשיבות החיים.

כן, וודאי. אפילו בצורה עוד יותר גבוהה. האגו שלו גדל. הוא עכשיו מרגיש את עצמו שאני אחראי על חייהם. אני אומנם משלם על זה, אבל אני קובע שהחיים שלהם יותר חשובים. זה באגו הגדול.

יעל: אני רוצה לעבור לתפיסה של חכמת הקבלה על כל הנושא של חשיבות החיים. מה באמת חשיבות החיים לפי חכמת הקבלה, איך היא מסתכלת על כל הנושא הזה?

חשיבות החיים היא בלהשיג את מטרת החיים, ומטרת החיים היא להשיג את הכוח העליון שממנו החיים. כל היתר זה האמצעי איך להגיע.

יעל: האם החיים שלנו כבני אדם בעולם הזה הם חשובים, מה הערך שלהם?

לחיים אין שום חשיבות חוץ ממה שרוצים להשיג במשך החיים. החיים עצמם הם כמו שחיים החיות והבהמות שאותן אנחנו אוכלים.

יעל: אז מה הדבר החשוב באמת, אתה אומר שהחיים הם בעצם אמצעי בשביל להשיג משהו שהוא חשוב יותר?

על ידי החיים אני משיג מטרה חשובה יותר, גדולה יותר, נצחית יותר וממשית יותר.

אורן: למה אסור להתאבד?

כי בזה אתה מזלזל בהזדמנות שנתנו לך, לחיות ולהרוויח את מהות החיים.

יעל: מה התפקיד של החיים שלנו בעולם הזה, מה זה הנצחי והלא נצחי? אתה אומר לנו כל מיני מושגים שאנחנו רוצים להבין.

התפקיד שלנו בעולם הזה הוא שקיבלנו את החיים הגשמיים האלה כדי לעלות אותם לרמה כמה שיותר גבוהה. זאת אומרת, בחיים שלנו אנחנו קודם כל צריכים לגלות מהו הערך הכי גבוה שיש לחיים שלנו, בשביל מה כדאי לחיות בצורה הכי נעלה וגבוהה, איך אני יכול לממש את עצמי להשגת המטרה הזאת שבשבילה כדאי לחיות, איך אני יכול בערך הגדול הזה של המטרה הנעלה הזאת לחנך את עצמי ולחנך את האחרים, שכולם גם יתקדמו להשגת אותה המטרה. והעיקר, כמו שכתוב, "עולמך תראה בחייך", שאנחנו צריכים להשיג את אותה הדרגה שאחרי המוות בזמן שאנחנו חיים, לא יהיה הבדל בין החיים לבין המוות. כי ההבדל בין החיים לבין המוות הוא שאנחנו ממיתים את הרצון האגואיסטי שלנו, או על ידי זה שהוא מת בצורה שהוא מת עם הגוף שלנו, או שהוא מת על ידי זה שאנחנו  ממיתים אותו בעצמנו, מתעלים מעליו, לא משתמשים באגו שלנו.

יעל: ואז מה?

ואז אנחנו רוכשים חיים בדרגה גבוהה יותר.

אורן: אמרת פה הרבה דברים, ואני רוצה שלאט לאט נפרק אותם. כשיעל שאלה אותך קודם מהי חשיבות החיים לפי התפיסה של חכמת הקבלה, אמרת שהחשיבות של החיים זה שבעזרת החיים אתה יכול להשיג את הכוח שהוא מקור החיים.

כן.

אורן: אז חשיבות החיים היא להשיג את מקור החיים?

כן.

אורן: מה זה מקור החיים, בצורה הכי פשוטה?

מאיפה שבאים החיים, מאיפה שבא כל היסוד, כל המרכז, כל ההפעלה של כל היקום שלנו, ואותו אני צריך להשיג.

אורן: האם זה מקום, זה כוח, מה זה?

זה כוח עליון. זה שדה. שדה כוח כזה שמחזיק בתוכו, בעצמו, את כל צורות החיים שאנחנו רואים.

אורן: זה כביכול שדה המציאות?

כן.

אורן: ומה אני יכול לעשות כאדם?

אתה יכול להשיג אותו.

אורן: מה זה אומר להשיג?

להבין, להרגיש.

אורן: להבין ולהרגיש מה בעצם?

את מהות החיים. זאת אומרת את מהות הכוח הזה, מה הוא עושה, מה הוא רוצה מאיתנו. זה שדה כוח שמחזיק את הכל ובו אנחנו קיימים. ואני רוצה להרגיש אותו, הוא נמצא כאן, אני רוצה להרגיש אותו.

אורן: במה זה תלוי?

זה תלוי בכמה שאני מפתח את עצמי כדי להיות דומה, מתאים לאותו כוח.

אורן: מה מהות הפיתוח הזה?

להיות למעלה מהאגו הגשמי שלי.

אורן: איך אתה מגדיר אגו גשמי?

רצון ליהנות מכל מיני דברים בעולם הגשמי הזה שנמצאים לפניי.

אורן: רצון ליהנות?

כן, רצון ליהנות מכל דבר שנמצא לפניי עכשיו. ואני מעדיף את השגת הכוח העליון הזה מכל דבר אחר.

יעל: מה אני אקבל בתמורה, מה האדם מרגיש?

מגלים אותו.

יעל: ואם אני מגלה את אותו כוח, זה אומר שאני מבינה את אופן הפעולה שלו?

כן, הגילוי שלו עונה על הכל.

אורן: נאמר שהאדם מצליח במשהו להתקדם בתהליך הזה שתיארת, והוא משיג את הכוח הזה שאתה קורא לו מקור החיים, שדה הכוח הזה, מה זה עושה ליום יום שלו, איזו חשיבות יש לחיים שלו בעיניו שקודם לא הייתה לו אחרי שהוא משיג את הכוח הזה?

הוא יוצא מגדר החיים של אנשים רגילים, של החיים הבהמיים האלה והמוות שלהם, והוא יוצא לרמת חיים נצחיים. וגם הנצחי זה לא בדרגה שלנו, כי אם תגיד לאדם רגיל מהרחוב שאתה נותן לו חיים נצחיים הוא לא ירצה אולי.

אורן: כן, בשביל מה צריך שכל השיגעון הזה ימשך?

כן. זאת אומרת שזאת רמת חיים אחרת. בהבנת החיים, הרגשת החיים, מקור החיים.

אורן: הוא מרגיש את החיים שלו כחשובים?

כן.

אורן: למה הם חשובים?

כי בסופו של דבר בזה הוא ממלא את החיסרון הפנימי שלו.

אורן: החיסרון, הכוונה למה שחסר לו?

כן.

אורן: והמילוי הפנימי הזה שהוא עכשיו מגלה וממלא, איך הוא גורם לו להתייחס לחשיבות של זה שהוא חי ושהוא ממשיך לחיות ומתפתח? עד כמה החיים שלו הפכו להיות חשובים יותר?

אם על ידי זה הוא יכול לרכוש מטרה גבוהה, נעלה, נצחית, אז וודאי שכל החיים שלו הם אמצעי לזה.

אורן: האם זה נותן לו כוח?

וודאי. בקיצור, כדאי לחיות.