חיים חדשים - תוכנית 138 - רשת חברתית - הדור הבא

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: שלום לכם, תודה שאתם מצטרפים אלינו. אנחנו כאן עם "חיים חדשים", סדרת השיחות הלימודיות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן.

שלום הרב לייטמן.

שלום לכולם.

אורן: שלום ניצה מזוז.

ניצה: שלום. 

אורן: בתקופה האחרונה אנחנו מדברים על תקשורת והתמקדנו בתחום האינטרנט. קיימנו שני דיונים בנושא והיה לנו מאוד מאוד מעניין. את הדיון שכאן אנחנו רוצים לקחת הלאה, לרשת חברתית - הדור הבא. הייתי רוצה שנכנס לתוך תמונה ומתוכה נחשוב, נדבר ונרגיש את הדיון שלנו.

כולנו בני אדם, כולנו רוצים חיים יותר טובים. השם של הסדרה שבה אנחנו דנים כאן היא "חיים חדשים", חיים טובים יותר שאליהם אנחנו שואפים. חיים טובים יותר אלה חיים שיש בהם קשר, שיש בהם חום, שיש בהם רגש מתפתח, שיש בהם תובנות חדשות, שיש בהם אתגרים, הרפתקאות, משהו פתוח, לא סגור, מחובר, מקושר, הרמוני, זורם.

 נצייר לעצמנו תמונה שאנחנו נמצאים בכנס, שבו נמצאים ראשי האינטרנט של היום, החברות הגדולות ביותר ששולטות בכל מה שקורה באינטרנט, והכנס הוא קצת מנותק מההוויה של היום ורוצה להסתכל קדימה, אנחנו רוצים לשמוע על מחשבות חדשות.

האינטרנט הטיס אותנו קדימה בעשרים השנים האחרונות ואנחנו לא רוצים לשקוט על השמרים, אלא להבין את המגמה וללכת קדימה. לפתוח אופק חדש, להתפתח הלאה אל עבר חיים טובים יותר לכל בני האדם באשר הם. זה הרציונל שמוביל את כולנו. בכנס הזה אנחנו רוצים להתמקד בתמונה של המושג שנקרא "רשת חברתית". היום העולם נכבש על ידי הרשתות החברתיות, ובכנס אנחנו רוצים לצייר את הדור הבא של התפתחות הרשתות החברתיות.

אתה בעל תפיסת עולם אינטגרלית, ואתה מוזמן לכנס להציג את הדור הבא של הרשתות החברתיות על פי החזון האינטגרלי, לפי תפיסת העולם שלך.

לפניך יש כאילו דף חלק, ואתה לא חייב להתחשב במה שקיים היום, בתהליכים, בכל המגבלות של היום, אתה יכול לחשוב פתוח. האנשים שפה הם גדולי המוחות בעולם והם פתוחים לשמוע דברים חדשים. הייתי רוצה שתצייר עם כמה שיותר פרטים, איך אתה רואה את הדור הבא של הרשת החברתית, אילו ערכים אתה רואה שם, אילו תהליכים, אילו חוקים, אילו רגשות, אילו מחשבות, אילו אינטראקציות,  כדי שמהמקום הפתוח הזה של הקשבה שבו אנחנו נמצאים נוכל להתחבר אל החזון הגדול שאתה רואה. תוכל להעביר אותו אלינו בצורה שנוכל להתחיל להרגיש, למשש, ממש לחוש את הדור הבא של הרשת החברתית.

זו התחושה שלי כלפי מה שהייתי רוצה שיקרה בשיחה הזאת. ניצה תעזרי לי, ותשלימי את התמונה.

ניצה: ציירת תמונה מאוד שלמה, והרגשתי שהצלחתי להתחבר דרך התיאור שלך לאותו מצב שהגדרת, הדור הבא.

הייתי לוקח אותם לטיול כזה, שמראה שכל המגמה של הרשת היא לתת לבני האדם יכולת להתחבר ביניהם. זאת אומרת, ההתחברות צריכה להיות יותר ויותר ויותר קרובה ופתוחה. היא צריכה לקחת את בני האדם לאפשרויות התחברות בלתי מוגבלות, שהם ירגישו את צורת החיים, צורת הקיום לא מוגבלת בזמן, לא במקום, ולא בדיוק באינטרסים הנוכחיים שלהם, אלא יותר גבוה ויותר פתוח. יש בזה התפתחות פסיכולוגית של המשתמש, שהוא יותר מבין ויותר מכיר את עצמו ואת העולם, ורוצה יותר להיות בפנימיות.

לא סתם זה נקרא "אינטרנט", זו רשת פנימית בינינו. שהרשת הפנימית הזאת תהיה יותר ויותר פנימית, לא עם חוטים בינינו ואפשרויות אין סוף להתקשרות, אלא שהקשר יהיה גם יותר פנימי, יותר פתוח, יותר ישר ויותר אינטימי. שנתחיל לגלות דרך הקשר בינינו, בצורה הדדית, בצורת "איש את רעהו יעזורו", שכל אחד ידע יותר ויותר איך לפתוח את עצמו לשיתוף, למילוי עצמי ולמילוי האחרים. זה נקרא הדדיות, שהקשר הוא הדדי, דו כיווני, ממני החוצה ומהחוץ אלי. הקשר הזה צריך להתפתח בהתאם להתפתחות האדם. והקשרים לא יהיו רק מה אכלתי, מה עשיתי, מי אני ומה אני היום.

בני האדם היום מרגישים את עצמם ריקניים ומתוסכלים. אמנם הם נמצאים בהתקשרות, אבל ההתקשרות הזאת היא חסרת תוכן. הם יודעים את זה בעצמם ולא יודעים איך למלא את זה. אם ניקח את כל רשת האינטרנט וננפה אותה מכל הפסולת שיש בה, לא יישאר שם כמעט כלום. יישארו רק הרבה הרבה רצונות שרצו באיזו צורה למצוא מילוי, כי כל רצון מחפש רק מילוי, ומשלא מצא שום דבר, אז כל הזמן הוא נמצא בחיפוש מתמיד בצורת התקשרות ובסופו של דבר לא מקבל כלום.

הריקנות הזאת בסופו של דבר צריכה להצטבר לאיזו ריקנות כללית ואז כרגיל בהתפתחות שלנו, היא תדחוף אותנו להתפתחות יותר איכותית וההתפתחות היותר איכותית היא התפתחות האדם שמשתמש ברשת. ואנחנו לא מדברים על טכניקה שמאפשרת לנו הכל, לא זו הבעיה, אלא אחרי הטכניקה עומד האדם, שמחפש בתוך הקשר עם האחרים למלא את עצמו. ומשום שהרצון שלנו כל הזמן מתפתח, אז אנחנו צריכים ללמוד כאן את הרצונות של האדם, למה הם מתפתחים.

ולכן הבעיה היא לא ברשת עצמה שנותנת לנו אפשרות לעשות כל מה שבא לנו, אלא השלב הבא של הרשת, שהיא תלמד את האנשים איך נכון להתקשר ביניהם כדי למלא את עצמם. היום לא קיים דבר כזה, היום ספקי האינטרנט, בעלי הבית של הרשת, נותנים לך אפשרות, קח ותתקשר, במאה דולר לחודש או לשנה, ואתה פתוח לכולם, תעשה מה שבא לך. ועל ידי זה שאני עושה "מה שבא לי", בסופו של דבר אני לא מממש את עצמי.

אני לא מקבל מהרשת מילוי ממשי. וכשאני קם בבוקר, אני לא מקבל משם אנרגיה חדשה, מצב רוח, חיים, התפתחות, שכדאי לי לחיות. אני גם לא מקבל מהרשת מילוי לרצונות שלי. אמנם קצת אני מקבל, בכך שאני משתתף בה, וזה בעיקר מפני שאני כמו כולם, מבלבל קצת את עצמי ויוצא לצרכים שלי לעבודה ולכל מיני מקומות.

אבל הרשת צריכה להתפתח כמו הרצונות של האדם בצורה איכותית. היא צריכה כבר להתחיל לעזור למשתמש למצוא את המילוי בהתאם לרצונות שמתפתחים. אם אנחנו מסתכלים על הרשתות והשימוש שבהן, חוץ מדיבורים רגילים שאין בהם שום תוכן, יש שם פרסום. בפרסומות אנחנו רוצים לעצב את דעת הקהל, אנחנו רוצים להגיד לו, זה מה שאתה רוצה. אנחנו פונים לחיסרון שבאדם שהוא ריק ואומרים, אם אתה תרכוש את זה, אתה תמלא את הרצון שלך. זו בעצם כל מהות הפרסום. זאת אומרת, שאני משכנע את האדם שאם הוא יקנה מה שאני מציג לו, בזה הוא ימלא את עצמו.

הדברים האלה כבר לא עובדים, הם כבר לא ממלאים את האנשים, האנשים כבר לא מסתכלים על פרסומות. ברגע שיש פרסום בטלוויזיה או במקום אחר, אני עובר, אני מוחק. ואם אני רואה אתר ששם כל הזמן מפריעים לי עם הפרסומות, אני יותר לא נכנס אליו. אני מחפש מקומות איפה שאני עושה מה שאני רוצה ולא מה שרוצים לעשות איתי. הייאוש, גם חוסר יכולת הקניה, בכל הדברים ומכל הצדדים אנחנו רואים שאנחנו מתפתחים למצב שהאנשים לא צריכים יותר מאשר קשר איכותי ביניהם, והיכולת לקנות איזה חומר יורד לדרגה הכרחית בלבד. אנשים לא יכולים ולא צריכים את זה יחד, גם זה וגם זה.

ולכן אנחנו צריכים להבין, שאם אנחנו רוצים שהאנשים לא יפסיקו להשתמש ברשת, אלא ישתמשו בה יותר ויותר ויהיו מרוצים ממנה יותר ויותר, הם צריכים למצוא על ידי הרשת מילוי לרצון שלהם ולכן אנחנו צריכים ללמד אותם, באילו צורות קשר ביניהם הם יכולים למצוא את המילוי. אז יכול להיות שיש עדיין ברשת שפע משחקים והרפתקאות למיניהן, וזה ממלא הרבה אנשים, שכן משחק זה בעצם מה שתופס את האדם, אבל כאן אני מדבר על משחק מסוג אחר. משחק זאת אומרת שאני רוצה להגיע לאיזה פתרון, לאיזה מצב, לאיזה מילוי שהוא יהיה מתאים למה שמתגלה בי כחיסרון.

ואנחנו רואים שכל החסרונות שלנו היום מתפתחים להתקשרות בינינו והעולם נעשה יותר ויותר מקושר. התלות ההדדית שלנו היא יותר ויותר צמודה, ולכן אנחנו נכנסים לרשת הקשר בינינו המחויבת, ההכרחית, אבל הלא מתוקנת. ועם אינטרנט וגם בלי אינטרנט, בקשר הזה אני לא מוצא את המילוי.

ואז אנחנו מגיעים להכרחיות ללמד את האדם איך להתקשר בצורה נכונה, כדי שיקבל מילוי מהרשת והרשת תקבל מילוי מכל המשתמשים שלה בצורה הדדית. כי הרשת עצמה היא בסך הכל תקשורת בין בני אדם, תקשורת מכנית. אלא שכאן חשוב לנו מה הם מוסרים זה לזה. שיהיו מרוצים זה מזה.

לכן אנחנו מגיעים כאן לחובת חינוך האדם. צריכים להסביר לאדם מי הוא, רצון לקבל, ועל ידי מה הוא נהנה, ואיך הגענו לזה, כי מתוך העבר אנחנו יכולים ללמוד על ההווה והעתיד. איך האדם ממלא את עצמו, במה הוא חופשי ובמה אינו חופשי. ובסופו של דבר, לעזור לו בינתיים להגיע לסיפוק בחיים. ומתוך שאנחנו נמצאים סגורים בתוך הרשת האינטגראלית הכללית זה עם זה, אז אנחנו צריכים להראות לאדם שהוא חייב להיות חלק מהרשת וגם חלק אינטגראלי מכולם. החלק האינטגראלי מכולם, זה נקרא שיש לפני כל העולם, כל חברי הרשת, ואני נמצא איתם במערכת המחויבת בקשר בינינו. והרשת האינטרנטית הזאת מקבלת אותה צורה כמו רשת הקשר הפנימית בינינו, שנמצאת מצד הטבע.

וכמו שאני רואה את הקשר בין כל בני האדם שמתגלה בתוך הטבע, בצורה כזו גם אעתיק את זה לרשת האינטרנט. זאת אומרת, שכולנו קיימים בצורה הדדית, מחזיקים כל אחד את כולם, מעצבים בזה את רשת החיים שמשם כולם ניזונים, וכל אחד מוכן לתרום מעצמו את חלקו בחיים הכלליים.

אנחנו בעצם רוצים להעביר מהטבע את ההתקשרות שיש בינינו, ומתגלה עכשיו בין כולם, לתוך רשת האינטרנט. הפונקציות, להחזיק זה את זה, להשתתף זה עם זה בכל מיני צורות, העיקר שאני מקבל בחיים הכלליים האלה, חיים טובים, הדדיים, חמים, ושבתוך הרשת הזאת יהיה מקור החיים. שכל אחד ייהנה מזה שהוא קשור לזה, שיהיה מעוניין לתרום לזה וליהנות מזה. והרשת הזאת תהיה כמשהו שהחיים נמצאים בתוכה, שם מקור החיים שלי, המילוי שלי, ולשם אני מתייחס. דרך המערכת הזאת אני מתייחס לכולם.

אנחנו צריכים לחנך את המשתמשים שלנו לקשר כזה, ואז בשבילם הרשתות האלה, או רשת אחת, זה יהיה דבר מחויב. ואז לא מיליארד אנשים ישתמשו ברשת הזאת, אלא כל שבעה המיליארד ישתמשו ברשת. זאת אומרת, בעלי הבית של הרשת יראו עד כמה שאנחנו באמת מעוניינים בזה, עד כמה שאנחנו מחויבים לזה, ושבקיום הרשת הזאת הם מביאים לנו את החיים, ומשם אנחנו ניזונים. לא מהאוויר, לא מהמזון, ולא ממשפחה, כל זה מלווה את הגוף שלי, אבל הנשמה שלי, המילוי הפנימי של האדם שבי הוא ניזון מהרשת. והחיים שאנחנו מייצרים בתוך הרשת תלויים אך ורק במידת הקשר, בעוצמה, במהות הקשר בינינו.

ובינתיים, וודאי שהדבר הזה הוא מוזנח לגמרי. ולכן מה שאנחנו צריכים לעשות, זה להעלות את המשתמשים לרמה אחרת של שימוש, להראות שבקשר הנכון ביניהם, הם יכולים להגיע להרגשת המילוי המלא, השלם, כך שכל אחד ואחד יהיה כל הזמן מחובר לרשת, ומתוכה הוא חי, מתוכה ניזון, מתוכה מרגיש את הצינור שמקבל את כל המילוי שלו.

בזה הייתי מפתה את בעלי הרשת, לפיתוח הרשת לתוכנות חדשות, והעיקר לחינוך המשתמשים. יש כאן הרבה עבודה פסיכולוגית, שצריכים להעביר על ידי משחקים, על ידי תוכנות חדשות, ושהתוכנה עצמה, בצורה נסתרת כביכול, תמשוך אותם לצורת קשר חדשה, שמחייבת את האדם להיות יותר ויותר איכותי כלפי הקשר האינטגראלי.

הוא יכול להישאר אדם מאוד פשוט, הוא לא צריך להיות מומחה במשהו, אלא לפתח לו הכרחיות להתקשרות הדדית נכונה ויפה, רק לזה. ולזה כל אדם בעצם מוכן. זה לא תלוי ברמת המשכל שלו, או ברמת ההשכלה שלו. אנחנו מעלים את בני האדם למודעות שהקשר היפה והנכון ממלא אותו, וזאת אפשר לעשות על ידי כל מיני תוכנות חדשות שאנחנו מכניסים לתוך הרשת, שיחייבו את האדם לראות, שאם אתה מתקשר נכון, אתה מקבל חיזוק, אתה מקבל מילוי, אתה מיד מקבל תגובה יפה וטובה וזה הכל תלוי איך אנחנו מייצבים את הרשת.

הרשת פועלת לפי חוקים מסוימים. הרשת עצמה צריכה לקבל צביון פסיכולוגי, וצריכה להיות שם חוץ מהתוכנה הרגילה של ההתקשרות, תוכנת אקספרט סיסטם ((expert system. קיימות כבר תוכנות כאלה, שמפענחות כל אדם ואדם, לומדות אותו, ואז בצורה מסוימת מתייחסות אליו. ובזה האקספרט סיסטם כבר מתחיל לחנך את האדם לצורה החדשה של התקשרות, כמו שאנחנו מאלפים את החיות. אתה תקבל סוכרייה אם תשתתף נכון, ואם תשתתף לא נכון, תרגיש שיש פה משהו לא נעים ואתה נכנס לצורות לא נעימות. וממש כך אנחנו מתחילים לחנך את בני האדם על ידי השימוש ברשת, לצורות קשר נכונות, הדדיות, יפות, אינטגראליות, כמו שאינטרנט ביסודו צריך להיות, בהתאמה להטבע.

אני מדבר על זה שאנחנו כארגון שיודע איך ללמד בצורה הדרגתית את בני האדם, לצורת קשר נכונה, צריכים לעבוד עם פסיכולוגים ועם בעלי הרשת, זאת אומרת, אנשי התוכנה, ואנחנו כאן מעצבים תוכנות חינוך. לא על ידי קורסים, ולא על ידי הסברים ארוכים, ואפילו לא על ידי קליפים קצרים, שגם אותם לא כל כך אוהבים לראות, כי זה הסבר, והסבר זה, אם תעשה כך וכך, אחר כך אתה תהנה, ואני לא רוצה ללמוד, אני רוצה להסתכל וליהנות, וזה צריך להיכנס בדיוק כנגד הרצון שלי.

אנשים אוהבים לראות אוכל טעים שאולי ממלא אותם, לראות סקס שמיד ממלא, כל מיני דברים חזותיים יפים, נופים וכדומה. להיכנס למצב שאני כאילו מלך או משהו גדול, כי אז אני נמצא בהרפתקה ואני נהנה מזה. זאת אומרת, לא ללמוד, אלא להיות מיד במצב טוב, להיות מיד במילוי. תן לי התקשרות למקור המילוי, התקשרות בצינור פשוט, ישר, בלי כל התנאים באמצע.

ובצורה כזאת אנחנו צריכים לפתח תוכנות, שבהן אם האדם טיפה ישנה את עצמו, הוא ירגיש מילוי, וכשעוד קצת ישנה את עצמו להתנהג בצורה יותר יפה לאחרים, מין קליק קטן ושוב יקבל מילוי. וכך אנחנו מלמדים את האנשים איך להיות יותר ידידותיים. זאת אומרת, שהם בעצמם הופכים להיות לחלקי המערכת האינטרנטית, האינטר-קשר ביניהם. וזו ודאי חובת הרשת עצמה לחנך את האדם. בכך הרשת בכל פעם מעלה את עצמה בצורה איכותית, ובכל פעם מעלה את בני האדם להשתמש בה ולהיות יותר קשורים אליה.

היא מביאה לרשת האינטרנט עוד מיליארדי אנשים, שכולם כולם ניזונים ממנה, וכולם מתחילים לקבל את החינוך החדש הטבעי הזה. זה כמו שאנחנו לומדים כשאנחנו קטנים, לא מלמדים אותנו אם תעשה בצורה כזו וכזו, יהיה זה וזה. אלא תעשה ותקבל, תעשה ותקבל. צריכה להיות איזו פעולה של מאמץ קטן וסוכרייה, מאמץ קטן וסוכרייה, כמו שנוהגים עם החיות, כמו שאנחנו בחיים.

אז כשאני נואם לפני הקהל הנכבד של מנהלי הרשת, אני מציע להם להתחיל לשנות את מהות הרשת, שתהיה לא רגילה כמו היום, שרק נותנים לך צינור, תתחבר ותעשה מה שבא לך. אמנם גם עכשיו יש שם כל מיני בדיקות, אבל זה כדי ללמוד את האדם ולמכור לו משהו. ואנחנו מתקדמים לעולם שאין בו כבר מכירה, גם בגלל המשבר, ובעיקר בגלל הרצון שבתוך האדם, שהוא כבר שבע ולא רוצה, ומרגיש שאפילו אם אין לו, הוא לא יודע אם זה ימלא אותו, וחוץ מזה אין לו איפה להרוויח ולקנות את מה שמציעים.

אז אנחנו צריכים עכשיו להוסיף לרשת שלנו מצד אחד אקספרט סיסטם, זיהוי ולימוד של כל אדם ואדם שנכנס לרשת. ויש לי תיק על כל אחד ואחד, מי הוא, מה הוא, מה הוא רוצה ולמה הוא נמשך,  ואז כבר בתוך התכונות הפנימיות של המערכת, אני מזהה באילו צורות אני רוצה ללוות אותו כדי להעלות אותו לדרגת הקשר הנכונה, היפה, ההדדית. תוכנות כאלו אנחנו צריכים להטמיע בתוך הרשת.

   הרשת חייבת להיות סלקטיבית, בררנית. היא מחנכת, אבל חינוך טבעי, פשוט, וכל פעם לאחר מאמץ קטן יש סוכריה, עוד מאמץ קטן וסוכריה. שזה כמו בחיות, וגם הגוף שלנו בדרגת החי, יקבל וייהנה, וירגיש שבזה שהוא מגיע לעוד מילוי, לעוד מאמץ ולעוד מילוי. ואת המאמץ הזה מרגישים לא כמאמץ שאני משלם משלי, אלא המאמץ הזה הוא ההכנה שלי ליהנות.

ואם לא יהיה לי מאמץ, לא יהיה לי חיסרון שאני אהנה, והרגשת החיסרון הכרחית כדי להרגיש את החיים, את התענוג. זאת אומרת, בזה שאני מחייב את האדם לעשות פעולה על עצמו, יש בזה חלק מהמילוי. ולכן הוא לא מתרגז עליי שאני מוציא ממנו משהו. אני בונה לו כלי ואחר כך מילוי.    

צריכים להוריד את הדברים מהרמה של העיקרון לרמת הביצוע, אבל זה בעצם הרעיון.

ניצה: אתה פותח הרבה שאלות. למשל אחד הדברים החדשניים, שבפיתוח שלהם משקיעים הרבה מאוד, זה התכנות של התלת מימד. האם תהיה תכנה שתעזור לנו במשהו בתהליך הזה?

מפתחים את כל התוכנות האלה מחוסר ברירה, כדי לבלבל את האדם, למלא אותו בכל מיני ציורים ברמה שלנו הגשמית, ואני מדבר דווקא על העלייה להרגשה הפנימית. כשהאדם נהנה, ולא מזה שהוא רואה את כל התמונות האלה, שבהן קופצים תמונות וגופים והוא מנהל אותם, או נמצא במאבק זה עם זה, כל אלה דברים מאוד פרימיטיביים ואני חושב שהם לא יחזיקו מעמד הרבה זמן. וגם מזה האדם לא מתמלא, אלא באין ברירה הוא נמצא בזה.

אני חושב שהקשר צריך להתפתח לכיוון הפנימי, דווקא עם פחות ציורים ופחות אמצעים ויזואליים, אם כי אפשר להגיד שאלה אמצעים, אבל בסופו של דבר זה להרגשה הפנימית. וההרגשה הפנימית באה דווקא על ידי אמצעים פחות ציוריים. הציור צריך להיות בפנים, בתוכי ולא חיצוני. הוא יהיה מתוך הקשר בין בני האדם, מאדם לאדם, ולא איזו תמונה שקופצת וממלאת אותי, כשאני משחק עם תוכנה, ובעצם עם ברזל, עם מחשב, ובזה ממלא את עצמי. לא, כי הרצון הגדל לא יכול ליהנות מזה. הוא גם לא יכול ליהנות מבני אדם, הוא יכול ליהנות רק ממה שאנחנו מקבלים בקשר בינינו. לא בך ולא בי, אלא בינינו כשאנחנו מייצבים שם את המקור לתענוג.

ניצה: כשמסתכלים על הרשת היא נראית כמו מערכת כבישים שיש באמצע צמתים.

יש צמתים מאוד מרכזיות, מקומות שבהם אנחנו רואים שיש בעלי תפקידים בתוך הרשת. האם אפשר להרחיב קצת?

בעלי התפקידים האלה, הם אותם מומחים שלנו, שבודקים, מודדים, לומדים, ואחר כך יחד בינינו דנים איך בכל פעם אנחנו מפתחים את הרשת. כי הרשת הזאת הופכת להיות מין מערכת חינוכית, שבה אנחנו מעלים את האנושות לדרגת הרשת הפנימית. ולכן בתוך הרשת הזאת אנחנו צריכים המון אנשים שיעבדו. אני בטוח שכל האנשים שיוצאים היום משוק העבודה, זה יהיה להם שוק העבודה החדש. זו תהיה ההתעסקות של בני אדם, בלייצב את הנוכחות החיובית שלהם בתוך הרשת הזאת, כי מזה אנחנו נתמלא. אנחנו נמלא את עצמנו בכל מיני צורות הכרחיות לגופים שלנו, אוכל, מין, משפחה, וכל היתר זה מילוי מתוך הרשת.

גם היום יש הרבה אנשים שחיים כך סתם ממשהו, אבל בעיקר נמצאים כל הזמן בתוך המערכות האלו. זו הצורה העתידה, אבל זו לא צורה עתידה לשבת בתוך הרשת וכל הזמן לעשות קליקים, וסתם לעסוק בשטויות, אלא לקבל משם את המילוי הנכון של הקשר בין בני אדם, המוח הכללי, הרצון הכללי, המילוי הכללי, שנמצא תמיד בגובה יותר ממני. ואז אני כמתקשר לפטמה, מוצץ משם את החיים שלי, ממש כמו מאימא גדולה, מהטבע.

לכן המון אנשים יצטרכו לעבוד בזה בהשתתפות הדדית, בעיקר האנשים שעברו את הלימוד הנכון שלנו בקורסים, יהיו מאוגדים באיגוד מיוחד, והם שידאגו כל הזמן להעלאה הדרגתית של כל אדם ואדם שמשתמש ברשת, ולכניסה של יותר ויותר מסות אנשים לתוך המערכת להתקשרות הנכונה.

ומה אנחנו כבעלי הרשת מוכרים? הרגשת החיים המלאים שמתייצבים ונבראים. החיים האלו נולדים מהתקשרות בינינו בלבד, באמצע שבינינו. זה משהו שלא שייך לאף אחד, אלא נוצרת ברשת איזו מהות הקיימת בתוכה, שהיא כמו הכוח הסומרי החיבורי, הכללי, של המאמץ הטוב של כולם להיות בהתקשרות ההדדית, הטבע. 

ניצה: יש פה מצד אחד גורם שמפתח את המערכת, ומצד שני המערכת מפתחת את המשתמשים. זו מין פעולה הדדית.

זה גוף האקספרט, הגוף המחנך. אלה אנשים שמבינים מה הם צריכים לעשות עם הקהל. וודאי שזה חייב להיות. אחר כך הם בונים מערכת תכנות לכל אחד ואחד, כדי לחנך את עצמו בצורה הדרגתית, קלה, נוחה ונעימה על ידי משחקים קטנים. אתה עושה, אתה מקבל, אתה עושה, אתה נהנה, וכך כל אחד ואחד.

וודאי שהמערכת הזאת היא הדדית, עם פידבק ללמוד כל אחד ואחד, ובהתאם לזה האדם מתחיל מתוך המערכת לקבל תגובה חדשה למערכת. המערכת מזהה אותו מיד וכבר מגישה לו את צורת ההתקשרות החדשה. זאת אומרת, הוא נמצא עם המערכת בהדדיות, לכן זה נקרא אקספרט סיסטם. המערכת מתקשרת אליו בצורה כזו, שכל הזמן היא דואגת לאדם, כמו אימא לילד קטן, איך לחנך אותו, איך להעלות אותו, שיראה את החיים בצורה מלאה יותר, וכן הלאה.

אני לא רואה את זה אחרת, לא דיברתי על זה אף פעם, כי נראה היה לי שבינתיים, עם האנשים שנמצאים לרשותי, זה עוד לא כל כך אפשרי לבצע. אבל זו בעצם צורת ההתפתחות הנכונה. זאת אומרת, עכשיו אנחנו יכולים להבין עד כמה שמחלקת האינטרנט העולמית צריכה להיות ממש המובילה את הכל, בולעת בתוכה את הכל.

אורן: עד כה הבנתי שהמערכת צריכה לקדם אותנו כבני אדם וצריכה לפתח בנו יכולת של התקשרות איכותית יותר לזולת, או בכלל אל הכלל. והגדרת תהליך, שבו המערכת מציבה בפַני, מאמץ קטן וסוכריה בצדו, מאמץ קטן וסוכריה בצדו. אילו מאמצים היא צריכה להציב בפַני כדי להציג את היעד, לקדם אותי לצורה של התקשרות משובחת יותר, איכותית יותר, טובה יותר, חיובית יותר, לאחרים ולרשת בכלל. מאוד התחברתי לדימוי שנתת, שאדם שיכנס לרשת שתפעל בצורה כזאת, זה יהיה כמו הפטמה של הטבע, כמו מקור החיים, שממנה הוא יונק את חיותו, את האושר שלו.

   בתוך התמונה הזאת יש את לב הדברים, שהדינמיקה שם צריכה לפעול במאמץ כלשהו סוכריה, פידבק, מאמץ כלשהו ופידבק. אתה יכול לפתוח את זה קצת יותר? לבחור כל אינטראקציה שאתה מכיר היום, של משתמש כלפי רשת האינטרנט, ואיך היא הייתה נראית מחר אם הוא כבר היה פוגש רשת מושכלת שעובדת לפי המתודה שפרסת עכשיו.  

אני חושב שכל רשת האינטרנט צריכה לעבור לצורה כזאת ולא להשאיר את האנשים בצורה בהמית כמו שהיום, שהיא מפתחת כל מיני אפשרויות רעות באדם.

אורן: נאמר שאני בלוגר וכל יום אני כותב בבלוג. הרשת של מחר שתהיה כבר מושכלת ומתקדמת יותר, ותעבוד לפי העקרונות האלה, איזו אינטראקציה הרשת תציע לי כבלוגר, על הדרישה שלך, שהרשת תדרוש ממני לא סתם כניסה, אלא אני אתקל באיזה מאמץ קטן ובסוכריה?

אפשר להגיד שלפי מספר האנשים שמתקשרים  לבלוג שלך.

אורן: אני נכנס לרשת הכל בסדר והלאה.

לא חשוב באיזה נושא אתה נכנס, הנושא הזה חייב להיות לטובת הרשת הכללית. לא להזיק לאף אחד, לא להזיק לאף גוף, להתייחס לכולם בידידות, למעלה מהאופי שלך, לטובת האופי הכללי של הרשת. כך עובד האקספרט סיסטם. יש בפנים, בתוך המערכת הזאת, מין תוכנה שבה ברור מה זה נקרא "טוב" לרשת הכללית, למערכת הכללית. וכלפי הטוב של הרשת הזאת, התוכנה הזאת, אתה בינתיים מדורג נניח ברמה מספר חמש. זאת אומרת שדורשים ממך להתייחס למערכת לא פחות מדרגה חמש.

אם אתה מתייחס בצורה עוד יותר יפה, עוד יותר טובה, אם אתה רוצה לעלות להתקשרות כלפי המערכת בצורה יותר ידידותית לכולם, לעזרה, לחיבור, לרוחב החיבור, המערכת מתייחסת אליך בצורה ידידותית והיא מאפשרת לך ועוזרת לך. היא מביאה אותך לאנשים שפועלים בהתאם אליך, שיש להם אותם אינטרסים שיש לך, באותו סגנון, באותה שפה נניח. כאן צריך להיות כבר תרגום חופשי מכל השפות לכל השפות. ואז אתה מתחיל להרגיש אותם המילויים שהאנשים האלה יחד מייצבים באותה התוכנה הכללית.

אורן: לא הבנתי.

בהתקשרות ביניכם יש מין מהות חיים. כמו בסדנאות שאנחנו עושים, כשאנחנו מייצבים מין חום פנימי המשותף בינינו. את החום הפנימי המשותף הזה אתה יכול לקבל, אם בצורה נמוכה, אז אתה מזהה את זה, כי אתה גם כן אקספרט סיסטם, גם בך יש מערכת השוואתית למה שקיבלת פעם ומה שאתה מקבל היום. כאילו ירדת בדרגה. אתה שומע, רואה ומרגיש לא כמו שקודם, אלא אפילו פחות מקודם, זה סימן שאתה צריך לעלות ביחס שלך כלפי המערכת. במילים אחרות, להכניע את עצמך כלפי המערכת כמו כלפי הקבוצה, לקבל אותם כגדולים. לדאוג להם יותר, לתרום יותר מעצמך, ואז בצורה כזאת אתה מקבל מהם את מה שיש ביניהם. וביניהם יש הרגשת מהות החיים. אתה מקבל את הרגשת השיתוף הזו וזה ממלא אותך. זה כמו בסדנה, כך בסופו של דבר זה עובד. החוקיות היא אותה חוקיות.

ואז המערכת מזהה אותך. אתה בעצם כל הזמן משחק בסדנה עם המערכת, שבה כל רמה ורמה נמצאת כמו הקבוצה כלפיך, אבל זה כבר לא כמו קבוצה, זה כבר בתוך המערכת, ואז היא מחנכת אותך כל פעם לעלות, להשתתף, כאילו לא בין האנשים האלה, אלא בדרגה יותר גבוהה, בין אלה, ואולי אפילו בין אלה. ואז אתה תופס את מהות החיים, הרגשת החום.

ואני לא מדבר על הרצון שלך לברוח לעולמות כלשהם, אלא הרגשת החום, הרגשת החיבור, הרגשת ההשתתפות, הקשר בין בני האדם, שמרגישים האנשים הרגילים שמשתתפים ב"שולחנות העגולים" כמו שאנחנו קוראים לזה, ואצלנו הן נקראות "סדנאות".

היום מגלים את זה בכל מקום שעושים התקשרות כזאת. המוח המשותף הזה, הרגש המשותף, המחשבה המשותפת, עד כמה זה ממלא אותנו, מפני שהיום אנחנו כאלה מצד הטבע. זאת אומרת, אני מאחור מקבל מהטבע חיסרון שהוא יותר ויותר גלובלי, הוא יותר ויותר אינטגרלי, הוא יותר ויותר רוצה להיות ניזון מכללות הקשר בין בני אדם. ועכשיו מלמדים אותי איך להתקשר לכללות הזאת ולקבל את ההזנה.

אורן: אני הוא אותו הבלוגר?

בלוגר או משתמש רגיל שמתקשר למערכת.

אורן: אני משתמש רגיל והבנתי שהפעולה הראשונה שהמערכת קולטת אותי היא, "שלום אורן, ברוך הבא. אנחנו כבר יודעים שרמתך היא חמש".

המערכת לא אומרת את זה.

אורן: היא לא אומרת, אבל היא קלטה את זה.

לא, אתה לא יודע בכלל מה שקורה שם.

אורן: נסתכל רגע מהצד שלי, כדי שתהיה לי תמונה לאחוז בה. אני משתמש רגיל ונכנסתי לרשת.

נניח נכנסתי לקרוא חדשות, או נכנסתי לפייסבוק שלי, לעשות איזו פעולה שאני עושה היום.

אני מנסה לתפוס מההסבר שלך איזה אינטרנט מחכה לי מחר, איזו רשת תקבל אותי מחר, מה חדש היא תעשה איתי שהיא לא עושה איתי היום. את העיקרון הבנתי, ואני מנסה לפרוט אותו לתמונה כדי שאוכל לאחוז בו. אמרת מאמץ, סוכרייה, מאמץ, סוכרייה.  ואני עוד לא אוחז בדיוק איזה מאמץ היא תציב בפניי. הבנתי שהיא תכניס אותי לשיתוף עם משתמשים אחרים שהם ברמתי, אבל חוץ מזה לא כל כך הבנתי. היא תיצור אינטראקציות בין משתמשים מאותה רמה, והלאה, מה קורה שלא קרה אתמול?

מה תעשה איתי המערכת החכמה לאחר שנכנסתי?

בשביל מה נכנסת?

אורן: נכנסתי לפייסבוק שלי או לקרוא חדשות, משהו לעשות.

זאת אומרת, שאתה רוצה לקבל ממנה משהו. ומהמשהו הזה אתה רוצה להתמלא.

אורן: נכון.

בידע, בהרגשה, בכל מה שיש לך. אתה מרגיש עכשיו שאתה לא מתמלא. מראים לך נניח חדשות בצורה רגילה ושטחית. החדשות שאתה בדרך כלל צורך, הן כאלה אפורות, מספרים שקרה כך וכך וזהו, ואתה רוצה לדעת יותר. אתה יכול לדעת יותר אם אתה מתקשר בצורה ידידותית דרך פילטר מסוים, ואז המערכת הזאת פותחת לך כבר אנליטיקה, את האקספרט סיסטם הזה ברמה כזו, שאתה מבין למה זה קורה ומאיפה זה קורה. מתוך חוסר הקשר או הקשר בין בני האדם, מתוך חוסר הקשר בין בני האדם לטבע, לדומם, לצומח ולחי. היא מלמדת אותך לא בצורה שטחית כמו שאתה יכול לקרוא, לראות ולהרגיש, אלא מאיפה זה נובע. ובמידה שאתה מתחיל להבין מה שהיא מסבירה לך, ואתה מגיב על זה בצורה כלשהי, אז היא מעלה אותך לרמה עוד יותר חדשה של התקשרות, של הסברה, של הבנה והתפעלות.

בסך הכל הרצון שלך היום מכוּון ליהנות מכללות המערכת, אחרת בשביל מה אתה נכנס לתוך הרשת. את המילוי מכללות המערכת, אתה מקבל בכל פעם יותר ויותר איכותי. אתה לא יכול ליהנות סתם מזה שאתה קשור למיליון בני אדם, אלא העיקר זה הרגשת הקשר, עוצמת הקשר, איכות הקשר. ודאי שמצד אחד זה בכמות ובאיכות, יש כאן הדרת המלך, "ברב עם הדרת המלך"^[1]. ומצד שני, האיכות יכולה להיות יותר חשובה כאן מהכמות. זאת אומרת, הרשת גדלה לגובה וגם צריכה להתפשט ברוחב. יש פה הרבה דברים, הרבה נתונים. את זה אפשר לפתח לאט לאט עם אנשי מקצוע.

ניצה: נעשה השוואה. נניח שאורן נכנס למחשב והוא בדרגה חמש. וגם אני אכנס לאותו אתר ואני בדרגה שתיים. מה נקבל אחרת?

 זאת השאלה.

ניצה: כרגע יש אתר אחד.

 נניח שיש אתר אחד.

ניצה: באותו אתר אורן רוצה לראות חדשות וגם אני רוצה לראות חדשות, והאתר מזהה את שנינו.

המערכת קשורה למשתמש. היא חייבת לעבוד מול המשתמש. ולפי הכניסה למערכת היא מיד מזהה אותו לפי ה- ID שנמצא שם, או שלא נמצא שם.

ניצה: נניח שהמערכת זיהתה שאנחנו שונים. אורן ברמה חמש ואני ברמה שתיים. מה היא תראה לו ולי שונה?

קודם כל היא מראה לך ולאורן צורות שונות, בהתאם למה שאתם בדרך כלל מעוניינים.

אורן: זה ברור. אבל מה הלאה, מה היא לא תקבל בדרגה שתיים שאני אקבל בחמש? באותו תחום עניין, נניח בחדשות?

לפי עומק הדברים, בהתאם לזה המילוי. כמו שאתה יושב בסדנה עם ילדים קטנים שמדברים בצורה מאוד פשוטה, עד כמה שאתה מזדהה איתם ונהנה כשאתה נמצא בדרגת חמש, ואפילו אם תעלה לדרגת שש, כמה שהם ייקחו אותך לעומק, לגובה של התפעלות משותפת רגשית.

הרגשת הסדנה, זה מה שאדם צריך להרגיש בכניסה למערכת האינטרנט. לזה הוא מצפה בתת ההכרה לקבל, הרגשת החיים, המילוי. אבל הוא יוצא משם אחרי שטעם משהו, בלבל את עצמו, מילא את המוח, אבל לא את הלב.

אורן: הזמן שלנו לדיון מסתיים. נמשיך ודאי בדיונים הבאים, ובכל זאת, אם תוכל לעשות סיכום במשפט או שניים. התחלנו פה דיון בנושא "הדור הבא של הרשת החברתית", איך אתה רואה אותו?

כמו שהזמנתם את השיחה, איך אני פונה לבעלי הרשת.

אורן: ובשני משפטים, מה אתה מציע כדור הבא של הרשת החברתית על פי תפיסת העולם שלך?

היא חייבת לעבוד לפי החסרונות של האדם שמתגלים בכל אחד בימינו, שזה החיסרון לקשר האינטגרלי. והמערכת צריכה לענות על החסרונות האלה ולהשתדל למלא אותם בהתאם לכל אדם באשר הוא, וגם לפתח אותו לקשר עוד יותר גבוה. על ידי זה כולם ירגישו שבמערכת הזאת יש להם מילוי, שהיא החנות הכללית הנכונה והטובה. כל היתר שאני מקבל זה לבהמה שלי, ואת כל החיים אני מקבל רק מהאינטרנט שלי, ולכן לשם מגיעים כולם. כל השבעה מיליארד חייבים להתקשר ולהימצא ברשת. ודרך ההשתתפות ובעזרת הרשת, למצוא בכל פעם יותר ויותר מילוי איכותי.

אורן: תודה רבה רבה לך, הרב לייטמן. תודה ניצה מזוז. עד הפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב ולהתראות. תודה שהייתם איתנו.

[1] "ברב עם הדרת מלך" (משלי י"ד, כ"ח)

לחצו כאן להורדה