חיים חדשים - תוכנית 245 - אהבה כדרך לאושר

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: נלמד היום איך להיות מאושרים יותר, לא ברמה הרעיונית, הפילוסופית, המופשטת, אלא ברמה הכי פרקטית, הכי מעשית. איך אפשר לקחת את החיים שלנו, למקום גבוה יותר, משמח יותר, מאושר יותר. ננסה היום לארוז את כל הדברים שדיברנו עליהם בשיחות קודמות לגבי אושר, לתוך מבנה מסודר של קורס אושר אינטגרלי.

טל: כולנו הגענו היום למעשה לקורס, שבו ניישם ונוכל ללמוד באופן פרקטי את כל מה שאספנו לאורך הסדרה המרתקת הזאת. אנחנו רוצים שהקורס הזה שנעבור יכלול כל מיני היבטים בחיים שלנו, ילמד אותנו איך להיות מאושרים בכל הרבדים של החיים שלנו.

וביחד איתי ועם אורן נמצאים עוד שישה אנשים שיושבים איתנו היום בקורס. אחת מהן היא נערה צעירה שעכשיו השתחררה מהצבא, כל החיים לפניה, והיא רוצה לדעת איך לתכנן את החיים בצורה הנכונה בשביל להיות מאושרת. יש איתנו אישה של איש עסקים מצליח, יש לה הכל, יש לה כסף, יש לה בית, אבל היא לא מאושרת והיא רוצה לדעת איך לעשות את זה. יש איתנו אדם שהוא חולה במחלה כרונית שמקשה על חייו, והוא רוצה לדעת איך להיות מאושר למרות זאת. יש איתנו אישה שבעלה נפטר לא מזמן, היא מאוד בודדה ומלאת כאב על אובדן בן הזוג שלה, והיא הגיעה בשביל להיות איתנו ביחד ולראות האם היא תוכל למצוא שוב את האושר. ויש איתנו גם אדם ממוצע שעובד בשירות לקוחות, יש לו עבודה סבירה, יש לו יחסים טובים עם המשפחה, אבל הוא עדיין לא מסופק מהחיים. ולבסוף נמצא איתנו קשיש שמרגיש שעבר את רוב שנות חייו, הוא הרגיש שהוא פספס את ההזדמנות להיות מאושר, אבל הוא רוצה לממש אותה עכשיו בזמן שנותר לו.

כולנו כאן ביחד, כל אחד מגיע ממקום אחר, עם ציפיות אחרות, עם מטרות אחרות, אבל דבר אחד משותף לכולנו, כולנו רוצים להיות מאושרים. ניסינו כבר הרבה מאוד דברים, הרבה מאוד דברים שלא הצליחו, אנחנו לא מיואשים מהחיים אבל אנחנו מרגישים שחסר לנו משהו. הגענו אלייך היום לקורס, ואנחנו קודם כל רוצים לדעת מה נעבור בקורס הזה, איזה תהליך, איזה שינוי נעבור שיעזור לנו להיות סוף סוף מאושרים באמת.

אנחנו צריכים ללמוד מהדברים הפשוטים בחיים. מתי אדם מאושר? על איזה אדם אתם יכולים להצביע שהוא מאושר?

טל: ילדים.

נכון. התינוק שמרגיש את עצמו בידיים של אימא, שהיא מספקת לו את מה שהוא צריך, מחממת אותו בלב שלה, ומחזיקה אותו קרוב אליה, הוא מאושר. אדם מטבעו מרגיש אושר מתי שהוא מרגיש את האהבה, וזה מצד הטבע הפשוט כמו התינוקות. גם ברגעים הקשים, שאנחנו מסיימים את החיים, נמצאים במחלות קשות באמצע החיים, ברגע שקורה לנו חלילה משהו, אז אם מישהו מראה לנו אהבה, השתתפות רגשית לפחות, אנחנו מרגישים מזה הקלה גדולה עד אושר. למה אנחנו משתוקקים שאנחנו מחפשים בן זוג? לאושר בחיים הרגילים, זאת אומרת לאהבה.

לא מן הסתם התורה אומרת לנו אותו דבר, "ואהבת". מה שהבורא ממליץ לנבראים זה להגיע לאהבה. ובעצם כסיכום לכל מה שאדם יעבור בחיים האלו, הוא צריך להגיע לאהבה, "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו לומדים שהכוח העליון הוא טוב ומטיב, אין לו שום חסרונות או תסכולים שהוא צריך למלא אותם על ידנו, אלא כולו רק להשפיע טוב. לכן הוא ממליץ לנו, "אתם רוצים להרגיש טוב? אני רוצה להשפיע עליכם טוב, אז בבקשה, תתחילו להתקרב לאהבה, לאהבה ביניכם ולאהבה בינינו, כלומר ביניכם אלי, ואז תרגישו טוב". זאת אומרת, להרגיש מאושרים זה נקרא להרגיש אהובים ואוהבים.

וודאי שאנחנו לא בנויים לזה בדיוק, אנחנו נמצאים בטבע אגואיסטי במיוחד שכך בוער בנו, וזה כדי שבהבנה, בהכרה, ובדרך מסוימת ועקבית נגיע למה שנקרא "אהבה", וגם נברר מה זה נקרא "אהבה", כי אנחנו לא יודעים. אני כבר לא תינוק שטוב לי כך על הידיים של אימא, אלא כדי לברר מה אני יכול לתת לאחרים, מה אחרים יכולים לתת לי, אנחנו נמצאים כאן דווקא בצורה הפוכה, בקשר ההפוך, אנטי אהבה, שכל אחד ואחד נמצא בדרישה לשני, בשנאה לשני, בדחייה, בזלזול.

אנחנו צריכים להבין, שכל הדברים האלה, הם כולם בוערים בינינו ופועלים בינינו, כדי שדווקא מתוכם, בלטפל בהם, נראה את כל האופנים של אותו היחס שנקרא אהבה, ונבנה יחס כזה של אהבה בינינו, מהדברים האלה. כי זה בולט מאוד עד כמה אני שונא, מה אני לא אוהב, מה זה לא לפי רוחי, עד כמה אני רוצה להוריד אותם, וכמה אני רוצה לדחות אותם. בשנאה, בדחייה, באגו שלנו, יש לנו הרבה מאוד טעמים, מה שאין באהבה. הכי בולט זה במוזיקה, בתיאטרון, בדרמה, במשהו רציני, איפה שבוערים הכוחות הפנימיים יש לי הרבה מה להגיד. ואילו קומדיה זה משהו מצחיק, משהו מאוד קל, משהו שאתה מסתכל, צוחק קצת והולך, זה לא לאנשים רציניים כביכול.

לאהבה אין תשתית, אין בסיס בעולם שלנו. היא נראית לנו כאהבה של אימא לילד, בין בחור ובחורה שאחר כך זה עובר. וזה לא אהבה, כי אם לא הייתה נטייה מינית אז לא היה קשר רגשי, כי קשר רגשי מתבסס על זה, וזו לא אהבה. אהבה זה משהו שאנחנו צריכים לפתח על פני שנאה, דחייה, תאווה, כבוד, שליטה, על פני כל התכונות והנטיות השליליות שלנו כביכול, אם נסתכל עליהם כבלוקים שמהם אנחנו בונים בצורה חדשה יחס, בית של האהבה.

לא מן הסתם האנושות בסוף ההתפתחות המודרנית, מגלה שהיא רוצה להיות מאושרת, ששום דבר בעצם לא נותן לאדם לחְיות. אנחנו צריכים בוודאי לספק את עצמנו בצורה גשמית, אבל לפי המחקרים, הדור הצעיר כבר אומר "לא צריכים לטפס על ההרים, לעוף לחלל, לקפוץ לעומקי הים, אנחנו לא רוצים להיות מנהלים, אנחנו רוצים להיות מאושרים. תבטיח לנו מזון, דברים ההכרחיים לגוף, והעיקר זה האושר, יותר מזה אנחנו לא צריכים". וגם אנחנו, שאנחנו מדברים עם הילדים שלנו, אנחנו אומרים "אתה לא צריך להיות משהו גדול, תהייה מאושר".

אנחנו מבינים שאושר זה בכל זאת אהבה, הרגשת האהבה, שאוהבים אותי וגם אני אוהב, אהבה הדדית ביני לבין כולם. כי אם יש באיזה מקום שנאה זה כבר מקלקל, אני צריך להסתיר את זה, לשכוח מזה, להתרחק מזה. אלא אם אנחנו מדברים על האושר ממש במאה אחוז, אז זו אהבה חלוטה, ללא גבול, ללא הגבלה, ואין כאן בפנים אהבה שתלויה בדבר. מה זאת אומרת תלויה בדבר? במה שנותנים לי ובמה שאני נותן, זו לא אהבה שבנויה על מין, על איזה אינטרס אחר, על איזו קרבה כזאת או אחרת, אלא זו פשוט אהבה שאני אוהב מפני שהוא אוהב אותי. אין כאן אפילו הסבר. למצב כזה אנחנו מבפנים, בתת ההכרה, משתוקקים להגיע.

כמו אימא לתינוק. הוא אוהב אותה כי הוא חיה קטנה והוא תלוי בה, והיא בעצם אוהבת אותו כך כי הוא שלה ובא מתוך גופה, אבל בכל זאת יש כאן אהבה טבעית. אצלנו, כשאנחנו מפתחים אהבה היא לא טבעית, היא אנטי טבעית, היא על פני כל הדחיות והשנאות וכולי. אבל אנחנו רוצים להגיע לאותו מצב, שזה יהיה ממש טבעי, שהוא שלי ואני שלו, וכך אני יכול להגיד לכל אחד ואחד. ואני מדבר על בן אדם לא על אישה, גבר, זקן, צעיר, צהוב, שחור, לבן, זה לא חשוב. כך זה בעצם צריך להיות. ותחילת הדרישה של האושר שמתעוררת עכשיו במין האנושי, היא סימן מאוד מאוד מיוחד, שהגענו כבר לחובת המימוש של האהבה בינינו. מתחיל שלב התיקון של המין האנושי, משנאה לאהבה.

אם נשים לב נראה, שכל התורה מדברת על "ואהבת לרעך כמוך", "כל ישראל חברים", שכולם צריכים להיות מאוחדים, "כאחים אתם" וכולי, פסוקים לא חסר. גם התורה שהיא בעצם שיטת תיקון האדם, וצריכה להביא את האדם לאיזו פסגה מיוחדת, כולה מטפלת ב"ואהבת לרעך כמוך כלל של כל התורה". זאת אומרת זה סוף הדרך של התפתחות האדם על ידי התורה. גם כתוב "בראתי יצר רע", שהוא בוער בינינו כאגו שלנו, "בראתי תורה תבלין, כי מאור שבה מחזירו למוטב", שיש בעיסוק בתורה כוח מיוחד. מה הוא עושה? הוא מעביר את האדם מהרגשת השנאה, מיחס של שנאה, לאהבה. זאת אומרת מביא אותו לאושר.

אם כך מסתכלים על כל הדברים שלנו, אז ברור לנו שמטרתנו אהבה. ואם כן, אז אנחנו צריכים ללמוד מהו האדם, מה הטבע שלו לפרטי פרטים, מה הם קנאה, תאווה, כבוד, שליטה, שנאה, ועוד דברים שלילים כאלה. מאיפה מגיעים לאדם פחדים, חרדות, תסכולים, ייאושים, מאיפה מגיעות לו כל מיני מחלות, גם מחלות גוף וגם מחלות נפש, ובכלל מאיפה מגיעים לאדם כל מיני שיבושים שבגוף. וגם על התפתחות הרצונות האלה, התפתחות האגו שלו, איך היינו רצים אחרי האושר. עד שמצאנו קודם את המילה אושר, ואחרי אושר אהבה.

קודם חשבנו שהאושר הוא באוכל, במין, במשפחה, בכסף, בכבוד, במושכלות. ואחר כך אנחנו עולים למעלה מזה. אנחנו אומרים שכל אלה יהיו לנו, כי אנחנו בני אדם, אנחנו צריכים להרגיש את עצמנו כך אבל כצורת קיום. כי אנחנו כבר רואים שזה לא עוזר לנו, אנחנו נמצאים בייאוש, הדור הצעיר בכלל לא רוצה שום דבר. הם רוצים להרגיש מקושרים, לשבת בבית קפה, לדבר, להתפלפל, להרגיש את עצמם נוח, לא מחויבים, להרגיש את עצמם באווירה טובה, ובעצם לזה הנטייה שלהם. זאת אומרת, אנחנו מרגישים שאחרי כל ההתפתחות האגואיסטית שלנו משך אלפי שנים, האנושות מגיעה עכשיו סוף סוף להבנה מה באמת היא צריכה. היא עוד לא מבררת את זה סופית, אבל תחילת הדרך כבר נפתחת.

טל: מה בעצם אנחנו הולכים לעבור כאן בקורס? איך זה עובד? מה השיטה שבה נוכל להגיע למצב הכל כך מושלם הזה שתיארת?

נלמד איך להגיע לאהבה.

טל: איך עושים זאת?

הקורס הוא פשוט. צריך להגיע למצב של "ואהבת לרעך כמוך". אולי לא נדבר בסלוגנים כאלו, כי יתכן שהם דוחים בני אדם ומחייבים אותו, כי "ואהבת!", זה כאילו מעין פקודה, ציווי. אבל בעצם זה נכון, אנחנו צריכים ללמד אותם איך לאהוב את הזולת ואיך לקבל אהבה מהזולת. איך לעורר אהבה מהזולת אלי, ואיך אני יכול לאהוב את הזולת כך שהוא ירגיש את האהבה. איך אני יכול לפתוח ליבו וליבי כך, שהלבבות שלנו ממש ירגישו את החום המשותף.

טל: אני חושבת שאין כיום בשוק עוד קורס כזה המלמד איך לאהוב בצורה כזאת, וזה כבר נשמע מאוד מעניין. מה השינוי שנצטרך לעבור בקורס? זה שינוי תפיסתי, זה שינוי ערכי?

שינוי גדול מאוד. קודם כל אנחנו צריכים להבין שזה שינוי ערכי גדול מאוד, שינוי תפיסתי, שינוי מהותי, זה שינוי הפרדיגמה שלנו בכלל. ואנחנו צריכים להבין, שבקורס הזה אנחנו פותחים משהו מאוד חדש, שלא מקובל בחברה. כי הרבה קבוצות ופלגים בחברה יכולים להגיד, "אנחנו אוהבים זה את זה, אנחנו קוראים לאהבה, לאהבת הזולת", אבל חוץ מהמילים היפות האלו ברור לנו שזה לא נעשה. גם דתות מתעסקות בזה ומדברות על אהבה בכל מיני צורות, שכל אחת מהן כאילו מדברת. וודאי שהמפלגות המנהיגים שהם הפוליטיקאים מדברים על כך, וכולי.

אלא, אנחנו צריכים לברר מה המיוחד במושג האהבה שאנחנו מלמדים. ולפני הסטודנטים שלנו יש תהליך מיוחד שהם צריכים לעבור, כדי להתחיל להרגיש על מה אנחנו מדברים. הם צריכים להתחיל להסכים איתנו, וזה לא פשוט. לקבל את הדברים האלה כדברים הטובים, המצוינים מכל ההתפתחות האנושית וההכרחיים, שבלעדיהם לא נגיע לכלום. ולראות שלא רק מצד התורה ולא רק מצד החיים שלנו, של התינוקות כפי שדיברנו, אלא כל הטבע בסופו של דבר מכוון אותנו לזה בהתפתחות שלנו, ובכל האבולוציה שלנו זו הדרגה האחרונה השלימה, ולזה אנחנו צריכים להגיע.

יש כאן הסברה, זאת אומרת השכלה, וחינוך. ואנחנו צריכים ממש להתאמץ להצליח להסביר וגם לחנך את האדם, כי הוא צריך לעבור גם תהליך. אנחנו צריכים להסביר להם מה בחומר שלנו, בתכונות שלנו, התופעה הזאת שנקראת אהבה. האם זו מין התחברות של חומצות אמינו בגוף, או הורמונים, או כוחות של פלוס ומינוס שקיימים בתוכנו? מתי זה נקרא אהבה? האם כאשר אני ממלא את השני והוא ממלא אותי בצורה מכנית, שאנחנו כך מכניסים כפית זה לזה? מה כאן קורה?

אנחנו צריכים לברר, באיזה גובה של היחסים בינינו בתן וקח, ובמה בדיוק בתן וקח בקשר בינינו, אנחנו יכולים לדבר על אהבה. זאת אומרת, זו רמת יחסים מיוחדת שהיא הגבוהה ביותר, אז במה זה בדיוק מתרחש? בתוך המודעות, בתוך הגוף, בתוך היחסים החברתיים? על פני מה אנחנו יכולים לבנות את התכונה הזאת, שהיא תקשור כך בינינו ותמלא את החלל בינינו. יש כאן הרבה מאוד מהלימוד שאנחנו יכולים לתת.

בסופו של דבר אם נדבר על זה, אנחנו נדבר על גודל הרצונות שיש באדם, שאלה חמישה רצונות, שורש, א', ב', ג', ד'. ובכל רצון ורצון שאנחנו מתחילים לעבוד איתו לטובת הזולת, זאת אומרת מחוצה לי, כלפי הזולת, אנחנו יכולים להרגיש מידת אהבה מסוימת. אנחנו יכולים לקרוא לזה נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, ויכולים לקרוא לזה, דרגות אפס, אחת, שתיים, שלוש, ארבע של אהבה, של היחס לזולת.

זאת אומרת, אנחנו מודדים אהבה על פני אותה השנאה הקודמת שהייתה, עד כמה אני מעביר מדחייה למשיכה.

יש כאן עוד בעיה וזה הלימוד, איך מממשים את הדברים. כלומר איך אני עובר מיחס שלילי לאדם ליחס חיובי, לכן יש לנו קבוצה, ואנחנו רוצים קודם כל לממש בה את האהבה, שנקראת אהבת חברים, ומה צריכים לעשות כדי להגיע לאהבת חברים? אנחנו צריכים לבטל את האגו שלנו, לוותר על כל מיני דברים שאני רוצה לקבל מהם בצורה אגואיסטית, להשתמש בהם, לנצל אותם, ובמקום זה להתייחס אליהם באהבה, במילוי, בחיפוש מה חסר לכל אחד, בנתינת מתנות, כי מתנות נותנים למי שאוהבים. כלומר אנחנו כבר לא מדברים על דברים הכרחיים, אלא אני מחפש במה עוד אני יכול להביע את האהבה שלי שהיא כבר מעל לחסר לו, כי לא חסר לו כלום, ואיך אני בכל זאת יכול במשהו להנות לו. לכן אני צריך לגלות את הדדיות עמו, כמו שהוא נותן לי אני צריך לתת לו, ורק בצורה כזאת אנחנו יכולים לממש את האהבה, אחרת האהבה שלנו נעלמת כביכול, אין לה דלק והיא לא יכולה לבעור בינינו.

כשאנחנו מתחילים להתקשר זה לזה אז אנחנו מתחילים להבין שאני צריך להגיע למצב שאני נותן לשני הזדמנות להשפיע לי, והוא נותן לי הזדמנות להשפיע לו ואת השמחה שיש לי מזה. יש פה ים של דברים, מפני שמתגלה שכל מה הגענו אליו בהתפתחות עד היום, אנחנו מיישמים בדרגה האחרונה הזאת של ההתפתחות האנושית.      

כמו שאני מבין את הטבע, אז הטבע מהתקופה הזאת והלאה, שנקראת "הדור האחרון", הוא דור של אהבה, דור שמחפש אושר ומגלה שהאושר האמיתי היא אהבה חלוטה.

טל: כדי שנוכל להתחיל לממש את השלב הזה בהתפתחות שלנו, אנחנו רוצים להבין איך ייראה הקורס הזה, דיברנו על השכלה וגם על יישום. האם יהיו בו שלבים, האם נצטרך לעבור משהו בהתחלה, באמצע ובסוף?

ראשית אנחנו צריכים לבנות את הקורס לא רק בהתאם לחומר קל וחומר קשה. הבעיה היא שהאדם צריך להתרגל להבחנות הללו והוא צריך להרגיש אותם. הקורס צריך להיות מורכב מהשכלה ומחינוך במקביל. בהשכלה אנחנו צריכים ללמד את טבע האדם, התפתחות הטבע, מבנה הרצון שלנו בחמש דרגות מאפס עד חמש, איך האדם משתמש בהן, איך אפשר להשתמש בהן לטובת עצמי, או לטובת הזולת וכולי. כלומר ללמד את הפסיכולוגיה שלנו, למרות שהיא מטריאליסטית, רגילה, חומרית כביכול, אבל אנחנו נותנים מעבר לזה כי אנחנו מביאים אמצעים מאוד גדולים.

אנחנו יכולים להסביר בדיוק מהו רצון האדם שמפעיל אותנו, איך אנחנו יכולים לממש את הרצונות ואיך מממשים אותם בדרך כלל. במה אנחנו משתמשים ובמה לא, את עניין הבושה והכבוד. בדברים האלה יש לנו מצד אחד את הרצון להנות, ומצד שני הרצון להנות הזה הוא מאוד מוגבל, כי מעבר לכך שאנחנו רוצים להשתמש ברצון להנות, יש לנו כנגד זה מעצורים. לבהמה אין מעצורים, היא יכולה לעשות את הצרכים לידינו, יכולה להתנפל על בהמה אחרת ולאכול אותה, והזאב למשל לא מתבייש כשהוא רץ אחרי איילה כדי לטרוף אותה.

אבל אנחנו, גם אם אנחנו רוצים לעשות רע למישהו, אנחנו מסתתרים ועושים את זה בצורה שכביכול לא נעים לנו לנצל את הזולת וכן הלאה. אנחנו צריכים להסביר את כל הדברים האלה כדי שראשית נוכל לראות מה הוא טבע האדם הרגיל, בשלבים של א. טבע האדם. ב.ההתפתחות מהקוף עד כה, עד לדור האחרון. התפתחות החברה האנושית בהתאם להתפתחות הפרט, האדם שבה, וההתפתחות הטכנולוגית, התעשייתית, התרבותית והחינוכית. כל מה שהאדם פיתח כתוצאה מהתפתחות הרצון שבו במשך כל הציר האבולוציוני. לעת עתה אנחנו צריכים להסביר את זה ולצרף לכך סדנאות בהיכרות האדם, מי אני, מה אני, לפני שאנחנו מתחילים להשתנות כדי שזה יהיה ברור לכולם. אחרי שזה ברור יש עוד שלב והוא הכרת הרע, זה השלב האחרון שאליו הגענו עד כה בהתפתחות שלנו, ובו אנחנו מרגישים את עצמנו עם כל מה שיש לנו שפלים, נבזים, לא מוצלחים, לא מאושרים, בייאוש גדול, ובכלל בהרגשה של משבר כללי.

המשבר הוא לא בטכנולוגיה בתעשייה בפיננסים ובכלכלה, המשבר הוא באדם. האדם חיפש אושר בכל מיני צורות, ולא מצא. אפשר להגיד שבאושר הוא חיפש את האהבה, בתת מודע אולי. וודאי שהוא לא מצא אותה בחברה הפוסט מודרנית, שלגמרי לא בנויה לזה, אלא להיפך, הוא התחיל לפתח כל מיני כלי תקשורת ועוד דברים שהם עזר כנגדו. גילו לו שהוא הגיע לכל מיני התקשרויות ללא הגבלה, אבל הוא לא מוצא בזה את הקשר הנכון. בעצם כל הקשר הווירטואלי הזה הוא ריק. יש לי אפשרות להתקשר עם כל אחד שאני רוצה, אבל אין לי מה למסור לו ואין לי מה לקבל מהם. כל אלה הן צורות ריקניות שאנחנו מוסרים זה לזה וזה הכרת הרע.

המצב הזה הוא מצב סופני, אין בכוחנו אפשרות לעשות שום דבר עם הטבע האגואיסטי שלנו ועם ההתפתחות הזאת. אפילו יצאו סרטים הוליוודיים מאוד מפחידים ומופרזים על העתיד, אבל אנחנו לא מסוגלים לתקן את הטבע שלנו. לכן האנושות בינתיים, או שהיא סוגרת עיניים, או שהיא מחפשת איך להקל במשהו על מצבנו. לעצור את המצב באיזו צורה, או לבלבל את מיליארדי האנשים בכל מיני צורות, כמו לחלק להם מריחואנה, להעסיק אותם במשחקים, בכל מיני בילויים, שייסעו וייראו ויעשו. אבל הטבע האגואיסטי שלנו מתפתח בינתיים ומפסיק למצוא בכל התחבולות האלה תוכן ואפילו מילוי קטן.

אם פעם נסעתי לחו"ל, הלכתי לטיולים, ביליתי, ראיתי תיאטרון ועוד, היום אין לי רצון לזה. אין לי רצון לכלום כי הרצון שלי כבר מתעורר לדרגה הבאה, להתפתחות רגשית עם האחרים וזה כבר דבר רוחני. רוחני זאת אומרת שלא נמצא בטבע שלנו, אלא נמצא בדרגת היחסים שמעל לטבע שלנו. הרצון שלי כבר נמצא למעלה ממני, אבל אני לא יודע איפה הוא ולכן אני ריק. יוצא שכל הטכנולוגיות הסוציאליות שהתפתחו יהיו כאלה שיבלבלו את האדם בדרישה להוריד את הפרופיל שלו.

טל: אנחנו אנשים פרטיים שרוצים להיות מאושרים, האם זה חשוב לנו להבין את כל התהליך הגלובלי הזה?

אני חושב שכן. החובה שלנו לתת להם בסיס גדול כי במשך הקורס הם ישאלו את עצמם שאלות והם צריכים לדעת שדיברנו על זה ויש על זה חומר, ומי שרוצה יוכל להוציא אותו מאינטרנט או מהספר שנחלק לכל אחד ואחד.

טל: הגענו לשלב של הכרת הרע והבנו את המשבר הכללי, מה הלאה?

כאן מגיעים לאמצעי לתיקון הרע כדי להגיע לטוב, והאמצעי לתיקון הרע הוא הכוח שאנחנו מגלים במאמץ להתחבר. אם אנחנו יושבים יחד, אז לא חשוב מי אנחנו ומה אנחנו ועד כמה אנחנו מכירים זה את זה. מספיק שיהיו לנו את השמות או אפילו מספרים שניתן אחד לשני, ואפילו בעילום שם, כי לא חשוב מי את ומה את, מי הוא או אם אתם גבר או אשה, שום דבר לא חשוב. כי מה שאנחנו הולכים לעשות זה לבנות את היחסים שלנו כדי שיהיו מותאמים לקומה העליונה שבה נמצא הרצון שלנו, אבל בכוחות האגו שלנו אנחנו לא יכולים להגיע לשם כדי לממש אותם.

לכן שום דבר מהחיים שלכם לא חשוב לי, אלא להתחיל לבנות בינינו צורה חדשה של יחסים בהסכמה, בהשלמה, בעזרה הדדית, בהתחשבות הדדית, בהערכה הדדית ובכבוד הדדי. המטרה שאנחנו רוצים לפתח בינינו היא החשובה ביותר, והיא להגיע לרצון אחד, בלב אחד בין כולם. הכוונה היא לא שכולם יכנסו לתוך אחד כמו המורה. אין כאן מורים, כולם שווים, כל אחד ולא חשוב מי ומה הוא, כולם שווים. אנחנו רוצים לבנות בינינו שדה של אהבה, יחס חם הדדי, שלא יהיה תלוי בדבר אלא רק בהרגשה הזאת. ובו, בתוך השדה הזה נרגיש כ"שדה אשר ברכו ה'", נרגיש שהוא מבורך, כי שם אנחנו נמצא תענוג, מילוי, קורת רוח. שם נרגיש את עצמנו מנותקים מכל מה שקורה לנו בעולם הזה. אנחנו רוצים כל הזמן להיות בהרגשה הזאת, לחוות אותה ולפתח אותה יותר ויותר. אחר כך נדבר על שלבי ההתפתחות מהדרגה המינימלית הזאת של גילוי היחס הזה בינינו עד שנגיע  באמת לאהבה שלמה חלוטה.

טל: האם יש פה טכניקה?

טכניקה שהיא פיזיקה ממש, חוקים מוחלטים שקיימים ואנחנו בונים את זה. זו לא הרגשה של ריחוף בעננים, אנחנו נלמד אותם טכניקה ממש.

טל: דיברנו על כך שתוך כדי לימוד החומר התיאורטי, אנחנו גם מבררים דברים בסדנה.

ראשית נעשה גם סדנאות עד הכרת הרע. בכל שלב ושלב, לכל ידיעה וידיעה, שפחות או יותר כוללת משהו, נעשה סדנה ונברר את הדברים ואולי לא פעם אחת אלא נעשה כמה שיעורים של שלבי דיבור וסדנאות.

טל: כשאני אגיע לקורס אושר, דבר ראשון אני אקבל מידע כללי על התהליך, אשב בסדנה עם עוד אנשים שיגיעו איתי, כלומר יש כאן איזו טכניקה שנצטרך ללמוד.

מהתחלה ועד הסוף הכול זה טכניקה, מפני שאנחנו מדברים על האדם ואנחנו בונים את הכול  מתוך האדם הנוכחי. לכן אנחנו צריכים קודם כל לדעת מה הוא החומר שלנו, מה הוא האדם הנוכחי ואחר כך איך לעשות ממנו משהו.

טל: מהם העקרונות שמובילים סדנה כזאת, מה אני צריכה אם אני רוצה לבנות סדנה כזאת?

בסדנה אנחנו מסבירים את העקרונות, למה יש לנו את העקרונות המיוחדים בסדנה.

טל: מהם העקרונות האלה אם נפרט אותן?

מה שאנחנו מכירים, ומעבר לכך כל הזמן נדבר על זה ונחזק את העקרונות האלה דרך הלימוד עצמו, כך שבמשך הלימוד יתחילו האנשים להבין למה יש לנו עקרונות כאלה. למה הם צריכים להיות בהדדיות, להתייחס יפה זה לזה, לדבר יפה, הפוך למה שאנחנו רגילים לעשות בדרך כלל, למשל כשאני לא רוצה לדבר עם האחר, או כן רוצה לדבר, או למה אני צריך להתייחס לכל אחד בצורה יפה ועוד. זאת אומרת, בהתחלה מלמדים את הדברים כתקנון, בלי זה לא מתחילים את השיעור הראשון אפילו, ואחר כך לאט לאט הם מקבלים הסבר, למה יש בתקנון שלנו תנאים כאלה.

טל: אמרת שנתחיל מסדנה שבה נבין מי אני, מה אני. למה התכוונת בדיוק, איך אני אגלה מי אני, מה אני?

טבע האדם, הרצון לקבל ואיך הוא נפעל.

טל: אנחנו קבוצת אנשים שהגענו למפגש ניסיון ורצינו מתוך המפגש להבין מה בעצם מבדיל את הגישה שלך לאושר משאר הגישות. חשוב לי מאוד לקבל הבחנות למה כדאי לי להישאר בקורס כזה ומה המיוחד בו.

זה מגיע דווקא בחצי השני של הקורס שבו אנחנו מתחילים לבנות בינינו את שדה האהבה, כי האדם המשתתף בזה מבין שהוא מגיע באמת ליישום כמו שהבטיחו לו, והוא הולך לבנות קשרים ויחסים שיביאו לו אושר בצורה של האהבה. מה זה מאושר? "אני מאושר" זו סתם הרגשה, אבל הצורה שאני מאושר היא האהבה. כפי שדיברנו, אנחנו מקבלים הצורות האלה מתינוק, מאדם מבוגר, מאדם שסובל, שחסר, לזה אנחנו נמשכים בכל מיני צורות של הרצון שלנו. כשהאדם מרגיש את עצמו נפגע, חייב, כשרע לו, כשהוא מפוחד וכן הלאה. זאת אומרת כשאני מרגיש שאני דורש באמת, שחסר לי משהו, אז אני מחפש את מקסימום האהבה שיכול להיות ואז אני בטוח. אני יכול להיות חולה אם יש סביבי אנשים אוהבים. אני יכול להיות תינוק קטן, אני יכול להיות אדם שפתאום אין לו כלום בחיים כי הוא הפסיד את הכול, אבל יש לי את היחס שנקרא "אהבה" והוא מציל אותי.  

טל: מה יקרה לי במהלך הקורס, איזה מין בן אדם אני אהיה בסוף. היום אני מכירה את עצמי, אבל נשמע שאני אעבור משהו מאוד משמעותי.

צריכים להבין שאנחנו מתחייבים ללמד את האדם איך להגיע להיות מאושר. במשך ההיסטוריה בדקנו ואפשר להיות מאושר ממכות, מעבדות, מכל מיני צורות של חיים כמו בימי הביניים, מעבודה תעשייתית כמו שראינו בסרטי צ'רלי צ'פלין את הצורות הקשות האלה. או כמו במאה עשרים כשחיפשנו בשתי מלחמות העולם, או במצבנו עכשיו כשאנחנו כבר מיואשים מכל הצורות שהיו ולא חשוב מה יתנו לנו. אני יכול להיות באי בודד באוקיינוס השקט ויהיה שם כל כך יפה וטוב, טרופי, קופים קופצים, ציפורים, אשב לי בכורסא על חוף הים, סביבי אנשים שרוצים לתת לי, לשרת אותי ואני ארגיש שחסר, שאני ריק. זאת אומרת, הרצון שלנו התפתח עד כדי כך, שאין לי שום אפשרות למלא את עצמי, להגיע להרגשה של מילוי. פעם לפני חמישים שנה, הייתי שוכב באותה כורסא ומסתכל על האוקיינוס, עם קולה, עם מיץ מנגו והייתי מאושר. האנשים סביבי היו מוכנים לתת לי הכל, הייתי נוסע בברודווי באוטו וכולם היו מסתכלים.

 אבל לא יותר, זה עובר והרצון שלנו גדל למעלה ולמעלה מזה, ואני לא רואה בעולם שלנו, בכל מיני השיטות המלאכותיות, איך אני יכול למלא את עצמי. לא כסף, לא כבוד, לא מדע, לא אוכל, לא מין, לא משפחה. אני אף פעם לא תיארתי לעצמי, שאדם לא יוכל למלא את עצמו על ידי הדברים הרגילים, שזה אוכל, מין, משפחה, ואני בכל זאת כבר קרוב לשבעים שנה.

אני קורא שהיום זה עובר, ואנשים לא כל כך נמשכים לזה. זה פלא. היום גם רוצים לבלבל את האדם, וכל הערוצים מלאים במאכלים, במין. אבל מה שלא תיתן לאדם, אנחנו רואים ויש סקרים  רציניים שאומרים, שהאנשים לא רוצים. זאת אומרת זה ברור שזה הטבע שמשתנה, זה לא אני שקובע, או לא קובע, או תמריצים למיניהם, שום דבר.

ובעניין המשפחה. אנחנו רואים שכבר לא רוצים להתחתן, לא רוצים להביא ילדים. וזה קורה מיפן ועד ארצות הברית מלמעלה עד למטה, בכל כדור הארץ. אפילו באסיה, שם היו שבע שמונה ילדים למשפחה, היום זה שניים שלושה מקסימום, אפילו פחות. הם מתחילים דמוגרפיה שלילית, ולא שמתרבים.

בכסף אנחנו רואים כבר שלב אחר. כסף, כבוד, מדע.  כסף, זה אומר, להיות מאושר מכסף, אבל אני לא מרגיש את האושר שבכסף. חוץ מזה, עכשיו הכסף מתחיל להיכנס למשבר מיוחד. עוד נראה איך שזה יתנפץ.

טל: את כל זה נסביר בחלק על התפתחות הרצונות.

כן. ועכשיו בעניין כבוד ושליטה, אנחנו רואים איך כל האנשים שהיה להם כבוד, כל האנשים שהיו בשליטה, איך הם גומרים. בושה נוראית, היחס הוא של זלזול. לא מקשיבים להם, לא מייחסים להם שום דבר חשוב. לא מסתכלים עליהם כשווים משהו. אלא להיפך, מי שהגיע לשם, סימן שהוא אדם רע ביותר, אגואיסט יותר מכולם, מנצל את כולם וכן הלאה. זאת אומרת, זה לא חיים להיות שם. זה כבר ברור לכל אחד שנמצא למטה, אם אנחנו יכולים לדבר בסולם הערכים של כבוד ושליטה, עד למעלה. כך אנחנו רואים.

המדע נמצא עכשיו במבוי סתום. נגלה עוד איזה חלקיק או חיידק ועוד משהו. אבל בסופו של דבר, אנחנו רואים שמכל הדברים האלה האדם לא מאושר. זה לא תכנית חלל, ובכלל מה יש לנו מהגושים האלה שמסתובבים בחלל, הירח, המאדים, מספיק לנו הכדור הזה, כאשר אנחנו לא יודעים מה נמצא תחתינו. אז מה אנחנו כל כך רצים.

האדם הוא כמו תינוק, כמו ילד קטן, שמחפש במה אני יכול לשחק כדי למלא את עצמי. וכאן זו הבעיה. כי מה שנעשה בדרך כלל בהיסטוריה, כשהתפתחנו עד כה, שהיינו עושים מלחמות, והיינו מורידים את עצמנו מדרגת המדע, העושר, הכבוד, והכסף, אפילו המשפחה והמין, ואפילו באוכל, לדרגת חיים או מוות.

טל: הישרדות.

כן. ואז האדם כבר מתנענע טוב ואין לו ברירה, הוא מתחיל לחשוב על החיים. היום הגענו למצב, שאני לא יודע אם גם זה ינענע אותנו עד כדי כך. והיום להיות במלחמות רציניות זו כבר בעיה. ולכן אני לא חושב שזה בתכנית הטבע, אבל יכול להיות. זה כבר באמת במקרים דרסטיים וזה קיצוני.

אבל בדרך כלל, אנחנו לא רואים שהאדם יכול להיות מאושר, אם הוא לא מתעלה לאהבה, מעל לאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד ומושכלות. זאת אומרת, כאילו כל מה שיש, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, כל זה יכול לקבל ביטוי נכון, יחד כולם, ביחס שנקרא אהבה.

טל: את כל זה אנחנו נספר לאנשים במפגש ניסיון.

לא במפגש ניסיון.

טל: אנחנו עכשיו במפגש ניסיון.

אני רק נותן לך פרספקטיבה, פנורמה של המצב.

טל: אנחנו רוצים לדעת למה כדאי לנו להיות בקורס הזה. ואחת השאלות שאנחנו שואלים,  כמה נצטרך להתאמץ, האם אנחנו נצטרך לשנות את אורח החיים שלנו, לשנות את היום יום שלנו, זה יהיה קשה?

שום דבר האדם לא עושה בכוח. אין כפיה בהתפתחות שלנו. רק בהבנה, בהסכמה, בתמיכה הדדית, ברצון, בשירה. בקיצור, באהבה. זה לא קורס שצריכים לשבת וללמוד ואחר כך לעבור בחינות, ואוי ואבוי למי שלא עשה, שיתבייש. ההיפך לגמרי. אין שעורי בית, אולי כל אחד יקבל לשמוע מוסיקה בבית ושירים.

טל: אתה יכול להבטיח לנו שבסוף הקורס הזה נהיה מאושרים?

אם תשמעו בקולי.

טל: אנחנו לא פסיביים בקורס הזה?

נכון.

טל: זה קורס חוויתי. והאם הקורס הזה יתרום להצלחה שלנו בחברה, אנחנו נהיה אנשים מוצלחים יותר במשהו, זה ייתן לנו יתרון כלשהו?

באתם אלי כדי להצליח בחברה, או כדי להרגיש אושר?

טל: גם וגם. אנחנו לא תמיד יודעים מה זה אושר.

אז אני צריך לשאול. כי יכול להיות שיושב כאן בחור, שחוץ מזה שהוא רוצה להיות מאושר, הוא רוצה להצליח במקצוע שלו, להיות מנהל. הבחורה רוצה להיות כוכבת קולנוע. אדם רציני אחר רוצה להגיע לתואר, ואישה נוספת רוצה לדעת איך לטפל טוב בילדים שיהיו הכי מוצלחים.

טל: לכל אחד מאיתנו מטרות משלו.

כן. אז אני יכול להגיד רק דבר אחד, שמסך כל הקורס, תוכלו להוציא מעצמכם כוחות שיתנו לכם הבנה, הרגשה ומרץ לממש את עצמכם בצורה המושלמת ממש, בצורה של הרמוניה פנימית. ביחס הנכון לסביבה, וכל מה שתוכלו לממש מעצמכם ומהסביבה כלפיכם, כן תעשו. כי יחס של אהבה, פותח לכם את כל הדלתות ביחסים הנורמליים בין בני אדם. ולכן אתם תרגישו עד כמה שיש לכם אפשרויות, יכולות והבנות, לבנות את הפאזל של החיים בצורה חדשה.

טל: האם החיים שלנו ישתנו לאחר הקורס הזה?

כתוצאה מזה, וודאי. אבל הכל ישתנה לטובה, לאהבה. והחיים הכוונה שזה כולל בריאות וכולל יחסים במשפחה ועם הילדים, הצלחה בעבודה, בכל מיני דברים. אתם בזה פותחים בתוככם ערוצים חדשים של קליטה וקשר ביניכם לכל העולם.

טל: על זה רציתי לשאול, כי דיברנו במהלך הסדרה, שהיום אנחנו חיים בתוך הסמרטפון, אדם בונה לעצמו מקום קטן ששם הוא מרגיש נוח והוא לא רוצה יותר כלום. אז האם הקורס הזה יוכל לעזור לי, שאוכל להפסיק להיות מכורה לסמרטפון שלי, ויעזור לי לשפר למעשה את היחסים?

 כן. תתחילו להרגיש את העולם הרחב, עולם שכולו הזדמנויות להתקשרות נכונה, לחיבור נכון, ולהתעלות הלאה, להתעלות בדרגות הקשר הקומוניקטיבי הארצי, הרגיל, הפשוט, עד הגובה שאין  בעצם גבול. כי אדם שמתחיל לפתח את הקשר הפנימי שיש בינו לאחרים שנקרא אהבה, מתחיל כאילו לראות עוד ועוד ועוד. ומרגע זה והלאה שהוא מתחיל לעבוד על הקשר בינו לאחרים, מהרָמה הזו והלאה, הוא מתחיל לראות עוד התפתחות, עוד אבולוציה חדשה.

כשאנחנו מסתכלים היום על עצמנו, אנחנו רואים שזהו העולם נגמר, ואין יותר מה לעשות. זאת אומרת, אנחנו נמצאים באיזושהי נקודה ביפורקציונית (פיצול) כזו של היפוך, שלא יודעים מה יקרה, אבל חייב להיות משהו. אם יש עתיד, אז הוא חייב להיות באיזה שבירה ממצב למצב. וכאן אנחנו מגלים את זה, ומגלים גם דרך רחבה בהתפתחות היפה, שיש לנו כלים לזה, ואנחנו כבר רואים את המטרה.

טל: אז אני אלמד איך ליהנות מהחיים.

בקטן כן.

טל: עוד משהו שהרבה מאתנו מרגישים זה לחצים. החיים שלנו מאוד לחוצים. איך הקורס הזה יעזור להפיג את הלחצים האלה?

אם יש אהבה, אין לחצים. איזה לחצים יש לי, אם אני נמצא בין אנשים אהובים. זה ההיפך, זה חופש, אין שום הגבלות. אנחנו רק צריכים ללמוד איך לעשות זאת. והלימוד הזה דורש מאתנו תשומת לב, שמירת הכללים ולהיות מסודרים.

טל: זה נשמע מעניין. אני כבר מוכנה להירשם לקורס. בתכנית הבאה אנחנו נפרט עוד קצת את השלבים ואת העקרונות של הקורס. אורן, תסכם בבקשה את הקורס.

אורן: הבנתי שאנחנו הולכים לבנות שדה של אהבה ושל חום בינינו. ושהוא הולך למלא לנו את הלב במקום הכי הכי עמוק שבכל אחד מאיתנו.

והמטרה הזו היא לא מלאכותית, אלא טבעית. היא באה לנו מכל התפתחות האדם. גם האדם הקטן שנולד, חי ונפטר, גם כל האבולוציה שלנו, הכל מתפתח לקראת זה.

אורן: תודה רבה לך הרב לייטמן. תודה טל. תהיו איתנו במפגש הבא, נמשיך ללמוד קורס אושר. עד הפעם הבאה כל טוב, חיים חדשים.

לחצו כאן להורדה