חיים חדשים - תוכנית 250 - מערכת חברתית-אינטגרלית

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: שלום לכם, תודה שאתם איתנו כאן ב"חיים חדשים", סדרת השיחות הלימודיות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן. אנחנו רוצים, ואני מניח שגם אתם, ללמוד מי אנחנו. אנחנו רוצים ללמוד מי אנחנו, לא להתפלפל בנושא במישור הפילוסופי, אלא להרגיש, באמת להרגיש ממה מורכבת הקופסה הזאת שנקראת "אני", מה יש בה, מה מסתובב בתוכה, מה החוקיות שלה, האם יש כזו חוקיות, ומתוך כל זה לדעת איך לקחת את החיים שלי, מבחינה רגשית כאן ועכשיו, שלי ושל הסובבים אותי, האהובים שלי, איך לקחת את החיים של כולנו למקום יותר טוב. אם היינו יודעים לעשות את זה לבד, לא היינו צריכים ללמוד שום דבר, אבל אם יש משהו שכדאי ללמוד בחיים האלה זה איך אני יכול לשפר את חיי, אין משהו מעניין יותר, אין משהו חשוב יותר. זה הנושא שלנו היום, אתם מוזמנים ליהנות איתנו ביחד.

טל: אז נתחיל כמובן מהאני שלנו, מעצמנו. אבל אנחנו מתחילים להבין, המציאות המודרנית שלנו שהופכת להיות יותר ויותר מקושרת, יש היום כבר יותר ויותר מחקרים שמדברים על זה שהאדם נורא מושפע מהסביבה שלו, ודיברנו על מצבי רוח. ואם אנחנו ממשיכים לדבר על מצבי רוח מסתבר שגם רגשות, מחשבות, מצבים פנימיים של האדם תלויים מאוד בסביבה שלו ולפעמים אפילו דברים שהוא גמרי לא מודע אליהם. ובכך היינו רוצים להתחיל את השיחה שלנו.

אז למשל מדברים על זה שגם להמון, גם לקבוצה גדולה של אנשים יש לפעמים מצב רוח, המון יכול להיות המון שמח, הוא יכול להיות גם המון מאוד כועס וזועם. זאת אומרת, אפשר ממש לראות איך בתוך קבוצה של אנשים מתפשט מצב רוח מסוים.

לכן זה נקרא רוח.

טל: אז תיכף תספר לנו על זה כדי להבין למה אתה מתכוון. מידת האושר הכללי זו לא תוצאה של נסיבות, אלא העתקה של המצב החברתי שסובב את האדם. למשל היום אומרים שגם הרזיה, עלייה במשקל, אושר, דיכאון, כל מיני דברים כאלה, כולם תכונות מדבקות שמתפשטות בתוך קבוצה של חברים. אז אני יודעת שאני מרגישה כל מיני דברים ואני מרגישה אותם בתוכי, אבל כאילו כאן מסתבר שהם תוצאה של איזה מצב חברתי או סביבתי, אז איך אני צריכה להבין את מה שאני מרגישה בתוך עצמי, האם זה שלי, האם זה קשור למה שסביבי?

קודם כל עד כמה שאנחנו מתעמקים יותר במערכת הטבע, אנחנו רואים שכולנו תלויים בכולם. שאנחנו נמצאים במצב אינטגרלי, זאת אומרת, קשר הדדי עמוק באלפי קשרים בינינו, ואנחנו לא מודעים לזה וודאי, אבל הקשר הזה נשאר והוא קבוע ונמצא, והוא קיים, אני לא יכול לחתוך את עצמי מאחרים. אני יכול רגשית לחתוך את עצמי מאחרים, אם אני הולך לאיזה אי בודד, איזה יער ומסתתר שם, אבל במידה שאני מתרחק מהקהל, אז אני גם קובע את החיים כחיים יותר מוגבלים עד אומללים.

ולכן כולנו דווקא נמצאים בנטייה להיות בתוך הקהל, בתוך חברה גדולה, ולהיות בחברה גדולה אנחנו צריכים ללמוד איך לחיות. ואנחנו לא יודעים, לא מלמדים אותנו, ולכן אנחנו סובלים. ובמיוחד הסבל הזה מפני שהקשר בינינו הוא קשר קבוע ומשתנה באופיו, ולכן אני אף פעם לא חש את עצמי, אלא חש את השפעת הסביבה עלי. מה שמעניין, שזה שאני חושב שאני כך מרגיש זה לא אני מרגיש. אם הייתי יוצא לחלל, לא שהוא מפחיד או משהו, אבל ששום גבר לא משפיע עלי, לא הייתי מרגיש כלום. לא מרגיש כלום, כמו תא או איבר קטן שחתכו אותו מהגוף, אז אין לו שום הרגשה, לא זורם דרכו שום דבר, הוא פשוט לא חי.

זאת אומרת, כל החיים שלי הם זרימה של מידע ורגשות וכל מיני נתונים שאני מקבל מהסובבים שלי, גם מדומם, צומח וחי, חוץ מבני אדם. זה נקרא שאנחנו נמצאים כולנו יחד במערכת אינטגרלית, ומיום ליום המערכת הזאת מתבררת, מתבהרת יותר ויותר. אז ללמוד עד כמה שאנחנו קשורים זה לזה זה מאוד חשוב, כי זה כבר מעמיד את האדם ביחס אחר כלפי הסביבה. וקודם כל סביבת בני אדם, באיזו צורה אני צריך להיות איתם, אילו קשרים אני צריך לקשור איתם או לגלות.

ובעצם אין כאן מה לקשור, אלא לגלות את הקשרים, להיות ער לזה, להיות רגיש לזה. גם לתת וגם לקבל בצורה שבסופו של דבר, כמו שאורן אמר, שהמטרה שלנו היא להגיע לחיים טובים. זאת אומרת, ללמוד את המערכת האינטגרלית זה בעצם הבסיס לחיים הטובים, אמצעי לחיים הטובים.

טל: אז אני רוצה ללמוד את המערכת האינטגרלית, אני יודעת שאני בן אדם פרטי ועוברים עלי המון דברים.

וכולם לא שלך, זה כמו בכל איבר שבגוף, הוא מקבל הזנה מכל הגוף וזורמים בו כל הזמן כל מיני נתונים. כמו במחשב, ראית פעם את פנימיות המחשב, איך כל מיני הסימנים האלה של השפה הפנימית של המחשב. כך הם זורמים וזורמים בנו ואנחנו צריכים לדעת איך אנחנו צריכים להתנהג עם כל זרימת המידע הרגשית הזאת, ונתונים למיניהם, איך אנחנו צריכים להתנהג איתם, עם כל הדברים האלה שאנחנו מקבלים מבחוץ.

אבל אין לי אפשרות לנתק את עצמי, ויש לי אפשרות רק ללמוד איך אני משתלב עם כל המערכת הזאת בצורה הכי נוחה, הכי טובה לי. ויוצא שאם זו מערכת אינטגרלית הדדית, אז אם אני אתנהג איתה יפה, ואני צריך ללמוד איך, אז בדרך כלל אני גם אקבל ממנה תגובה יפה, תגובה טובה. בעצם כל הלימוד שלנו של החינוך האינטגרלי הוא כולו איך לחנך את האדם לחיות בחברה בצורה שלמה, יפה, טובה, נעימה וחופשית ממש. שעד כמה דווקא שהוא נכנס לתוך חברה הוא ירגיש את עצמו עוד יותר חופשי. פלא, אבל כך היא התוצאה.

טל: בדרך כלל האינסטינקט שלנו כשמשהו אצלנו מתקלקל, כשאנחנו לא מרגישים טוב מאיזו סיבה, זה לנסות לטפל בעצמנו.

אין לנו שום חולי פיזיולוגי, פסיכולוגי, במקרים בחיים, במשפחה אישית, כללית, גלובלית, לא חשוב מה, אלא רק קלקול המערכת הזאת שאנחנו נמצאים בה. ועכשיו המערכת הגלובלית הזאת מתגלה יותר ויותר כקיימת, האנושות שקיימת בה. קודם היא היתה נסתרת, כי לא היינו עד כדי כך מפותחים בקשרים בינינו, כשפתחנו את הקשרים האלה אז עכשיו, מרגע שהתגלתה, אנחנו צריכים ללמוד איך לעשות זאת בצורה נכונה ולתלות הכל רק בפתרון הקולקטיבי האינטגרלי הזה, אנחנו יכולים לפתור את כל הבעיות שלנו. מבעיות אישיות של בריאות, כסף, מזון, חיי משפחה, חיים פרטיים, השגת האושר, כבוד, שליטה, מדע, מושכלות וכן הלאה.

הכל אנחנו יכולים לפתור רק על ידי זה שאנחנו נתייחס לכל המערכת בכללות שהיא מערכת אינטגרלית, אחרת אין לנו שום סיכוי להצליח. ולכן פוליטיקה, כלכלה, פיננסיים, החיים של המדינות, חיים של עמים, אנחנו רואים עד כמה שמתחילים להיות מעורבבים ותלויים זה בזה, אנחנו צריכים לפתוך רק על ידי כך שאנחנו נלמד. וזה שייך גם לאנשים שנמצאים בשלטון, כסף ומדיניות וצבא ולא חשוב, אנחנו צריכים לקבל החלטות גלובליות. אנחנו רואים גם כשיש נזק באיזה מקום בעולם, בכל זאת החצי השני גם ניזוק. אם אני הולך לשלוט על מישהו, זה חוזר אלי.

אנחנו רואים, אירופה רצתה לשלוט על אפריקה, על אסיה, עכשיו היא מקבלת מהגרים שנכנסים לשם ומשנים אותה. זאת אומרת, על כל דבר ודבר יש תגובה, ולא יכול להיות אחרת. כמו בגוף, שאם יש איזה נזק במקום כלשהו, הוא מזיק לכל הגוף, וכל הגוף מתגבר באיזו צורה להחזיר אותו לתפקוד הכללי, ההדדי.

טל: זה נשמע קודם כל שצריך לעשות איזה היפוך פסיכולוגי מהאינסטינקט שלי, אם משהו אצלי מתקלקל, להאשים את עצמי או לחשוב שהסיבה היא בי?

אין גם סיבה בי. זאת אומרת, כאן זה מעניין, אני לא אשם בזה שאני כזה, אלא המערכת הכללית, ואני יכול לגרום למערכת הכללית להתייצב נכון ואז היא משפיעה אליי. אני לא יכול לתקן את עצמי, כי בעצם קשר ביני לכל המערכת, ואני לא יכול לעשות שום פעולה, אלא לפי השפעת המערכת עליי. ויש כאן הצורה ההדדית הזאת, זה מה שיש לנו, אנחנו לומדים את זה מטכניקה, ממערכות אנלוגיות, ששם כניסה ויציאה וכל השינויים קורים בבת אחת בכל הדברים. אמנם יש סיבה, אבל הסיבה הזאת כבר שייכת לכלל המערכת.

ולכן יש שיטה שנקראת "החינוך האינטגרלי" שאנחנו לומדים איך אנחנו בנויים בחברה כזאת שלמה, ואיך לא רק אנחנו, אלא דומם, צומח, חי וכל היקום, או איזו מין מערכת אינטגרלית, וכך מדברים על זה גם פיזיקאים, כל אלה שמתעסקים במקרו וגם מיקרו, אנחנו רואים את זה בתוך האטומים וההתנהגות של המיקרו עולם. ואם אנחנו לומדים את זה נכון, אז זה עוזר לנו להבין מה צורת ההתנהגות החדשה שהאנושות צריכה לעבור אליה עכשיו, לרכוש אותה ולהתנהג לפי זה.

לכן החינוך האינטגרלי שעוזר לאדם ולכל אחד להתארגן נכון כדי לראות את העולם, להבין את השליטה הנכונה. אפילו שאנחנו לוקחים מדינה, אז איך אנחנו צריכים לפי החוקיות החדשה שמתגלה בעולם כמערכת אינטגרלית, איך אנחנו צריכים לארגן את המדינה. נניח המדינה הקטנה שלנו, שמונה מיליון איש, איך אנחנו צריכים לארגן אותה כדי לטפל בה ולרפא בה כל מה שצריכים לרפא.

ואם אנחנו נטפל ונעשה בה את זה, אנחנו בעצם נגרום לכל העולם השפעה חיובית כל כך טובה, שאנחנו לא ניזוק מכל העולם, כי אנחנו נהיה החלק הבריא בכל המערכת. ואז לא שונאים חיצוניים, לא אויבים שסובבים אותנו, שום דבר לא ישפיע עלינו, עד כדי כך זה בתוכנו, ביכולתנו לעשות רק בתנאי שאנחנו נבנה בינינו מערכת יחסים אינטגרלית הדדית.

אורן: אמרת שיש אני, אני פרט, ויש כל מה שהוא לא אני, אתם והכל בכלל מה שסביבי נמצא ביקום. לזה אתה קורא המערכת וגם אני חלק ממנה.

כן, בעצם כולם מערכת אחת.

אורן: אם אני מסתכל על זה מתוך עצמי, אז אני מזהה כאילו שני חלקים בתוך התמונה הזאת שנראית לעיני, יש אני, ויש כל מה שהוא מחוץ לי, ששני אלה ביחד זה נקרא המערכת. אמרת בגלל שהכל מקושר, אפילו שאנחנו לא מרגישים, לא מודעים, לא חשוב, הכל מקושר, לכן אם יש בי, התחלנו ממצב רוח, עוד מעט נדבר על עוד נושאים, אם יש בי מצב רוח מסוים, אני לא יכול להתייחס אליו כאל משהו פרטי שלי, אלא ספגתי אותו מתוך המערכת הזאת.

נכון, כי כל המערכת חולה.

אורן: אוקיי, כי כל המערכת חולה. עכשיו נתת לי דוגמה איך אפשר לסדר מדינה ואמרת שזה נכון בכל הרמות, ברמת המקרו וברמת המיקרו. אני מסתכל עכשיו מרמת המיקרו, אם אצלי המצב הפרטי שלי הוא לא משהו, מה אני צריך לעשות עם זה? אז אתה אומר לי "חכה אורן, קודם כל תדע שזה לא משהו פרטי שלך. למרות שאולי זה מצטייר לך כמשהו פרטי, אתה חלק ממערכת שאולי אתה לא מרגיש, אבל אתה חלק ממערכת, ספגת את זה מתוכה. כמו איזו רשת כזו, אני יודע מה של אינטרנט או משהו שירד לי אל תוך המחשב שלי. את התובנה הזאת עיכלתי. השאלה הפרקטית, מה אני עושה איתה? מה אני עושה עם זה, מה אני עושה עם הידיעה שמה שעכשיו אני חווה כמצב רוח לא טוב הוא לא שלי פרטי, אלא ספגתי אותו מתוך הרשת הזאת?

עכשיו אתה צריך ללמוד מה לעשות.

אורן: מה? איך בזה אני מתקדם, מה מכאן הלאה? יש לי כפרט, בגלל שהכל פה אתה מצייר אותו כמערכתי ומקושר, יש לי כפרט אפשרות במשהו לתת להשפיע על מה שאני מקבל מתוך המערכת או שזה לא בידי?

כן.

אורן: יש לי אפשרות?

כן, בדיוק.

אורן: יש לי אפשרות. אז איך אני מתקדם לזהות?

אז אנחנו מביאים אותך לקבוצת אנשים כמוך. הם יכולים להיות מיואשים או לא, זה לא חשוב. אבל הם רוצים לדעת איך הם תלויים באחרים, ואיך על ידי התלות ההדדית הנכונה באחרים יכולים לרפא את כל המצבים שלהם, להיטיב לחיים שלהם, להעלות את עצמם בהרגשת רמת החיים, וכן הלאה.

אורן: ושם בתוך קבוצת האנשים הזאת אני אוכל לפתח יכולת להשפיע על המצב הפרטי שלי דרך "המערכת"?

ודאי. דרך המערכת אתה משפיע על עצמך. אתה על עצמך לא מסוגל להשפיע. דרך המערכת כן, תוכל להשפיע על עצמך בחזרה.

אורן: למה אני לא מסוגל להשפיע על עצמי?

כי אתה חלק ממערכת, מערכת משפיעה עליך.

אורן: ומה התנאי לזה שאני אוכל להשפיע על עצמי דרך המערכת?

להתכלל במערכת באותה השפעה שאתה רוצה לקבל ממנה.

אורן: לא הבנתי. מה התנאי לזה שאני אוכל להשפיע על עצמי לטובה דרך המערכת?

תהיה החלק הטוב כלפי כל המערכת. אבל לא כל המערכת. זה לא כל היקום ולא כל כדור הארץ ואפילו לא כל האנושות ואפילו לא המדינה, אלא מדברים על עשרה, או עשרים, שלושים, כמה משתתפים שיש לנו כאן בחוג. בוא נלמד את זה בדוגמה הזאת שלנו.

אורן: מה זה "תהיה חלק הטוב" כלפי המיני מערכת הזאת?

צריכים ללמוד את זה עכשיו. זאת אומרת, אנחנו יושבים במעגל, כי מעגל זה תואם למערכת האינטגרלית. נניח עשרה אנשים. אנחנו מתחילים להתקשר זה עם זה על ידי כל מיני תרגילים, אפילו משחקים.

יש לזה חכמה מיוחדת, סדר מסוים שאנחנו עוברים, ועל ידי זה אנחנו נעשים יותר מבינים באיזו צורה אנחנו צריכים להיות קשורים זה לזה, צורה נכונה, הדדית, טובה.

למה אנחנו עושים זאת? כדי להרגיש דרך הכלי הזה, האמצעי הזה שאנחנו בונים עכשיו. אנחנו בונים במעגל שלנו מערכת מיני אינטגרלית. בשביל מה? כדי דרך המערכת המיני אינטגרלית הזאת להרגיש את כל העולם שהוא כולו בנוי במערכת אינטגרלית הקשורה יחד בכל החלקים.

אז אני בעצם עכשיו כשנמצא עם עשרה אנשים יחד, אנחנו איתכם בונים איזה חוש חדש.

אורן: איזה חוש?

חוש אינטגרלי.

אורן: מה זה "חוש אינטגרלי"?

אם נתקשר עכשיו יחד כולנו בצורה כזאת שאנחנו נהיה קשורים זה לזה וזה לזה ביחסים טובים בינינו, אנחנו בזה נתחיל להרגיש איך אנחנו מתקשרים מעל האגו שלנו, מעל כל מיני דחפים, הרגלים.

אני רוצה לחשוב על כל אחד טוב, אני רוצה להיות קשור לכולם, ויש על זה תרגילים מסוימים. וכשאנחנו מגיעים למצב כזה שאנחנו מרגישים כל אחד עם האחרים טוב, אנחנו בזה מתחילים להרגיש איזה כוח כללי שקושר בינינו. משהו ששייך לפעמים לקבוצת אנשים שיש לה משימה מיוחדת, או למשפחה שחיה בהדדיות, בהבנה הדדית. יש איזו הרגשה כזאת יפה כללית, לא פרטית, שאני נכלל שם, שאני נבלע בתוך העשירייה הזאת, והעשירייה הזאת הופכת להיות כאחד.

ברגע שאנחנו מתקשרים ונעשים שם כאחד, האחד הזה נעשה "חוש אינטגרלי", ועל ידו אנחנו מתחילים לזהות כוח אינטגרלי שנמצא בעולם.

זה כמו שאנחנו בונים מאיץ חלקיקים. שאנחנו בונים איזה אמצעי, מכשיר שעל ידו אנחנו חוקרים משהו. אז אנחנו בנינו בינינו כזה מעגל עם איכות מסוימת, שעל ידי האיכות המסוימת הזאת אנחנו מתחילים עכשיו לחקור את כל המציאות, כי אנחנו בנינו תבנית שמתאימה לכל המציאות. שהחוש האינטגרלי הזה שלנו, התא האינטגרלי שבנינו, עכשיו יכולה להתחיל להרגיש כל מיני תופעות אינטגרליות שנמצאות בטבע הכללי, שכולו זה טבע אחד.

אורן: מה זה "חוש אינטגרלי"?

"חוש אינטגרלי" זה שאנחנו בינינו כשמתקשרים בצורה טובה, יפה, הדדית, כדי להתחבר יחד, להיות "כאיש אחד בלב אחד". מעל האגו שלנו שאני משתדל להיות יחד עם כולם, אני שם נעלם, ואתה נעלם, והיא והוא וכו'. כל עשרת האנשים, כל אחד בצורה האישית שלו כאילו נעלם, ואנחנו רוצים להיות בהרגשה אחת. זה נקרא "כאיש אחד בלב אחד".

ואז בתוך החוש האינטגרלי הזה, כל אחד מרגיש את עצמו שהוא נבלע שם. שם אין אני ואתה והוא, אלא אנחנו יחד כאחד. ועל ידי הסנסור הזה שבנינו, החוש הזה, החיישן הזה שבנינו, הוא תופס עכשיו בתוכו את המידה האינטגרלית שיש ביקום בכל הטבע.

אורן: למה המידע הזה אכפת לי?

על ידי האחד שעשית מהעשירייה אתה עכשיו יכול ללמוד תופעות שנמצאות בטבע הנסתר ממך.

אורן: למה אני צריך אותן בחיים שלי?

כדי לדעת איך להיטיב לחיים שלך. כי אתה סובל בזה שאתה לא מותאם לטבע.

אורן: לא הבנתי.

נעשה מין יציאה מהתכנית.

אורן: אוקיי.

אם אני בודק את הגוף שאיזה איבר בו לא מתפקד, חולה.

אורן: בגוף שלי.

כן. למה הוא חולה?

אורן: למה?

הוא נמצא בקשר לא נכון עם כל יתר האיברים. יש לי לחץ דם, יש לי סכרת, מערכת לימפה וכל מיני מערכות. איזו מערכת יוצאת מהאיזון, ואז היא משפיעה על כל הגוף, והגוף בחזרה משפיע עליה.

מה זה גוף בריא? שכל המערכות שלו נמצאות באיזון הדדי, בקשר הדדי נכון, בהשלמה הדדית אידיאלית, מושלמת. זה נקרא "גוף בריא". ואז אני לא צריך לעשות כל מיני עיוותים, לא צריך לבלוע תרופות, אני לא צריך להלביש משקפיים. אני יכול לרפא את עצמי מכל הפגמים. זה נקרא שהגוף "נמצא באיזון". איזון, שכל המערכות מאוזנות, זה נקרא "גוף בריא".

חברה היא מערכת סגורה. אנחנו לומדים עכשיו על כל האנושות שהיא מערכת סגורה. אין לאן לברוח. זה שאנחנו לא רוצים לקבל את זה בצורה כזאת, זו בעיה שלנו, שאנחנו בזה גם נעשים יותר ויותר חולים, כחברה חולה, כי כל אחד מושך לעצמו, כל יבשת, כל חברה, כל מדינה, כל עיר, כל משפחה, כל אדם. זה מתחיל מפרט, למשפחה. לכן המשפחה נשברת, לכן לחברה, גם חברה נשברת. לכן מדינה, ומדינה גם נמצאת במשבר, והעולם נמצא במשבר. זאת אומרת, אין איזון במערכת הזאת.

אם אנחנו נגיע לאיזון כללי, כל הפרטים יהיו מאוזנים. אם אנחנו נגיע לאיזון פרטי, בחלקים קטנים כמו העשירייה הזאת שדיברנו, כבר מכאן אפשר להתחיל לרפא לכל החברה האנושית. אפשר לאט לאט להראות שעל ידי הגישה הזאת אנחנו יכולים לרפא את כל הפגם האנושי.

אורן: איזון בתוך העשירייה פירושו לבנות חוש אינטגרלי בתוך העשירייה?

כן. "איזון" זה נקרא שכולנו עובדים כאחד.

אורן: אז נניח שאנחנו סביב השולחן לא שלושה - עשרה, והגענו לאינטראקציות מיוחדות שהביאו אותנו לעבוד כאחד.

כן.

אורן: אוקיי.

בהשפעה הדדית יפה, בביטול האגו שלנו, בהתעלות מעל האגו ביחס יפה לזולת. אבל את כל זה אנחנו עושים לא כדי שיהיה לנו טוב. אנחנו מבינים שטוב לא יכול להיות בעשירייה. אנחנו תלויים בכל היקום. ולכן אנחנו עושים בינינו כזה תא, אחד כזה אינטגרלי, כדי להתחיל להרגיש תופעות, להתחיל להיות במחקר בינתיים, מה אנחנו יכולים לחקור במערכת האינטגרלית הגדולה.

אורן: זה מה שאני לא מבין. למה אני צריך לחקור את המערכת הגדולה?

כי אתה תלוי בזה. עכשיו אתה כרופא שצריך לראות דיאגנוזה מה קורה בגוף הזה שחולה. אחר כך אתה תיתן לו תרופה. אתה רוצה להגיע להיות בריא?

אורן: כן.

אז קודם צריכים לאתר את המחלה.

אורן: אז כדי להיות בריא אני צריך לרפא את כל המערכת.

אתה צריך עכשיו לראות מה היחס שלך טוב או רע לסביבה שממנה אתה ניזון ובה אתה תלוי. ובריאות שלך פיסיולוגית ופסיכולוגית, הכל תלוי רק ביחס שלך עם האחרים. מזה אתה לא יכול לברוח. אלא שתברח לאיזה אי בודד באוקיינוס, אבל אז אתה מנתק את עצמך מהחיים. שם לא תרגיש טוב ולא רע. חי וזהו, כמו צמח.

אורן: אז איפה אני אלמד מה היחס שלי לסובבים אותי? בתוך אותה העשירייה?

כן, בתוך אותה העשירייה.

אורן: ומה יצא לי מלימוד כזה?

אתה תהיה בעל שליטה על החיים שלך.

אורן: למה?

כי אתה תדע איך לנהל את היחס שלך לכל הטבע, להיות מאורגן, אינטגרלי, הקשור הנכון לטבע, לקבל ממנה הכל בצורה נכונה.

אורן: בסופו של דבר אם אני מבין נכון זה מסתכם בשני סוגי יחסים ממני למה שסביבי, או יחס טוב, או יחס רע?

או כמה לתת, וכמה לקבל. כמו כל מערכת בגוף, כמו כל תא או כל איבר לגוף. הוא מספק משהו לכל הגוף, וגם צריך לקבל מהגוף כל מה שצריך לקיומו. וזה נקרא "מצב בריא", אם נמצאים באיזון כקבלה ונתינה.

טל: אני הבנתי קודם שכל אחד מאיתנו למעשה צריך לעשות איזה היפוך שהסיבות הן מתוך האני שלי, שבגלל זה אני מרגישה לא טוב ויש לי מצבי רוח וכו', לזה שהסיבות לדברים הן למעשה מחוץ לי, בזולת, באחרים, בסביבה שלי. אז איך בתוך העשירייה הזאת שאני נמצאת איתה וכולנו ביחד רוצים לעשות את ההיפוך הזה, אנחנו יכולים להתחיל לתרגל לשנות את הגישה.

עכשיו נניח באתי, וקודם נתנו דוגמה כזאת שכולנו הגענו עם מצב רוח לא טוב, איך אנחנו מיחסים את זה למשהו שהוא לא אצלנו אלא הוא משותף לכולנו?

בואו נתחיל להתקשר בצורה אחרת ונראה איך מצב הרוח הרע שלנו נעלם ונעשה מצב רוח טוב. שאנחנו מקבלים הרגשת ביטחון, שמחה, התפתחות, חוסר לחץ, חום וכן הלאה. אלא אין יותר מהרגשה, כי הרצון שלנו הוא רצון להרגיש הנאה ותענוג, זה החומר שלנו. ולכן רק ביחס שלי עם האחרים אני יכול לנהל אותו ולמלא אותו בצורה האופטימאלית.

טל: אז אני הגעתי לקבוצה הזאת שאנחנו יושבים ביחד, ואני רוצה באמת להשתנות. זאת אומרת, אני מבינה שזה איזה כלי כזה לשינוי, לקחת אותי מהמצב שהייתי בו קודם, שיש לי אינסטינקטים והרגלים שאני לא יודעת איך לברוח מהם, ואני רוצה שהקבוצה הזאת תעזור לי להשתנות. אז אני מנסה להבין מה המנגנון שמשנה אותי, שעוזר לי לשנות את הפוקוס. אלה אותם תרגילים? מה קורה שם שמשנה אותי?

כן, תרגילים. תרגילים בלבד, לא יותר. אנחנו לא צריכים לעשות שום דבר פיסית, רק תרגילים. מתוך התרגילים האלה אנחנו נדע גם איך לשפר דברים ששייכים לחומר. איך אנחנו אז מתחילים לבנות בינינו מעגלי עזרה הדדית והתקשרות וכן הלאה. זה כתוצאה מהשינוי שלנו.

טל: ואחרי שאני אעבור את השינוי הזה, אז מה יהיה האינסטינקט החדש שלי? אם יש לי עכשיו כאב ראש או מצב רוח.

את תדעי רק דבר אחד, ולא צריכה יותר לדעת, שאת חלק ממערכת ואת יכולה ביחסים המסוימים שלך להיטיב למערכת, וכך לקבל ממנה בחזרה פידבק נכון, תגובה, כדי למלא את עצמך, וכך, כמו תא או כמו איבר בתוך הגוף. כמה שהוא מתפקד טוב, הוא גם זוכה לקבל מהגוף בחזרה את כוח החיות.

טל: ואיך מתרגמים את זה למשהו יותר פרקטי, שאני באמת אדע, עכשיו אני מרגישה לא טוב, מה אני צריכה לעשות?

לבנות יחסים אחרים בחברה שלנו, בכל הרמות, גם במשפחה, גם עם ילדים, גם בעבודה, גם בקשר לכל מיני מערכות, ולשנות חוקיות שבמדינה בהתאם לזה, וכן הלאה. זאת אומרת, יש כאן לפנינו היפוך העולם ממש, ובאמת אנחנו רואים שהמשבר הזה לא נגמר, והוא לא יגמר, הוא רק מתרחב, והכל כדי להראות לנו שאנחנו נמצאים במערכת אינטגרלית.

אנחנו צריכים לשנות את עצמנו, ואנחנו כל הזמן, בני האדם האגואיסטים, רוצים לשנות משהו מחוץ לנו, שאני ארגיש טוב, אני עוד אחוז אחד אעלה מיסים, עוד משהו אני אעשה כך ועוד כך, וזה לא עוזר. אנחנו בכל זאת, נמצאים במין קריסה מתמשכת, וכך זה יהיה. כי כל הגילוי של המערכת האינטגרלית שקורה היום, זה ממש דוגמה בשבילנו, שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו אליה, לאותה מערכת.

אורן: אנחנו מדברים היום הרבה על זה שכל אחד מאיתנו, אני נגיד, אני חלק ממערכת. אם נעשה יותר זום אין, הרבה פעמים כשאני מסתכל על עצמי, אני רואה שגם אני בתוך עצמי זה לא משהו שהוא אחד פשוט ומוגדר, אלא כאילו גם בתוכי או בתוכך או בתוכה, בכל אדם, יש גם איזו מערכת.

נניח, אני, אני בעל לאשתי, אני אבא לילדי, אני בן לאבא שלי ולאמא שלי זיכרונה לברכה, פעם היו לי גם סבא וסבתא, אפילו משני הצדדים. יש לי דודים, דודות, יש לי חברים, מכרים. בעבודה יש לי תפקיד מסוים, לפני עשר שנים עבדתי בארגון אחר, היה לי תפקיד אחר, התייחסו אליי האנשים שהיו תחתיי בצורה מסוימת, המנהלים שלי בצורה אחרת, וכך כל אחד יכול להפריד את החיים שלו להמון כמו דמויות, שבהן הוא מתפקד כלפי אנשים אחרים.

אז יוצא שאחרי שהבנתי שאני כפרט, חלק ממערכת, ואמרת לי תשמע, כל מצב רוח שלך בכל הרמות, ברמה הרגשית נפשית, אפילו עד הרמה הבריאותית, הוא לא פרטי שלך סגור בתוך עצמך, אלא אתה מושפע מתוך כל המערכת. אוקיי, הבנתי שאני צריך ללמוד איך אני משפיע לתת איזה פולס, איזה משהו מסוים, חיובי כנראה, לתוך המערכת, כדי לקבל בחזרה פידבק.

עכשיו אני רוצה להתקדם הלאה. עכשיו אני לוקח בתוך אותו העיגול של נאמר עשרה אנשים שרוצים ללמוד איך להגיע לאותו איזון ולהרגיש כאחד ולקבל פידבקים חיוביים סוף סוף מהמערכת, כל אחד מאיתנו, אני לצורך העניין, אחד מכם, בתוכי יש גם מערכת פנימית, איך מתוך המערכת הפנימית הזאתי אני מזהה מי אני?

אנחנו בסדרת השיחות שלנו כאן רוצים להבין מי אנחנו כדי.. אני מרגיש שחסר לי הבנה מי אני, שאיתה אני אוכל להתקדם קדימה לעבר לשפר את חיי. כאילו לשפר את חיי זה נראה לי כמו צעד שני, לפני כן אני צריך בכלל להבין מי אני. אז בתוך עצמי אני מזהה כאלה המון המון דמויות, המון המון דמויות, והיה אפשר לפרט אפילו יותר ממה שפירטתי עד כה, כי גם בתוך כל מערכת כזאת, יש גוונים שונים ומצבים שונים, וכל יום אפילו שונה מחברו.

נכון.

אורן: כדי שאני אבוא להתקדמות הזאת, לעבר שיפור חיי, איך בתוך המערבולת האדירה הזאת אני מוצא בכלל מי אני, איך אני מוצא מי אני בתוך כל המערכות האלה? יש לי כאילו אלף דמויות בפנים, ובטח עוד אלף שאני לא מרגיש, אז מי אני?

האמת שאתה סך כל הרצון לקבל הנאה ותענוג. ולא יותר. על ידי כל מיני גורמים חיצוניים, שעל ידם אתה רוצה למלא את עצמך במשהו שנעים לך. זו בעצם המטרה שלך בחיים, ובשביל זה אתה חי וקיים.

כשהתענוג הזה פוחת, אתה מרגיש ייאוש. כשהתענוג הזה הופך להיות בלתי נסבל, הופך כבר לסבל, אז אתה מוכן לגמור עם הקיום, רק לא להרגיש. זאת אומרת, החיים שלך זו הרגשת המילוי בתוך הרצון ליהנות. זה יכול להיות מאפס לפלוס, כמו חום, ואז אתה מרגיש טוב, כמה שזה יותר. זה יכול להיות מאפס למינוס, ואז אתה מרגיש רע, רע עד כדי כך שאתה שובר את המדחום הזה, לא רוצה להרגיש כלום, מוכן פשוט לגמור עם הקיום, רק לא להרגיש רע. כך זה קורה.

זה בעצם מה שאנחנו מלמדים אותך, איך במצב הנוכחי שהתגלתה המערכת האינטגרלית, והיא סוגרת אותנו יותר ויותר, כל הטבע סוגר אותנו יותר ויותר, כאילו בא, והמערכת האינטגרלית הזאת מתגלה בכל יום יותר ויותר. לכן אנחנו מרגישים כל יום משבר מתגבר ורב גווני יותר ויותר. הוא בכל הבחינות, זה לא משהו שקורה, זה פשוט משבר כללי, כי המערכת היא כללית, היא תופסת את כל רמות החיים, כל צורות הקיום, לא רק שלנו, בכלל, כל היקום נמצא בזה, ואנחנו מגלים את זה בצורה מדעית, ואתה לא יכול לברוח מזה.

זאת אומרת, האדם הקטן צריך היום להתחיל לחשוב על ידי מה אני יוצא, בסופו של דבר, סוף סוף, מההרגשה הרעה, מהמגמה הרעה הזאת. ואז בא המדע ואומר לך, כל הרע הוא בגלל ש.. כמו שנוחת איזה אסטרואיד, איזה גוף מהחלל, ומתקרב לכדור הארץ, ועוד מעט ייפול, אותו דבר כאן. מגיע אלינו גילוי של המערכת האינטגרלית ואנחנו כולנו קשורים בה, עכשיו אנחנו מרגישים את עצמנו באזיקים, אני איתה, ואיתך, ואיתו, ואיתו, ועם כל עוד שמונה מיליארד אנשים, ועוד עם כל הדומם, הצומח, החי, ועוד כל הכוכבים, הפלנטות וכל היקום, אני קשור לכולם. זו הרגשה נוראית, זה חונק. אם מתחילים לתאר את זה.

וחוץ מזה אומרים, זה שאתה מרגיש רע, אתה מרגיש רע בגלל שכל המערכת חולה, אבל מי אשם בזה? בני האדם. מה לעשות? תתקנו את עצמכם, כי כל הדומם, הצומח והחי, חוץ מבני האדם, כולם נמצאים במערכת הזאת בתפקיד הנכון, כי כולם מופעלים על ידי אותו כוח אינטגרלי. אין בחירה חופשית, אין שום דבר, הכל לפי הטבע מתקיים בדומם, בצומח ובחי. באדם יש כוח אגואיסטי שהוא רוצה לנצל אותו בלי להתחשב בשום דבר. ניתן לו חופש הביטוי, חופש הפעולה, ואתה רואה איך שהוא מלכלך את כל העולם ומה הוא עושה עם עצמו, ועם האחרים, ועם העולם ועם הכל.

אתה צריך לטפל בעצמך, עכשיו לעשות חשבון, ולעשות מעצמך חלק אינטגרלי, כל אחד וכולנו יחד. והמערכת הזאת תמשיך להיסגר עליך כמערכת אחידה, כל הזמן יותר ויותר, עד שהצרות יתרבו עד כדי כך שתהיו נאלצים, בכל זאת, לשנות את עצמכם, ולהביא את עצמכם לצורה הדדית, יפה, עם כל המערכת עצמה.

אורן: בוא נתעמק קצת יותר במה שתיארת. יש אני ויש אתם, אנשים אחרים, אני עכשיו עוצר, עושה איזה פריז על מצב מסוים ובודק ומנסה למפות מה יש בתוכי ביחסים אליכם. אני מוצא בתוכי, מקום אחד בתוכי, נקרא לו דמות מסוימת בתוכי, שאומרת תיקח מהם.

תשתמש בהם.

אורן: כן, קול א' נקרא לו.

כן.

אורן: הלאה. אני מוצא קול ב' ומה הוא אומר?

תסתדר איתם ברכות.

אורן: אני מוצא קול שלישי שאומר לי, עזוב אותך מכל בלבולי המוח של כל הקולות הפנימיים שמבלבלים אותך, תזרום כבר, תעשה משהו. קול רביעי שאומר כך, קול חמישי שאומר כך, קול שישי שאומר כך.

מי אני בתוך הקולות האלה, כולם כאילו מדברים מתוכי, פעם זה יותר צועק, פעם זה יותר צועק, פעם זה יותר צועק, ואני בסופו של דבר עושה משהו, ביחס אליכם, אבל קול מסוים או איזשהו עושים לי קואליציות ואופזיציות של הקולות האלה בתוכי.

אתה צריך להיכנס לתוך המערכת שלנו ולשמוע מה שאומר לך הסדרן, המורה, סך הכל.

אורן: מי אני?

אתה?

אורן: כשאתה אומר לי אתה, למי אתה מתכוון, לקול הטוב שבי, לקול הרע שבי, לקול המבולבל, לקול העייף, לקול העצלן, לקול הביקורתי?

לכולם ביחד.

אורן: לכולם יחד.

כן. זה לא חשוב. אני אומר, אתה תתעלה מעל כל הקולות האלה, מכל מה שיש לך, תתעלה מעליהם, ותתחיל להתכלל במערכת האינטגרלית הזאת, שאתם רוצים לבנות עכשיו. יש לנו משחק, אנחנו בונים מערכת אינטגרלית. מה זה? התקשרות מלאכותית בינינו, ברור שהיא מלאכותית, יפה, הדדית, בהשפעה הדדית, זה נקרא להיות כאיש אחד בלב אחד.

מה זאת אומרת? אין לנו רצון לכל אחד. הרצון הכללי שלנו, ממה אני רוצה ליהנות? קודם רצינו ליהנות כל אחד לחוד, עכשיו אנחנו רוצים ליהנות יחד. רק יחד, לא אחד על חשבון השני. כדי להגיע לתענוג, כל אחד חושב באיזו צורה אני יכול ליהנות, עכשיו אנחנו חושבים יחד. זאת אומרת, יש לנו לב אחד שרוצה, ויש לנו מוח אחד שמתכנת איך להגיע להנאה, וההנאה שלנו בזה שאנחנו נעלמים בהרגשה ובמחשבה משותפת.

אורן: לאן נעלמים? כל הזמן אתה אומר נעלם, אני פוחד. נעלם, נעלם, נעלם, לאן אני נעלם?

טל: כן, איפה ההרגשה הזאת תהיה מורגשת בי?

מחוץ לי. בהרגשה הכללית. זה נקרא להיות יחד. מה זה אנחנו? אנחנו שם נבלעים כולנו.

טל: ומה עם כל ההרגשות שלי, הן יישארו?

תעזבי אותן. כאילו אין.

טל: מה שאני מרגישה בי, זו לא איזו אינדיקציה למה שקורה בין כולם?

לא. אני רוצה להיות כאן באמצע השולחן עם כולם יחד. לבנות דמות אדם אחד. לזה אנחנו מכוונים את כל התרגילים שלנו, שנקראים סדנאות.

אורן: לאן נעלמים? עוד לא קיבלתי תשובה.

נבלעים יחד בדמות אחת. לא נעלמים, נבלעים.

אורן: מה בולע אותי?

השפעה של הסביבה עליך. התרגילים שאתם עוברים, עוזרים לכל אחד ואחד להתנתק מעצמו ולהיות במרכז הסביבה. אתה רואה איך כולם עושים. נראה לך שהם מצליחים ואתה לא. יש לך קנאה. אתה חושב שעל ידי זה שהם יתקרבו ויהיו יחד, הם ירוויחו יותר, יש לך לזה שנאה וקנאה יחד. אתה רואה איך הם מתחילים להבין, להרגיש משהו, ואתה לא, יש פגיעה בכבוד. אתה רואה איך הם שולטים על עצמם ויכולים לעשות את הקשר ביניהם, יש לך פגיעה בשליטה.

כל התכונות שחשבת שהן רעות, הן לא רעות. פתאום אתה רואה שהן עוזרות לך דווקא, גם כן, להיכנס למרכז הרגש והשכל הכללי.

טל: איך אני אדע להשתמש נכון בכל הרגשות האלה שעולים בי?

אם את לא מתנתקת מהאחרים, ונמצאת במרכז, את כבר פועלת בצורה נכונה, לא צריכים יותר כלום. זה הפלא. את חושבת, איפה המוח שלי, איפה הרגש שלי, איך אני אדע? אין לך רגש ואין לך שכל, אין לך כלום. יש לך רק משותף. ומה שקורה ברגש הזה ובשכל המשותף, שאת מתחילה להרגיש מערכת יותר גדולה, כי כבר יש לך יחס, יש לך חוש אינטגרלי, את מתחילה להרגיש יותר גדולה, וזה נקרא גילוי של המערכת הכללית, או הטבע, לכל אחד שמשתתף. הגענו לדרגה הראשונה של הגילוי, של המערכת האינטגרלית. זהו.

ואחר כך הולכים הלאה. אפשר לגלות אותה בכל מיני דרגות המתגברות, והולכות, ועולות, ואז את נכנסת למערכת הזאת, את מתחילה לשפר את היחס בינך לכולם, ואת מתחילה להרגיש את המערכת יותר ויותר, להשתמש בה בצורה יותר מועילה. לפתוח את האופקים החדשים, האינטגרליים, שאין בעולם הזה בכלל, תקראי לזה רוחניים, זה לא חשוב איך נקרא לזה, ואז את ממש מתחילה לראות ממד חדש. ממד חדש.

את מתחילה לראות איך את משתלבת במערכת נצחית שלמה, של הטבע הכולל, עם הכוחות שמתגלים שם, כולם אינטגרליים, שהאדם בעולם הזה, שנמצא פשוט, בצורת האגו המפריד אותו מכולם, הוא לא מרגיש את זה, כי הוא כאילו נחתך מכולם.

טל: חשבתי איך אני אסביר למכרים שלי, לסביבה שלי, שאנחנו נמצאים במערכת אינטגרלית.

בלי הסבר.

טל: בלי הסבר.

מייד סדנה. ושירגישו שם בפנים את הכוח המשותף ואז תתחילי להסביר להם, אז מה הרגשנו? ואז תסבירי להם. קצת. שוב איזה תרגיל, ושוב הסבר, ואז הם יבינו שבאמת אנחנו מגיעים בצורה מוחשית לגילוי של הטבע הנסתר, של המערכת הזאת שקושרת בינינו

אורן: אני רוצה להבין את עצמי טוב יותר. הסברת בשיחה הזאת, שאין לי שום אפשרות להבין את עצמי כשאני עם עצמי, כי אני מקבל כל הזמן השפעות ממערכת רחבה יותר. לכן אני צריך ללמוד לפתח איזו אינטראקציה עם המערכת הזאת, ואז דרכה אני אוכל להבין את עצמי ולשפר את חיי.

נתת עכשיו דימוי של לב ומוח. אם הבנתי נכון את הציור הזה, אמרת אנחנו, כל אחד שרוצה להבין את עצמו ולשפר את חייו צריך להגיע לתוך כזה מעגל, שנאמר יש בו עשרה אנשים. אז מה יש לי עכשיו בתוך המעגל? נניח, אני כאחד ועוד עשרה כמוני, יש לי את הלב שלי, שזה השאיפה שלי, הרצון שלי הטבעי ליהנות מהחיים כמה שיותר ויש מערכת נוספת, שאתה אומר היא המוח שלי, המערכת השכלית, שבה אני מנסה להבין איך אני ממקסם את ההנאה והאושר בחיים שלי למקסימום וכך כפול עשר. עשר מערכות כאלה, של לב שלי ומוח שלי, לב שלה, מוח שלה, לב שלך, מוח שלך. התיישבנו בעיגול. אם אני מבין את התהליך, מטרת התהליך היא ליצור כאן, בינינו, לב ומוח משותפים.

הלב והמוח המשותפים האלה, אם אנחנו נצליח לבנות אותם בינינו, אני כפרט, אני אורן, אני אוכל להשתמש בהם? מה הקשר ביני, אורן, לבין הדבר הזה?

אתה נמצא שם. אין קשר בין אורן. אורן לא קיים. האורן קיים שם, שהוא נבלע שם, נכלל עם כולם. יש לך אותו רגש ואותו שכל עם כולם. אין לך אישי פרטי.

אורן: אז איך אני משתמש בלב והשכל החדשים שלי?

אתה משתמש בגלל שאתה נמצא שם.

טל: קודם אמרת שזה ייתן לנו יכולת לשלוט על החיים שלנו.

מתוך זה תוכלו לשלוט על החיים שלכם, כי החיים שלכם הם חיי הגוף. חי. ושם מה שאתם נכללים יחד, אתם מגיעים לדרגה שנקראת מדבר ואז אתם יכולים לשלוט. כמו שאדם שולט על הבהמה, כך אתם שולטים משם על החיים שלכם. והחיים שלכם כבר נעשים מאליהם, הם נעשים כבר ניזונים משם, מהכוח האינטגרלי הזה.

טל: זה מה שאמרנו קודם שאנחנו לא מבינים מה הסיבה לכל מיני מצבים שאנחנו עוברים.

אז עכשיו את קושרת אפילו את הגוף שלך למצב הפנימי, למקור האינטגרלי ואז הוא מקבל הזנה ואז בריאות, ביטחון, כל מיני דברים מסודרים, עובר ייאוש, הכל. הוא נכנס למצב בריא מיוחד.

אבל לא שאתה על ידי הגוף שלך משפיע על מערכת אינטגרלית. אתה משפיע על מערכת אינטגרלית רק במידה שאתה נמצא שם, בהתכללות שלך שם. החמור לא משפיע על בעל הבית. בעל הבית משפיע על החמור. ובעל הבית זה ההתכללות שלך במרכז המעגל.

אורן: כשאתה הולך לחנות מחשבים, אז שואלים אותך איזה מחשב אתה רוצה. אומרים לך, מה אתה רוצה לעשות, אילו שימושים יש לך? אתה רוצה לפתוח קובץ וורד, רוצה לגלוש באינטרנט, שימושים פשוטים, חבל להשקיע הרבה כסף, קח מחשב זול. אתה רוצה תוכנות גראפיות, אתה רוצה תלת מימד, אתה רוצה דברים? אתה צריך מחשב עם מעבד יותר חזק.

כשאני מנסה להבין על איזה תהליך פה מדובר, אז אני אומר אוקיי, אני באתי עם המערכת הרגשית והשכלית שלי וכל אחד מכם גם בא איתה ואתה אומר לי, תשמע המערכת שלך קטנה, חלשה, ואין לך בה מספיק עוצמה לנהל את חייך בתבונה לעבר חיים טובים ומאושרים. אם אתה תרכוש מתהליכים שיקרו כאן בינינו לב ומוח חזקים יותר, בעלי עוצמה יותר גדולה, אז תוכל להגיע לביצועים יותר טובים ויותר גדולים בחיים שלך. אני מבין נכון את הדימוי?

כן.

אורן: אוקיי. אז אני שואל עוד פעם, מה התנאי שאני, בעל המחשב הקטן והחלש, פתאום הצלחתי להתקשר למחשב הזה, שיש לו כוח, כמה? פי עשר? הוא פי עשר יותר חזק?

פי מיליון.

אורן: פי מיליון? אז במה אני רוכש את האפשרות להשתמש במשאבים כאלה גדולים יותר?

כשאתה נמצא שם, בתוך המחשב החדש, הוא גם מספק לך מה שצריך לכל המחשב הקטן שלך.

אורן: אני אהיה יותר חכם?

כן.

אורן: אני ארצה יותר ואני אבין יותר? מה יהיה לי יותר בדיוק?

יהיו לך לב ומוח אינטגרלים.

אורן: אז יהיו לי שאיפות יותר גדולות בחיים והבנה יותר גדולה איך לממש אותן?

גדולות. נכונות.

אורן: נכונות? עוצמתיות יותר?

כן, כי אתה תהיה קשור למערכת כללית אינטגרלית, בלתי מוגבלת, של כל העולם, של כל העולמות. אתה בזה קונה כלי נוסף.

טל: אני חוזרת לשאלה הקודמת. אם אני נמצאת בבית שלי עם עצמי ויש לי מצב רוח לא טוב, אני יכולה להבין מזה שגם לחברים שלי יש מצב רוח לא טוב עכשיו בגלל שאנחנו מחוברים באותה רשת?

לא. כי את מנותקת, את מקולקלת. את פועלת כחלק שנפרד מכולם.

טל: זאת אומרת, זה לא שכולנו מושפעים מאותה צורה.

לא כולם. כל אחד מרגיש בכמה שהוא נפגע ובכמה שהוא פוגע במערכת האינטגרלית.

טל: קודם אמרנו שאם אני רוצה לשפר את מצבי, אז בעצם הפתרון תלוי בכולם. שהפתרון צריך להיות גלובלי. יש כאן יחס אישי שלי עם המערכת.

בטח יחס אישי, אלא איך? את חייבת להביא את עצמך להשתתפות האישית שלך במערכת הגלובלית.

טל: זה מה שאני מנסה להבין, שכל השינויים שעוברים בי, הם איזו שיחה שלי עם המערכת הזאת.

נכון.

טל: ואם אני רוצה להגיב נכון, אז כמו שאמרת קודם לאורן, אז להביא את עצמי לאותו מרכז המעגל.

כן.

טל: ומה עם שאר האנשים במעגל הזה?

אותו דבר. גם הם כך מתקשרים וכולנו משפיעים זה על זה וכולנו חייבים לייצר בפנים את החלק המשותף.

טל: ולכל אחד יש עבודה אישית עם המרכז הזה?

כן. גם עם עצמו, גם עם המרכז. אתם בונים אמצעי לפתיחת העולם החדש, מעידן חדש, מערכת אינטגרלית. תארי לעצמך, אנחנו נמצאים עכשיו במקום מערכת, שהיא מנהלת כל תא וכל חלק. כך אנחנו נמצאים, כך אנחנו מגלים על ידי המדע, שזה קורה. אז בוא נגלה את המערכת, כי בה אנחנו תלויים כולם.

טל: אם תא בגוף הזה, ברור לי שהוא מחובר לגוף ממש בצורה גשמית, דרך הרקמות והנוזלים וכולי. במה אנחנו מחוברים למערכת הזאת?

על ידי כלי, קווי תקשורת. לא קווי תקשורת שלנו. קווי תקשורת של הטבע, שכך קושרים אותנו זה לזה וזה לזה. אנחנו מגלים שאנחנו קשורים. יש על זה מלא מחקרים, אז בואו נגלה את המערכת הזאת. כי ידיעת המערכת הזאת זה פשוט, זה כרטיס כניסה לחיים טובים. 

טל: נכון. אני חושבת שזה מה שהכי נסתר מאיתנו. איך אנחנו באמת קשורים.

נכון, המערכת הזאת, היא נקראת "הטבע הנסתר" ולגלות אותו זה נקרא להגיע לגילוי.

אורן: רציתי לשאול על העיקרון שאמרת קודם. אמרת קודם שאני כמו מדחום, שיש בתוכי אפס ופלוס ואפס ומינוס.

כן.

אורן: שזו מדידה כמה תענוג אני מרגיש בחיים שלי.

או כמה ייסורים.

אורן: או כמה סבל אני מרגיש בחיים שלי. תענוג או חוסר תענוג. אמרת שבאינטראקציה בתוך המעגל הדבר שאתה רוצה שאנחנו נלמד ליהנות רק יחד, לא אחד על חשבון השני.

כי במערכת אינטגרלית כבר זה בלתי אפשרי. היום אנחנו מגלים את זה. פעם אנשים אכלו זה את זה. אני הורג מישהו, אוכל. אחר כך הם לקחו אותם לעבדות. אחר כך הם שם השתמשו בהם לא כמו לעבדים, אלא פועלים. ואחר כך ועוד ועוד. זאת אומרת, אנחנו רואים שהדברים האלה משתנים. אנחנו מגיעים למצב שלא כדאי לי, היום לא כדאי להילחם נגד מישהו. אם הוא רק לא מאיים עליי, שהוא רוצה לקחת ממני את החיים, כמו שיש לנו דוגמאות עם השכנים, לא כדאי להילחם עם אף אחד. כי אני יודע שאחרי מלחמה אני אצטרך לדאוג לו. אם אני לא אדאג לו, הוא בא עליי לאכול ממני.

היום אין ברירה. אנחנו כל כך תלויים זה בזה. לכן אתה רואה אילו מלחמות יכולות להיות? רק לעשות איזה בלגן לבלבל את האנשים שאנחנו לא יודעים מה לעשות איתם. אבל אין מה לעשות, אנחנו כולנו תלויים זה בזה.

אורן: אז אתה רוצה לומר לי שבמצב כזה של תלות הדדית אי אפשר ליהנות על חשבון מישהו?

אי אפשר, זהו. הגענו למצב שאי אפשר. וזאת הבעיה, פה ושם פה ושם קצת, אבל אחר כך זה חוזר אליי. כבר מתחילים לגלות את זה בחוש.

אורן: אז מה חסר לי?

ליהנות ואז אני מזה נכנס לייאוש.

אורן: כן, אז אתה אומר לי שחסרה לי יכולת ליהנות, כי השתנתה ההגדרה מאיך אפשר ליהנות. אתה אומר, במצב של קשר אפשר ליהנות רק יחד.

פעם הייתי נהנה מכל דבר. היום אני לא יכול כי המערכת האינטגרלית שמגיעה ומתגלה בקשר בינינו, היא דורשת מאיתנו התנהגות חדשה.

אורן: תגדיר אותה.

אינטגרלית. ואנחנו לא מסוגלים. למה אנחנו לא מצליחים בכלכלה. מה שייך כלכלה למשהו? זה מספרים. למה לא מצליחים? כי כלכלה זה ביטוי של הקשר בין בני האדם. "לכו ותתפרנסו זה מזה". ואנחנו לא יודעים להתפרנס נכון זה מזה.

אורן: אנחנו כבר מתקרבים לסיום, כל פעם הזמן לא מספיק. אני אגיד מה הבנתי, תגיד אם הבנתי נכון. אם אני רוצה ללמוד מי אני כדי להבין איך להביא את חיי למקום טוב, אני חייב לפרוץ את הגבול הזה של התפיסה שלי את עצמי בלבד ולמצוא את הקשר שלי לאחרים. אם אני אגלה את הקשר ההדדי, המאוזן ביני לבין אחרים, שם אני אמצא את האושר שלי. אמרתי נכון?

נכון. רק שם. רק שם. ואז החמור שלך, הגוף שלך, כי זה לא יותר ממכונה, חמור, הוא גם יהיה מרוצה, כי בעל הבית שלו משיג כל טוב וגם זה מועבר לחמור. כי לפי הגוף שלנו אנחנו בדרגת חי ואנחנו מעבירים את כל הכוח האנושי שלנו לכוח כללי, אינטגרלי.

אורן: אם הייתי שואל לסיכום, האושר הפרטי שלי, במה הוא תלוי?

רק בקשר הנכון עם כולם. כמו בגוף בריא, באיזון עם אחרים. האיזון הזה עם אחרים, זה נקרא ערבות הדדית.

אורן: תודה רבה לך הרב לייטמן. הזמן נגמר, כרגיל. היה מעניין מאוד. האושר שלי תלוי באיזון עם אחרים. חיים חדשים, כל טוב, להתראות.

לחצו כאן להורדה