חיים חדשים - תוכנית 309 - התפתחות כדור הארץ והאנושות

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: אנחנו רוצים להבין את החיים שלנו טוב יותר על מנת לשפר אותם, על מנת לעשות אותם מאושרים יותר. בסדרת השיחות המסוימת הזו ב"חיים חדשים" אנחנו מנסים ללמוד על החיים שלנו מתוך ההימצאות בטבע שמקיף ועוטף אותנו. "אני והטבע" הוא נושא סדרת השיחות שלנו, והשיחה הזו תתמקד בניסיון ללמוד משהו מהאופן בו מתפתח כדור הארץ. כדור הארץ הוא לא רק הבית שלנו, אלא גם של יצורים נוספים, והוא נוצר ומתפתח כבר זמן רב. אם נשכיל ללמוד את התהליכים האלה מתוך זווית ראייה אינטגרלית, שמחברת ומקשרת את כל הפרטים למכלול אחד, יכול להיות שנחזור אל החיים שלנו עם תובנות שילמדו אותנו איך לבנות את מערכות היחסים שלנו טוב יותר, וכך גם להגיע לחיים טובים יותר.

ניצה: צפיתי בסרט מדהים שמתאר את כל ההתרחשויות על פני כדור הארץ. והמסע שלנו בתכנית הזו לוקח אותנו להתבוננות על כדור הארץ שבו אנחנו חיים, אותה מערכת. זה ריגש אותי מאד כי הכדור הזה עבר כל כך הרבה שינויים ותהפוכות. היו תקופות של רדיואקטיביות, ותקופות געשיות, ומים שכיסו ברובם את כדור הארץ, עידן הקרח, הרבה מאוד תקופות ועידנים.

תוך כדי התבוננות הייתה לי מין תחושה כזאת, שהכדור הזה כאילו הכין את עצמו ממש, משך מיליוני שנים, מיליארדי שנים, לחיים של האנושות על פני האדמה. ובי זה נגע באופן אישי אפילו בהקשר של, נניח כמו אימא. כי זה נתן לי איזו תחושה כמו האישה שמתבשלת בפנימיותה ולאט לאט מכינה את עצמה לקראת משהו שהיא עומדת להוליד מתוכה, זו היתה החוויה כשצפיתי בסרט הזה, ממש חוויה של סוג התבשלות כזה.

אז היום היינו רוצים לשוחח איתך על כדור הארץ. מה הם באמת התהליכים האלה העצומים שעבר כדור הארץ לאורך כל התקופה, ומה אנחנו יכולים ללמוד על התהליכים האלה ועל ההכנה שלו לקראתנו, בני האדם?

כדור הארץ עבר תקופות מאוד ארוכות מבחינה גיאולוגית במקומות בהם היו באמת הצטברויות של לחצים, חום, מים ואש עד שהוא בכלל התקרר ונוצר הקרום שעליו יכלו להתפתח החיים. ובאמת תוכו זה אש שגם היום בוערת, אנחנו יושבים על חבית של אש. התנאים האלה מאוד מיוחדים, שמבחינה חיצונית יש לנו אטמוספירה ובצורה פנימית יש לנו קרקע, וכל זה נמצא בהרמוניה, באיזה איזון, בהשתוות לפי הרבה פרמטרים, כך שכבר לפני מיליארדי שנים התחילו להתפתח מתוך הדומם צורות חיים.

והחיים הם דבר מאוד מעניין, זו התפתחות מהחומר עצמו, בתוכו מתחילה לעבוד איזו תוכנה מיוחדת שמפעילה את החלקים שמתחילים להתחבר ולהתרחק, להתחלק ושוב להתחבר ליצירת יצורים מיוחדים, שהתוכנה הזאת מביאה אותם לחיבורים יותר ויותר מורכבים.

וכאן אנחנו כבר נמצאים בבעיה כביכול, לגבי גישה מדעית, או נניח, גישה דתית, האם התוכנה הזאת פועלת מלמעלה, או שהתוכנה הזאת נמצאת בתוך החומר עצמו שמחפש את הדרך להסתדר בצורה הטובה ביותר בכל מצב, בכל רגע בזמן קיומו. והאמת היא שאין הבדל, זה כביכול סתם מאבק פוליטי שהתקיים ביניהם, אבל אם מסתכלים מתוך ההתפתחות של היום אנחנו רואים שאין הבדל, אם מדברים על הטבע או על הא-להים, איך שלא יהיה בטוח שהכל נעשה לפי תוכנה שפועלת לפי טבע הכוחות שנמצאים בתוך החומר.

אין דבר כזה שמשהו נולד סתם כך ופתאום מתפתח מעצמו, או שמתחיל לראות שמכל מיני, אלפי מקרים, דווקא כך הוא מתפתח ולא אחרת. אלה דברים שאנחנו רואים שלא עוברים אף מבחן מדעי. ולכן אנחנו צריכים להגיד שהתוכנה הזאת כבר קיימת בתוך הטבע, איך מתפתחים כל הדברים מדומם לצומח, לחי ולאדם, והלאה, כי אנחנו עוד לא בסוף ההתפתחות. יש עוד משהו שצריך לצמוח מאיתנו. עד כמה שאנחנו נראים בעייתיים, אבל יש המשך.

ומה שאנחנו רק רואים זה שבצורת דומם, צומח וחי יש התפתחות של החומר. הרצונות, המחשבות, הכוונות והכוחות השכליים שבתוך החומרים האלה, בתוך הבריאה הזאת, כל הזמן נמצאים בהתפתחות ומביאים את החומר לצורה יותר ויותר מורכבת. מחלקיקים או מגופים כאלה שאין בהם יותר מתא אחד, הפשוט ביותר, עד שמתחלקים, כמו שלמדנו בבית ספר, מיצורי המים האלה למיניהם, ועוד ועוד חלקים, עד שהם מתאספים והופכים להיות כבר לגושים יותר גדולים. וכשהגופים היותר גדולים מתרבים,  אז יש ביניהם כבר חלוקה לפי תפקידים, מוח, לב כבד, וודאי שזה קורה  לאורך הרבה שנות התפתחות, זה התפתח כך במשך מיליוני שנים.

ואז אנחנו מגיעים כבר לצומח. מאוחר יותר כשהצומח התחיל להתפתח בתוכו, על ידי תוכנה מיוחדת שפתאום מתחילה לפעול בו, הוא הופך להיות לחי ומוליד מעצמו איזו צורת חי. וכמו שיש מעבר מדומם לצומח, יש מעבר מצומח לחי. וכך גם יש מעבר מהחי לבני אדם, וכל הדברים האלה נמשכו ממש לאורך מיליוני שנים.

ושוב, צריכים להבין שכאן זה תמיד התפתחות לכיוון של לאסוף יותר חלקים ולחלק אותם לפי נניח, מקצועות, לפי התכונות, לפי התפקידים שונים. וכך אנחנו רואים מאוחר יותר, התאים שבונים את המוח, לב, כבד, רגליים, עצמות, גידים, בשר, עור, את כל מיני החלקים האלה, הם מאוד שונים ונמצאים במערכות מאוד מאוד מורכבות ובקשר מאוד רב גוני ביניהם, וכל זה הוא כדי להחזיק את אותו יצור.

וכאן עולה השאלה, בשביל מה? כי אם אנחנו מדברים על מערכות כל כך מורכבות, שזה פלא, כי אנחנו לא יודעים אפילו מעט, אחוז אחד של ידיעה על האדם, אז בשביל מה הטבע פיתח את היצורים הכל כך מורכבים? אז אנחנו עוד לא רואים את תכלית הבריאה, אבל כל החלקים האלה קיימים, את כל הגופים האלה כדומם, צומח, חי, מדבר, ארבעת חלקים האלה, ארבעת צורות הטבע האלה אנחנו רואים על פני האדמה.

האמת היא שאין האדם שונה כל כך מעולם החי, אלא בכך שהוא מתפתח מדור לדור ובהתאם לזה משנה את הסביבה שלו. אז נניח שהאדם נקרא סוג של חי מיוחד, שעוד נוסף לחי, שמתפתח ומפתח את הסביבה. ומאוחר יותר נראה איך התוכנה שנמצאת בתוך הטבע, תפעל בתוך האדם הזה, איך היא תפתח ממנו את השלב הבא, כי בינתיים אנחנו לא רואים שום מטרה שבשבילה היה כדאי לפתח את כל הדברים האלה, את התוכנה הכללית שממנה נוצר היקום ואחר כך כדור הארץ וכל השאר.

לפי כל המחקרים האלה, לפי כמה שאנחנו מבינים, אנחנו לא יכולים לשייך את זה לטבע העיוור אלא דווקא מיום ליום אנחנו מבינים יותר שכל הדברים האלה נמצאים תחת השגחה מאוד מדויקת של אותה תוכנה כללית של הטבע.

מתהליך ההתפתחות של כדור הארץ אנחנו רק יכולים להגיד נכון להיום, שכל ההתפתחות באה על ידי התרבות והתחברות. התרבות זה כביכול התפשטות, והתחברות זה כאילו הקיבוץ. שני הכוחות האלה שפועלים צריכים להיות מאוזנים. כשהם נמצאים גם בהתפתחות וגם בהתחברות הנכונה הם בונים מעצמם מערכות מורכבות מאוד, והמערכות האלה מתפתחות בהתרבות והתחברות, התרבות והתחברות, ולא יכולים להיות זה בלי זה. ולכן מצד הטבע, התוכנה הזאת עובדת בצורה מאוד מאוד מדויקת, בהרמוניה של התחברות והתפשטות, התפשטות והתחברות, אבל מצד האדם אנחנו מכניסים לכל התהליך הזה קלקול ממש גדול.

כוח ההתרחבות וכוח ההתקבצות, ככה זה נקרא, או התקררות והתחממות, יש לזה הרבה שמות, והכוחות האלה צריכים להיות מאוזנים. אנחנו רואים שהכוחות האלה גם פעלו על פני כדור הארץ, בתקופות של התחממות והתפרצות הכדור, ואחר כך התקררות והצטמקות. שוב ושוב עד שהם נכנסו לאיזה איזון, שכוח החום כביכול התכווץ בתוך כדור, והקור בנה את הקרום של כדור הארץ ואיפשר כבר את התפתחות צורות החיים המיוחדות של צומח וחי.

המעניין הוא, שאם כל הכוחות האלה פועלים כדי שתהיה לנו התחברות מסוג מסוים, שכל הדברים האלה, כוח התרחקות וגם כוח התחברות, גם קור וגם חום, גם התקררות, התחממות, יפעלו בהרמוניה ביניהם, אז מה בעצם צריכה להיות הצורה העתידית שלנו. וכאן אנחנו באמת מגיעים למצב או למחשבה מאוד מיוחדת שנובעת מכך שהצורה האנושית, החברה האנושית, מיוחדת מכל הצורות האלה של דומם צומח וחי, בזה שאנחנו הופכים להיות לאנושות אחת גלובלית, ואם אנחנו קשורים בצורה אינטגרלית זה עם זה, אז כנראה שאנחנו גם צריכים להיות באיזון בין שני הכוחות האלה, הכוח הצנטריפוגאלי שמרחיק אותנו זה מזה, והכוח שמחבר אותנו זה לזה.

ושני הכוחות האלה, של פנימה והחוצה, חייבים להיות מאוזנים, או שפעם מתגברים על זה, ופעם על זה. וכך אנחנו מתקדמים, כמו רגל ימין, רגל שמאל, וכך אנחנו מגיעים להתפתחות. אבל אנחנו צריכים להיות בשמירה על שני הכוחות האלה.

ולכן כאן אנחנו נמצאים בבעיה, כי אנחנו רואים שסך הכל אנחנו אולי כן משתמשים בשני הכוחות האלה, כוח התחברות וכוח התרחקות, אבל משתמשים בזה בצורה אגואיסטית. אני מוכן להתחבר עם עוד אנשים כדי להרביץ למישהו, או כדי להרוויח משהו, לעשות משהו. זאת אומרת, זה לא לצורך ההתפתחות, זה לצורך רווח במאבק.

ואנחנו אמנם רואים בטבע שכל כולו נמצא במאבק ובאמת יש בו מהתופעות האלה, אבל כאן ברמה שלנו האנושית לא נתנו לנו לעשות את זה בצורה אינסטינקטיבית כמו אצל החיות. ואנחנו צריכים להגיע לשילוב הכוחות או לחיבור בינינו בצורה אחרת, שתעשה בבניית חברה אחרת לגמרי, חדשה, מהמין האנושי. וקודם כל חייב להיות חיבור בצורה השלימה.

ניצה: חיבור בין מה למה?

בין כולם, בין כל המין המדבר, כל בני האדם, החיבור צריך להיות בצורה שלימה. הוא צריך לכלול בתוכו, תחתיו, את כל כוחות הדחייה, ריחוק, שנאה וכן הלאה. החיבור הזה צריך להביא אותנו לגוף חדש של כל החברה האנושית, שהיא תהיה כגוף אחד שיחיה כבר ברמה אחרת של ההבנה והשגה, שכולנו נהיה כחלקים שלו כמו תאים בתוך מנגנון אחד. שבתוך הגוף הזה אנחנו נתחיל להרגיש קיום חדש, יותר עליון ממה שאנחנו בעצמנו. זה בעצם מה שמובן מכל מה שאנחנו רואים.

ניצה: ההסבר שלך פתח לי פתאום מחשבה חדשה על מה זה בכלל התפתחות. כי עד עכשיו כשהסתכלתי על בני האדם, ההתפתחות נראתה כמשהו מחשבתי, שכלי, שאנחנו מתפתחים בצורה כזאת. ופתאום נתת את הדימוי הזה של ההתפתחות, שהיא תוצאה של התרחבות והתקבצות.

כמו הנשימה שלנו, כמו הלב. תהליך משולב של שני כוחות שנמצאים בהתנגשות כביכול זה עם זה ובהרמוניה זה עם זה.

ניצה: תיארנו את כל מה שקרה בכדור הארץ, התחממות והתקררות, התפשטות והתרחקות, וכשאנחנו חווים את זה הרבה פעמים בעין שלנו זה נראה כמו משהו שנהרס, ופתאום על פני ההרס מתחיל להיבנות משהו מחדש, אנחנו קולטים את זה בצורה כזאת. פתאום אני קולטת שכל מה שתיארת עכשיו בטבע, קיים גם בינינו, בין האנשים. גם אנחנו במערכות הקשר שלנו חווים את ההרגשה הזו של התרחקות ושל התחממות. חמימות יכולה להיראות בכל מיני ביטויים. זה יכול להיות חמים נעים, וזה יכול להיות חמים שמתפוצץ.

זאת אומרת יש את כל ההיבטים האלה של הכוחות שתיארת בחומר, בחי, בצומח ובדומם, אני מזהה את זה בתוך מערכות היחסים שלנו. האם כל התהליך ההתפתחותי שכדור הארץ עבר קשור למערכות יחסים שלנו, בני האדם?

גם אנחנו נמצאים באותן צורות התפתחות, רק בדרגה יותר עליונה, במודעות שלנו, ברגשות שלנו, ביחסים בינינו. תמיד זה ככה. אנחנו לא יכולים להיות רק בצורה אחת ללא צורה השנייה, כי לא נרגיש בזה את צורת החיים. אם הכל טוב ויפה, בלי להוסיף לזה קצת פלפל, משהו, אנחנו נפסיק להרגיש טעם, אנחנו לא יכולים לסבול את זה. אנחנו תמיד נמצאים בהרגשה נכונה רק אם יש שילוב של הכוחות האלה, פלוס ומינוס. ביניהם אנחנו מרגישים את החיים, חיות, אחרת הכל נעלם.

ניצה: נתבונן כרגע על האנושות. כשעוברים תהליכים כאלה של התרחבות והתקבצות ביניהם, מה קורה בפועל כשיש, נניח, תהליך של התרחבות? איך אנחנו חווים את זה באנושות? כשלאורך ההיסטוריה יש התרחבות, מה זה אומר, שאנחנו מתפזרים על פני כדור הארץ?

 שאנחנו מתפזרים על פני כדור הארץ, או שעוזבים זה את זה, מתרחקים זה מזה. אנחנו ממש שונאים זה את זה, נלחמים זה בזה. פורצים את כל הגבולות הקודמים שהתאימו לנו ולא רוצים לשמור אותם. מפרים את החוזים, הסכמים, בריתות, וכך יוצאים כביכול לחופשי. זו ההתרחבות. זאת אומרת שהכוח שדוחף אותנו להתרחבות זה האגו שלנו, שאנחנו לא רוצים להיות קשורים או חייבים לאחרים באיזו צורה. והצורה האחרת זה כוח הקיבוץ, שכמה שיותר מרגישים את עצמנו מתאימים, נזקקים זה לזה וכן הלאה, אז אנחנו מתאספים.

ויכול להיות אחרת. כוח ההתרחבות פועל מתוך הלב הרחב, שאני מרחיב את ההשפעה שלי, וכוח הקיבוץ שהוא גם מתוך האגו שלי, שאני מקרב לעצמי את הכל. תלוי איזה כוחות פועלים ביסוד הדברים, כוח הטוב או כוח הרע שבנו.

ניצה: אמרת משהו שאני רוצה שתפתח קצת יותר, כי יש בו מרכבות.

אני אבלבל בזה את האנשים.

ניצה: אבל אני חושבת שזה קצת דומה לדוגמה שאמרתי קודם, שיש חמימות נעימה שמקרבת, ויש חמימות שגורמת לפיצוץ ומלחמה.

יש דברים כאלה ויש כאלה, ואת שניהם אנחנו צריכים לראות כהכרחיים. בסך הכל אני לא רוצה להיכנס לזה כי באמת ראיתי שאנשים יכולים להתבלבל מזה, אבל כאשר שני הכוחות האלה פועלים, הם מביאים לנו את הרגשת החיים. מה שחשוב לנו, זה שיהיה בין שני הכוחות האלה איזון.

אורן: בין איזה כוחות?

בין כוח ההתרחבות וכוח התקבצות, שיהיה ביניהם איזון. ששניהם יפעלו בכיוון הנכון. שאני לא יכול בלי זה. אם אנחנו לא מתקוטטים במשפחה, במקצת, אלא רק מתנהלים ממש כמו שאומרים, "זוג יונים", למרות שאני לא יודע מאיפה לקחו את הדברים האלה, אולי חושבים שבאמת יש ליונים חיים טובים ואהבה נצחית כזאת, אז לגמרי לא, אפשר לקרוא על זה.

ניצה: כי זה מצב סטטי?

לא, כי אנחנו סתם כך, בני האדם, אוהבים לעשות איזו אידיאליזציה של הדברים.

אורן: אז מה הפירוש שבין שני הכוחות האלה צריך להיות איזון?

איזון בין שני הכוחות האלה, ששניהם פועלים למטרה אחת.

אורן: שמה היא?

שהם משיגים שילוב כזה ביניהם, שמביא אותם לאיזון. שמביא אותם למקסימום יעילות של שניהם יחד. כי החיים יכולים להיות רק משילוב של שניהם יחד.

ניצה: כשאנחנו מסתכלים על כדור הארץ אנחנו רואים שהוא עשוי שליש אדמה, ושני שליש מים, מה המשמעות של זה?

הכל נמדד לפי הימצאות המים, כי זה יסוד החיים. אם אנחנו מחפשים חיים על פני כוכבים בפלנטות אחרות, אנחנו קודם כל מחפשים מים. מה חיפשנו מלכתחילה על פני המאדים? האם יש מים. אם יש סימנים שיכולים להעיד שהיו שם מים, אז כנראה שהיו שם גם איזה צורות חיים. יכול להיות.

ניצה: זאת אומרת שמים זה אלמנט הכרחי להתפתחות, לקיומם של חיים.

כן, כי באמת, מאדים הוא כביכול המראה של עתיד כדור הארץ. אנחנו צריכים להתקדם מבחינת התפתחות היקום למאדים. בעבר כדור הארץ היה דומה לכוכב ונוס, זאת אומרת שעל פי ונוס אפשר לדעת מה היה עבר כדור הארץ, ובעתיד כדור הארץ אמור להיות כמו מאדים.

ניצה: זה מעניין.

כן, זה כך לפי המדע.

ניצה: כשאנחנו מסתכלים על האנושות, על שני הכוחות האלה בתוך האנושות, איך אנחנו לומדים ליצור את האיזון בין שני הכוחות האלה, ההתרחבות וההתקבצות?

נקבע מטרה אחת לשניהם, הכוחות האלה ביסודם הם כוח נתינה וכוח קבלה, כוח משיכה ודחייה. לא חשוב באיזו רמה, זה יכול להיות חשמל, מכאניקה ועוד. אם אנחנו מדברים על הכוחות האלה שפועלים בתוך האדם או בין בני האדם ברמה רגשית, אז שם אנחנו צריכים לראות שכוחות האגו שלנו יהיו מאוזנים עם כוח הנתינה. הכוח השולט בנו זה כוח הקבלה, שאנחנו רוצים למשוך את כל מה שנראה לטובתנו ואפילו מעל זה, העיקר שזה לא יהיה משהו טוב לאחרים, אז מתוך כך אנחנו צריכים גם לראות איך אנחנו מאזנים את כוח הרע הזה.

בצורה כזאת אנחנו מגיעים למערכת שבה כל אחד נמצא באיזון בתוך עצמו כתא שלם, ואז התאים האלה, השלמים, יכולים להשלים זה את זה, במידה בה אנחנו כבר מתחילים לחשוב מה טוב לאחרים. לקחת על עצמנו משהו שיהיה טוב להם, ולמסור להם משהו שיהיה לטובתם.

בצורה כזאת אנחנו מתחילים לבנות איזה איבר גדול, גוף גדול, שבו אנחנו כבר מתחילים להיות קשורים בצורה אינטגרלית, כך שמתוך זה אנחנו מולידים גוף חדש, אלה כבר החיים החדשים ברמה אנושית. זאת אומרת שעברנו צורות דומם צומח וחי והצורה הזאת נקראת דווקא "אדם" ולא "אנחנו". אנחנו סך הכל דרגת חי, אבל מה שנבנֶה מעצמנו, המערכת הזו, נקראת מערכת "אדם". ומפני שהיא כוללת שני כוחות הנמצאים באיזון זה עם זה, אנחנו נתחיל להרגיש את הטבע בצורה עמוקה, רחבה יותר.

ניצה: מה ההבדל בין התכונות האנושיות שיש לנו כרגע, לבין התכונות שיהיו לנו כשנגיע למערכת שקראת לה מערכת אדם? מה יש בה, שכרגע חסר לנו, שאותו אנחנו צריכים להשלים.

חסר לנו כוח הנתינה. אצלנו פועל רק כוח הקבלה. כוח הקבלה הזה פועל בנו מפני שעוד לא יצאנו מדרגת החי, בסך הכל בדומם, צומח וחי, בכולם פועל רק כוח אחד. פועל בהם כוח הנתינה, אבל רק כדי לאזן בדרגה שלו. אנחנו עכשיו יוצאים מרמת החי ומתחילים להתפתח הלאה כבני אדם, וכבני אדם אנחנו מפתחים בתוכנו רק כוח קבלה, כמה שיותר לקבל. ואם אני נותן, זה כדי לקבל ממנו עוד יותר, אחרת לא הייתי יכול. זאת אומרת, הכל קבלה, או בצורה ישירה או בצורה סמויה. כוח הקבלה פועל, וכוח נתינה בכלל אין לנו. אם נמצא איך לבנות בינינו גם את כוח ההשפעה בנוסף לכוח הקבלה, כדי לאזן את שני הכוחות האלה, באיזון ביניהם נרגיש את היצור החדש שיוצא מאיתנו שנקרא "אדם". ואז היצור הזה, שנרגיש אותו, שהוא ממש צומח בנו, המודעות, ההרגשה הזאת שהיא משני החלקים, גם בקבלה ואיך בונים על פני הקבלה את כוח הנתינה, מערכת הנתינה על פני מערכת הקבלה, כשנבנה את שתי המערכות האלה, אז בתוכן, דווקא מפני ששתיהן קיימות בנו, נתחיל להרגיש אותה רמה עליונה שקיימת בטבע, שנקראת "דרגת האדם". אנחנו עדיין לא אדם, חסר לנו החצי השני של כוח הנתינה בתוך המערכת הזאת. לכן אנחנו לא יכולים להיות קשורים זה לזה. וכל אחד מאיתנו הוא כמו "אגוזים בשק"

ניצה: כל אחד רוצה לברוח כמה שיותר רחוק בעצם.

כן

ניצה: כשאני מסתכלת על התפתחות כדור הארץ מול ההתפתחות האנושית שלנו, אני רואה תהליך של הרס ובניה, הרס ובניה.

נדמה לנו שזה הרס ובניה.

ניצה: אז מה זה באמת?

זו תמיד התפתחות. שום דבר לא יכול להתפתח אם הוא לא הורס את מצבו הקודם, כביכול הורס, ובונה עליו מצב מתקדם.

ניצה: כשאנחנו אם כך, מסתכלים עלינו, בני האדם, גם אנחנו עברנו מחזוריות כזאת, הרסנו את עצמנו כביכול ובנינו מחדש.

כן, אבל כל ההתפתחויות האלה היו רק התפתחות של האגו שלנו, של הרצון לקבל שלנו בלבד, בלי רצון לתת.

ניצה: זאת אומרת, כל הזמן פיתחנו כוח אחד בלבד.

כן. אבל הכוח האחד הזה מתחלק אצלנו לשניים וכאן אני מתבלבל. אני מוכן לתת לך נניח עט, כוס מים  או משהו, כי אני יודע שזה כדאי לי, שבאיזו צורה זה יחזור אליי, או שאני מפסיד מזה שאני חושב עליי שאני אדם טוב. אבל חייב להיות רווח ורווח ברור. אם לא, לא היה לי חומר דלק להביא לך את הכוס. זאת אומרת, אני בכל זאת כל הזמן נפעל על פי כוח הקבלה בלבד ורק לטובת עצמי אני פועל, ואף פעם לא יכול להיות שאפעל לתת למישהו משהו. אפילו אמא כלפי התינוק שלה, אם זה לא היה התינוק שלה, היא לא הייתה מסתכלת עליו, או שהייתה מסתכלת מפני שכואב לה שאף אחד לא דואג, אבל מפני שכואב לה. בוא ננתק לה את הכאב, אין דבר כזה שהיא תטפל במישהו, במשהו, שהיא תשקיע אפילו גרם מהאנרגיה שלה. אנחנו בסך הכל מערכות. שהמערכת שלי תסכים להשקיע גרם אנרגיה במשהו שהיא לא תקבל ממנו תגובה, מילוי. זאת אומרת, כל הטבע מסודר בצורה כזאת, שהוא כולו אגואיסטי, רק עושה חשבון לעצמו, ולכן אם אני עושה אילו פעולות נתינה, אדם יפה, איש יפה, נותן, תורם מכל הלב, ממש בלי שום חשבון, זה הכל שקר, אנחנו לא מסוגלים לפעול כך. מי שעושה פעולות ללא חשבון הוא משוגע, זה יכול להיות, אבל לא יותר.

עכשיו השאלה, איך לרכוש את הכוח השני, הנוסף, שנהיה מאוזנים עם הטבע שלנו? הכוח הזה נמצא בטבע, נמצא בתוכנה, בתוכנית העיקרית שלנו, הסמויה, ועל הפרק, אנחנו עומדים לעלות מדרגת החי לדרגת המדבר, ומדבר הוא אותו יצור שיהיה כלול משני הכוחות. בינתיים אנחנו בדרגת החי ומשתמשים בכוח המדבר שמתפתח, רק בצורה השלילית שבו ועוד לא בצורה החיובית שהיינו צריכים לבנות על פני הצורה השלילית. לכן אנחנו עוברים כל מיני מצבים רעים, התפתחות מאוד קשה, עד שנקבע שההתפתחות הזאת היא רעה, וחייבת לזכות להשלמה של הכוח הטוב כנגדה. אנחנו בדיוק נמצאים בתפר הזה, שבין ההתפתחות השלילית להתפתחות ההשלמה החיובית.

ניצה: בכל תהליכי ההתפתחות שתיארת, אמרת שהנושא נמצא כל הזמן במצב של איסוף החלקים, קיבוץ והתרחבות. וככל שהטבע נעשה יותר מורכב, מפותח ומגוון, בסופו של דבר כל הצורות המיוחדות, כל הפרטים יכולים להתחבר ולהתקשר. כל פרט יודע בדיוק מה התפקיד, מה התכנית שלו, במה הוא מיוחד, ואיך הוא תורם למערכת הכללית. היום בתקופה שלנו, בעידן הזה, איך אתה מחבר בין תיאור ההתפתחות בטבע, שהיא הרמונית, לתהליך ההתפתחותי שלנו כאנושות שהגענו אליו. להבנתי, התפתחות האדם כאינדיבידואל, כאיזה פרט.

נכון.

ניצה: ועכשיו יש איזה מהלך חדש.

אנחנו רואים שזה מתגלה מעצמו. אנחנו פתאום מגלים את עצמנו קשורים זה לזה, כל האנושות הופכת להיות כפר קטן וכולנו תלויים זה בזה ברע או בטוב. ואין לנו ברירה, אנחנו לא יכולים לעשות כאן שום צעדים. נדמה לנו שאנחנו יכולים להחליט להשמיד חצי מהאנושות, לקרוע את הקשרים האלה בינינו, לעשות כל מיני פעולות דרמטיות, אבל זה רק נדמה לנו, זה בלתי אפשרי.

ניצה:, כמו מרק עדשים שברגע מסוים, כשהם מתבשלים יותר מדי, הם מתחילים לאבד צורה. ההרגשה היא שעד עכשיו הטבע כאילו פיתח אותנו להיות אינדיבידואלים, שכל אחד ישיג את המודעות שלו, יכיר פחות או יותר בעצמו, ועכשיו יש שלב שבו אנחנו נדרשים להתחבר?

אנחנו נדרשים להתחבר בצורה רציונאלית, הגיונית, בהבנה לָמה ולשם מה אנחנו פועלים.

ניצה: מה יקרה אם נמשיך באותו קו כמו שהיינו עד עכשיו, לפתח את האינדיבידואליזם?

נקבל רק מכות אם נמשיך במגמה הזאת.

ניצה: למה?

כי העולם נעשה אחר. אנחנו נמצאים היום בגילוי הכוחות האינטגרלים שפועלים עלינו מכל הצדדים, ואנחנו רואים איך הפעילות האינדיבידואליסטית שלנו גורמת רע. בואי נניח שאנחנו נמצאים בחדר אחד, אני רוצה עכשיו לנגן על תופים, ואת רוצה לישון, וההוא רוצה לכתוב, או לבשל מרק עדשים, כמו שאת אומרת, ומישהו סובל מזה וכולי. איך אנחנו יכולים לחיות כך בחדר אחד? וכולנו נמצאים במקום כזה. תראי מה קורה עם האקלים, וזו רק התחלת הזעזועים שאנחנו מרגישים, אני מקבל התרשמויות מכל חלקי כדור הארץ, הבן שלי כותב לי מקנדה, וחברים כותבים לי מדרום אמריקה כנגד זה, וגם מסין, מכל המקומות, על שינויים כאלה שכבר לא יודעים מה לעשות. תראי מה קרה בקליפורניה, היה שם יובש כזה ועכשיו פתאום יש להם הצפה, אלפי בתים פונו, ולא יודעים מה לעשות. "נניח שנמשיך כמו שהיה", לא נוכל לשרוד, תמשיכו, לא תוכלו להמשיך, מי אנחנו על פני כדור הארץ? ג'וקים קטנים שבנו לעצמם חורים בתוך האדמה וחיים שם.

אנחנו לא מבינים מה הם כוחות הטבע האמיתיים לעומתנו. ואם אנחנו רוצים להרוס משהו,  אנחנו הורסים לעצמנו את כל התשתית. לכן אין לנו ברירה, עלינו להכיר בכך שהעולם הוא אינטגראלי, שכולנו פועלים ותלויים זה בזה, חיים ממש על כדור אחד ואין לנו לאן לברוח, אין יותר מקומות. ואז אולי מאין ברירה ועם כל השכל שלנו נוכל לעצור את האגו שלנו, שייתן לנו איכשהו להתקרב להסכמה הדדית. זה מה שאנחנו לומדים מהתפתחות הטבע. הטבע מחייב אותנו עכשיו להיות דומים למערכת האינטגרלית שלו. והמערכת האינטגראלית הזו כוללת שני חלקים, פלוס ומינוס, נתינה וקבלה. כוח קבלה יש לנו, ועוד איך, אבל כוח נתינה, אין, ואת אותו כוח אנחנו צריכים לרכוש, לפתח. ואפשר לעשות זאת, יש לזה שיטה מיוחדת שנקראת "חינוך אינטגרלי". אנחנו צריכים ממש להשתיל בכל אדם ואדם את היסודות האלה של הנתינה, ואז הוא יידע איך להשתמש נכון בשני חלקי הטבע, ויבנה את עצמו באמת בצורה שבה יהיה בטוח בעתיד, הוא ובניו ובכלל, כדור הארץ והכל. אחרת מתוך האגו שלנו, אני אגיד לך לאן עוד מעט נתקדם, למצב שבו את כל הכוחות, את כל האוצרות, את כל מה שיש לנו, נצטרך לבזבז רק כדי להילחם נגד כוחות הטבע, נגד החום, הקור, חוסר המים, ההצפות, נגד כל דבר ודבר.

נעלמות מהעולם שלנו דבורים, אז לא יהיה לנו מה לאכול, אנחנו לא מבינים עד כמה אנחנו תלויים בכל הצורות האלה, בכל המנגנון הזה שקורה. זבובים נעלמים, אנחנו לא יכולים לעכל עד כמה אנחנו תלויים בזה. איפה התבואה, איפה הכל, זה ממש נורא. ובכלל, יש כל כך הרבה תוצאות מהפרת החוק האינטגרלי בעולם, המערכות האלה הקשורות בטבע אלה עם אלה, זה ממש מנגנון אחד שצומח מתוך האדמה, יוצא ופורח ומביא תוצאות. ואנחנו יכולים להאכיל את עצמנו וגם את החיות, את הפרות נניח ועוד כל מיני, ולחיות מזה. אני מדבר על הדברים ההכרחיים, אנחנו לא מבינים באילו מערכות אנחנו תלויים. "אנחנו נעשה איך שבא לנו", איך נעשה מה שבא לנו, זה פשוט מאוד מסוכן. עכשיו המכות צריכות ללמד אותנו שחסר לנו הכוח השני, אם לא נתחבר בינינו לא נדע גם להגיע להסכמים כדי פשוט לשרוד. זאת אומרת, אנחנו רואים שכל הכוחות האלה פועלים בסך הכל כדי לחייב את האדם ללמוד מהתהליך שעבר כדור הארץ, שהכל בא מהתחברות החלקים, וכל ההתפתחות היא מחיבור במערכות יותר מורכבות, בין החלקים. ולכן אנחנו צריכים להגיע לזה.

אורן: עד כה דברת על כך שבטבע יש שני תהליכים שפועלים במקביל ובהרמוניה. מצד אחד התפשטות, התרחקות, מצד שני התחברות, כמו הנשימה, אז למה עכשיו אתה מטיף להתחברות, איפה הכוח השני של ההתרחקות?

יש לנו שלוש שכבות, דומם, צומח וחי, בכל השכבות האלה הטבע פועל כמו שפועל. אין להם בחירה חופשית, אין להם כלום, הם פועלים. פתאום יש זנב אחד שיוצא מדרגת החי שנקרא "בני אדם". מה מעניין באותו בן אדם? שבו מתפתח הכוח השלילי, כוח השמאל, כוח שרוצה להרוס את הכל רק שיהיה לו טוב, זה מה שיש באדם. אין לו כוח טוב, אין לו נטייה, אין לו חיבור, אלא הכל רק כדי להרוויח, להצליח, וכל האחרים שימותו.

אורן: זה שונה מעולם החי?

ודאי.

אורן: במה?

שם זה רק לצורך הקיום, לצורך האוכל, לצורך המזון.

אורן: ואצלנו בני אדם?

אצלנו לא, אצלנו אני דורש מזון רוחני. מה זה מזון רוחני? כל עוד יש לך משהו טוב אני לא רגוע, אני רוצה שיהיה טוב רק לי.

אורן: קנאה כאילו?

תגיד קנאה, תאווה, כבוד, שנאה, שליטה.

אורן: זה הכוח האינדיבידואלי, הכוח השלילי?

שלילי מפני שהוא הורס את האחרים והאחרים רוצים להרוס אותו. זה לא לצורך אוכל נפש כמו החיות. זה כוח בלתי מוגבל, אני רוצה מכולכם, שבעה מיליארד, קודם כל לבדוק אם אני צריך שבעה מיליארד, אני רוצה להשאיר כמה שאני רוצה, ושכולם יהיו כרובוטים הנפעלים על ידי בצורה החלטית. זה מה שאני רוצה, אחרת בשביל מה אתם קיימים אם לא בשבילי.

אורן: מה שתיארת עכשיו זו תוצאה מהתעצמות הכוח השלילי, ואין כנגדו פלוס, זה מה שאתה רוצה לומר?

נכון אין, יש שלוש שכבות ומהשכבה העליונה צומחת חיה מיוחדת שבה מתפתח כוח שלילי בלבד, והוא נקרא אדם בעולם הזה.

אורן: אתה יכול להראות לי פלוס בעולם החי?

שם הכל מאוזן הם לא צריכים, הם מוגבלים ביכולת שלהם להרוס את העולם, הם מוגבלים על ידי כך שהם לא צריכים יותר ממה שצריך כדי לאכול ולהתרבות. הם לא צריכים עשר פרוות, הם לא צריכים מחסני אוכל, לא צריכים לשלוט על כל היער נניח, או הג'ונגל. יש לכל אחד הגבלה טבעית משלו, אני רוצה שזה יהיה שלי, זו הנקבה שלי, אלה הילדים שלי, אני חי וזהו, אל תבוא אליי. אני צריך משהו לאכול אכלתי, הבטן מלאה, אני שוכב ולא רוצה יותר כלום. האם אצל אדם זה נגמר בזה?

אורן: אצל החי יש מינוס קטן, מוגבל, יש לו גבולות מוגדרים?

בהם הכוח השני פועל בצורה אוטומטית כמו הכוח הראשון. הם נפעלים בשני כוחות.

אורן: אני מנסה להבין איפה הפלוס שם, עד כה הבנתי שהמינוס שם הוא הרבה יותר קטן וגם מוגבל. יש הגדרות לכוח השלילי?

כוח ההגבלה הוא הכוח החיובי.

אורן: זאת אומרת, גבולות הגזרה הם כאילו פעולת כוח הפלוס בחי?

כן, הוא לא צריך יותר.

אורן: אתה אומר שמתוך עולם החי בולט פתאום יצור שהתחיל להתפתח בו מדור לדור, יותר ויותר כוח המינוס, יותר ויותר רוצה לבלוע, להחריב את כולם.

כן. כוח המינוס הזה הוא לא כוח כמו בחי, הוא רוצה לשלוט על השני. החי לא רוצה לשלוט על האחר, אלא זו הגדר שלי כאן אני השולט, כאן הלהקה שלי, המשפחה שלי לא חשוב מה. והאדם לא, הוא רוצה להיות הגדול בכל הדורות. היה פעם נפוליון, אני רוצה להיות יותר מנפוליון. אני רוצה שיזכרו אותי בעוד אלף שנים. מה זה אדם, אדם לא מוגבל בכלום, האגו שלנו לא מוגבל בכלום.

אורן: זה נשמע חיובי?

למה?

אורן: זה נשמע יצור יותר מפותח.

בסדר גמור. נניח שיש לי יכולת כזאת, אז אני לוקח את כל פצצות האטום והורג אתכם, את מי שאני לא צריך, אני עושה ניקוי, סלקציה, את האחרים אני משאיר, אבל מאפשר להם רק צורת חיים כזאת שהם משרתים שלי ב-100% כמו חיות, זהו לא יותר. זה מה שאני רוצה, אני רוצה להיות לבד בעולם, ואם מישהו קיים זה כדי שהוא כל הזמן יסתכל עלי ויגיד "איזה גדול אתה, איזה יפה אתה, איזה מיוחד אתה". אתה לא מרגיש את זה?

אורן: בהחלט מרגיש, הייתי קונה את זה. לזה אתה קורא התפתחות בלתי מוגבלת של הכוח השלילי באדם, ולא מפני שיש בזה משהו שלילי אלא מפני שזה כרוך בהחרבת כל האחרים?

כן, כלפי אחרים.

אורן: כלומר, השליליות היא בכך שאני בונה את המעמד שלי על כך שדרכתי עליכם בדרך, אין בעיה עם זה שאגדל ואהיה הכי גדול בעולם, אלא רק שבדרך דרכתי והרסתי את כולם?

 גם את כדור הארץ אתה הורס, ובעצמך, בסופו של דבר אתה הורס את עצמך.

אורן: כל התהליך שתיארנו עכשיו, הוא המינוס האדיר שגדל בחיה הזאת שפורצת מתוך עולם החי ונהיית בן אדם?

נכון.

אורן: ולפי מה שלומדים מהטבע, צריך להוסיף פלוס.

אם נסתכל על כל התפתחות היקום והדומם, הצומח והחי שעל פני כדור הארץ, נלמד שהכוח החיובי הזה חסר לנו.

אורן: אז מה הוא הכוח החיובי?

השפעה לאחרים, איזון. והכל לא בדרגה של לתת ולקבל בצורה חומרית, אלא קודם כל לתקן את היחס שלי, הגישה שלי, הלב שלי שכולו רע, להוסיף לו חלק טוב, אני צריך תיקון למערכות החשיבה, לטעמים שלי, להסתכלות שלי, לכל מה שאני מרגיש, מתייחס. לרצון שלי, למוח שלי וללב שלי, אני צריך תיקון, תוספת, השלמה, איזון, הוא כולו מכוון לצד שמאל.

אורן: מה זה שמאל, הוא כאילו המינוס?

כן, ואני רוצה לאזן אותו עם הימין שיהיה מאוזן, איזון בין שני הכוחות נותן התפתחות החיים.

אורן: באיזון הזה, מה יקרה לשאיפה שלי להיות מלך העולם, אני רוצה להיות מלך העולם?

תרגיש שכל העולם שלך. עוד ההפך, דווקא תרגיש, כי כל המערכת תהיה מורגשת, מובנת ומיועדת לעבודה שלך. תרגיש שאתה כולל את כל העולם, את כל העולמות אפילו, תגלה עוד צורות יקום מקבילות, ועוד כל מיני דברים.

ניצה: זאת אומרת, הכוח הזה לא מגביל אותי?

לא, ההפך. הוא כוח של התפשטות אמיתית. לא התפשטות על מנת לסחוב בחזרה, אלא אני יוצא מעצמי, מהמוגבלות שלי, ואז מתחיל לראות דברים, תופעות בטבע שקודם לא ראיתי, לא זיהיתי, כי את הכל הרגשתי לפי האגו שלי. כשאני יוצא מעצמי על ידי הכוח השני, אז אני מתחיל לראות מה קורה באמת בטבע ללא המוגבלות שלי לפי חמשת החושים, לפי הטלסקופים, המיקרוסקופים, אני מתחיל להרגיש את הטבע כמו שהוא.

ניצה: כשתיארת את עולם החי, אמרת שיש את כוח המינוס ויש את כוח הפלוס שמאזן ומגביל אותו. ופה, דווקא בבני אדם, אתה אומר שהתוספת של הכוח הזה לא תגביל, אלא ההפך היא עוד תגרום להתרחבות עצומה, אינסופית?

כן, כי אנחנו מוגבלים דווקא על ידי הכוח השלילי, הוא מגביל אותנו. הוא אומר לי קח, קח הכל, מכולם, ואז אני מוגבל, כל הזמן לראות רק בצורה כזאת, אני לא משיג שום דבר ממה שיש מסביב, אלא מסתכל דרך משקפיים איפה אני יכול להרוויח. האם בצורה כזאת אפשר ליהנות מהיופי, לראות משהו טוב, להכיר משהו בכלל? לא. אני כל הזמן מסכן, כל הזמן בלקבל, ואני לא יודע מה זה לראות את העולם בצורה אובייקטיבית. ולפי תכנית הטבע אנחנו עכשיו צריכים לגשת ולרכוש את כוח הטוב, החיובי לאיזון. ואם נאחר, נפגר בזה, ניכנס כל הזמן בצורה ממש שיטתית לבעיות. החיים מתחילים להיות פחות ופחות מאוזנים.

אורן: אם אני מבין נכון, זו בעצם אבולוציה של הכוחות שבי, של התכונות, של המניעים שבי. כלומר, המשך האבולוציה שלנו כבני אדם, הוא לא בזה שיגדל לי זנב בעורף, אלא שיגדל בי כוח חדש. מערכת החשיבה וההרגשה שלי מקבלת שדרוג.

כן, השלמה.

אורן: אני רוצה לאפיין קצת את היצור הזה שנקרא לו "האדם המשודרג". עד כה אמרנו שלאורך הדורות התפתחה בי הנטייה להיות מלך העולם, תוך כדי כך דריכה ורמיסה של כולם בדרך, כולם פועלים כמשרתים שלי ואני מעל ראשם מלך העולם. זאת הנטייה שקודם נתנו לה את הכינוי "מינוס". אני רוצה שתתאר לי את המצב לאחר שדרוג מערכות החשיבה וההרגשה שלי, מה הוא כוח המינוס שבי, מה הוא כוח הפלוס שבי, ומה הוא האיזון ביניהם. תאר לי במצב האידיאלי של היצור הזה המשודרג, מה המינוס שבו, מה זה אומר ואיזה כוח זה?

במצב המאוזן אני משתמש בכוח הקבלה, כדי לקבל מכל האנשים שרוצים להביא לי כל טוב, אני מקבל זאת מהם, ומצד שני נותן כל מה שנדרש ממני לכל בני האדם. ואז בצורה כזאת, עובר דרכי כל השפע שנמצא במציאות ואני מתחיל להרגיש באמת מלא, שלם, משיג ומרגיש את כל מה שנמצא בכל העולמות, בכל הגלקסיות, בכל צורות היקום, ביקומים האלה המקבילים וכן הלאה. ואני מרגיש שזה זורם דרכי לאחרים, מרגיש את עצמי בדרגה הזאת שנקראת "אדם", לא כמו עכשיו. אני מרגיש בזה שאני חי חיי נצח, כי המערכות האלה הן מערכות שבהן אני קיים, עם כולן יחד.

אורן: מה זאת אומרת חיי נצח, אתה לא מת?

אני לא מת. הבהמה מתה אני לא מת.

אורן: הגוף שלך מת?

כן, הגוף שלי מת.

אורן: והמודעות שלך לא?

לא, ואני הרי נמצא במודעות, נמצא עכשיו בתפיסת החיים דרך המערכת הזאת והגעתי לחיים נצחיים.

אורן: המודעות שלך?

כן.

אורן: מודעות נצחית?

כן.

אורן: כל אדם יכול להגיע למודעות נצחית?

מי שרוצה.

אורן: מה זאת אומרת מי שרוצה, אמרת אבולוציה, אבולוציה לא שואלת מי רוצה, אבולוציה ממיתה את החלשים ומקדמת את החזקים?

אם השאלה היא, האם כולם יגיעו לזה, אז כן. באיזו צורה? האחד על ידי הבנה והכרה, והאחר על ידי מכות.

אורן: הגענו לסיום התכנית המרתקת. תן לי משפט לסיום, מה אפשר ללמוד מתהליך ההתפתחות של כדור הארץ על מערכות היחסים בינינו בני אדם. איזו תובנה צריך לקחת?

האדם הוא החיה הגרועה מכולם. לא מן הסתם הוא נברא אחרון, והוא צריך להשלים את עצמו בעצמו ובכך משיג את מקום נזר הבריאה. 

לחצו כאן להורדה