חיים חדשים - תוכנית 330 - המהפכה כתופעה חברתית
+תקציר השיחה
מהפכה כתופעה חברתית | ||
מהפכה מתרחשת כאשר אנשים לא מסוגלים לסבול יותר את סוג הקשרים ביניהם - מנוע פנימי מפתח את המין האנושי בארבעה שלבים חברתיים שנקראים: דומם, צומח, חי ומדבר - התפתחות הכתיבה בזמנו העלתה את האדם מעל גבולות הזמן. מהפכה של ממש - הרצון לשלוט בטבע, לפרוץ גבולות, גדל בקרב המין האנושי בארבע דרגות התפתחות - כיום הגענו למצב שבלחיצת כפתור אפשר למחוק את כל האנושות, לצאת לחלל ועוד. עם זאת מסתבר שאנו מאוד מוגבלים. אנו יכולים לעשות הכול, רק לא לשלוט בחיים בפנינו המהפכה - שינוי פרדיגמה - הבנה שאנו חלק מהטבע, ויש בו חוקים - עלינו ללמוד להתקשר זה לזה כמו כל חלקי הטבע, באופן אינטגרלי והרמוני - איננו מסוגלים לשלוט בגורל שלנו. עלינו ללמוד את מערכת הטבע שמנהלת אותנו |
||
+תמליל השיחה
אורן: היום בחיים חדשים אנחנו רוצים להבין מאין באנו ולאן אנחנו הולכים. נרצה להרחיב קצת את זווית המבט שלנו כדי להבין מהם אותם חיים חדשים שעומדים בפנינו, מצב שבו נשפר את כל מערכות היחסים שלנו, בבית, בעבודה, עם אנשים שמכירים אותנו וחיים סביבנו ובכלל בחברה שבה אנחנו חיים. מהם החיים החדשים? כדי להבין את זה טוב יותר ננסה להבין איך התפתחו החיים שלנו כחברה אנושית לאורך הדורות האחרונים, ננסה להבין אילו מהפכות, שינויים עברנו, כדי ללמוד בפני איזה שינוי אנחנו ניצבים היום. תהיו איתנו, יוצאים למסע.
ניצה: אנחנו רוצים להתבונן ולסקור את המהפכות האנושית הגדולות שעברנו בהיסטוריה כחברה, ולבחון אותן בזווית חדשה, בפרספקטיבה אחרת. אין ספק שכל נושא המהפכות וחקר המהפכות הוא נושא מאוד מעניין, מאוד מורכב, ויש נטייה לחלק אותו לכל מיני אפשרויות, אבל אנחנו נעשה את זה בצורה הכי פשוטה. הצורה הפשוטה ביותר להגדרה של מהפכה היא, שאחרי תהליך כלשהו שהחברה האנושית עברה, זה כבר לא כמו שהיה לפני כן. המהפכות שינו סדרי עולם, הן שינו את סולם הערכים החברתי, הן בדרך כלל שינו גם את צורת המשטר ואת המבנה החברתי, הן עשו שינוי מאוד דרמטי. ובדרך כלל הן גם לא נשארו בתחום ובגבול של המקום שבו התחילה המהפכה, אלא התחילו להתפשט וצברו גלים, התרחבו להרבה מאוד מקומות בעולם.
את הקטגוריות אפשר לחלק לפי המהפכה הראשונית ביותר, שהייתה המהפכה הלשונית, זה התחיל בשלב הראשון, כשאנשים התחילו להיות בקשר, לדבר אחד עם השני. אחריה התחילה המהפכה החקלאית ולאחר מכן מתחילות כבר המהפכות האידיאולוגיות יותר, הרעיוניות, הפוליטיות, לצידן יש גם את המהפכות התעשייתיות, מהפכות המידע והידע, כל זה מתפתח, זה לצד זה לאורך כל ההיסטוריה שלנו.
וכשאנחנו מסתכלים עכשיו, בתקופה של החיים היום, לאור מה שמהמתרחש סביבנו, הרוחות שנושבות ומה שקורה בכל העולם, אנחנו יכולים לשאול את עצמנו מה קורה פה? לאן אנחנו הולכים? מה עומד לפנינו? אלא דווקא לפני שאנחנו רוצים לקחת את הצעד הבא ולהבין מה עומד בהמשך, לאן אנחנו ממשיכים ולאן אנחנו מתקדמים, נרצה דווקא לעשות איזו סקירה של מה שהיה עד היום. ולפי זה אולי להצליח ולהבין מה הנקודה שאנחנו נמצאים בה היום ולאן אנחנו מתקדמים.
אז מה זו התופעה החברתית, האנושית הזו שנקראת מהפכה, ומדוע היא מתרחשת?
היא מתרחשת מפני שבני אדם, רובם באותו דור, לא מסוגלים יותר לסבול את סוג, אופי, אופן הקשרים שביניהם, ולכן הם חייבים לקום בכוח ולשנות אותם. כאן וודאי שאפשר להסתכל בצורה פשוטה כמו היסטוריונים שלומדים, ואפשר להסתכל וללמוד מהטבע, איך שהחברה מתקדמת לפי מנוע פנימי שנמצא בה ושכך היא חייבת להתקדם. יש בזה קצב מסוים, יש לזה שלבים המוגדרים מראש. וכמו שאנחנו רואים שיש התפתחות בצמח, בחיי החי ובחיי האדם, כך גם יש אותה צורה בחיי החברה. וכך החברה האנושית עוברת את השלבים האלה, דומם, צומח, חי מדבר.
ובכלל, אי אפשר להגיד על הצורה הקדמונית חברה, כי שם לא הייתה חברה, הייתה משפחה, כמעט ולא היו צריכים לדבר כי היה הכל מובן, הקשר היה באותה הרמה כמו בין החיות. זאת אומרת שעוד לא היה ריחוק ביניהם שהיו צריכים כבר להתחיל מעל הריחוק הזה להתקשר. וההתקשרות מעל הדחייה, נקראת "חיי החברה".
זאת אומרת החברה מתחילה מזה שגדל בתוך האדם רצון אגואיסטי ליהנות על חשבון הזולת ואז הוא מתחיל לקבוע כאן את הצורה החדשה של הקשר. הוא יודע שנוח לו וטוב לו להשתמש בזולת והזולת גם מבין שנוח לו וטוב לו להשתמש בו, וכך הם ביניהם קובעים את צורת היחסים. זה יכול להיות בעל הבית והעבד שלו, בעל הבית והפועל שלו, זה יכול להיות בין שני אנשים חופשיים שלא קשורים וכולי, אבל לא מדובר כאן על קרבה טבעית, כמו יוצאי אותו מקום, אותו שבט, אותה משפחה. זאת אומרת חברה זה משהו שמעל המשפחה. ולכן היו צריכים לפתח שפה.
התפתחות השפה, זה כבר מה ששייך לבני האדם, לא סתם קוראים למין הזה מין המְדבר. מה שכן, הם התפתחו עד כדי כך, שהיו צריכים קשר הדדי, ואז גילו את הכתיבה. כתיבה היא כבר משהו ששייך רק לבני האדם, כי שפה אפשר להגיד שיש גם לחיות ולדגים ואפילו צמחים שמפזרים את הריחות שלהם וכן הלאה, ובכלל יש הרבה מאוד צורות קשר חוץ ממה שאנחנו יודעים בין דומם, צומח וחי, אפילו תת קרקעיים, יש כל מיני. אבל כתב זה דבר מאוד מאוד מיוחד שאופייני רק לבני אדם, זו כבר לא שפה, זה מה שמעלה את האדם למעלה מהזמן מפני שעל ידי כתב אני יכול לשלוח משהו לדור הבא, וגם לקרוא מה שהשאירו לי הדורות הקודמים. ולכן הכתיבה היא ממש מהפכה.
והשפה היא לא במיוחד השפה המדוברת אלא שפת הכתב. לא סתם נאמר שהכתב הוא כוח מאוד חזק כי הוא פועל מעבר לכמויות אנשים, מעבר לזמן. אני כבר לא מוסר משהו מדור לדור, מפֶה אל פה, ומי יודע איך שזה יגיע למישהו, אלא אם אני כותב, זה אני הכותב, ומי שקורא זה הוא הקורא. ועד היום הזה כל ההתקשרות שלנו בנויה על הכתב. זו מסירת מידע ממקום ומרחקים, ומדור לדור וממצב למצב, אדם עם עצמו, אדם לאחרים וכולי, אנחנו לא מוגבלים. זאת ממש הייתה מהפכה שהשאירה עד היום הזה את החותמת שלה.
אנחנו צריכים להבין שמפני שהאנושות היא סך הכל הרצון ליהנות שנקרא אצלנו "רצון לקבל", רצון לקבל הנאה ותענוג, אז הרצון הזה כל הזמן עולה, מתבהר ובוער יותר ויותר. ובהתאם לזה אנחנו מתקדמים. אפשר לעשות את המחקר על כל ההתפתחות האנושית, שורש, א', ב' ג', ד' של שלבי ההתפתחות, אבל העיקר שכל ההתפתחויות האלו הן שונות בכמות ושונות באיכות.
שסך הכל חמש דרגות, בעצם ארבע דרגות, כי את הראשונה אנחנו סופרים שכבר נמצאת, אז ארבע הדרגות האלה עד הדרגה החמישית האחרונה, הן דרגות שבהן האנושות מתפתחת בלגלות את הרצון ליהנות, את הרצון להרגיש את החיים, את הרצון לראות שאנחנו חייבים לשלוט בעולם. אנחנו חייבים למלוך, להיות למעלה מהטבע. עד כמה שאפשר לעלות מעל כל המוגבלות שלנו, ההגבלות שיש לנו מהטבע.
נניח שאני חי כך וכך שנים, איך אני מתקשר מעבר לחיים שלי, לגבולות שלי, גם אחורה, גם קדימה. אנחנו מוגבלים במקום. לא יכולים לראות למרחקים, לשמוע למרחקים. איך אנחנו עולים מעל זה. אז מעל הזמן, מעל המקום, זה קודם כל.
אנחנו מוגבלים בזה שאנחנו לא יכולים בבת אחת להקיף את כל אלפי או מיליונים או מיליארדי האנשים, אנחנו גם עולים על זה. זאת אומרת, אנחנו כל הזמן משלימים את הטבע ברצון האגואיסטי שלנו, שאנחנו רוצים להיות מעל כל ההגבלות הטבעיות, מעל מה שמלכתחילה יש במין האנושי מהלידה.
לכן, אנחנו צריכים לראות את המהפכות הללו ואת כל התהליכים וכל השלבים, בכיוון פשוט. בני האדם רצו כל פעם לבטל את הגבול, "השגת גבול, זה מה שאני צריך". זאת אומרת, לעשות מעצמי, מישהו בלתי מוגבל.
ניצה: זאת אומרת לפרוץ את הגבול.
לפרוץ.
ניצה: כל פעם לפרוץ גבול יותר גדול.
כן, ובסופו של דבר כשאנחנו מגיעים דווקא היום למצב שאנחנו יכולים למחוק את כל האנושות בכפתור אחד, לדבר עם כל האנושות בכפתור אחד, כשאנחנו יכולים לצאת לחלל, לעשות הכל, אנחנו מתחילים להיכנס גם פנימה לתוך החומר, גם מעל לכל החומר. ואז במקרה כזה יחד ועם זה שאנחנו הגענו למצב כל כך נעלה, אחרי כל המהפכות, אנחנו מגלים עד כמה שאנחנו מוגבלים וזה העיקר. וכל ההתפתחות שלנו מביאה אותנו למשבר כללי גדול. ובסך הכל במהפכות הגדולות שעברנו, שכל פעם רצינו לצאת מגבולות, אנחנו סך הכל גילינו שאנחנו מאוד מוגבלים. אבל זה דווקא הגיע אלינו, מפני שאנחנו גילינו את הגבול. באמת התפתחנו.
הכל נמצא באפשרות שלנו, אבל עם כל האפשרויות האלה, אנחנו לא שולטים בעיקר, בחיים. דווקא כאן אנחנו מגלים שבגלל שיכולים לְעַכֵּל את מהות החיים במקצת, אנחנו יכולים להרגיש את עצמנו עוד יותר שפלים מהאנשים הקדמונים. כי הם לא היו משיגים את הגבול הזה.
היום אנחנו דומים לאדם שעבר את כל החיים ועשה המון דברים בחיים, את כל המהפכות האלה, את כל הגילויים כל העבודה הוא עשה, הוא שינה את הכל ובסופו של דבר עכשיו, בסוף החיים, הוא מרגיש שמה שהוא עשה, זה ללא תועלת, שבזה אף אחד לא מאושר, שבאמת היחס שלו לחיים, היה תמיד יחס מקולקל. כך זה בכל האנושות. וכל החיים עברו כמו איזה חלום רע. כי הוא בזבז אותם, למה? כדי בסופו של דבר להגיע למסקנה שהכל זה הפסד אחד גדול.
דווקא לכן אני חושב שהמהפכות הללו עשו לנו טובה גדולה. לא סתם אנחנו התפתחנו. היום אנחנו נמצאים לפני מהפכה הגדולה ביותר. היום אנחנו הולכים למהפכה בפרדיגמה שלנו, בהסתכלות שלנו על החיים. ואם הלכנו לכל המהפכות, לכל השינויים שבחיים כגיבורים שחייבים להצליח לכפוף את הטבע וממש לנצל אותו, היום אנחנו מתחילים להבין שאנחנו נמצאים בבעיה. אנחנו לא צריכים להרגיש את עצמנו מעל הטבע וכל הזמן להשתדל לעלות, זו טיפשות גדולה. כמו תינוקות, ילדים קטנים שרוצים, שחושבים שהם יודעים מה לעשות עם העולם. אלא היום אנחנו נמצאים במצב שאנחנו צריכים להבין שלהכיר את הטבע אפשר אך ורק דווקא אם אנחנו נתכלל בו.
ניצה: מה זאת אומרת, "נתכלל בו"?
נתכלל, נכנס בו, בתוכו. אנחנו רואים שכל המהפכות הללו שעשינו, כל ההצלחות שלנו הגדולות, הן הביאו אותנו למצב שאנחנו דווקא רואים היום שאנחנו בתוך הטבע. אנחנו לא יכולים לברוח ממנו. אנחנו לא יכולים לנצח אותו ולא לנצל אותו, אלא ההפך. אם אנחנו פועלים לפי השכל שלנו ולא לפי חוקי הטבע, אז אנחנו רק ניזוקים.
ולכן המהפכה שעומדת להיות עכשיו היא המהפכה המהותית הראשונה מסוגה. במקום שאנחנו כבני אדם כאילו נבדלים מהטבע, דומם צומח וחי, ונמצאים למעלה ממנו, שאנחנו יכולים לעשות כל מה שבא לנו, כל מה שנרצה, כל מה שנחליט, אנחנו היום מבינים שאנחנו נמצאים בתוך הטבע, אנחנו נמצאים במערכת חוקים, ואנחנו לא מסוגלים לברוח מזה.
כל הגישה הזאת שאנחנו מעל הטבע היא רק מזיקה לנו, ואנחנו צריכים מהר מאוד לשנות את היחס שלנו לזה. זה מחייב אותנו להשתנות. זה מחייב אותנו להיות מקושרים לטבע, להתקשר בינינו כמו שכל חלקי הטבע מקושרים זה עם זה. להתקשר לדומם, צומח וחי בהרמוניה, בצורה אינטגרלית. בקיצור, לראות את הטבע ככוח עליון. ואם אנחנו עם כל הכוחות שלנו, עם כל היכולות שלנו, עם כל המדע, עם כל היחס שלנו, נרצה להידבק לטבע, להיות בהשתוות איתו, אז נתחיל להרגיש באמת מה הוא הכוח הזה, מה היא התוכנה שמפתחת אותנו. אנחנו נמצאים באיזו מטריצה שעובדת עלינו, היא מביאה אותנו לאיזה מקום. גם במשך כל הדורות ובכל הזמנים, דרך המהפכות האלה, דרך ההשתלשלות הזאת, ההתפשטות הזאת, אנחנו הלכנו לפי התוכנה שבטבע ולא לפי מה שבא לנו לעשות. אנחנו הלכנו בסך הכל לפי הרצון האגואיסטי שלנו שכל הזמן מתפתח לפי אותה התוכנה.
לכן אנחנו נמצאים היום לפני המהפכה הגדולה של היחס שלנו לעצמנו ולעולם שאנחנו בו נמצאים. לראות את עצמנו חלק אינטגרלי מהעולם, חלק בלתי נפרד מהטבע של העולם, ושמה שאנחנו צריכים זה סך הכל לחקור את הטבע וללמוד ממנו איזו צורה אנחנו צריכים לקבל. ויש לנו בזה הרבה עבודה, יש בזה בחירה חופשית, אנחנו בזה צריכים ללמוד את המערכות האלה, אנחנו צריכים בכוח, בחוכמה, להביא את עצמנו לבירורים ולשינויים. אנחנו צריכים למצוא בטבע כוחות שיעזרו לנו להשתנות לכיוון הנכון. בזה שאנחנו נלמד את הטבע ואת עצמנו אנחנו נדע איפה אנחנו קיימים. אנחנו פתאום נפתח אותו מנגנון בטבע שהוא המנגנון של מהות החיים, שמשם מגיעים אלינו כל מיני פקודות, ששם נמצאת התוכנה שמפתחת את כל היקום הזה מה"ביג בנג" ועד ימינו. ואז נדע גם לאן אנחנו הלאה מתפתחים. אנחנו נלמד מזה הכל, אבל זה בתנאי שנתחיל להתייחס לטבע כמו לכוח עליון, למנגנון עליון.
ניצה: כשהסברת את זה, אז כאילו נוצר לי פיצול. יש מהפכה שקשורה באנושות מול הטבע, שלמשל אנחנו יכולים לראות את זה במהפכה החקלאית. ככל שהמהפכה הזאת הלכה והתפתחה אז האדם למד לביית ולהשתמש בכוחות הטבע, הוא למד לביית את האש, לזרוע ולקצור בזמנים טובים יותר, הוא למד בעצם לשלוט בכמות התבואה, וזה כאילו בראש שלי, היחסים שלי כאדם מול הטבע, איך אני מנצל נכון יותר את משאבי הטבע. זאת בעצם הייתה איזו מהפכה שקראנו לה בגדול מהפכה חקלאית, ומתוך זה גם התפתחה הטכנולוגיה.
זאת לא מהפכה חקלאית. זאת מהפכה אנושית וחברתית, מפני שאז האדם התיישב על פני האדמה. ולפני כן הוא היה נע ונד, הוא היה מחפש את האוכל.
ניצה: כמו חיה שהיא זזה לפי איפה שיש.
כן. היו מחפשים את מי להרוג ואיפה למצוא שורשים, ואולי איזה פירות. לא היה לו מקום קבוע, הוא לא היה בונה לעצמו שום דבר קבוע.
ניצה: בית.
כן. והחקלאות, היא קשרה אותו למקום.
ניצה: עכשיו עשית לי עוד סדר. אז באמת היא תחמה אותו לאזור מסוים, שזה השטח שלי, פה אני מגדל וכן הלאה. אני מסתכלת על הפַן הזה של איך אנחנו כאנושות למדנו להשתמש בכוחות הטבע, לנצל אותם בצורה נכונה יותר, מתוך זה התפתחה גם הטכנולוגיה, איך למקסם, איך לייעל, כל הנושא של תעשייה ומכונות, וכן הלאה, זה כאילו צד אחד. והצד השני, זה הצד שקודם דיברת עליו, שמהפכות זה בעצם שינוי של צורת הקשר החברתי בינינו.
ודאי. אחרת מה זה מהפכה?
ניצה: מה שאצלי לא מתחבר זה שיש אני והטבע, האנושות והטבע, ופה זה האנושות בתוך החברה עצמה, קשרים בין האנשים.
שזה גם כן העתקה מהיחס שלי לטבע.
ניצה: איך בדיוק?
אנחנו נמצאים בתוך הטבע, ובהתאם לזה, עד כמה שאנחנו מתפתחים, ההתפתחות הזאת היא קובעת אילו יחסים יש בינינו.
ניצה: אז כמו שאני רוצה לשלוט באדמה אני רוצה לשלוט גם באנשים? מה בדיוק ההקבלה? אני לא מצליחה להבין את הקשר. מבחינתי יש את המהפכות האלה שאני רואה איך האדם עם הטבע יוצר איזה קשר ומנסה בצורה כזאת להועיל לעצמו, לחיות טוב יותר, ויש את הקשרים האנושיים.
את יכולה לדבר עם היסטוריונים והם יסבירו לך בצורה אחרת לגמרי, איך הם מסתכלים על ההתפתחות. שזה תלוי בשינויי אקלים ומגפות שמגיעות, ושפתאום החקלאות נעשתה יותר מתקדמת ואז היה כדאי להחזיק כמה עבדים כי בסך הכל כמה שהם נתנו היה הרבה יותר ממה שצריך כדי להאכיל אותם, אז כדאי לי להחזיק כך עבדים, וכן הלאה. זאת אומרת, אנחנו מתפתחים בכל רוחב הפס הזה. גם מחלות וגם אקלים, וגם החברה האנושית, וגם הכלים שעל ידם אנחנו מעבדים את האדמה ומקבלים את המזון, ופתאום אנחנו יכולים לאלף סוסים ופרות, וכולי. זאת התקדמות בסך הכל של בני אדם שהולכים ומתרבים.
אני לא רוצה להיכנס לזה, כי זה נושא מאוד רחב ומאוד עמוק, ובכלל זה לא כל כך שייך לנו. מה ששייך לנו, זה שהאדם מגיע אחרי כל שנות ההתפתחות הארוכות האלה למצב שהוא עומד עכשיו לפני בעיה גדולה. הוא צריך, מכל השלבים הקודמים ונכון להיום, ללמוד שהוא לא בעל הבית על הטבע, אלא ההיפך. כי אנחנו מרגישים הפסד גדול בכל מה שאנחנו עושים, אנחנו מרגישים את עצמנו שאנחנו לא מסוגלים לשלוט על הגורל שלנו. אז יוצא שאני נמצא במצב שאני חייב לראות את עצמי תחת הטבע, וזה מה שיחייב אותי ללמוד איפה אני באמת נמצא.
אורן: ואז מה?
ואז אנחנו נתחיל לגלות את פנימיות הטבע, התוכנה הזאת שבה אנחנו נמצאים, איך הטבע פועל. אפשר להגיד שמימי אריסטו, מאותו זמן אנחנו חושבים שאנחנו למעלה מהטבע. ובדורות האחרונים, בפרט מהתפתחות המהפכה הטכנולוגית והתעשייתית אנחנו בכלל חושבים שאנחנו הגדולים ביותר. זאת אומרת, שמותר לנו לעשות הכל, שההצלחה תלויה רק בנו, בלי להתחשב בשום דבר.
תראה מה שעשינו עם תחנות החשמל, עם הזיהום, וכל הדברים. אנחנו שינינו את כל סדרי הטבע ועכשיו זה חוזר עלינו. עכשיו רק אנחנו מתחילים להרגיש עד כמה שכל הדברים האלה הם לרעתנו. זאת אומרת, אנחנו הלכנו להתפתח לכיוון הפוך לגמרי ממה שצריך.
ההתפתחות האדם צריכה להיות, לא תעשייתית, לא על ידי זה שמוציאים מהטבע כל מיני משחקים קטנים שאנחנו בונים היום ובלי סוף ולא יודעים מה לעשות איתם וכך מזבלים את כדור הארץ, אלא אנחנו צריכים להתפתח בחיבור עם הטבע בצורה הטבעית.