חיים חדשים - תוכנית 333 - מהפכה ביחסים
+תקציר השיחה
מהפכת היחסים | ||
הסימן לכך שאנו בפני המהפכה הבאה הוא משבר רב גווני בכל תחומי החיים - המהפכה הבאה תהיה מיוחדת, כי הטכנולוגיה תאפשר לנו להתפנות לעסוק בחיבור - בפנינו מהפכת יחסים: בכדור הארץ יש שפע רב, חסרים לנו רק יחסים טובים - כיום אנשים בונים את עצמם על חורבנם של אחרים, למרות שכולנו תלויים זה בזה - יש לי דחף להזיק לך, למרות שאני יודע שמזה יהיה לי רע. כמו בזוגיות... - כשנעכל היטב שזהו מצבנו, זה יהיה המצב של טרום המהפכה המהפכה הבאה, מהפכת היחסים, חייבת לקרות. פשוט כי אין ברירה. זו תהיה מהפכה חינוכית כלל-חברתית - המהפכה תביא עימה דבר אחד - שיפור היחסים בין בני אדם, אהבה, הדדיות - כשנתחיל להרגיש את האחרים כמו את הילדים שלנו, נרצה להיטיב להם - כשנהפוך לאנושות חדשה לגמרי - כולנו כאיש אחד - תפיסת המציאות תשתדרג - אל מהפכת היחסים נגיע או כתוצאה מסבל רב או מפיתוח ההכרה מבעוד מועד - אם כל אחד יתחיל לדבר על כך עם כל האנשים סביבו, זה יקדם אותנו מאוד |
||
+תמליל השיחה
אורן: אנחנו מחפשים את החיים החדשים. לַמה מחפשים חיים חדשים? כי אם החיים שלנו היום היו בכל טוב, לא היינו מחפשים שום דבר. אבל אם הם קצת פחות מכל טוב, אנחנו מחפשים להבין מה חסר, איך נוכל להשלים את זה ובאמת להגיע לחיים כאלה שנקום בבוקר עם חיוך, נשמח מזה שיש לנו ילדים ואנחנו מגדלים אותם בעולם טוב, והאווירה סביבם חיובית, אני לא פוחד כל הזמן כמו היום שמישהו יזיק להם, יעשה להם, ירביץ להם, בלי כל החרדות האלה. אנחנו מחפשים איך לשחרר את כל החרדות ולעבור למצב של חיים בטוחים, רגועים ושמחים.
מסתבר שהיו הרבה אנשים לפנינו בדורות הקודמים שחיפשו את זה, אנחנו לא הראשונים. כל מי שהייתה תבונה בראשו חיפש בכל פעם איך להביא את החברה שבה הוא חי אל מצב טוב יותר. עשו מהפכות כאלה ואחרות, החליפו כל מיני סוגים של חיים, משטרים וכן הלאה. ננסה להבין מה עומד בפנינו כדי באמת לעשות קפיצה לעולם טוב יותר.
ניצה: כשאנחנו מתבוננים לאורך ההיסטוריה על המהפכות, אנחנו רואים שתמיד בטרם התחילה מהפכה, התחיל תהליך מסוים, התחילו להבשיל מצבים מסוימים, לפעמים פרצו משברים, משהו התחיל להתרחש ולערער את המצב הקיים לקראת שבירה ובנייה של מצב חדש. וכשאנחנו מסתכלים בעולם שלנו היום, מה הם הסימנים במציאות שלנו, שמבשרים את בואה של המהפכה הבאה?
קודם כל אנחנו נמצאים במשבר גדול, רבגוני. הייתי מתחיל מהמשבר הקרוב לאדם שהוא המשבר החינוכי. אנחנו בעצמנו מבלבלים את עצמנו על ידי כלי התקשורת, עם ערכים למיניהם שהם ממש נגדנו. אלא היום יש מניפולציות כאלה מתוחכמות, שאפשר להביא לחברה ערכים שהם אנטי חברתיים, שהם נגד בני אדם, אבל עובדים עלינו לאט לאט בטכנולוגיה מיוחדת, ומשפיעים על החברה כך שהחברה מקבלת את זה. בהתחלה היא לא מסכימה אפילו לשמוע, אחר כך היא מסכימה לשמוע, בהתחלה היא לא מסכימה בפועל, אחר כך היא מסכימה לאט לאט, עד שזה הופך להיות לדבר המצוי ואפילו מוערך, וכך מקבלים.
אורן: אתה יכול לתת דוגמה?
הדוגמאות הן עם סמים, עם פורנוגרפיה, עם זנות, עם כל מה שקורה בממשלות, גניבות, שחיתות. וזה ממש "נורמלי", מסַפרים על כך היום, בסדר גמור, עושים איזה שינוי, ומחר זה יהיה עם אחר.
אנחנו כבר רגילים לזה שחיים בחברה מקולקלת, חברה של גנבים, חברה של שקרנים, חברה שאין לה שום אידיאל, וכל אחד דואג רק לעצמו. אנחנו אפילו מתגאים בזה שכך חושבים, שכל אחד שחושב רק על עצמו ומסוגל להראות את זה כך, להציג את זה בצורה כזאת, הוא נקרא "יותר מוצלח", "יותר חכם", "יותר חזק". וכל אדם ואדם שהוא לא מסוגל להראות זאת לפני כולם, נראה שהוא חלש, שהוא לא מוצלח. זאת אומרת ההצלחה שלי היא להראות לכולם שאני מצפצף על כולם. ממש כך. זה קורה גם בין מדינות, גם בחברה, גם במשפחה וגם כלפי ילדים, בכל השטחים, בכל החתכים. זו חברה מאוד מאוד שבורה.
אם ניקח למשל חינוך ילדים, נראה איך הם בבית הספר ואפילו בגן הילדים, איזה מכות, איזה יחס יש ביניהם. את מה שהם לומדים מהטלוויזיה ומהאינטרנט, עם זה אחר כך הם באים לבית הספר. היום כבר בגילאים קטנים ממש, שבזמנינו בכלל לא חשבנו על זה, הם נכנסים לכל מיני יחסים ביניהם, בין בנים ובנות, מעשנים סמים. אחר כך כשהם מתקדמים לגיל בגרות ויותר מזה, היחס שלהם לחיים הוא יחס של איפה להרוויח, איפה להצליח, על ידי מה אני יכול להתעלות על כולם, לנצל את כולם וכן הלאה. הם לא רוצים משפחה, נשארים אצל ההורים לחְיות כי זה נוח יותר, טוב יותר. הם רוצים להישאר ילדים קטנים מצד אחד, ומצד שני כל החיים שלהם הם בין בתי הקפה לטיולים בחו"ל. כך הם כל הצעירים.
בגיל יותר מבוגר, מה האדם רואה בחיים חוץ מעבודה מהבוקר עד הלילה. זורקים את הילדים הקטנים לגני ילדים, לבתי ספר, הולכים לעבודה, ואחרי עשר שעות חוזרים מהעבודה. אני מדבר על מעמד הביניים לפי כמה שהם עובדים, והם ממש עבדים. לכן אֵיפה יש כאן הנאה בחיים? אלא אנחנו בנינו לעצמנו ערכים שזה טוב, שזה נכון, ואני מתגאה בזה שאני עבד של צורת החיים הזו.
מדינות, באיזו צורה הן נמצאות? מי מרגיש ביטחון, מי מרגיש את העצמאות? יש תלות הדדית בין כולן. זאת אומרת, אף מדינה לא בטוחה שהיא נמצאת במצב הטוב. אפשר בקלות לחתוך מדינה מכמה אספקות, כי היום אנחנו קשורים ותלויים בכל העולם, בסין, באמריקה, באירופה, באפריקה, בכל מקום, ומה יקרה אם לא נקבל בשר מדרום אמריקה, אם לא נקבל פירות משם, ותעשייה מכאן. וכך זה בכל מדינה ומדינה, אף אחד לא מרגיש את עצמו בטוח. ביחסים הלא טובים האלה שיש בין בני אדם, בין החברות ובין המדינות, אף אחד לא מרגיש שהוא נמצא באמת בהרגשת הביטחון.
זאת אומרת הגענו למצב של משבר גלובלי, משבר פיננסי, משבר כלכלי, משבר באספקת האנרגיה, משבר אקלים שלוחץ עלינו יותר ויותר ומִי יודע לאן אנחנו מתקדמים. מאות מיליארדי דולרים עולה לנו משנה לשנה להתמודד נגד מכות הטבע.
אנשים מתגרשים ולא מתחתנים. אנחנו מודדים את האושר שבעולם, אבל אושר הוא לא מדידה נכונה, כי לפי מה אנחנו מודדים את האושר? הרי תלוי מה אני חושב שנקרא אדם מאושר, או השמח בחלקו, במה? המדידות האלה הן לא נכונות. כי לפי הצריכה של כדורי הרגעה וסמים אנחנו רואים עד כמה בני האדם צריכים להרגיע את עצמם, לשכוח מהכל, להתנתק מהעולם הזה, מהחיים האלו, ולא יודעים מה לעשות. הטרור מתפשט בעולם, ועוד מעט אנחנו בכלל לא נוכל לצאת לרחוב בצורה רגועה, שקטה.
הגענו למצב שאנחנו יכולים הכל, יכולים לספק לעצמנו הכל, ובסופו של דבר מכל האספקה הזאת אנחנו לא מרגישים שום צורה טובה, יפה, נוחה. הכל מפני שבני האדם לא מקבלים חינוך נכון, ולא יכולים לבנות ביניהם קשר נכון גם במשפחה, גם עם הילדים, גם בין המשפחות. אני לא מכיר את האנשים שחיים יחד איתי באותו חדר מדרגות, ובאותו בניין אני כבר לא מדבר, אני גם לא רוצה להכיר אותם. כשאני עולה עם מישהו במעלית אני בקושי אומר שלום, אני מסתכל בטלפון, בודק הודעות.
הגענו למצב שיש הכל ואני לא נהנה משום דבר. זה מצב טוב, כי אז אני לא חייב לחשוב על האספקה ההכרחית לחיי, ויש לי אפשרות להשתתף במהפכה, במהפכה שהיא מהפכה סוציאלית, חברתית, כי אני רואה שאי אפשר כך להמשיך לחיות. אני בעצמי לא מאושר, מכל שכן לילדים שלי אני לא מכין שום דבר טוב, וחבל על הילדים, ועל נכדים בכלל, בשביל מה להוליד אותם. אם זה לא משתנה, צודקים הצעירים שלא רוצים להביא ילדים לעולם. כי מה יש לו בסך הכל, כל הזמן מאבק איך לשרוד, כשבעולם בינתיים יש מלא שפע.
ניצה: כשאנחנו מסתכלים בדיעבד על מהפכות, אנחנו יכולים לראות שהיה משבר ואחרי זה הגיעה מהפכה. באותו רגע שהיה משבר לא היה ברור לאן זה יוביל, רק בדיעבד אנחנו יודעים שהייתה מהפכה. הרי משברים היו תמיד לפני כל מהפכה, המשבר התחיל מזה שהיה פער מעמדות, היה עניין של שחיתויות, אם זה בכנסייה או במלוכה או באצולה וכן הלאה. תמיד המשבר היה על בסיס של כסף, על בסיס של שליטה, על בסיס של עבדות. זאת אומרת הדברים האלה לכאורה היו גם לפני המהפכות הקודמות. מה מייחד את המשבר הנוכחי שמראה לנו סימנים שהמהפכה הקרובה היא באמת מיוחדת?
משבר אידיאולוגי, משבר חינוכי, משבר ביחסים בחברה. לא משבר בזה שאין לאלו ויש לאלו, זה לא כל כך חשוב, אמנם זה גם חשוב כביכול. זה משבר בתפיסת המציאות, בתפיסת העולם, ביחס לחיים.
אנחנו נמצאים במצב, שעם הטכנולוגיות החדשות כמעט אף אחד לא צריך לעבוד, אבל מה נעשה עם בני האדם? 50% מסך כל בני האדם לא עובדים, אבל צריכים באיזו צורה לספק להם דברים הכרחיים. החברה לא כל כך מוכנה לזה, היא משתדלת לסתום את כל הדברים האלה, אבל זה לא יוצא.
אנחנו נמצאים עכשיו במצב שלא היה כמוהו אף פעם. תמיד האנושות חשבה על הלחם, על הבריאות. היום יש לנו הכל, אנחנו מסוגלים להכל, רק היחסים בינינו עוצרים את החיים הטובים, הנכונים. אנחנו יכולים לחיות מאתיים ושלוש מאות שנה שזה יהיה אורך החיים של האדם, אין שום בעיה, ואפילו יותר, אבל אנחנו לא מסוגלים לשחרר את האמצעים האלו לחברה האנושית, כי מה נעשה עם זה? אדם במקום ארבעים שנה כמו שחי לפני מאה, מאה חמישים שנה, חי היום שמונים שנה, אז יוצא שהאוכלוסייה כביכול מכפילה את עצמה, והחיים האלו הם לא על חשבון העבודה שלו, הוא לא עובד. לכן בשביל מה לנו לפתח את הדברים האלה? לכן אנחנו מסתירים מבני האדם את היכולת הזאת לחיות עוד מאה שנה, כי אין טעם.
אנחנו נמצאים עכשיו במצב ש 90% מהאנושות לא צריכה לעבוד. אם נשחרר את כל הטכנולוגיה שיש לנו היום, את כל ההצלחה בביו טכניקה, אנחנו יכולים לחיות ללא שום מאמץ, ללא עבודה. אלא מה נעשה עם בני האדם? שיהיו כמו אלה החיים היום בפרברי הערים הגדולות בעולם? זה מביא לחוסר שליטה במצב שלנו. אנחנו משתדלים להכניס אותם לסוגי עבודה למיניהם, רק כדי לתת להם תעסוקה למרות שזה עולה לנו ביוקר.
אנחנו נמצאים לפני מהפכה כללית. והמהפכה הזאת לא צריכה להיות לא בתעשייה, לא בדת, ולא בשום דבר חוץ מיחסים בין בני אדם. וכאן אנחנו מגיעים למצב שצריכים לעכל בכלל את המהפכה העתידה.
אורן: מהי מהפכת יחסים?
להגיע להחלטה שבעולם שכולו טוב, חוץ מבני האדם, כי יש לנו את כדור הארץ, ויש עליו הכל, אנחנו יכולים לקבל ממנו בקלות הכל, אנחנו יכולים לספק לכולנו הכל, בתרבות, בחינוך, במזון ודאי, בדיור אם נרצה, בכל דבר, חסרים יחסים מתוקנים בינינו, כדי שנוכל לממש זאת.
אורן: מה זה יחסים מתוקנים?
יחסים מתוקנים, זה שכולנו נרגיש שכולנו תלויים זה בזה, צריכים זה את זה, שכולנו נמצאים כמשפחה אחת. כי כל היחסים הגרועים בינינו, שכל אחד בונה את עצמו על חשבון אחרים, זה מה שמביא אותנו, עם כל השפע, עם כל מה שיש לנו, לסכנת השמדה כללית, גלובלית. כבר מדברים על מלחמת עולם השלישית, עם נשק אטומי.
אורן: אם אני מבין נכון, לב העניין הוא שהיום כל אחד, כל פרט בונה את עצמו על החורבן של האחרים.
למרות שכולם תלויים זה בזה. וזה מה שמתגלה יותר ויותר, מיום ליום. איך אפשר במצב שכולנו תלויים בשרשראות ברזל זה בזה, בכלכלה, בפיננסים, במסחר בינלאומי, בחינוך, בתרבות, באופנה, במה שאתה רוצה, כשכל העולם בעצם קשור זה לזה, כולם בכולם בהכל, איך אנחנו בצורה כזאת יכולים להיות במצב שכל אחד משתדל ממש להכניס משהו כדי לעצור את השני.
יוצא שאם אני עוצר אותך ואתה אותי, או מישהו רחוק, אני בסופו של דבר גורם לעצמי רע. אנחנו מגיעים עכשיו להכרת הרע בצורה מאוד פשוטה, שאני לא יכול לעשות רע לאף אחד מפני שבסופו של דבר אני ניזוק מזה.
אורן: זו המהות של המהפכה, להבין את זה?
זה לפני המהפכה. אנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו נמצאים בקשרים הדדיים, בתלות הדדית, ובכל זאת עם התלות ההדדית הזאת, אני לא יכול לעשות שום דבר עם הטבע שלי שאני רוצה להזיק לך.
אורן: יש לך דחף כזה.
דחף. אני יודע שמזה יהיה לי רע, אבל אני לא יכול לעצור את עצמי.
אורן: זה כמו בזוגיות.
כן. ואז אני נמצא בדילמה מה אני אעשה. בזוגיות אתה צודק, אני לא מסוגל לחיות עם האדם יחד, אבל אני תלוי בו, יש לנו ילדים, יש לנו רכוש, הכל משותף, אנחנו קשורים יחד, קשה לנו מאוד להיפרד בגלל התנאים החיצוניים, אבל לפי המצב הפנימי אני שונא אתה, והיא שונאת אותי. מה נעשה?
אורן: אני שואל אותך. זאת הבעיה בעצם, כן?
כן. כך גם בתוך החברה, בין בני אדם, במקום העבודה, בכל מקום.
אורן: אפילו ברמה בינלאומית אני רואה שזה כך.
בטח. אף מדינה היום לא יכולה להזיק לשנייה, כי בסופו של דבר זה חוזר אליה. הבומרנג ממש עף מיד.
אורן: אבל יחד עם זה יש את הדחף הפנימי להזיק.
נכון.
אורן: מה עושים?
אנחנו נמצאים בינתיים בין זמנים כאלו שעוד לא מעכלים את זה.
אורן: כשאנחנו נעכל את זה, זה יהיה טרום המהפכה?
כן.
ניצה: זאת אומרת, אנחנו עוד לא מבינים זאת.
אנחנו כאילו שומעים אבל זה עדיין לא מורגש בפנים. ואפילו שזה מורגש בפנים, אני בכל זאת אעשה לו רע, כי השנאה לזולת יותר גדולה. אני אסבול אחר כך, אבל עכשיו אני עושה לו רע. כמו בזוגיות. אנחנו שומעים על הרבה מקרים כאלה.
אורן: כשמסתכלים אחורה על ההיסטוריה, רואים שהיו מהפכות שהצליחו, והיו מהפכות שלא הצליחו. כשאנחנו מסתכלים עכשיו אל האופק שאתה מצייר, אל כל ההתפתחות הזאת שנמצאת לפנינו, יש מצב שהמהפכה הבאה לא תתרחש?
לא, היא חייבת לקרות. כל המהפכות הקודמות הן היו מהפכות במשטר, בכלכלה, בקשרים חברתיים שעליהם בנויה הכלכלה במיוחד. כל הזמן זו הייתה כלכלה וכלכלה, שליטה על המזון, ושליטה על החיים. היום יש לך הכל.
ניצה:, אותן המהפכות שעברנו עד היום גם הן היו חייבות לקרות?
בטח. כי שינוי המשטר חייב להיות בהתאם לכלים שהיו מתפתחים כדי להשיג את הדברים ההכרחיים לחיים. היום יש לנו הכל, רק מה שעוצר אותנו זה היחסים בין בני אדם.
אורן: אז מהפכת היחסים, היא בטוח תתרחש?
כן, אין לנו ברירה. זה ברור.
אורן: אם היא בטוח תתרחש, ננסה להבין איך היא תשפיע על החיים שלנו. מה יקרה לי כפרט במהפכה? איך המהפכה הזאת תשפיע עליי?
זו חייבת להיות מהפכה חינוכית. אנחנו צריכים להחליט שכלי התקשורת הם לרעתנו, שכל העבודה הזאת עלינו דרך האינטרנט ודרך הטלוויזיה מה שנשפך עלינו, על כל אחד ואחד מאיתנו, זה לרעתנו. אנחנו צריכים לקבוע את החינוך החדש.
החינוך החדש, זה אומר שכל אותם 90% מאוכלוסיית העולם שלא צריכה לעבוד, היא נכנסת לחינוך החדש.
אורן: חינוך חדש זה יהיה תהליך כלל חברתי?
כלל חברתי. לכולם, ל 100% בני האדם, מקטן ועד גדול, כולם.
ניצה: ישנן מהפכות שהיו מקומיות, באזורים מסוימים?
יכול להיות שזה יהיה באזורים, זה נכון, זה לא מפריע.
אורן: היא יכולה להתחיל מאזור מסוים בכדור הארץ ואחר כך להתפשט?
ודאי.
אורן: בסופו של דבר היא צריכה לכלול את כל המין האנושי?
כן. כי כולנו קשורים. הרי אנחנו חיים בעולם הגלובלי.
אורן: נניח שהמהפכה הזאת כבר התרחשה, אני רוצה לראות איך נראים החיים אחרי המהפכה הזאת. אני כפרט, כגבר, יש לי בת זוג וילדים, איך נראים החיים שלי אחרי המהפכה? מה השתנה ביחסים? אמרת, שבלב המהפכה אלה היחסים. מה היחס החדש שיש לי לבת הזוג שלי ולילדים שלי?
רק שיפור היחסים בין בני אדם.
אורן: איך זה נראה? איך אני מתייחס לאחרים?
באהבה. כל הזמן יותר ויותר בחיבור. בהתאם לזה אתה מתחיל להכיר את הטבע הכללי, אתה מתחיל להרגיש כוחות שמתגלים מפני שאתה נעשה בהשתוות הצורה עם הטבע הכללי. אתה מתחיל להרגיש כמה מילויים יש לך להוציא לכל רגש, לכל צורך שלך מהיחסים בין בני אדם, וזה מה שמעלה אותך לדרגה הבאה של האנושות כמנגנון אחד. אתה ביחס היפה, המאורגן בין בני אדם, מתחיל להרגיש את הרמה הבאה של ההתפתחות.
אורן: איך המשפחה שלי נראית אחרי המהפכה הזאת של היחסים?
משפחה מאושרת. הילדים לומדים, ואתם אולי עובדים לטובת הזולת איפה שרק אפשר, וכל יתר הזמן אתם נמצאים בחינוך.
אורן: מה היחסים בינינו בתוך המשפחה, עוד לפני היחסים בינינו לבין אחרים. איזה יחסים יש בתוך התא המשפחתי?
יחסים הדדיים יפים.
אורן: מה זה אומר?
כי אתה כל הזמן עובד על שינוי היחס שלך מלהשתמש באחרים, להשתמש בעצמך לטובת החברים, לטובת האחים, לטובת הבנים, לטובת אשתך.
אורן: איפה נעלם הדחף שהיה לי לפני המהפכה, שלמרות שאני תלוי בבת הזוג שלי אני חייב להרע לה?
החינוך משנה אותך.
אורן: מה הוא עשה לי, מה הוא שינה בי?
הוא מעלה לך את חשיבות ההשפעה יותר מחשיבות הקבלה.
אורן: מה זו השפעה?
אתה מתחיל להרגיש את הזולת, ורצון להרגיש בו תוצאות יפות, טובות. השמחה שאתה מביא לו, היא בשבילך התשלום, היא בשבילך המטרה. אתה נהנה כמו עם הילדים שלך, שאתה נהנה בזה שטוב לילד.
אורן: זאת מהות המהפכה?
כן, כך אתה מתחיל להרגיש כלפי הזולת.
ניצה: בכל מהפכה יש אידיאולוגיה. מה האידיאולוגיה העיקרית מאחורי המהפכה הזאת?
שכולנו קשורים יחד מצד הטבע, רק הקשר הוא לא טוב. אנחנו צריכים להפוך את הקשר הזה לטוב.
ניצה: ממצב של התקשרות שהיא תועלתנית ונצלנית, להתקשרות שהיא מיטיבה, שהיא עושה טוב?
כן.
ניצה: זו בעצם האידיאולוגיה?
כן, אבל אנחנו בזה הופכים את עצמנו לאנושות החדשה, אחרת לגמרי. אנחנו בזה מעלים את עצמנו לגובה של כל האנושות כאדם אחד, כמערכת אחת. ובמערכת הזאת אנחנו מגלים את תכונת ההשפעה, הנתינה ההדדית, האהבה ההדדית. זה מעלה אותנו לגמרי לתפיסת מציאות חדשה.
אורן: המהפכות שמתחוללות היום, ובכלל לא רק היום, הן היו תמיד מלוות באלימות ובכוחניות. אתה אומר, שהמהפכה הבאה, מהפכת היחסים היא מחויבת המציאות, היא בטוח תקרה. יש סיבה לחשוש ממנה? תהיה בה כוחניות, היא תהיה באלימות?
יש אלימות וכוחניות לפני המהפכה.
אורן: מאיזה סוג?
כמו שאתה רואה עכשיו, ועוד יותר גרוע. טרור, בריונות, וזה יהיה הרבה יותר גרוע. עד שתחליט שאתה חייב לשנות את החברה.
אורן: ואז מרגע ההחלטה על שינוי, מה הלאה?
הלאה זה חינוך. חינוך רך, חינוך יפה, חינוך מתאים לכל אחד. אבל כדי לחייב אותך לחינוך החדש, אתה צריך להרגיש ממש רע במצב שלך. את הרע הזה אתה יכול להרגיש ממכות גדולות מאוד, או לפי הכרת הרע שאתה כבר רואה שאין ברירה, חייבים לשנות את היחסים בינינו.
אורן: אם המהפכה הזאת של היחסים היא מחויבת המציאות והיא בטוח תקרה בכל העולם, מה הדרך הכי טובה להכין את עצמי למהפכה הזאת?
לספר לכולם שזה הכרחי, שאין ברירה, שכך הטבע מקדם אותנו הלאה לדרגה הבאה. שבכל מה שהתפתחנו עד היום זה היה כדי לקבוע את האגו שלנו כרע ולעלות מעליו, לשנות אותו על ידי החינוך החדש.
אורן: זה שאני אספר את זה לאנשים אחרים, זה יכין אותי למהפכה?
זה יכין אותך ויכין אותם. אתה תתחיל להביא אותם לסמינרים, לסדנאות, לשולחנות עגולים, להידברות, להתקשרות, והם ירגישו שבהתקשרות באמת אפשר לפתור את כל הבעיות.
אורן: אתה באמת מאמין בזה, שבהתקשרות אפשר לפתור את כל הבעיות?
לפחות במקצת אנחנו צריכים לעדן את כל המצב הזה של הכרת הרע. כי אחרת אם זה בא רק על ידי מכות, זה מאוד קשה. אלא אנחנו יכולים להקדים את השכל לרגש, ואז חכם רואה את הנולד, אנחנו לא נצטרך לעבור מצבים קריטיים. יכול להיות שאנחנו לא נצטרך להיכנס למלחמה, למלחמת עולם. לכן העיקר בשבילנו עכשיו זה לדבר על זה ולפזר את הידיעה הזאת לכולם.
ההכרחיות להגיע למצב הבא היא וודאית, היא במאה אחוז לפי ההתפתחות הטבעית שלנו. אנחנו לא יכולים להימנע מזה. אלא אנחנו יכולים לזרז את ההתפתחות הזאת על ידי הפצת השיטה, שיטת החיבור, ונקווה שנוכל להגיע לזה בצורה רכה.