חיים חדשים - תוכנית 334 - חכמת היחסים

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים ללמוד יחד איתכם מהרב לייטמן, איך לבנות מערכות יחסים טובות יותר בחיים שלנו. כי בעצם, אם אנחנו חושבים על זה לעומק, כל החיים שלנו זה מערכות יחסים, בבית, בעבודה, עם חברים, מכרים, בכל רמה, בכל תחום, הכל זה מערכות יחסים. והמחקר מראה שאנשים שיודעים לבנות מערכות יחסים טובות, מצליחים בחיים. אנחנו רוצים להצליח בחיים, להגיע להישגים, לקום בבוקר שמחים ומלאי סיפוק, ובשביל זה אנחנו רוצים ללמוד מהי החכמה הזאת, שהיא מאוד חמקמקה, איך לבנות יחסים טובים. זה הנושא שלנו להיום.

טל: יש בזה הרבה מאוד הבדלים בין אישיים. כל אחד מפתח לעצמו, מסגל לעצמו איזו חכמת יחסים כבר מגיל קטן. אנחנו מבינים שאנחנו לא יכולים להגיד מה שאנחנו רוצים, להתנהג איך שאנחנו רוצים, כי מתישהו נקבל תגובות שליליות או לא נעימות מהסביבה. וכך בלי שממש מלמדים אותנו בצורה מסודרת, אנחנו מסגלים לעצמנו איזשהו סט של כללים, עקרונות של התנהגות, שאיתם אנחנו מתנהלים בחיים. הרבה פעמים זה יכול לקבוע ממש אם נצליח בקריירה שלנו, אם נצליח במערכות היחסים האישיות שלנו. בכלל בשביל להיות היום אדם מוצלח צריך שתהיה לך מיומנות בין אישית מאוד טובה, אינטליגנציה רגשית, כל מיני דברים כאלה שמדברים עליהם, אבל לא תמיד ברור איך להשיג אותם.

אני זוכרת איך התחלתי להבין את העניין הזה אפילו כשהייתי קטנה. הייתי בבית ספר, ואני זוכרת שהלכנו כל הילדים עם המורה, וכך בתמימות אני אמרתי לה משהו שאני ממש לא זוכרת מה זה היה, אבל היא הסתובבה אלי ובכעס אמרה לי שאני חוצפנית. אני לא הבנתי מה אמרתי, מה עשיתי שגרם לה להגיב בצורה כזאת, אבל כבר אז התחלתי להבין שבעולם של המבוגרים יש כל מיני כללים, אי אפשר להגיד כל דבר, וכדאי מאוד שאבין מהר איך להתנהל בעולם הזה.

זה באמת משהו מאוד נסתר ומופשט, איזו הבנה של חוקים נעלמים שמבוגרים יודעים אותם, או שלא. היום אנחנו נרצה לצלול לתוך העולם הנסתר הזה של היחסים ולראות אם אנחנו יכולים להבין איזה שהם עקרונות התנהלות, כדי לא ליפול על איזה מוקש, ובאמת לנווט בבטחה בתוך ים היחסים שאנחנו חיים בהם, בעבודה או בבית או בכל מקום. מהי החכמה הזאת שאנחנו צריכים לרכוש ביחסים בינינו?

פעם זה היה מאוד ברור, כי האנשים גדלו בסביבה קטנה, כפר, אפילו עיר, או אפילו מדינה אבל הכל היה מחולק לקטגוריות, לרמות. אני נמצא ברמה כזאת ואתה ברמה כזאת וההוא ברמה כזאת, וכן הלאה. ואז היה ברור מי כלפי מי חייב להתכופף ומי צריך להיזהר מי ואיך לתת כבוד. אנשים ידעו את זה ממש, מתוך החיים שלו כל אחד ואחד ידע איך להתייחס לכל אחד ואחד. היה מאוד מאוד ברור, כי החברה הייתה קטנה והגבולות היו ברורים לכל אחד ואחד. אני שייך לעובדי משק, והוא אדון, והיא עובדת בבית או באדמה או משהו, והוא מלך, וכולי. זאת אומרת, תמיד היה מאוד מאוד קל לאדם להתייחס למישהו שפחות ממנו, שווה לו, או גבוה ממנו, והוא ידע איך להתנהג. הדברים היו מאוד ברורים, אנחנו רואים את זה גם לפי ההיסטוריה שאנחנו קוראים בכל מיני מקורות, ואפילו לפי הרומנים מלפני מאתיים, שלוש מאות שנה, אנחנו רואים את זה מההתנהגות שהיתה דאז.

אבל אחר כך התחילה דמוקרטיה, ליברליזציה, ובלבול גדול אחד. כאילו שוויון, אני אומר "כאילו", ודאי שאין שוויון ואין כלום, אבל הכאילו הזה בלבל את האדם. והיום אנחנו נמצאים במערכות מאוד מאוד מבולבלים.   

חוץ מזה, אנחנו נמצאים בזמן המעבר. מצד אחד, העולם שלנו מציג את עצמו כמאוד קשור, אינטגרלי, ובמסגרת גלובלית כזאת, כללית, פלנטארית כזאת, אנחנו נמצאים כאן הייתי אומר, שוברי גבולות, כל הגבולות. גבולות של דתות ואמונות ויחסים בין בני אדם, עשירים ועניים וחכמים וטיפשים. אנחנו כאילו נמצאים במצב שנשברים, מתנפצים כל ההבדלים שבין בני אדם. ומצד שני, אנחנו עדיין לא נמצאים בערכים כאלו.

זאת אומרת, מצד אחד הציוויליזציה שלנו הכללית מביאה לנו כאילו שוויון טוטאלי, אין אדונים ואין מלכים ואין פשוטים ועבדים, ומצד שני אנחנו עדיין חיים בכל זאת לא בצורה שוויונית, אלא יש תלות הדדית לא שווה בין כולם, ולכן אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק איך להסתדר.   

ואם האנשים הפשוטים בכל העולם היו אולי מבינים זה את זה ומסתדרים זה עם זה, בצורה פשוטה יחסית, כמו שאני נגיד נמצא בכל מיני מקומות בעולם וכך אני מרגיש, אז הממשלות עדיין נמצאות במצב שהן מקלקלות לנו את השוויון. הן רוצות לעשות גבולות אחרת אין להן במה לשלוט, ואז הן עדיין רוצות לשמור על ההבדלים בינינו כדי לשלוט בנו, וכן הלאה.

קשה מאוד להגיד איך לבנות היום מערכות יחסים בין בני אדם, כי אנחנו היום מאוד מבולבלים. מצד אחד, אנחנו מתעסקים כאילו בדמוקרטיה ובשוויון ובליברליזציה, אבל מצד שני, אנחנו רואים שזה לא כך. מפני שכל אחד מרוויח בצורה שונה מאחרים, אז כל אחד הוא גם שולט בצורה שונה מאחרים, גם על החיים שלו וגם האחרים כמה שתלויים בו, וכמה שהוא תלוי בהם. כל עוד לא נגיע למצב שבאמת לא נהיה תלויים אחד בשני בצורה שונה, אלא אני בכולם כמו שכולם בי, ממש כך, כאחים נגיד, אז המצב לא יהיה ברור.

טל: האמת היא שגם בין אחים, גם במצבים שלכאורה מערך יחסי הכוחות הוא שווה או ברור לנו, גם שם יש בעיות בתקשורת, חוסר יכולת להסתדר.

בעיות בתקשורת, כן, אבל אלה בעיות בתקשורת ברמה שונה. זה לא שיש בינינו הבדלים שהם לא תלויים בנו, אלה בעיות בתקשורת שאנחנו יכולים לתקן. אבל אם אני אדון ויש לידי מישהו שתלוי בי ואני בו כמעט ולא תלוי, אז זה הבדל שאי אפשר לדלג עליו.

טל: מה הקשר בין היכולת שלי לפתח מערכת יחסים עם מישהו, ליחסי התלות או המעמד בינינו?

צריכה להיות איזו רמה כללית של שוויון בין כולם, שאז נדע שהכול תלוי בנו עכשיו, שאנחנו כולנו שווים למרות ששונים. ואז אנחנו יכולים ללמד את האדם איך לבנות קשר נכון עם כל אחד בכל מצב. כי אם אין את הבסיס הזה של אי שוויון שבא מאיזה גורם זר, אז הכל תלוי אך ורק בטבע האדם עצמו, האגואיסטי שלו, ואז ניתן לתקן זאת. מה שאין כן היום, עד כמה שנתקן, עד כמה שנשתדל לתקן את היחס בינינו, בכל זאת יהיה כאן אותו המרכיב שאני תלוי בשני יותר ממה שהוא תלוי בי.

טל: נגיד אורן ואני, שאנחנו עובדים ביחד, אני מרגישה שיש איזשהו שוויון בינינו, אז אנחנו לא נוכל לפתח בינינו מערכת יחסים טובה?

כן, אבל בכל זאת זה יהיה צולע, אם את תלויה בו יותר ממה שהוא תלוי בך.

טל: אני לא מרגישה כך.

יכול להיות שבמקרה הזה לא. הנטייה היא באמת לשוויון יחסי בין כולם, במקרה כזה בוודאי שאפשר לפתח צורת יחסים יפה והטובה. זה תלוי כבר בבני האדם אם כך, ולא באף אחד אחר. את מדברת על מקרה כזה?

טל: כן.

בסדר. איך לפתח מערכת יחסים בין בני אדם שנמצאים בצורה שווה מכל הגורמים הזרים?

טל: כן.

במקרה של שני אנשים סתם, או בכלל שיטה, לתת טכניקה לאדם איך להתייחס לאחרים?

טל: כן. יש לזה היום כל מיני גישות, מדברים על אינטליגנציה רגשית שצריך לפתח, להיות מסוגל לזהות מה האחר חושב, מה הוא מרגיש כדי שאני אדע איך לדבר אתו נכון. אלה טכניקות מאוד מבוקשות אבל לא כל כך פשוט להשיג אותן. אני מרגישה שכל אחד היום מתנהל בשדה מערכות היחסים שלו בצורה די אינטואיטיבית, לכל אחד יש יכולות שונות בנושא הזה. האם יש אפשרות ללמד את זה ממש, לפתח את היכולת הזאת, שאני אדע להתייחס לאורן בצורה שאני אקבל ממנו תגובות טובות, והוא יידע להתייחס אלי כך שלא יעורר בי כעסים ותגובות שליליות.

איך אנחנו יכולים להיות מיומנים יותר ביחסים שלנו הבין אישיים בהנחה שאנחנו לא תלויים בשום גורם חיצון כרגע, אלא אך ורק במיומנות הנטו שלי להתנהל עכשיו מול בן אדם אחר?

 זה לא דבר כל כך פשוט, אנחנו הרבה פעמים נכנסים לעימותים, לקונפליקטים. אפילו בעולם העסקים, אנשי העסקים הכי מצליחים הם אלה שיש להם כישורים חברתיים מאוד טובים, שיודעים להיות חברמנים, שיודעים ליצור תחושה של חיבור. זאת אומרת, המיומנויות האלה מאוד מבוקשות.  האם יש עקרונות שאנחנו יכולים ללמוד כדי לפתח את זה במקרים שאנחנו לא כל כך יודעים איך לעשות את זה?

אנשי עסקים מפתחים את הקשרים מפני שהם מרגישים רווח ברור מזה. אתם גם צריכים להרגיש רווח ברור מזה שאתם תהיו מקושרים יפה זה עם זה, כי כל אחד מאתנו אגואיסט. אמנם אנחנו היום לא נמצאים בכל מיני הבדלים חברתיים כמו אדונים ועבדים ותלויים זה בזה וכן הלאה, אבל אנחנו בכל זאת תלויים זה בזה. אנחנו נמצאים בחברה אחת וודאי שכל מצב של האחד תלוי במצבים של הסביבה. לפחות מזה אני צריך להתחיל, שאני מרוויח מכך שיהיו לי יחסים טובים, פתוחים עם הסובבים שלי.

טל: לגמרי.

רק השאלה, איך אני מגיע לזה?

טל: נכון. זה יכול להיות עם כל אחד, בעבודה, אצל הרופא, עם הילדים, בכל מקום אני זקוק למיומנות איך להתקשר נכון עם האחרים.

אני לא ראיתי שום אמצעי להגיע לפתיחת אנשים הדדית זה לזה, אלא אם כן בהידברות. הידברות בחוקים מיוחדים, שהם לא ויכוחים כמו שאנחנו רואים את זה בכל מיני מקרים בפוליטיקה ובטלוויזיה ועוד, אלא אך ורק כשמדברים על משהו נעים וטוב. כשהם מגיעים למצב שהם מתחילים לראות תלות הדדית, ומתחילים להתקשר דרך הילדים שלהם, מה שיקר להם נגיד, שהם מגלים עד כמה שהם יכולים להיעזר זה בזה, בקיצור לדבר רק על הרווחים. לדבר על הרווחים שיכולים לקבל מיחס טוב ועד כמה שיחס רע או כפייתי במשהו, פוגע בכל המערכת הכללית וממש מייצר להם שדה של כוחות קשים שהם צריכים אז להרגיש את ההפסד בבריאות, בכסף, במעמד חברתי, בכל דבר.

 זה פשוט, רק בצורה כזאת אפשר להשפיע על האדם. לא צריכים כאן טכניקות גדולות, גבוהות אלא תרגילים ותרגילים. כל פעם תרגילים וזהו, זה מעמיד אותם ביחס הנכון.

טל: מה זאת אומרת לדבר רק על דברים נעימים, רק על רווחים?

אנחנו לא מתווכחים על שום דבר שנמצא בחברה ובינינו. אנחנו מדברים רק על צורות הקשר הנכונות בינינו.

טל: נניח שאנחנו באיזו פגישה עסקית או בסיטואציה מהחיים שאנחנו נמצאים עם עוד אדם בדו שיח, אז לדבר אתו רק על דברים חיוביים ונעימים שנעים לו לשמוע?

אני לא אומר שאנחנו עכשיו מקיימים פגישה עסקית. אנחנו עכשיו מקיימים פגישה כדי לכוון כל אחד ואחד ליחסים הנכונים לאחרים, זאת הפגישה. ואז בפגישה הזאת אנחנו דנים על איך היחסים הנכונים בין בני האדם, שכולנו משתדלים להיות שווים, שכולנו משתדלים להיות קרובים זה לזה, להבין זה את זה, להתכלל מדעות הזולת, ועד כמה יחס כזה גורם לזה שיש הבנה הדדית, התכללות הדדית ויצירת שטח משותף שבאותו שטח אנחנו יכולים ליצור לעצמינו חיים משותפים, יפים.

 ואז מתוך השטח הזה בוא נתחיל עכשיו לראות האם אנחנו יכולים חוץ מהיחסים שעכשיו בעצם הגענו אליהם, לעשות גם עסקים או יחסים מיוחדים אחרים. אבל זה צריך להיות הבסיס.   

אחר כך אנחנו יכולים להגיע מזה לפתרון בעיות עם הילדים, עם המשפחה, בין בני זוג, בעבודה, בין שותפים בעסק, או מעבידים עם עובדים וכן הלאה, זה לא חשוב. אבל קודם אנחנו צריכים להבין שהיסוד הטוב שלנו, במיוחד בזמננו שאנחנו מגלים שהעולם כולו קשור בצורה עגולה ממש זה לזה, זה שצורת הקשר בינינו חייבת להיות שוויון היפה.

טל: אז היינו באיזו סיטואציה שישבנו ביחד ודיברנו על איך להגיע ליחסים טובים. ואחרי שעשינו תרגילים כאלה שעזרו לנו להרגיש את השוויון וההדדיות, אנחנו חוזרים כל אחד לחיים שלו, לאינטראקציות שלו, ליחסים שלו מחוץ לאותו מעגל.  ברמה הבין אישית של שני אנשים שנמצאים באינטראקציה, אילו מיומנויות חדשות אני מביא עכשיו לאינטראקציה הזאת שתאפשר לי לתקשר נכון, להיות ביחס נכון כלפי אותו אדם? מה בעצם אני מביא למערכות היחסים שלי מחוץ לאותו מעגל? אני עכשיו הייתי במעגל, דיברתי, רכשתי משהו.

לקחת משם משהו.

טל: מה זה המשהו הזה שבאמת מאפשר לי עכשיו לבנות מערכות יחסים?

המשהו הזה זה הסתכלות אינטגרלית על העולם. את מתחילה לראות שכולנו מקושרים ואז כולנו תלויים זה בזה. וודאי שזה לא מפגישה אחת, אבל לאט לאט את המבט הזה אנחנו חייבים היום לקנות. אנחנו חייבים להצטייד במשקפיים כאלה, כי לזה בעצם החברה האנושית מגיעה, אנחנו כבר רואים את זה, התלות ההדדית הזאת, הסינרגיה הזאת. ואז אני מגיע עם הגישה הזאת למקום העבודה, לבית, לבית ספר, לסופר, לכל מקום, יש לי כבר יחס אחר לכל אחד ואחד.

אני כבר לא הולך בתקיפות, בקושי, בכוח, במשהו לכופף. אני כבר משתדל להביא את האדם לאותו יחס כמו שאני מתייחס אליו, ולגרום לו להיות ידידותי. ובצורה כזאת אנחנו בונים את החברה החדשה. אי אפשר אחרת להתקיים, הטבע דוחף אותנו לצורה כזאת. זה לא שאנחנו רוצים או לא רוצים, או שזה "יפה" כמו שאמרו לנו ההורים, שצריכים להתנהג יפה וטוב ולחייך ולהגיד תודה וסליחה וכן הלאה. פעם זה היה סתם מטעם טוב, מחינוך טוב, אבל עכשיו זה לא נכון, עכשיו זה מפני שאנחנו תלויים זה בזה וקשורים זה בזה, כל אחד בכולם.

וכשאנחנו מגלים את המערכת הקשוחה הזאת, זאת אומרת מאוד ריאלית, מאוד יסודית, שאנחנו כולנו קשורים ממש זה לזה כחוטי ברזל בינינו, אז אנחנו צריכים בהתאם לזה להשתנות, זה כבר לפי הדרישת הטבע. ולכן מערכות היחסים הטובים בינינו הופכים לדבר הכרחי. זה לא שאני אצליח באיזשהו מקום, בבית או בחברה או בעסקים, אלא זה צריך להיות הנושא המרכזי שלומדים בגני ילדים, בתי ספר, בכל מקום ומקום. זה חייב להיות הנושא המרכזי בכלי התקשורת, זה חייב להיות בטלוויזיה, בכל דבר שממנו אנחנו שותים את המידע, כלי הפרסום וכן הלאה. הכל חייב להיות סביב זה, כי אחרת הניגוד שלנו עם מה שהטבע מייצג היום הוא יביא לנו את ההיפך, הרס חברתי.

טל: אני חושבת שכולם מרגישים שבלי מערכות יחסים טובות, מאוד קשה להתנהל ולהתקדם בכל תחום בחיים.

כאן אנחנו רואים, שלעומת דומם צומח וחי ובכלל כל מערכות הטבע והכל, רק בני האדם לא מסוגלים לקשר טוב.

טל: אמרת שכדי שאחרים יהיו נחמדים אלי וישתפו איתי פעולה ויהיו לי מערכות יחסים טובות, אני צריך להשתנות.

אני צריך להשתנות ולהראות דוגמה.

טל: במה אני משתנה? לקראת מה אני צריך להשתנות כדי שזה יקרה? אני רוצה שכולם יהיו נחמדים אלי, שכולם ישתפו איתי פעולה, איך אני אשתנה כדי שהם יעשו את זה?

אפשר לתת דוגמאות. אבל שוב אני אומר, אנשים לא כל כך מתפעלים מזה כי הם בדרך כלל חושבים שהדוגמאות היפות האלה זה מפני שכדאי למישהו לנצל אותם בצורה כזאת. אלא, אנחנו צריכים כאן באמת להביא מערכת שלמה של חינוך חדש.

אורן: מה יהיו עקרונות היסוד במערכת השלמה הזאת של חינוך למערכות יחסים חדשות? מה הם העקרונות של תפיסת היחסים החדשה?

קודם כל היסוד, מאיפה זה נובע? זה נובע מהתפתחות החברה האנושית. על ידי עשרות אלפי שנות התפתחות, אנחנו הגענו למצב שפתאום אנחנו מגלים שהאנושות כיסתה את כל כדור הארץ. אותו בבל שהתפתח על פני כל כדור הארץ התפשט, ובכל זאת עכשיו אנחנו רואים שנשאר אותו בבל. כולנו קשורים זה לזה.

אורן: מה זאת אומרת "בבל"?

לא למדת מה היה בבבל? הייתה מדינה קטנה כזאת בבבל, בין פרת לדקל, ושם היתה כל הציוויליזציה האנושית, בערך שלושה מיליון אנשים חיו שם, איפה שעכשיו עיראק. היה "מגדל בבל" ומשם הם התפזרו, קראת על כך.

אורן: מגדל בבל. שהתפזרו והשפות השונות.

כן. והיום אנחנו מגלים שאמנם התפזרנו לכל המקומות ובנינו כל מיני מדינות, כל אחד ואחד, שבעים אומות יצא מהם ועוד ועוד, ממש שבעה מיליארד אנשים, אבל היום אנחנו מגיעים לאותו מצב כמו אותה בבל.

אורן: ומה הוא?

שכולנו קשורים זה לזה ונמצאים במקום אחד. אז זה היה מקום קטן והיינו יחד והתפזרנו. זאת אומרת, התחלנו לריב בינינו והבנו שכדאי לנו לצאת לכל מיני מקומות. כמו שכנים, אני לא רוצה להיות לידך ואתה לידי, אנחנו נוסעים לאיזה מקומות, ברוך ה' שיש לאן. אז אנחנו מאותו בבל יצאנו. זה היה בסך הכל לפני שלוש וחצי אלף שנה. ועכשיו, אחרי שלוש וחצי אלף שנה, אנחנו רואים שאנחנו בכל זאת כיסינו את כל כדור הארץ ואנחנו אותו בבל. כי אנחנו קשורים זה לזה ותלויים זה בזה, וכאילו לא יצאנו מאותו מקום קטן.

אורן: כמו שאומרים "כפר גלובלי קטן"?

כן. ואז אין לנו לאן להתפזר יותר. אנחנו שונאים זה את זה, אנחנו דוחפים זה את זה, אנחנו רוצים רק לנצל זה את זה, אנחנו ממש לא רוצים להבין אף אחד. אנחנו נמצאים באותו החוק כמו שהיה בבבל, באותו מצב. תלות הדדית מתגלה בינינו מצד אחד, ושנאה הדדית מתגלה בינינו מצד השני. שני הכוחות, שתי הנטיות האלו, מנוגדות זה לזה.

אורן: זה העיקרון הראשון?

זה המצב.

אורן: זה צריך להיות היסוד התפיסתי בעקרונות בניית מערכות יחסים חדשות בימינו?

נכון.

אורן: אז אני רשמתי לעצמי, שהיום כל בני האדם על פני כל כדור הארץ, הכפר הגלובלי הקטן נמצאים בתלות הדדית, ובמקביל בשנאה הדדית. זה מצבנו היום.

מה לעשות? לעשות רק דבר אחד, מה שעשה אברהם אבינו. הוא גילה שכל המצב הזה שכולנו תלויים זה בזה וכולם שונאים זה את זה, זה מצב טוב, זה כדי לשנות את האדם. כי אין לנו ברירה, אנחנו לא יכולים לשנות את הטבע, אבל לשנות את עצמנו אנחנו כן יכולים. אנחנו חייבים להפוך את עצמנו מאגואיסטים ל"אהבת לרעך כמוך", לאחים, לחסד.

אורן: זה העיקרון השני, לעבור מיחסים אגואיסטיים ליחסי חסד?

כן. מה תעשה אם אתה נמצא בדירה קטנה עם אשתך ואין לכם לאן לברוח? תהרגו זה את זה, או שבכל זאת תנסו להשלים זה עם זה? תגיד לי.

אורן: עדיף לנסות להשלים, ודאי.

פשוט אין לנו ברירה. כשכל אחד עומד מול השני עם נשק אטומי, אין לך ברירה, ואז אנחנו צריכים להשלים. אז יש לך את היסוד השני.

אורן: כן. שצריכים לעבור מאגואיזם, לחסד להשלמה.

כן. איך עושים זאת? על זה נדבר פעם הבאה.

אורן: אז נסכם את מה שדיברנו עד כה. אם הדיון שלנו היה איך לבנות מערכת יחסים טובה, אז עם איזו תובנה נצא מהדיון הראשון הזה?

שיש לנו יסודות. שאנחנו נמצאים בכפר גלובלי, ביחס של שנאה הדדית כללית, בדחייה הדדית, ואין לנו ברירה, אנחנו נמצאים בגבולות ובשנאה. את הגבולות אנחנו לא יכולים להרחיב, את כדור הארץ אנחנו לא יכולים לנפח יותר ויותר כמו איזה בלון, אלא באותו כדור הארץ אנחנו חייבים למצוא יחסים טובים בינינו. לבנות מערכת יחסים טובה, שמזה בעצם התחלנו את הסיפור, אבל עכשיו אנחנו מבינים שאנחנו מחויבים לזה, כולם. הלוואי שנבין את זה.

לחצו כאן להורדה