חיים חדשים - תוכנית 384 - התגברות על קשיים בחיינו

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: כאן בחיים חדשים, אנחנו מנסים לקחת כל מיני דברים מהחיים שלנו ולשפוך עליהם אור חדש. הנושא שלנו היום הוא קשיים והתגברות עליהם. לכל אחד בחיים יש קשיים, והוא משתדל להתגבר עליהם כדי להתקדם הלאה. ננסה היום להבין את הדינאמיקה הזאת, ואיך באמת למצוא את הכוחות ללכת למקום טוב יותר בחיים שלנו.

יעל: בתוכנית הקודמת קיבלנו פטנט. שמענו שהתגברות היא היכולת שלנו להפוך משהו הכרחי למשהו רצוי.

להפוך דבר לא רצוי, לרצוי.

יעל:, ואז בעצם לא נדרש ממני שום מאמץ, כי ברגע שאני רוצה כבר לקיים אותו, זה בא לי מאוד בקלות. וההתגברות היחידה שנדרשת ממני בחיים, היא בעצם לבחור מטרה, ולבחור את הסביבה שתיתן חשיבות מאוד גדולה כדי לקיים את אותה מטרה.

הפטנט הזה הוא פטנט מדהים. רובנו חיים בתחושה שהחיים הם קשים, שאני כל הזמן צריך להתגבר, שאני לא בסדר אם אני לא מתגבר. אני חיה בחיים באיזו הרגשה שאם לא הצלחתי להתגבר על כעס אני לא בסדר. אם לא הצלחתי להתגבר על משבר כלכלי אני לא בסדר. אם לא הצלחתי להתגבר על איזה שהם רצונות שלי והלכתי וקניתי מעבר ליכולת הכלכלית שלי אני לא בסדר. כל הזמן מלווה אותנו תחושה כזאת שאני לא בסדר, כי לא הצלחתי להתגבר.

לממש את מה שהוא צריך.

יעל: לא היה בי את הכוח לעבור לחלק השני של המשוואה שדיברת עליה.

איך אתה יכול לעזור לנו? איך אנחנו יכולים להפוך את הפטנט הזה לפרקטיקה? איך אני יכולה להרגיש יותר טוב עם עצמי בתוך כל הסיפור הזה?

אין לאדם שום סיכוי להפוך את הדבר הבלתי רצוי לרצוי, שכדי להשיג אותו יהיה לו רצון, התרוממות, השתוקקות, אם לא על ידי הסביבה. כי אנחנו צריכים לאותו הדבר, לאותו המצב, לקבל חשיבות. וחשיבות מאיפה אני אקח? או שאני אראה סרטים שמדברים על אותו מצב, עד כמה טוב להיות פסנתרן, עד כמה טוב להיות רזה, עד כמה טוב להיות חזק, עד כמה טוב להיות אדיב, או ההיפך מכל הדברים האלה, לא חשוב מה. אבל אני צריך או לראות סרטים כאלה, אבל סרטים אני צריך ללכת לראות או מישהו צריך להראות לי, או שאני נכנס לסביבה כזאת.

זאת אומרת, אם היינו עושים נניח סביב הילדים שלנו סביבה כזאת, שהייתה מכוונת אותם לתבנית נכונה, לצורה נכונה, היינו מצליחים.

יעל: מה זו התבנית הזאת? אני מאוד רוצה לכוון את הילדים שלי לשם.

אני לא יודע מה קורה עם החינוך בבתי ספר, אני מזמן לא מתעניין בזה, רק שמעתי שהמצב הוא מאוד לא משביע רצון. בזמני היו בתי ספר שהם היו לפי מקצועות, פיזיקה ומתמטיקה, ביולוגיה זואולוגיה כימיה בוטניקה, ספרות תרבות וכולי. היו שלושה ארבעה נתיבים עיקריים. והילדים שהיו נכנסים לשם, היו נכנסים או לפי רצונם או לפי הנטיות, או שההורים היו באים לשם קודם ורואים האם הם מתאימים או לא מתאימים וכן הלאה.

התלמידים היו נכנסים לשם, והם היו כבר נמצאים בסביבה כזאת שכולם היו מתעניינים בזה. היו מביאים להם אנשים מיוחדים שידברו איתם, היו מקרינים להם סרטים. האווירה הייתה שהילדים האלה מכינים את עצמם לסוג חיים מסוים, כמו מדעני פיזיקה, ביולוגיה, זואולוגיה, או ריקוד, תרבות, חינוך וספרות וכן הלאה. הם היו כבר חיים את זה, ואז הסביבה הייתה מביאה חשיבות מסוימת כלפי מטרה מסוימת לכל ילד וילד, והיה לו יותר קל להתעניין בזה, כי כולם מסביבו היו מכוונים.

שאנחנו הולכים היום לבית הספר, כך אני מבין שהילדים הולכים, יש שם הכל. ואז, זה לא מעניין וזה לא מעניין, זה יותר קל וזה יותר קשה, אבל לא שישנה נטייה למשהו, לא שישנה חשיבות לאיזה מקצוע, לאיזה כיוון, ולכן לילד הכל מעורפל, אין לו כיוון בחיים. זה מה שחסר. אני חושב שהיינו הרבה יותר מצליחים עם הילדים שלנו, אם היינו מכוונים אותם מראש על ידי סביבה לאיזו מטרה מוגדרת, ברורה, ואז הוא היה על ידי כל מיני שמועות, סרטים,  מקרים, קונה לעצמו כבר חשיבות לדבר ולא היה לו קשה.

יעל: היום בבתי ספר, רק בכיתות הגבוהות, בתיכון, יש את החלוקה הזאת לקראת בגרויות, וזה באמת עובד מצוין. הבת שלי לומדת במגמת תיאטרון, והיא כל כולה בתוך העניין הזה, זה משהו שבאמת סוחף אותה בצורה מאוד עוצמתית לכיוון המטרה הזאת.

אבל אני רוצה לקחת את בית הספר, ולגעת לרגע בעניין של יחסים. דיברנו עד עכשיו על עניין של רצונות, שיש לי רצון למשהו אחד, לעומת רצון למשהו אחר. נניח שיש לי משבר ביחסים, ואני צריכה להתגבר על קושי בזוגיות, במשפחה, בעבודה. כעסתי מאוד על מישהו, מאוד נעלבתי ממישהו. אני מרגישה שהבוס שלי כל הזמן מזלזל בי ואני צריכה להתגבר על התחושה הזאת.

את לא מדברת על מטרה, את מדברת על איך לצאת ממצבים לא נעימים.

יעל: מה המטרה במקרה הזה?

זה גם טיפול, אבל טיפול במשהו אחר לגמרי.

יעל: מה ההפרדה?

ההפרדה היא פשוטה. יש לפניי איזו מטרה, ודיברנו על להיות רזה, להיות מוסיקאי וכולי, לילדים או לאנשים מבוגרים. שאז לקום וללכת לעבודה, לעשות כל מיני פעולות בחיים שקשה לי, אם אני קונה חשיבות על ידי הסביבה אליהם, אז השגתם לא עולה לי כוח. זה משהו אחד.

את אומרת, אני נמצאת באיזה מצב ויש לי בעיה לצאת ממנו.

יעל: נכון, יש לי קושי לצאת ממנו.

המטרה היא לצאת ממנה, מהבעיה.

אורן: מהקושי.

יעל: שיהיו לי חיים טובים, שיהיה לי קל.

שיהיה לך קל. ומהי הבעיה, היחסים שלך עם הבוס?

יעל: עם הבוס, עם הבעל. ניקח לדוגמה את הבוס. נניח שיש לי בוס שאני מרגישה שהוא מאוד מאוד מזלזל בי, שהוא לא מעריך את העבודה שלי. אני מתאמצת, אני נותנת את כל מה שאני יכולה, אני חושבת שאני עושה את הדברים בסך הכל באמת בסדר, ואני לא מרגישה שום הערכה מהצד שלו. מצד אחד אני רוצה להתפרנס, מצד שני אני מגיעה כל יום לעבודה ואני ממש מרגישה את המועקה הזאת, אני כל הזמן צריכה להתגבר על אותו זלזול שאני מרגישה שהוא מרגיש כלפי.

יש לך בעיה מפני שאת לא יכולה לסדר את הבוס.

יעל: נכון

המטרה היא לבנות יחסים נכונים עם הבוס. מה אני צריכה בשביל זה לעשות? אני צריכה ללמוד אותו מיהו ומהו, ממה הוא נהנה ומה הוא שונא, במה אפשר לפרגן לו, במה אפשר להיטיב לו שהוא ידע שזה בא לו ממני. הוא בסך הכל חתיכת אגו כמו כולנו. אם אני מגיעה אליו עם משהו שהוא מתוק לו, לא דברי מתיקה אבל משהו שטוב לו, אז הוא יראה שאני כדאית בשבילו. ואז על ידי זה אנחנו נבנה יחסים טובים, נכונים. הוא יתחיל להעריך שהוא מקבל את זה ממני, מפני שאני עושה לו דברים טובים.

אני צריכה לדעת מה טוב בשבילו, לא לעמוד על העקרונות שלי, אלא עכשיו המטרה היא, מה הוא רוצה, מה הוא אוהב ומה הוא שונא, ואני מתייחסת לדברים האלה כמוהו. אני רוצה לקנות את תפיסת החיים שלו, לא להפוך אותה לשלי, אלא רק כדי להתקרב, רק כדי לתפוס את המקום. ואז אני במקרה כזה כל הזמן עוקבת אחריו, לומדת מה הוא רוצה, לא וכן, ובצורה כזאת אני מתקרבת אליו. בצורה כזאת אני קונה איתו יחסים טובים.

זה לא שאת צריכה להביא לו סוכרייה, אלא את כבר יודעת באילו סוגי עבודה שלך את מביאה לו התרשמות יפה ממך, ובאילו סוגים לא. אני לא מדבר על להתחנף אליו, אלא בצורה עניינית, ביחסי עבודה. לבנות כאלה יחסים שהוא ייהנה לעבוד איתך.

יעל: כשאנחנו מדברים על התגברות בציבור הרחב, אנחנו מדברים על התגברות על קושי ביחסים, התגברות על יצר או על רצון, ואתה רואה כאן הפרדה מאד גדולה.

כששאלתי אותך את השאלה הזאת, אמרת שזה לא מה שדיברנו לפני כן, אלא יש כאן בעצם משהו חדש.

את צריכה עכשיו להתגבר, על זה שאת מסתכלת על סתם עבודה, ונראה לך שכך וכך צריך לעשות, והבוס כל הזמן בא אליך בטענות, "את זה לא עשית נכון, ואת זה לא עשית נכון". את צריכה ללמוד מה זה בעיניו "יפה" ומה בעיניו "לא יפה". להתגבר על העצמאות שלך, על הדעה שלך, ולראות את העבודה בעיניים שלו.

יעל: אמרת שהסביבה יכולה לעזור לי בעניין הזה.

במקרה הזה אני לא יודע אם הסביבה יכולה לעזור. כי כאן אנחנו נכנסים לחברה, לסביבה שלא כולה כך עושה וזה ידוע ובולט בסביבה. יש שם כל מיני כוחות, כל מיני זרמים, זה משהו אחר לגמרי. כאן את צריכה ממש להרגיש את הבוס. וכאן כנראה יש לך איזו גאווה, גם מקצועית, גם נשית, ועוד, ולכן זה מפריע.

אורן: איך אני עושה את התהליך הזה של להתגבר על הדעה שלי, ולראות את העבודה שלי מתוך העיניים שלו? אתה אומר שאני צריך להתגבר על זווית המבט האישית שלי, כדי להיות מסוגל להרגיש איך הוא רואה אותי?

כן.

אורן: איך אני עושה את זה? מה ההתגברות פה בדיוק? מה התהליך?

צריכים לעשות את הבוס כאדם חשוב.

אורן: איך זה קשור לעניין?

כי אז אני ארצה לראות את העבודה בעיניים שלו, מה הוא רוצה ממנה, איך בדיוק הוא רוצה שזה יהיה מסודר. ואם אני אקנה את התפיסה שלו, לא יהיה לי קשה לסדר את העבודה כמו שהוא חושב.

אורן: מה התהליך?

החשיבות שלו בעיני.

יעל: איך אני עושה את זה? איך אני הופכת אותו פתאום לחשוב בעיני?

תשתדלי לחשוב על המצב שלו, על העבודה שלו, על המקום שלו. תשתדלי לקנות את החשיבות שלו דרך אנשים שמדברים כך. תשתדלי לחשוב עליו לכיוון החיובי. עליו, לא על האדם ממש, אלא על התפקיד והכל. תשתדלי את זה לעשות. בכמה שתוכלי בזה להתקדם, אז את כל העבודה שאת עושה, יהיה לך קל לעשות בסגנון שהוא אוהב, בסגנון שהוא רוצה. תתלבשי בו בזמן שאת עושה את העבודה, מה זה נקרא לעשות "כטוב בעיניו" בוא נגיד.

יעל: אני רוצה לקחת את זה לסביבה קצת יותר קרובה. נניח לחברויות, למשפחה, כי עם בוס התהליך הזה קצת יותר קשה.

לא. זה לא קשה. פשוט יש לך שם איזה מן נתק וזה לא טוב. ברגע שתתחילי לעשות כך, את תרגישי שהוא מבין שאת משתדלת.

כל בוס, מה הוא רוצה? הוא רוצה שהאנשים האחרים הם יהיו כמו הידיים והרגליים שלו, שהם יקיימו בדיוק מה שהוא חושב. הוא הראש והם כלי העבודה, כלי המעשה. הוא ירגיש מיד שאת כלי המעשה, שאין לך ראש. כמו שיש לנו מוח עצמות, רק איך לקיים מה שהראש חושב.

יעל: הוא הראש שלי כאילו.

כן, בטח. לכן הוא נקרא "ראש מחלקה" נניח.

יעל: שם הקושי שלנו, שם הקושי שלי.

אז הבעיה היא בבוס? הבעיה היא בך. אין לך חשיבות שלו. את לא מחשיבה אותו. את לא מחשיבה את הראש שלו. בגלל שהוא בוס, ויכול להיות שאת מבינה בעבודה שלך יותר ממנו, אבל את חייבת לעשות כמו שהוא חושב. זאת אומרת, את חייבת להעלות אותו מעליך.

יעל: איך אני בכלל נכנסת לראש של בן אדם והופכת אותו ליותר חשוב ממני? זה יכול להיות לי עם בוס, עם חבר, עם שכן, עם בן הזוג שלי. זה יכול להיות לי עם כל אחד בחיים.

תתחילי לעבוד על זה. זה נקרא "התגברות". כאן זה עניין ההתגברות.

אורן: על מה?

זה נקרא "התגברות על קשיי החיים", על כל דבר שבחיים. אם את מחשיבה את הדבר הוא לא הופך להיות קשה.

יעל: הטבע שלנו הוא להחשיב אותנו יותר מאשר את האחרים.

זאת הבעיה.

יעל: איך אני עושה את המהפך הזה?

יש לך גאווה.

יעל: בוודאי שיש לי.

יש לך כבוד עצמי. אז תישארי עם זה. במידה הזאת יהיו לך חיים קשים. ואם אני מעלה את העבודה שלי לחשיבות, שהעבודה חשובה, "אני עושה עבודה חשובה, במקום חשוב, והבוס חשוב" אז אני מתגאה ומרוצה שאני מגיעה לעבודה ועושה דברים כאלה. זה הכל משחק. זה הכל סדר חשיבות.

יעל: איך אני עושה את זה בפנים. אתה אומר "תלחצי על הכפתור. תשני כיוון."

לעבוד על זה. במקום הזה קיים דווקא מושג ההתגברות. להתגבר על חוסר החשיבות ולבנות חשיבות. זה הכל. אנחנו לא צריכים להתגבר בלעשות, בלבצע פעולה, אלא להתגבר זה להחשיב אותה.

יעל: את הפעולה עצמה.

כן.

יעל: זאת אומרת שיש חשיבות לפעולה, בנוסף לזה שיש חשיבות בסופו של דבר למטרה.

 זה לא חשוב, פעולה, מטרה. זה משהו שאני צריכה להשיג, חייבת להשיג. אני קודם כל חייבת לדאוג איך אני קונה חשיבות, ואז הדבר נעשה לי קל.

יעל: אפילו במערכות יחסים יותר קרובות. כי אם יש לי בעיה עם הבוס תמיד יש לי את האופציה לעבוד בעבודה אחרת.

שם יהיה אותו הדבר. אם את לא מתקנת את עצמך ביחס כזה לחיים כמו שאני אומר לך, תהיה לך בעיה בכל מקום.

יעל: תעזור לי, תן לי הדרכה מה לעשות, אני רוצה לתקן.

חשיבות. תעשי שיהיה לך חשוב. המשפחה חשובה, הילדים חשובים, הבעל חשוב, הבוס חשוב, העבודה חשובה. הכל חשוב. איך אני עושה את עצמי כך שהכל חשוב לי. במידה שזה חשוב אני הולך ומטפל בזה.

הכל חשוב, בכל מיני דרגות חשיבות. עכשיו זה יותר חשוב וזה פחות חשוב, אבל שאני עושה את זה, מבצע את זה, אני מייחס לזה כבוד, חשיבות, יגיעה. יגיעה, זאת אומרת נטייה אפילו לא יגיעה, אני עושה את זה ברגשות חשיבות. יכול להיות מצב, שאני מגיע לעבודה כמו לחג, ושאני נשאר בבית בשבילי זה כמו חול. עד כדי כך אני אעלה את חשיבות העבודה, והעבודה יכולה להיות מטאטא רחובות, זה לא חשוב. הכל תלוי איך אני מסדר את השכל שלי.

יעל: אם הייתי יכולה לסדר את השכל בצורה כזאת, כדי להסתדר עם הבוס, להסתדר עם המשפחה שלי, בכל מה שקשור לאנשים מסביבי, אם הייתי מצליחה לסדר את הראש כמו שאתה אומר לי, היו לי חיים נפלאים. לא הייתי צריכה להתגבר על כלום, לא הייתי כועסת על כלום, הייתי מצליחה להיות בשמחה בכל מצב בחיים שלי. הייתי מכוונת את הגישה שלי ואת נקודת המבט שלי למה שאמרת כרגע.

נכון.

יעל: היום זה לא המצב. אני רוצה להגיע לאן שאתה אמרת כרגע.

תהיי יותר חכמה ותשמעי את מה שאני אומר ותנסי לעשות.

יעל: מי יכול לעזור לי? החברה יכולה לעזור לי בזה?

בעבודה החברה לא יכולה לעזור.

יעל: בבית למשל, יש איזה משהו שאני יכולה להשתייך אליו, שכן יכול לעזור לי לעשות את הדברים האלה כמו שצריך?

אם את מדברת עם אנשים מתאימים, שמעלים לך את החשיבות של בעלך, של הילדים, של הבית בכלל, אז כן.

יעל: אני צריכה לקבל הדרכה מיוחדת בשביל הדברים האלה?

יש לזה גם קורסים שמעלים לך את החשיבות. שמלמדים אותך את זה.

יעל: שמלמדים אותי צעדים איך להגיע לדבר הזה?

אני לא יודע בדיוק איך הם פועלים. אני יודע איך צריך לפעול לפי דעתי, צריכים תמיד להעלות את חשיבות הדבר, ואז הדבר הזה יהיה קל.

אורן: יש מצבים בחיים שהקושי מגיע במפתיע, משהו שאתה לא יכול להתכונן אליו. כמו למשל משבר בריאותי, מחלה קשה או איזה אסון קטן שמכניס אותך למצב בריאותי קשה מאד. יש אנשים שמצליחים להתגבר ויש אנשים שלא מצליחים להתגבר. מה מבדיל בין אדם שמצליח להתגבר לאדם שלא מצליח להתגבר על משבר בתחום הבריאות שלו, או של בני משפחתו?

זה תלוי איזה אדם. אבל לא ניקח רק את הבריאות, ניקח בכלל. על כל הבעיות שבחיים, קודם כל אני חייב לקבוע את היחס שלי, שזה מגיע לי מאיזה מקור החיים. עליי לקבל על עצמי גישה כזאת, מגמה כזאת, פילוסופיית חיים, שזה מגיע מגורל מכוון, כדי להעביר אותי דרך כל מיני אירועים מנקודת הלידה לנקודה האחרונה שבחיים. והחיים שלי נמצאים כשרשרת מצבים מוגדרים היטב, ואני את המצבים האלה חייב לעבור ולבצע פעולות מסוימות, ולשנות את עצמי על ידי המצבים האלו מקצה לקצה, ממצב שהייתי מתפתח בחיים בצורה מקרית, ועד המצב שאני בוחר את חשיבות החיים לפי מטרתם ובונה את עצמי. אם אני כך מקבל את החיים שהם באים מהמקור, מהתוכנה, מהכוח העליון, כי אנחנו רואים שהכל בטבע מתוכנן, גם החיים שלנו מתוכננים, אם אני לוקח את זה בצורה כזאת, אז גם כל אותן המכות שבאות בצורה פתאומית לאדם, הוא יודע לקבל אותן כמכות מכוונות, שהן באות דווקא ככרוז מיוחד שמזמין אותו דווקא לשינוי מהותי בחייו.

שינוי, זה לא שאת החיים הוא מסדר, ואת הסביבה הוא משנה, אלא את דרגות החשיבות, כל מיני ערכים בחיים הוא ישנה. האדם, אם הוא תופס נכון את החיים, הוא מתחיל לקבל את כל החיים שלו, את כל התפיסה, את כל ההרגשה, את כל מה שקורה לו, שהכוח העליון, החיים בעצמם, מביאים לו בכל רגע ורגע הזדמנות לשנות חשיבות, מדברים הלא כל כך חשובים למיניהם שסובבים אותו, לדבר החשוב היחידי, העליון, האמיתי, הנכון מכל החיים.

הפתרון הכללי לזה שהחיים שלנו יהיו הנכונים, המכוונים, שיבואו כהרפתקה נעימה, יפה, בקלות, זה אם אנחנו נרגיש שכולם גם מסביבנו מסתכלים כך כמונו, או שאנחנו לומדים את זה מהם. ילד שמתחיל את החיים, הוא חייב לראות שכך חיים גם ההורים שלו, וכך חיים החברים שלו במשפחות הקרובות. זו השפעת הסביבה על האדם.

אם אנחנו בונים חינוך כזה, שסביב כל אדם ואדם קטן, תהיה מערכת חינוך שמכוונת אותו נכון, למטרה הנכונה, ומביאה לו חשיבות לכל הצעדים בחיים שהוא מחויב לעשות, אז לא יהיה לו קשה לחייב את עצמו לעשות את הצעדים האלה, כי הוא יקבל עליהם חשיבות ותמיכה מהסביבה.

לכן העבודה שלנו, היא לא על האדם, לא ללחוץ עליו ולחייב אותו. לא למשוך אותו על ידי משכורת, ולא ללחוץ עליו על ידי מכות, אלא לתת לו חשיבות סביבתית למה שהוא צריך לבצע בדרכו הנכונה למטרה הנכונה. אז נראה את כולם מרוצים מהחיים, שאין להם קשיים בחיים, אין להם אפילו התגברות, אלא הם הולכים מתוך רצון, מתוך שמחה, ממש בשירה, משלב לשלב בחיים שלהם ומגיעים למטרה הנעלה. הכל תלוי איך אנחנו מסדרים סביבה סביב האדם.

יעל: מה מבטיח לי שהמטרה תהיה מטרה טובה?

אנחנו כבר מגיעים לשאלות יותר גדולות. הן כבר לא נמצאות בתוך שדה הראיה של האדם. בשביל זה צריכים להיות חכמים, אנשים שמבינים, מרגישים, זקנים, מה שנקרא, "זקן מי שקנה חכמה", והם מכוונים אותנו נכון למטרת חיינו. הם מסדרים גם את החינוך הנכון, במה אנחנו צריכים לסדר את החשיבות, בכל גיל, בכל שלב בחיי האדם, שהוא יראה לפניו עוד שלב ועוד שלב חשוב. שלבים שהחברה מחזיקה בהם, שהחברה נותנת להם ערך. שאם הוא עושה משהו רע, החברה מזלזלת. שאם הוא עושה משהו טוב, החברה מכבדת אותו. ואז על ידי זה היא מכוונת אותו, מסדרת אותו כך, שיהיה לו קל לבצע דברים טובים, וקשה לבצע דברים רעים.

הכל תלוי בסביבה. עד כמה החברה תבנה את השפעתה על האדם מגוונת, כי הוא יהיה מחונך וקשור לחברה, כך שהוא יהיה רגיש וידע שכך כדאי לו לעשות וכך לא, באלו מצבים כן ובאילו מצבים לא. זה נקרא חינוך. שהחברה משפיעה על האדם בכל רגע בחיים שלו, כך שהוא בצורה טבעית הולך בדברים קלים אבל נכונים. וכל החיים הם כדאי לו. 

לחצו כאן להורדה