חיים חדשים - תוכנית 392 - כוח הטוב וכוח הרע

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: שלום לכם, תודה שאתם איתנו כאן ב"חיים חדשים", סדרת השיחות הלימודיות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן. שלום הרב לייטמן.

שלום לכולם.

אורן: שלום יעל לשד הראל.

יעל: שלום.

אורן: היום ב"חיים חדשים" נרצה לדבר על שני הכוחות שאנחנו רואים בחיים שלנו, כוח הטוב וכוח הרע. ננסה להבין למה יש כוחות מנוגדים, מה הם רוצים מאיתנו ואיך אפשר לקחת את הכוחות האלה ולבנות לנו חיים חדשים.

יעל: החיים שלנו מורכבים מכוחות טובים וכוחות רעים. בכל התרבויות, בכל הדתות מכירים גם בכוח הטוב וגם בכוח הרע. אנחנו חווים את זה בחיים שלנו, רגעים טובים, רגעים רעים, בסרטים יש את הטובים ואת הרעים. ואנחנו רוצים להבין מה זה אותו כוח טוב שקיים בחיים שלנו, ומעורר את הטוב בעולם. ומה זה אותו כוח הרע שקיים בחיים שלנו, שמעורר את כל הרוע בעולם. הרבה אנשים היו מקווים שיהיה בעולם רק כוח אחד, הכוח הטוב, ושואלים את עצמם למה בכלל קיים אותו כוח הרע. אנחנו רואים שהדואליות הזאת בין הכוח הטוב לכוח הרע, האור, החושך, ההרס, הבנייה, קיים ומלווה אותנו לאורך כל החיים.

למה קיימת הניגודיות הזאת בחיים, בין הכוח הטוב והכוח הרע, בין האור לבין החושך?

אני חושב שאין כאן שאלה בכלל. אלא כוח הטוב וכוח הרע זה אנחנו כך אומרים, בני האדם. בטבע אין כוח טוב וכוח רע. יש שני כוחות מנוגדים, פלוס ומינוס, דחייה, משיכה, אור, חושך. ובלי שיהיו שני כוחות מנוגדים אין חיים, אין מטבוליזם בתוך החיים, בתוך הגופים החיים, אין חילוף חומרים, אין קשר בין החלקים השלמים, מקטנים ועד הגדולים של היקום.

זאת אומרת, שהחיים הם תמיד בין שני כוחות, כמו שאנחנו אומרים, בקו האמצעי בקשר ביניהם, על איזה חפץ או גוף שעליו הם פועלים, ובו פועלים הכוחות המנוגדים האלה, ובאיזון ביניהם היחסי, תמיד נמצא שלב של החיים המתחדשים.

זאת אומרת, הכוחות המנוגדים שנפגשים בחומר יוצרים ביניהם איזה הרמוניה. ואז  האלקטרונים ופוזיטרונים שהם כוחות המנוגדים באטום, מייצרים סוגי אטומים שלמים. אחר כך סוגי האטומים השלמים שנמצאים באיזשהו חיבור ביניהם, כבר מייצבים מולקולות, ובמולקולות הכוחות  המנוגדים, פועלים בצורה כזאת, שהם ביניהם מחליטים מה טוב ומה רע לחיבור ביניהם, ואז הם מושכים וקולטים, סופגים מה שטוב להם ופולטים מה שרע להם.

זאת אומרת, יש כאן כבר גם חילוף חומרים וחיים והתפתחות. והכול זה על ידי השילוב הנכון בין שני הכוחות המנוגדים. בלי זה אין התפתחות, אין חיים, בלי זה אפילו היקום שלנו לא יכול היה להתפתח בצורת הדומם, מכל שכן הצומח, ששם הכוחות המנוגדים האלה נמצאים כבר בשילוב עוד יותר מורכב, ובדרגת החי זה עוד יותר, ובמוח שלנו, בשכל שלנו, בקליטה שלנו, של בני החי, בעולם החי, אז שם יש כבר בירור מה טוב ומה רע, בעד ונגד, זה כנגד זה, ובכל מיני רמות.

ומתוך זה בעצם בנוי השכל שלנו, כשאנחנו מבררים את הכוחות המנוגדים וכל הזמן מחפשים באיזו צורה הם יכולים להיות המועילים ביותר בחיבור ביניהם. אי אפשר להיות בכוח אחד ללא הכוח השני, רק ביניהם, כך מסודרים החיים.

וכל זה פועל בדומם, צומח וחי בצורה של התפתחות יפה. אולי אנחנו לא רואים את זה כטוב לפעמים, כי אנחנו מודדים את זה כלפינו, אבל לעולם כולו, בכל היקום כולו, הדומם, הצומח והחי, מתקדמים על ידי כוח חיובי וכוח שלילי, שלשניהם יש ממש אותה הזדמנות ובשילוב בין שניהם, בחיבור ביניהם, יש לנו ההתפתחות.

עד שאנחנו מגיעים לאדם. באדם גם יש שני הכוחות אלה, כוח הטוב וכוח הרע שאנחנו אומרים, ואין שום קשר בהם לכוח החיובי ושלילי, אלא אלה שני כוחות מנוגדים. כי אם היינו מכירים את תכנית הטבע, שבה אנחנו כל הזמן צריכים לשמור על האיזון בין כוח הטוב וכוח הרע, בין הכוח החיובי והשלילי, השלילי והחיובי, אז היינו מתפתחים לפי תכנה שהייתה מביאה אותנו כל הזמן לחיים שלווים, לחיים הנכונים.

אבל לאדם יש היכולת לבחור את האיזון הזה בין הכוחות האלה לפי מה שהוא בוחר. וכאן אנחנו נמצאים בטבע המקורי שלנו, המקולקל, שאנחנו לוקחים בחשבון מה נוח לי לעומת מה נכון, מה כדאי לי לעומת מה זו האמת. ואני מתחיל לבנות דרך עקומה, לא באמצע בין הכוח השלילי והחיובי, שלשניהם יש אותה מהות ואותו מקום בשילוב ובבניית ההתפתחות, אלא אני תמיד נוטה למה שנוח לי ועל חשבון האחרים.

לפי הטבע אנחנו כולנו נמצאים במנגנון כחלק מהטבע האינטגרלי, והיינו צריכים להתקיים בחיים שלנו בהרמוניה עם כל הדומם, הצומח והחי, ולהתפתח לאותו כיוון כמו הדומם, הצומח והחי. רק שבטבע שלנו יש לנו אפשרות לשלב את הכוחות האלו המנוגדים לא בדיוק לפי האיזון שלהם, ואם היינו רק שומרים על האיזון ביניהם, למען להחזיק אותם כל הזמן בהרמוניה ביניהם, אז היינו מתפתחים נכון. ואז היינו מתפתחים בצורה מאוד מיוחדת. היינו שומרים על החיים שלנו בהתפתחות ולא היינו מאפשרים לעצמנו להשתמש בכל כוחות הטבע יותר ממה שאנחנו צריכים, כדי לחיות בהרמוניה בינינו ועם הסביבה. ואז היינו נשארים פחות או יותר בצורה פשוטה, הייתי אומר פרימיטיבית לעומת היום, אבל שלווה. היינו מקבלים מהטבע רק מה שאנחנו צריכים כדי להתקיים בצורה מאוזנת, ובכל יתר הכוחות היינו משתמשים כדי להתפתח פנימית.

נדמה לי שעוד אפלטון, המדען היווני כתב, שהפגם באנושות מתחיל מזה שאדם התחיל לייצר יותר ממה שהוא צריך כדי לחיות. זה נכון, וזה כתוב גם אצלנו. הוא אמר, שזאת הנקודה שממנה האנושות התחילה להתקלקל, וזאת נקודה מאוד חשובה. כי משם והלאה התחלנו לא לאזן את הכוחות ביניהם לפי איך שהם צריכים להיות, אלא איך שהרגשנו נוח וטוב כביכול לאגו שלנו.

אז אנחנו צריכים לראות את הסכימה, המערכת בצורה כזאת, כוח אחד וכוח שני, ואנחנו באמצע עם האגו שלנו. ואם היינו משתמשים בשני כוחות הטבע האלו כדי לאזן את החיים שלנו, ועם האגו שהיה מתפרץ היינו משתמשים רק כדי לגדול בעצמנו בצורה פנימית, אז היינו עולים לדרגה הבאה שנקראת המדבר.

החיים שלנו שהם בדרגת החי, שזה החיים של הגופים שלנו, אנחנו כמשפחה והכול, הדרגה הזאת הייתה נשארת בצורה מאוזנת למטה, במצב שהיא צריכה להיות, ובאגו שלנו היינו משתמשים כדי לעשות את האיזון בין כוח אחד כלפי השני, כדי לעלות לדרגה הרוחנית, לחיים רוחניים.

יעל: האגו שלנו היה רוצה שיהיה רק כוח אחד, שלא יהיה משחק בין שני הכוחות, שיהיה רק כוח טוב.

בזה הוא מקלקל לנו את החיים. כי הוא רוצה שיהיה לו רק טוב והוא לא מבין שעם הכוח הרע צריכים להשתמש כמו בכוח הטוב, ושניהם צריכים להיות באיזון. וזה לא נוח לו.

יעל:  דיברת על ההרמוניה בין הכוח הטוב לכוח הרע. מה זה הרמוניה עם הרע? הרמוניה עם הטוב אני חיה עם זה מצוין.

לא יכול להיות הרמוניה עם הטוב והרמוניה עם הרע. יכול להיות הרמוניה ביניהם.

יעל: אוקיי. מה זה הרמוניה עם הרע?

אין דבר כזה.

יעל: מה זה הרמוניה ביניהם?

זאת הבעיה, שרק ביניהם יכולה להיות הרמוניה, בקשר ביניהם, באיזון ביניהם.

יעל: אז אתה אומר שהחיים שלנו חייבים להיות מורכבים גם מטוב וגם מרע, והרמוניה זה שני הדברים ביחד?

אחרת אין חיים.

יעל: מה זאת אומרת? נדמיין רגע שיש רק כוח אחד, רק את הכוח הטוב.

 לא, אל תקראי לו טוב. טוב ורע אלה דברים יחסיים. את מדביקה על משהו "טוב" ועל משהו "רע" ואני יכול להדביק עליהם מדבקות הפוכות. יש שני כוחות, זה נתון לנו מהטבע. מה שמתרחש בין שני הכוחות האלה נקרא חיים, קיום. הדומם, צומח, חי קיימים מפני שהם מורכבים משני כוחות שנמצאים ביניהם באיזון הדדי.

יעל: מה זה נותן לנו?

 זה לא נותן, זה מה שקיים בטבע. בלי לתת או לא לתת, זה מה שקיים. עכשיו, בדרגת האדם אנחנו נמצאים מצד אחד במצב כמו חיות, ובזה אנחנו צריכים להתקיים כמו חי, שנשמור על האיזון הזה כמו שהטבע היה מחייב את החי. ואת אותה תוספת שמגיעה לנו מתוך הרגש והשכל שלנו מעל החי, גם אותה אנחנו צריכים לאזן. אבל לאזן לא כדי להשתמש בה בדרגת החי, אלא בדרגת המדבר.

דרגת המדבר היא דרגה אחרת לגמרי של איזון בין הכוחות האלה, הטוב והרע. שאת קוראת להם "טוב ורע". אני מתייחס אליהם בצורה אובייקטיבית, ואני אומר, גם לזה וגם לזה יש זכות קיום, ומה יכול להיות ביניהם. אני בונה כאן את ההסתכלות שלי כך שאני צריך להשתמש גם בכוח אחד וגם בכוח השני, ביניהם, בעוצמה, באיזון, בהתקשרות הדדית נכונה. בשבילי אין טוב ורע, שניהם בשילוב ביניהם, מייצבים לי את המצב הטוב. המצב הטוב זה מצב שמתקדם הלאה, יותר גבוה, כשההרמוניה ביניהם הופכת לטוב, לא של הכוח אחד או הכוח השני, אלא הקשר הנכון ביניהם.

יעל: אתה מדבר על טוב ולא טוב ברמה אבסולוטית של התפתחות. אני כבן אדם אחווה את זה כמשהו טוב או כמשהו לא טוב, את אותה ההתפתחות?

 זה תלוי באדם, זה תלוי בהכנה שלו, זה תלוי בחינוך שלו, זה תלוי באיך שהוא מקבל את הכל. זה כמו ילד, כשהתינוק גדל, הוא לא מבין כלום, הוא כמו חיה, עד גיל מסוים, יש לו רק רצון כמו לחיה. הוא בוחר בצורה טבעית מה טוב לו ומה רע לו ואנחנו צריכים להגביל אותו, כי מהיום שהוא נולד הוא כבר לא חיה, הוא בן אדם קטן.

לחיה יש בדיוק את אותם מעצורים ותוכנות פנימיות איך להשתמש בכל הכוחות. החיה הזאת לא תפיל את עצמה מהגובה, לא תאכל מה שלא טוב לה ולא תזיק לעצמה בכל מיני צורות אחרות, לעומת זאת לתינוק הקטן אין שכל לזה ולכן אנחנו צריכים לתת לו שמירה, זאת אומרת, כבר מלכתחילה, מהיום הראשון שהוא נולד, אנחנו צריכים לתת לו חינוך.

החיה לא דורשת חינוך. אנחנו יכולים לזרוק כל גור קטן שנולד ביער, אם יש לידו אוכל, הוא כבר ישרוד, הוא כבר יידע מה לאכול ומה לא, ממה להיזהר וממה לא, ויישאר בחיים. התינוק לא, את התינוק אנחנו צריכים כל הזמן ללמד מה טוב בשבילו, מה רע בשבילו ואיך צריך להשתמש בכל הדברים האלה כדי לגדול.

כדי לגדול, לא רק בצורה גופנית, למרות שגם את זה אנחנו צריכים ללמד אותו, אלא אחר כך, אחרי כמה שנים, שהוא כבר גדל פיזית והוא יודע איך לבחור לעצמו מה שטוב לגופו, כדי להיות באיזון עם הסביבה, כשקר לך אתה צריך להתכסות, כשחם לך אתה אולי צריך להוריד בגדים, וכן הלאה. אלא אחר כך אנחנו צריכים ללמד אותו גם מה זה טוב ומה זה רע בצורה מנטאלית, בצורה פנימית, פסיכולוגית.

אבל מה זה "מה זה טוב ומה זה רע"? איך להשתמש בכוחות האלה שנמצאים מסביבך, בך ובאחרים בצורה כזאת שאתה כל הזמן נמצא באיזון עם הסביבה שלך.

סך הכל החיים הם האיזון הפנימי והסביבתי. וכך אנחנו צריכים ללמד את האדם הקטן, איך להיות באיזון פנימי וסביבתי בדרגת החי שבה אנחנו נמצאים עם הגופים שלנו, ובדרגת המדבר, בסוציום, בהתקשרות עם אחרים וכן הלאה.

אורן: אמרת עכשיו שהאדם צריך ללמוד איך להשתמש בשני הכוחות בצורה מאוזנת. עוד לפני שתסביר לי איך להשתמש בשני הכוחות בצורה מאוזנת, הייתי רוצה להתעכב על השאלה  המהותית. למה בכלל יש את הכוח הרע? למה אי אפשר שבחיים יהיה רק טוב? למה יש רע בחיים ולמה אני צריך ללמוד איך לאזן אותו ואת כל התהליך שאמרת? למה אין מציאות כזאת שבחיים לא יבוא לי בכלל רע, שיבוא לי רק טוב? למה אי אפשר שהחיים יהיו בנויים רק מטוב? למה אני צריך ללמוד לעבוד גם עם הרע גם עם הטוב, לאזן, להשתמש, איזון פנימי, איזון סביבתי, למה לא נוצר עולם שיהיה בו רק טוב?

העולם לא יכול להתקיים רק מכוח אחד.

אורן: למה?

 אנחנו רואים את זה אפילו מתחילת היקום.

אורן: כן, הבנתי שזה בכל הרמות בטבע, בגוף שלנו, בחילוף חומרים, את זה הבנתי.

 אז אתה כבר פונה אלי מתוך המדע הפנימי של העולם, למה יש שני כוחות?

אורן: אני מבין למה בבריאה יש שני כוחות, אמרת בהתחלה שלא יכולים להיות חיים בלי שני כוחות מנוגדים, שכל החיים מתפתחים בין שני כוחות מנוגדים.

 כן.

אורן: אני לא שואל לא ברמה הזאת. זה שהגוף שלנו וכל הבריאה כולה חייבת את ההתנגשויות האלה כדי לחיות, זה ברור לי. למה לנו בחיים ברמה של סבל בא רע? למה אי אפשר שהחיים שלנו מבחינה רגשית לא יהיו חיים שאין בהם סבל? במה הסבל מועיל?

 הסבל מראה על איזה חוסר.

אורן: חוסר?

 כן.

אורן: חוסר במה?

 חוסר במשהו, לא חשוב במה. חוסר חמצן, חוסר קור, חוסר חום, חוסר מזון. זה נקרא סבל. אני סובל מחוסר השלמה, מחוסר שלמות, מחוסר איזון, ואז אני צריך לטפל בזה, להשיג משהו כדי להשלים את עצמי.

 נניח שאני מחזיק את יד על השולחן. השולחן לוחץ על היד?

אורן: כן.

 אז אני מרגיש סבל, אבל הסבל הזה עוזר לי להבין שיש כאן משהו שמחזיק את היד, ואני גם יכול להשתמש בזה, זאת תגובה. עכשיו, יש תגובות כאלה שכבר עוברות את הסף הנעים ומתחילות להיות כהרגש של  סבל, כהרגש של כאב.

אז גם הכאב הוא טוב, כי בלי הכאב לא  היינו מרגישים שאנחנו נמצאים או במצב סכנה, או במצב שצריך לברוח ממנו, או שיש לי איזו מחלה ואני צריך לטפל בה. זאת אומרת, אין סתם רע. אין דבר כזה "רע" בעולם, אלא איך אני מתייחס לזה.

אורן: ברור. אני רוצה לתת לך דוגמה. אתמול הייתי במילואים. תוך כדי שאנחנו יושבים ועושים לנו תדרוך, מלמדים אותנו את מה שאנחנו צריכים לדעת בשביל התפקיד שלנו בשעתיים תדרוך, נכנס מישהו פנימה, ואומר "חבר'ה, בחניון בחוץ, פרצו לנו למכוניות". אנחנו רצים החוצה, ורואים שפרצו לכמה מכוניות, שברו את החלון, לקחו את התיקים. מי שהשאיר תיק באוטו, אספו לו את התיק. "חוסר," "השלמה," "איזון," "צריך לטפל בזה," מה יש לי פה לאזן? מה יש לי פה להשלים?

זאת דוגמה יפה מאד. אתה סובל? כן.

אורן: בהחלט.

 בעל התיק הזה במכונית סובל?

אורן: כן.

 כולם סובלים?

אורן: כן.

 מה הסימן?

אורן: מה?

 שאתם חולים.

אורן: חולים במה?

החברה שלכם חולה.

אורן: זה ברור לגמרי שהחברה חולה.

לא, זה לא ברור, כי אתה לא מעכל את מה שנתנו לך לראות, שאתה חולה. כל אזרח וכולנו יחד, כולכם יחד, חולים. תנסו למצוא את התרופה. אתה מסתכל כמו ילד קטן, וכאילו אומר, "זה נשבר מעצמו". לכל דבר יש סיבה ומכל סיבה צריכים ללמוד ולא לחזור עליה שוב.

יעל: מה שמאכזב אותי במה שאתה אומר, זה שמראש נוצרה מחלה, מראש יש חוסר, יש כאב. העולם בנוי מהחומרים האלה.

לא, אתם עשיתם את המחלה. אין חוסר, יש כאב, אבל הכאב בא כדי להראות איפה צריכים להשלים, וזה ברמה הגשמית בלבד, הגופנית. כי אם הייתי שם את היד באש ולא הייתי מרגיש, אז היד הייתה נשרפת, לכן הכאב הזה הוא כאב טוב. כשאני שם יד על השולחן אני מרגיש שאני שם יד על השולחן, וזה כאילו כאב, זו תגובה, אבל זה טוב. מתי זה הופך להיות ממש רע? לא כשכואב לי, אלא כשאני לא מגיב נכון על מה שכואב לי. אז מתחיל להיות רע, והרע הזה נמצא בי ולא במשהו חיצוני. אם בא אליי אריה ורוצה לטרוף אותי, האם האריה הוא "רע"? הוא לא רע. הוא פועל לפי כוח הטבע.

אורן: מי שלח את האריה?

יש לו אינסטינקטים פנימיים, הוא רוצה לטרוף ואני נראה לו טעים.

אורן: למה דווקא אני, למה הכוח הרע נופל עליי? למה זה לא אתה?

אתה מדבר על גורל. אל תקפוץ למעלה לתוכנית הכללית של הטבע ולגורל.

אורן: בא אליי אריה ואתה אומר שהוא לא רע.

הוא לא רע, הרע נמצא בך, בזה שאתה נכנס למצב שהוא יכול להתנפל עליך. אז תבודד את עצמך, תחזיק את עצמך בצורה כזאת שאתה לא תגיע יותר לרע הזה. לכן אנחנו לא נכנסים לג'ונגל, או שאנחנו שמים את  האריה במקום מבודד וכן הלאה.

זאת אומרת, אין רע. אם אתה טועה פעם אחת זה לימוד. אם אתה טועה פעם שנייה, זו כבר טיפשות.

אורן: האם אדם יכול להתגונן מכל רע?

אדם יכול להתגונן מכל רע אם הוא לומד מהרע שהוא עובר, או שמלמדים אותו מראש, ההורים שלו, המורים שלו, החברה שבה הוא נמצא. לכן אנחנו מעבירים מדור לדור, מה שלא קיים אצל החיות. אנחנו מעבירים מדור לדור חינוך, כדי שהאדם לא יטעה, שלא יהיה כוח טוב ורע, אלא שני כוחות והוא יידע איך לאזן את עצמו ביניהם. אין טוב ורע.

אורן: אפשר להגדיר את שני הכוחות האלה?

אלה שני כוחות. כוח נתינה וכוח קבלה.  לא חשוב איך קוראים לזה.

אין רע בעולם, אלא יש הזדמנות לעשות כל הזמן טוב, כל הזמן להיות באיזון. היה טוב אם היום היינו עושים איזון בכל העולם, אם היינו מקבלים את כל העולם כמערכת אחת שלימה. אבל רק אנחנו, בהסתכלות שלנו, בגישה שלנו, רואים את העולם המקולקל, הרע. אנחנו, בעיקר החברה האנושית קלקלנו אותו. אנחנו לא עושים איזון באף מקום שבו אנחנו נמצאים, ולכן נראה לנו שהעולם רע והכל רע.

את כדור הארץ הקטן הזה נתנו לנו כדי "שתשברו אותו, תעשו אתו מה שאתם רוצים", וכך הוא נראה ואנחנו עליו. אבל אם היינו ממש לוקחים את עצמנו בידיים, והיינו מבינים את הגישה הנכונה לטבע, והיינו מבינים שבטבע אין רע ואין טוב אלא יש שני כוחות, פלוס ומינוס, אלקטרון ופוזיטרון, אז היינו צריכים לסדר ביניהם את החיים שלנו. החיים יכולים להיות נפלאים אם הם נמצאים בהרמוניה בין שני הכוחות.

יעל: בעצם יש לנו כוח אחד שנקרא טוב וכוח שני, הכוח הרע, ובאמצע נמצא האדם והוא צריך לדעת לאזן בין שני הכוחות האלה כדי ליצר את המצב שאתה קורא לו טוב, את אותה מציאות נכונה, המציאות של התפתחות.

הטוב הוא באמצע, באיזון, ולא אחד טוב ואחד רע. הטוב והרע הם שני כוחות מנוגדים.

יעל: אני רוצה שנעשה היכרות שנייה עם שני הכוחות המנוגדים האלה, פלוס ומינוס. בצד אחד יש לנו את הכוח החיובי. מהו אותו כוח חיובי?

הוא לא סתם נקרא חיובי. הוא לא חיובי בשבילנו. זה הכוח הנותן, הפולט, שיוצא החוצה. הכוח השני הוא כוח שנקרא אצלנו כוח שלילי, כי הוא מקבל, מושך לעצמו. אלה שני כוחות, אם אנחנו מאזנים היטב בין שני הכוחות האלה, אנחנו יכולים לייצר ביניהם קשר שנקרא חיים.

יעל: אלה אנרגיות שונות? מה ההבדל בין שני הכוחות האלה?

אלה אנרגיות שונות. אחד לא קיים בלי השני. הם תמיד קיימים יחד, זה מול זה. אבל בדרגת דומם, צומח וחי, הם קיימים זה מול זה בצורה שמאזנת אותם מראש על ידי תכנית הטבע. בדרגת המדבר אנחנו צריכים להבין את התכנית ולאזן אותה בעצמנו, ולפי זה אנחנו לומדים את התכנית של הטבע, ומכירים את הטבע העליון. בשביל זה נתנו לנו את זה, "תלמדו ותעלו לגובה האדם, הדומה לכוח העליון".

אורן: מהי נוסחת האיזון?

להיות בהרמוניה בין כל חלקי המציאות, דומם, צומח, חי ובעיקר בחברה האנושית. זאת אומרת, שאני מחובר לכולם, וכולם מחוברים ביניהם ואיתי, ואנחנו ממש כאחים. לא מרגישים שאחד יותר מהשני, קרוב, רחוק, אלא כולם "כאיש אחד בלב אחד". לדרגה כזאת צריכים להגיע, ואז אנחנו נמצאים בין שני הכוחות והחיים טובים באמת. אז אנחנו אומרים שיש רק כוח אחד בעולם והוא כוח הטוב. להיות באמצע, באיזון. 

לחצו כאן להורדה