חיים חדשים - תוכנית 394 - אמונות טפלות ועין הרע

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: שלום לכם, ותודה שאתם איתנו בסדרת השיחות הלימודיות "חיים חדשים", עם הרב דוקטור מיכאל לייטמן. שלום לך הרב לייטמן, ושלום לך יעל אשד הראל.

שלום לכולם.

אורן: הפעם אנחנו רוצים לדון, לברר, לדבר על אמונות טפלות. אני מקווה שבלי עין הרע תהיה לנו תכנית פצצה. נצא לדרך, יעל תפתחי.

יעל: לאורך כל ההיסטוריה אנחנו האמנו במאגיה שחורה, בשדים, ברוחות, בכישופים, בקללות. יש להם גם סימנים, כמו חתול שחור, כמו כניסה ברגל שמאל למקום כלשהו, שזה אומר שההתחלה לא תהיה מי יודע מה. האדם ניסה להתגונן מפני כל הדברים המפחידים האלה, כל הכוחות הרעים והלא מובנים האלה, כי הוא רצה חיים טובים, ולכן הוא פיתח כל מיני מנגנוני הגנה. יש חמסה, יש טפו טפו טפו, יש לנו כל מיני דברים שאם אנחנו נעשה אותם, אז נצליח להתגבר על אותם כוחות שאנחנו לא רוצים שהם יכנסו לתוך החיים שלנו.

 המפתיע הוא שגם היום, בתקופה המודרנית, עם חשיבה מדעית רציונלית, אנשים עדיין מאמינים באותן אמונות טפלות. הם עדיין מאמינים שיש משהו שמביא מזל טוב ויש משהו שמביא מזל רע, לדוגמא, חוטים אדומים, מים קדושים, קללות, ברכות וכל הדברים האלה.

יש סיפור נחמד שקראנו באינטרנט על חתן פרס נובל לפיסיקה בשם נילס בוהר. במשרד שלו הייתה תלויה פרסה של סוס, וכשנכנס אליו איזה מבקר ושאל אותו, תגיד, אתה מאמין באמונות טפלות, אז הוא ענה, מה פתאום, אבל שמעתי שפרסה של סוס מביאה מזל גם אם לא מאמינים בה. האמונות הטפלות קורות בסופו של דבר לכולנו.

גם צ'רצ'יל היה ידוע בזה. נוכחתי בזה כשהייתי במיצר גיברלטר, באזור שבו גדלים קופים. הייתה שם שמועה שכל עוד יהיו קופים בגיברלטר, אז המקום יישאר בשליטת אנגליה. לכן צ'רצ'יל אסר להקטין את תקציב החזקת הקופים אפילו לא בפני אחד, למרות שהיה מדובר על זמן מלחמה, כשהתקציב היה מאוד מצומצם.

יעל: כיום גם אנשים בעלי השפעה כמו פוליטיקאים, סלבס וכל מיני אנשים, הולכים לקבל ברכות, חוטים אדומים ועוד. הצורך הזה טבוע מאוד עמוק בכל אדם, בכל שכבות האוכלוסייה, ממש בתת ההכרה. השאלה שלי, איך יכול להיות שבעולם שלנו אנחנו עדיין מופעלים ומאמינים באותן אמונות טפלות?

אנחנו עושים זאת בתת ההכרה. הרבה מהאמונות הטפלות מצויות בדתות, רואים עד כמה קיימות שם כל מיני פעולות פסיכולוגיות.

יעל: איך אתה מסביר שזה קיים באנשים עם רמה אישית מאוד גבוהה?

החיות קשורות לטבע, ואפילו כשמשהו ידוע או לא ידוע, אין אצלן ספק כמו שקיים אצל האדם. כי הן מרגישות את הטבע, ובטבע יש הרבה מאוד סימנים שאנחנו פשוט לא רואים אותם. הבדואים נניח מרגישים ממרחקים של מעל חמישים קילומטר מה קורה סביב, מה קורה מתחת לאדמה ומה קורה למעלה, לפי העצים, לפי הציפורים. הם קוראים את המפה הזאת, את הסביבה הזאת, הם נמצאים בה, הם חיים איתה בצורה הדדית.

כמו אותם אנשים שפגשתי בסיביר ובכל מיני מקומות. כשהייתי פעם בדרום אמריקה, נפגשתי עם אינדיאנים מקוריים שחיים בהרי האנדים, ואני הרגשתי שהעולם שלהם שונה מהעולם שלנו. יש להם חושים וערוצים להתקשר לכל דבר, הם מקבלים מידע במידה כל כך רחבה, ובכל זאת יש להם אמונות רבות, אבל האמונות שלהם מתבססות על תופעות טבע אמיתיות.

מה שאין כן אצל האדם המודרני, למרות הטכניקה, הטכנולוגיה והרפואה שיש לנו, הוא בכל זאת מרגיש את עצמו יותר ויותר נטול שליטה בכוחות הטבע. הוא לא יודע מה יקרה. פתאום באים הוריקנים, צונאמי, רעידות אדמה, הבורסה עולה ויורדת, ואף אדם לא יודע למה. מנהיגי העולם נראים פתאום כמו ילדים קטנים נטולי כל יכולת לנהל דבר, ועוד.

האדם מתחיל להרגיש שהוא כמו תינוק שנשאר לבד, ובצורה כזאת אין לו על מה לסמוך. כמו ילדים קטנים שצריכים משהו קרוב, צעצוע אהוב, סמרטוט, מוצץ, פינה משלו, ריח של אימא, כך גם הוא, הוא חייב את זה. מתוך חוסר הביטחון וחוסר ההתמצאות בעולם הגדול, ודווקא בגלל שאנחנו כל כך מפותחים, יש בנו את היכולת להרגיש עד כמה אנחנו נתונים בידיו של הגורל, של הכוח הלא ידוע, הלא מוכר. דווקא מתוך זה אנחנו רואים שהחיים שלנו יכולים להשתנות מרגע לרגע, ואף אדם לא יכול לספר לנו באמת מה יקרה, מה יהיה.

לכן אנחנו צריכים היכרות עמוקה יותר עם הטבע. ומפני שבינתיים איננו יודעים איך להגיע לזה, אנחנו מפתחים כל מיני תומכים, קביים, רגל מעץ במקום רגל חיה, משהו כדי לחזק אותנו מול חוסר הביטחון. לאדם הקטן זה נותן משהו. ראיתי אנשים שסוחבים בכיס מלח ושום למזל, חמסות, חוטים אדומים, ודאי שכל אחד רוצה להרוויח מזה משהו, לכן מחדירים את זה.

יעל: החוטים האדומים הם עכשיו להיט מכירות בארצות הברית.

ברור. ככל שהמצב יותר רעוע, כך יש יותר הצלחה לדברים האלה. יש גם ספרים שמשום מה קושרים אותם לחכמת הקבלה, כי יש רצון לתת בסיס לכל העצות האלה הקשורות למזל. יש עשרות, אפילו מאות ספרים בכל מיני עניינים של מזלות, חלומות ופתרונות למיניהן.  

כל זה נובע מחוסר הכרת המערכת שבה אנחנו נמצאים. כי במערכת הטבע הכל מוגדר, הכל דטרמיניסטי, מאוד מערכתי וברור. במאזן הכוחות בטבע שנמצאים ביניהם בכל מיני חילופי מצבים, אין מקום למשהו שפתאום לא מובן, לא ידוע. המצב הזה מתגלה כך כלפי האדם, כלפי הצופה שנמצא בתוך המערכת הזאת. אבל במערכת עצמה אין פעולות מקריות, פתאומיות כאלה עם סימן שאלה, עם כמה אפשרויות. אין דבר כזה. זאת מערכת שבנויה סך הכל משני כוחות, כוח קבלה וכוח נתינה, והשילוב ביניהם, בין שני הכוחות האלה, בונה את כל המערכות בדומם, צומח, חי ובני אדם. הדומם, הצומח והחי קשורים לטבע, מובן להם במה הם נמצאים, בדרגה שלהם זה מובן. ואילו האדם, במידה שהוא יוצא מעל דרגת החי שבו, אז מתחילים להיות אצלו ספקות ובעיות.

האנשים הפרימיטיביים לא פחדו, הם היו בדרגת החי, ולכן פחדו ממה שחיה מפחדת ממנו ובורחת, אבל לא היו אצלם דמיונות איך להשלים את תחושת הביטחון. רק כשהתחלנו להתפתח מדרגת החי לדרגת האדם, התחלנו לראות את הדברים האלה עם הפנטזיות שלנו, עם ההשערות שלנו, ולכן התחלנו גם להביא קורבנות לטבע, לגשם, לרוח, למים. התחלנו למצוא סימנים שזה כך ולא אחרת, ובמשך הזמן לאסוף אותם.

 בסימנים האלה התחלנו לראות גם מחזוריות, ומתוך זה ללמוד את האסטרונומיה. בהתחלה הלימוד היה כדי לחפש איזה סימן לגורל שלנו, אחר כך הוא הפך להיות למדע, כמו האלכימיה שהפכה להיות לכימיה וכן הלאה. חלק מהמאגיות האלה הפכו משך הזמן להיות למדע, כי התחלנו לחקור את הטבע ולחפש למה זה קשור לזה ולמה זה קשור לזה, איפה יש כאן כוח טמון, כוח נסתר שמשפיע עלינו, מכוון אותנו, ומתוך זה הגענו למדע.

זאת אומרת בכל החיפושים האלה יש אי רציונליות שאחר כך התגלתה כרציונליות. אבל בהתחלה זה לא היה ידוע, ואולי יש משהו שבעזרתו אני יכול להינצל, שיהיה לי איזה מזל, וכן הלאה. זאת אומרת, בהתחלה היחס להתפתחות הטכנולוגית, המדעית, היה יחס למצוא כוח שמכוון את הגורל שלי.

יעל: גם היום זה כך. היום האדם מרגיש שיש לו מערכות שיכולות לשלוט בצורה טובה יותר על העולם. יש לו טכנולוגיה מצוינת, יש לו תחזיות לכל מיני מצבים וניתוחים לכל מיני דברים. לדעתי ההרגשה של חוסר שליטה יוצרת אצל האדם איזה מקום שכבר לא מחכה לו. הוא מרגיש שהוא יכול ורוצה לשלוט על כל העולם. זו הסיבה שהם הולכים לאותם אנשים שמוגדרים כאנשים בעלי כוחות מיוחדים שיכולים לעשות להם סדר בתוך אי הסדר שהם חווים בחיים.

האדם חווה היום מצב של אי סדר, אבל אמרנו שהעולם מסודר, שיש בו סדר, אין שום דבר שבא בפתאומיות, אין שום דבר שבא במפתיע. למרות זאת הם הולכים לאותם אנשים שהם מגדירים אותם כאנשים בעלי כוחות כדי שהם יעשו להם אותו סדר. האם יש בזה משהו?

יש בזה תמיכה פסיכולוגית גדולה מאוד. רואים זאת מהמנהלים הגדולים של החברות, של הבנקים, של הממשלות, ועד לאנשים הפשוטים, "שמעון מן השוק", כולם הולכים לכאלה אנשים שמרגיעים אותם. האדם מוכן לשלם על כך הון, כי עם החסר הפנימי הזה, עם הדברים הנוראים שהוא מרגיש בפנים, הוא לא יכול להמשיך לחיות. הוא מחפש איזה רוגע, איזה עוגן, משהו, והוא מוצא את זה באדם. אנשים רבים מאמינים באיזה אדם, הם בונים בו איזה דמות, תלות, ואז האחרים יכולים לבוא, כבר יש להם על לסמוך.

יעל:  האם יש משהו בברכות, בחוטים האדומים, בכישופים, בקללות, האם יש לזה כוח השפעה?

ודאי שיש. האדם הוא יצור פסיכולוגי, ודאי שזה משפיע עליו. כשהוא מאמין בזה, הוא מעורר בתוכו כוחות שאיתם קל לו יותר לעבור את הקשיים היומיומיים בחיים שלו. את שואלת, האם יש בזה משהו כדי להרגיע את האדם? ודאי. האם יש בזה משהו כדי לשנות את הגורל? אם הדרך שבה הוא עובר את השלבים תלויה באדם, אז כן. נניח מישהו חולה חלילה והאדם מקבל מזה חיזוק, שהכל יהיה בסדר, או שזה יסתדר בצורה כזאת או כזאת, אז זה עוזר לו לעבור את מה שהוא עובר. מה שיש יש. אבל לשנות את שלבי החיים שלו ממש, לשנות את מערכות הטבע, ודאי שלא.

יעל: אישה שאין לה ילדים, והיא מנסה הרבה מאוד זמן ללדת, היא הולכת לאדם או למקום שיש בו ברכה. יש נשים שאומרות שאחרי שהן הלכו לאותו מקום או לאותו אדם, הן הצליחו להיכנס להיריון. יש בזה משהו?

מה יש בזה? יש בזה תמיכה פסיכולוגית גדולה מאוד.

יעל: האם היא יכולה לשנות את החיים שלה, האם זה גורל להביא ילד או לא להביא ילד?

אנחנו יכולים לדבר על הרמה פסיכולוגית שאדם מתפעל מההשפעה החיצונית עליו, או על מערכות הטבע שמישהו משנה. את מערכות הטבע אנחנו לא יכולים לשנות. אבל אנחנו יכולים להשפיע על האדם כך שאת מה שהוא צריך לעבור בחיים שלו, הוא יעבור בהרגשה קלה יותר, אפילו במקום בעצב, בשמחה. כי נותנים לו בטחון, נותנים לו הרגשה טובה, תמיכה, ואז הוא רואה את הדברים בצורה אחרת. אבל זה הוא שרואה בצורה אחרת, כי אנחנו כיילנו אותו בצורה כזאת, ולא שהדברים עצמם נעשו אחרים.

יעל: אתה אומר בעצם שלכל אדם יש גורל?

אני אומר שיש לנו חיים ואנחנו עוברים אותם. ואני, האדם, יכול לכוון את עצמי ולראות אותם דברים בחיים שלי בצורה יפה או בצורה גרועה, וגם בין שתי הצורות האלה. אני יכול, אני לא משנה את צורות החיים האלה, אני משנה את התפעלות שלי מהם.

יעל: כשאתה אומר "צורות חיים", למה אתה מתכוון, ברמה הפרקטית?

שהחיים עוברים עלי ומחייבים אותי לקבל כל פעם צורה אחרת.

יעל: למשל?

אין משל. מיום ליום אני משתנה על ידי כל מיני גורמים חיצוניים, פנימיים וכן הלאה. אם אני מרגיש יותר בטחון, קל לי יותר לעבור את המצבים.

יעל: האם מצב של לידה, זה מצב של צורת חיים?

וודאי.

יעל: אם אישה לא יכולה ללדת, זה משהו שכתוב בגורל שלה, שמוכתב מראש?

כן. אבל מי יודע את הגורל, מי מכיר את הגורל?

יעל: מהו אותו גורל?

שהיא תלד או לא תלד.

יעל: החיים שלנו הם בעצם תסריט כתוב מראש.

אבל מי מכיר אותו?

יעל: אבל יש בכלל דבר כזה, לכל אדם ואדם יש תסריט כתוב מראש?

כן.

יעל: האם יש אפשרות לסטות מהתסריט הזה או שהתסריט סגור?

אם יש אפשרות לסטות, גם זה לא תלוי בנו. אולי בדרך התסריט מתחלף, דבר כזה קיים, אבל הוא לא תלוי בנו. אותו טבע שקבע את התסריט, יכול לשנות אותו. זה נקרא שהבורא משנה את הגורל, את האות הזאת הוא מחליף לאות אחרת.

יעל: תיארת מצב של אדם שנמצא באי ודאות. הוא לא יודע מה הגורל שלו, הוא לא יודע איך פועלים כוחות הטבע. הוא לא יודע מה ילד יום. הוא חי באיזה חשש ובתחושת אי בטחון כללית יום יומית, שם הוא נמצא. בוא נעזוב את הצד הפסיכולוגי, האם כשאדם הולך לאדם שממנו הוא מקבל ברכה או קללה, יש בזה מספיק כוח כדי לשנות משהו מהותי בחיים שלו?

לא. בטוח שלא, באף צורה. אלא רק לשנות את הביטחון של האדם, וזה מה שעוזר לו לראות את הדברים בצורה אחרת. קודם ראיתי את הדברים במשקפיים רגילים, ועכשיו אני מקבל משקפיים ורודים.

יעל: זאת אומרת הגישה שלי משתנה, זו עבודה פסיכולוגית.

זה כלפי. בצורה אישית, אינדיבידואלית, אני מרגיש שהחיים שלי השתנו, השתפרו, כי עכשיו יש לי משקפיים ורודים. דרך הצבע של הזכוכיות אני רואה את הכל ורוד, הכל יפה. מה קורה בחוץ? אני לא יודע מה בחוץ, אני יודע מה אני מקבל דרך הזכוכיות האלה, הכל ורוד. זה מה שקיבלתי. האם אני משנה בזה משהו? סובייקטיבית אני משנה, אובייקטיבית לא.

יעל: התסריט של החיים שלי לא משתנה, אבל היחס שלי לאותו תסריט יכול להשתנות.

ודאי.

יעל: בעקבות זה גם ההרגשה שלי תהיה יותר טובה, כי היחס שלי השתנה למשהו טוב יותר.

ללא ספק. לכן הדברים האלה קיימים לצד האנושות משך כל ההיסטוריה.

יעל: אני רוצה להתייחס לתופעה שנקראת "עין הרע". מדובר על תופעה שאדם יכול להזיק לאדם אחר על ידי המחשבות שלו.

זה נכון. כי זאת השפעת אדם על אדם. אם אנשים רבים יחשבו על מישהו רע, אז הם באמת יכולים לשנות את הגורל שלו. כי אנחנו נמצאים באותה מערכת כללית ואנחנו משפיעים זה על זה. זה מה שקורה היום בעולם. למה העולם כל כך רע, למרות שיש לנו כל טוב? מפני שאנחנו חושבים רע זה על זה. שונאים זה את זה. זה נקרא שנאת חינם, זה ההיפך מאהבה. על ידי שנאת חינם אנחנו מביאים את עצמנו למצבים נוראיים.

אורן: מה זה "עין הרע", תן לנו הגדרה .

כשאדם חושב על השני רע, לרעתו, זה נקרא "עין רעה".

יעל: האם זה יכול לגרום לתופעות של נזק לאדם, להרגשות לא טובות בחיים שלו, ממש למחלות פיזיות, לבעיות גוף ולבעיות נפש?

וודאי, גם פיזית.

יעל: האם יש גם מצב הפוך, "עין טובה", האם אותו כוח יכול לעבוד גם לכיוון השני?

וודאי.

יעל: והאם יש בכוחו גם לשנות מציאות, לשנות את התסריט של האדם?

כן. מה זה מציאות? כשהסביבה משתנה ביחס שלה כלפי מישהו, בכך היא משנה את הגורל שלו, כי הוא חי ומתפתח באותה סביבה.

יעל: זה מדהים, אתה אומר שכסביבה, כחברה יש לנו כוח.

אנחנו תמיד מדברים שהשפעת הסביבה על האדם יכולה לשנות את הגורל שלו במידה שהיא מצליחה להשפיע עליו. במידה שהוא מצטרף אליה ומוכן שהיא תשפיע עליו, זה עוד יותר טוב.

יעל: איך קורה שמחשבות של קבוצה או של אדם מסוים יכולות להשפיע על אדם אחר, איך המנגנון הזה עובד?

זה קורה, כי אנחנו תלויים זה בזה. אנחנו קשורים זה לזה בקשרים פנימיים בינינו. לכן מה שאנחנו חושבים, מה שאנחנו רוצים זה לזה, הכל נמצא בקשרים הבינלאומיים, לכן העולם שלנו כל כך רע, כי אנחנו מאחלים זה לזה דברים נוראיים.

אורן: איך אני יכול לדעת אם מישהו עושה לי עין הרע?

זה לא חשוב. עושה או לא עושה, הוא בטוח עושה. בטוח שכולם עושים, כולם לכולם. כשאני מקנא בך, במשהו שיש בך, אני עושה עליך עין רעה. למה אין לי משקפיים כמו שיש לך, זו כבר עין רעה.

אורן: ומה זה גורם לי?

זה הכוח השלילי שאני שולח אליך. זה גורם לך רע.

אורן: איך?

בזה שבאותה מערכת אני לא מהווה כלפיך שום כוח טוב, אלא רע. כי אתה קשור לכולם באלפי ובמיליוני חוטים, וכל החוטים האלה מכוונים אליך כמו חצים, ולא כדי להביא לך משהו טוב.

יעל: זה בעצם כמו צמח שגדל באדמה. אם הצמח פולט רעל, זה משפיע גם על הסביבה שלו. אם הוא יוציא משהו טוב, אם תהיה שם איזו זרימה של דברים טובים, ומזה אני ניזון מזה, אז יקרה לי משהו טוב. זה אותו דבר, האם זאת אותה מערכת?

כן. אם אנחנו רוצים להינצל מכל הדברים האלה, אז אין לנו ברירה, אלא להתקשר בינינו בכוח הטוב. נקודה. וזה נקרא עין טובה, ואז אנחנו מבטלים את כל ההשפעות הרעות. אין לנו ממה לפחד.

יעל: מה עושה העין הרעה הזאת לקשר בין האנשים?

היא מקלקלת. גם בצורה פנימית, כי כולם קשורים זה לזה, וגם בצורה חיצונית, כי כל אחד מדבר על השני, וזה נקרא לשון הרע.

יעל: מה עושה לשון הרע?

לשון הרע זה כשאת מגלה ומגדילה את הרע בעולם, את השנאה בעולם.

יעל: איך לשון הרע משפיע על היחסים בין האנשים, איך עובד המנגנון הזה? נראה לי הזוי שמישהו אחר מדבר על משהו או חושב איזו מחשבה וזה משפיע עלי.

אני לא מבין את הפסיכולוגים היום, הם כאילו לא שומעים שכל בני האדם קשורים זה לזה. את בעצמך אומרת שאת קשורה לאחרים וכולם קשורים לכולם. כל האנושות נמצאת בקשר אוניברסלי, בקשר אינטגרלי שלם, כל אחד מקושר לכולם באלפי חוטים. לכן אם המערכת הזאת היא מערכת אנאלוגית שלמה, אז איך יכול להיות שאנחנו לא משפיעים זה על זה במחשבות, ברצונות, בכוונות. איך יכול להיות שאני לא אשפיע, ועוד בצורה אקטיבית, כשאני רוצה להשפיע כלפי מישהו בצורה הרעה. זה נקרא עין רעה. ואם אני רוצה לטובת כולם זה נקרא עין טובה.

לא אכפת לי מהאמונות הטפלות, אני צריך להעלות את עצמי ואת האנושות למעלה מכל האמונות. אם יהיה בינינו קשר טוב, אז כבר לא יהיה אכפת לי מה חושבים בעולם. אם אנחנו מתאחדים בינינו, אנחנו מבטלים את העין הרעה, את כל ההשפעות הרעות. אין אמונות ואין כלום, אלא רק "ואהבת לרעך כמוך". חוץ מזה לא צריכים דבר, לא צריכים לפחד מכלום, בצורה כזאת לא נשאר לאדם שום פסל ודמות.

אורן: אם כך אני לא אלך לקנות משקפיים, כי אם יראו שיש לי משקפיים חדשים, הם יעשו לי עין רעה.

אם זאת הסביבה שלך. לכן אדם צריך להיות צנוע ולא לבלוט בציבור. למה? לא בגלל שאתה מפחד מעין רעה, אלה כדי לא להכשיל את האחרים לקנא בך ולעורר בהם עין רעה.

אורן: אומרים שאנשים עשירים לא יקנו אוטו יקר מאוד, רק בגלל שהם מפחדים מעין רעה.

נכון. בשביל מה לעורר את האחרים למחשבות רעות.

אורן: זה טירוף.

זה לא טירוף. הוא דואג לאחרים, הוא לא רוצה לעשות מהם רשעים.

אורן: אבל אני רוצה לקנות אוטו חדש.

תקנה משהו נורמלי, לא כזה שאתה רוצה "לדקור את העיניים" למישהו.

אורן: גרמת לי לחרדה.

זאת לא חרדה. רק שמור על עצמך עם איזו כוונה אתה קונה את האוטו.

אורן: עם איזה כוונה לקנות?

שהשכן שלך לא ישנא אותך.

אורן: אבל הוא בטוח ישנא, כי אין לו כזה אוטו.

אז כולם צריכים לעבור קורס של החיים הטובים. 

אורן: מה ילמדו בקורס, תמיד יהיה אחד שיש לו יותר ואחד שיש לו פחות. 

צריכים להשתדל להגיע למצב שבו אנחנו לא מעוררים באף אחד עין רעה. עלינו להשתדל לעלות למעלה מהאמונות הטפלות, מכל הסימנים למיניהם, ושנתלה את הגורל שלנו רק ביחסים בינינו. כי אנחנו בעלי הבית על הגורל, ולא חוט אדום, חמסה, או כל מיני סימנים אחרים. לא לוקחים שום דבר בחשבון חוץ מהיחסים היפים והטובים בין בני אדם. "ואהבת לרעך כמוך", זה החוק. אם אתה דבק בו, אז אתה נמצא למעלה מכל הסימנים, מכל הפסיכולוגיה, מכל הפחדים וחוסר הביטחון. חוץ מזה אתה לא צריך כלום.

אורן: עם הכוונה הזאת אני הולך לקנות את האוטו החדש?

כן.

אורן: תודה רבה לך הרב לייטמן, תודה רבה יעל, ותודה לכם, עד הפעם הבאה רק אהבה. 

לחצו כאן להורדה