חיים חדשים - תוכנית 457 - הסיבות לאנטישמיות, חלק א'

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: שלום לך הרב ד"ר מיכאל לייטמן, ושלום לך יעל לשד הראל.

שלום לכולם.

אורן: הנושא שלנו הפעם קצת כאוב, לפני מספר ימים ראיתי איזו ידיעה והרגשתי שמוכרחים לדבר על הנושא. ילד יהודי בן ארבע היה בדרכו אל הגן, ועובר אורח שראה אותו עם כיפה, נתן לו מכה על הראש.

יעל: בזמן האחרון הנושא עלה לתודעה הציבורית בצורה די חריפה, מדברים על כך בכל אמצעי התקשורת. הרבה מאוד שנים הייתה שתיקה גדולה בנושא ופתאום התחילה איזו התעוררות. אחרי "צוק איתן" התחיל גל עלייה של יהודי צרפת, ואנחנו מבינים שמשהו בכל זאת מתעורר וקורה. ב"גרדיאן" הבריטי התפרסמה כתבה שלפיה המצב עכשיו, מבחינת אנטישמיות, הוא הגרוע ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. בכל הסקרים והמחקרים שנעשים מדווחים על התדרדרות והחמרה של תופעת האנטישמיות בעולם.

אני רוצה להביא קצת נתונים בעניין, מדד האנטישמיות שפורסם בשנת 2014 מדבר על 26% מהבוגרים בעולם שהם בעלי דעות אנטישמיות. במזרח התיכון ובצפון אפריקה מדובר על 74% ובעזה וברשות הפלסטינאית מדובר על 93%. 50% מהמוסלמים בעולם הם בעלי דעות אנטישמיות, 25% מהנוצרים בעולם, רק באירופה מדובר על 60 מיליון נוצרים שהם בעלי דעות אנטישמיות, זאת כמות מאוד גדולה. המבוגרים קצת יותר אנטישמים מהצעירים, והנשים קצת יותר אנטישמיות מהגברים. 35% מהאוכלוסייה בארצות הברית הם בעלי דעות אנטישמיות. באנגליה מדובר על 17%, בצרפת 24%, בספרד 53% ובהונגריה 63%, ממש מזעזע. ביחס לסקר הקודם שנעשה, המצב הולך ומחמיר בכל הפרמטרים.

קימת התייחסות לא פרופורציונאלית ליהודים בעולם. 40% מכלל אוכלוסיית העולם סבורים שיש יותר מ 10% יהודים בעולם, בעוד שאנחנו סך הכל 0.2% מכלל האוכלוסייה בעולם. המצב לא מציאותי. 76% מהיהודים מרגישים החמרה. קימת תעשייה שלמה של מסרים אינטרנטיים מתחת לפני הקרקע, darknet, מסרים של שנאה ואנטישמיות. 70% מהאנשים מדווחים שנחשפו לאותם מסרים דרך האינטרנט. זה הגיע למצב שבדרום אמריקה מאשימים אותנו בתכנון מלחמת העולם השלישית ובמות נשיא ונצואלה. ברוסיה ואוקראינה אנחנו מואשמים בכל מה שקורה שם. באיטליה יש כמאה אתרי אינטרנט בעלי אופי אנטישמי, ובמדינות ערב מתפרסמות עלילות דם במתכונת של פעם.

אם נתייחס רק לחודש האחרון, אז בניו זילנד, במדינה נאורה לחלוטין ורחוקה מכל מה שקורה אצלנו בישראל, ילד יהודי בן ארבע נפגע על ידי עובר אורח. בבלגיה משספים את גרונו של רב חרדי בסכין. בחודשיים האחרונים הוצת בית כנסת, אישה בת 75 נפגעה כשעמדה בתור, מישהו חבט בה. בכניסה לבית קפה נתלתה כרזה שאומרת, כלבים רשאים להיכנס למקום, אבל יהודים בשום פנים ואופן לא. זאת אמירה חזקה מאוד. צלבי קרס מצוירים, כתבות נאצה מתפרסמות. קימת אלימות מצד המפגינים. בארצות הברית נערכות הפגנות פרו פלסטינאיות. בחודש האחרון, בסיורי להקת בת שבע והמחול הקיבוצי ברחבי ארצות הברית, כינו אותנו מדינת אפרטהייד. בשנת 2014 נרשמה בניו יורק עלייה חדה באנטישמיות, עלייה של 35%. הפגנות אנטישמיות וצלבי קרס מופיעים בכל מקום, על תיבות דואר, בתי כנסת, קנטרי קלאב, גני משחקים, ממש בכל מקום.

אנחנו נוטים לחשוב שאנטישמיות היא תופעה פרימיטיבית ששייכת לאנשים מתוסכלים, וקשה לנו ליחס אותה לאנשים מערביים שחיים באירופה או בארצות הברית במיוחד אחרי השואה שחווינו. המוח לא יכול לקלוט, הלב לא יכול לתפוס, יש כאן בהחלט משהו שאנחנו לא מבינים.

בשיחה שלנו היום אנחנו קודם כל רוצים לבדוק האם זאת אנטישמיות או תופעה אחרת. כי התופעה החדשה בעצם מגנה יותר את ישראל ופחות מתייחסת ליהודי כיהודי. הגינוי הוא יותר כלפי הציונות, כלפי מדינת ישראל. במקביל קימת תקיפה של יהודים, אבל עיקר המתקפה היא נגד מדינת ישראל.

את האנטישמיות מחלקים לאנטישמיות הישנה של העת העתיקה, כמו רצח ישו, עלילות דם, ולאנטישמיות המודרנית של שנות העשרים והשואה. אבל היום אנחנו חווים חוויה חדשה של שנאת יהודים שבאה על רקע פוליטי, על רקע מדיני. זה משהו שמקבל לגיטימציה בכל העולם. האם לדעתך קורה פה משהו חדש, האם קימת תופעה חדשה או שזה אותו דבר רק בחליפה אחרת?

אני שומע אותך מדברת, ומבין שמי שנולד בישראל ולא חי את תרבות העולם, אף פעם לא יהיה  מסוגל להבין מהי אנטישמיות. לפני כשבועיים השתתפתי בכנס ישראלי אמריקאי מיוחד שנערך בוושינגטון. ישבתי כמרצה בפאנל ויחד איתי ישב ישראלי מוכר בכלי התקשורת שלנו שרצה להוכיח לכולם שאין אנטישמיות בעולם, והכל רק נדמה אולי לכמה יהודים שכך קורה. הוא בעצמו יהודי, אבל  הוא לגמרי לא גילה ולא הרגיש את הדברים האלה. אני לא רציתי להכחיש את הדברים שלו על ידי כל מיני עיתונים מובילים בעולם שמדברים על כך, ולפי המודעות שמתפרסמות ב"גרדיאן", ב"קורה דלה סיירה" או "ניו יורק טיימס" וכולי. אבל זאת דוגמה מאוד אופיינית לכל הישראלים שנולדו כאן ומרגישים שהם חיים במדינה שלהם, שהם בעלי הבתים כאן ואף אחד לא יכול לבוא ולעשות להם כל מה שבא לו. הם לא מרגישים כאן בני אדם סוג ב' אלא סוג א', לכן הם לא בנויים בצורה כזאת שיכולים להבין את האנטישמיות בחו"ל.

אני לעומתם מתוך שבעים שנותיי, גרתי כמעט שלושים שנה בחו"ל. נולדתי שם, הלכתי שם לגן ילדים, לבית ספר, לאוניברסיטה, לעבודה, זאת אומרת עברתי את כל השלבים והרגשתי זאת בעצמי. כל החיים שלי היו על רקע אנטישמיות כללית ופרטית בצורה ברורה, אני סוג ב' וכולם למעלה  ממני. הייתי צריך להבין שמקומי הוא כזה ואני לא יכול להתקדם לאן שאחרים מסוגלים בלימודים ובמקצוע שרכשתי. בכל מקום הייתי צריך לייצב את עצמי כלפי האחרים בצורה מיוחדת. זה היה כל  כך ברור. הלחץ החברתי הכללי האנטישמי בנה כך את האדם, גם לא הייתה שאלה אם יש אנטישמיות או לא, אתה פשוט חי בתוכה ויודע להתנהג בהתאם למה שקורה. אני מדבר על השנים שלאחר המלחמה, אני נולדתי בשנת 1946, ורוב החיים שלי היו בצל מלחמת העולם והשואה, זאת אומרת בשנים שהיו עדיין טובות ליהודים בכל העולם.

מה שאין כן בזמן האחרון, אני רואה שהנושא הזה שוב מתחיל לעלות, אבל בצורה כזאת שכולם כבר מתחילים להצדיק ולתמוך בו. האנטישמיות מתחילה להיות כבר אינטרנציונאלית, היא מתגלה  סביב העולם בחריפות ובהסכמה של מיליארדי אנשים. אי אפשר להגיד שהאנטישמיות מכוונת על ידי קבוצה מסוימת, נניח על ידי הערבים מפני שאנחנו כאילו תופסים כאן את המקום שלהם, ודווקא הם המקור לגל האנטישמיות. אלא זה מה שקורה וקרה תמיד בהיסטוריה.

מרגע שאברהם אבינו התחיל לסדר את הקבוצה שלו בהתאם לרצון לחיות באהבה, בחיבור, זאת אומרת לא בתחרות, אלא לעלות למעלה מהאגו הטבעי שלנו, של בני האדם, ולחיות מעליו בהשפעה, באהבת הזולת, בזה אותה קבוצה התרחקה מבבל ונעשתה הופכית לבבל, לכל העולם. זאת אומרת הקבוצה הזאת ביסודה, בפנימיותה היא כבר הפוכה מכל העולם.

יעל: זאת אומרת, אברהם יצר קבוצה שהפוכה מכל מה שקרה בעולם באותה תקופה.

כן. כי כל העולם חי לפי האגו שלו, הוא מפתח אותו ומתפתח על ידי תחרות, על ידי מכות, בהתאם לאגו של כל אחד ואחד שדוחף אותו. מה שאין כן אברהם, למי שרצה ללכת אחריו הוא סידר לימוד אחר לגמרי. הוא העביר כרוז בכל בבל, הוא היה שם אחד מהאידיאולוגים הגדולים, ואמר שממגדל בבל, מהמשבר של בבל אפשר לצאת בשתי צורות, או להתפזר על פני כל כדור הארץ ולהתרחק זה מזה.

יעל: מהו המשבר של בבל?

שנאה. כשהאגו עלה פתאום והתפרץ מתוך בני האדם, הם התחילו לשנוא זה את זה, הם רצו "לאכול" זה את זה, למרות שקודם לכן הם חיו כמשפחה אחת. כך כתוב, הם פתאום התחילו לריב ולא ידעו מה לעשות. לכן אברהם שהיה אחד מהאידיאולוגים של בבל חקר את הנושא והגיע להבנה שהכל קורה מפני שהאגו עלה פתאום בתוך בני אדם. ומהמקום הזה יש שתי צורות כדי להסדיר את החיים בצורה חדשה יחד עם האגו המוגבר. זאת אומרת או שנתרחק זה מזה כמו במשפחה, כשמתחילים לשנוא זה את זה אז מתגרשים ומתרחקים, או שנעלה למעלה מהאגו.

זאת אומרת אברהם אמר בעצם שעלינו להבין שהאגו שעולה בנו עכשיו ומתגבר, זה כדי שמעליו אנחנו נתגבר, ולמרות שאנחנו אגואיסטים, אנחנו צריכים להגיע לאהבה, להבנה, לחיבור בינינו.

קומץ קטן של אנשים שמע את אברהם, הוא הסביר להם את העניין וסידר אותם. קומץ קטן זה כמה עשרות אלפי אנשים כמו שכותב הרמב"ם. האנשים שהצטרפו אליו הרגישו שזה נכון, רק לא הבינו איך לממש את הדברים. אברהם אמר שבסופו של דבר כל הטבע ידחוף אותנו לחיבור למרות האגו שלנו, זאת אומרת האגו מרחיק בינינו והטבע ילחץ עלינו מבחוץ ויחייב אותנו להתחבר. אבל לעת עתה עדיין יש שתי דרכים, או שאנחנו יכולים להתפזר ובזה להרגיע את השנאה שאגו מביא בין בני אדם, או שאנחנו יכולים להתחבר מעל האגו ולהיות כאחים. כך אמר אברהם.

יעל: מה רע בריחוק, זה פיתרון טוב.

זה תלוי באדם, האדם מרגיש את מה שקרוב יותר לליבו. לכן היו אנשים שהבינו שאברהם צודק, אנחנו לא צריכים להתרחק, אלא לטפל באגו שלנו, בכוח ההרסני הזה, וכדאי לנו לטפל בו, להתעלות מעליו ולהתקשר זה עם זה בצורה יפה, באהבה, בחיבור וכך נגיע לחיים טובים. ואברהם צדק, הוא אמר אתם תראו שגם הבבלים יגיעו לזה, בעוד שלוש או ארבעת אלפים שנים זה יקרה, כי המגמה של הטבע היא להביא את כולם לאיזון, לחיבור, להדדיות, להשתוות הצורה. האנשים שהתחברו אליו הבינו, הם התחברו, הייתה בהם כבר התפתחות פנימית כזאת שהם יכלו להבין את אברהם.

אבל קודם לכן גם אברהם היה בעד הכוח האגואיסטי, הוא היה "מוכר פסלים" מה שנקרא, זאת אומרת בכמה שיכול היה משרת לכל העם הבבלי. הוא היה איש חכם, ובמיוחד אבא שלו שהיה איש גדול מאוד, האידיאולוג הראשי של בבל, הוא היה ליד נימרוד מלך בבל. אבל אברהם הלך כאילו נגד אביו ונגד נימרוד, לכן הם התחלקו. אברהם הלך לארץ כנען עם כל הקבוצה שלו ומזה נעשה עם ישראל.

 זאת אומרת אנחנו לא עם, אנחנו קבוצת אברהם ועד היום הזה שום דבר לא השתנה. כי יהדות היא לא לאומיות, זאת אידיאולוגיה, זו תפיסת עולם, תפיסת החיים, תפיסת המציאות. עיקר העבודה היא על מטרת המציאות. ישראל נקרא בעצם ישר-אל, ישר לכוח העליון.

לכן מאז קימת שנאה מצד כל הבבלים כלפי אלה שהתנתקו מהם. השנאה הזאת היא שנאה טבעית, היא קימת בטבע של כל אחד ואחד. כי האגו עצמו שונא את האלטרואיזם, את האהבה, את ההדדיות, את החיבור, זאת אומרת את מה שהיה בקבוצת ישראל שהשתייכה לאברהם.

קבוצת אברהם הסתכלה על כל אחרים ואמרה, מי שרוצה יכול להצטרף. ואילו קבוצת נימרוד שאחר כך גדלה והגיעה לכל האנושות של היום, שנאה את קבוצת אברהם.

יעל: זה מעניין, אתה אומר שהשנאה בתוך הטבע. כלפי מה השנאה?

  כי מי שהלך עם אברהם חקר את סוד החיים. הוא השתמש בשני כוחות, גם בכוח האגואיסטי הטבעי וגם בכוח האנטי אגואיסטי, בכוח האלטרואיסטי שאותו הוא מגלה בעולם. הוא נכנס עמוק יותר לטבע, הוא יודע את סודות הטבע, הוא יודע איך לחקור את הטבע. ומתוך זה שיש לו גישה לכל המציאות, הוא יותר חכם, הוא יותר מצליח ומבין יותר את עומק את הדברים. אפילו בצורה חומרית, הוא יודע איך לנהל עסקים, איך לבנות מדינות, איך לסדר את קופת המלך במדינות שהיינו, איך להגיע לפרס נובל, לכל דבר.

בגלל שהקבוצה הזאת התעסקה בעומקו של הטבע, ולא רק ברובד של האגו, אלא בשני הכוחות, האחד כנגד השני, היא התפתחה בצורה פנימית, נפשית ושכלית. לכן מאותו רגע והלאה היהודים הגיעו להישגים גדולים. מי עוד עשה דברים כל כך גדולים ובולטים בעולם כמו הקבוצה הקטנה הזאת. כל התורה שהיא היסוד של כל האנושות באה מהם. כל החוקים באים משם, והאנושות עדיין משתמשת בהם. זאת אומרת הכל כתוצאה מזה שאותה קבוצה יצאה מתוך הבבלים והגיעה לאברהם. הרי לא היה שם שום דבר אחר, גם בבל הייתה מורכבת מהרבה משפחות גדולות, מחמולות, מעמים קטנים. לאברהם לא היה חשוב מי ומה, אלא רק לפרוס את האהבה על פני כל ההבדלים.

יעל: אברהם קיבל את כולם.

ודאי. לא היו שם יהודים, לא היה דבר כזה. יהודי זה מהמילה ייחוד. אברהם עשה מהם כאילו עם חדש, אבל הם לא עם, זו קבוצת אנשים שעל ידי החיבור רצתה להגיע לפתרון של כל הצרות בעולם הזה, וגם לגילוי הכוח העליון שלמעלה מאיתנו ושנקרא "עולם הבא".

יעל: אנחנו רואים שאחוז גדול מאוד של יהודים נמצא בין מקבלי פרסי נובל ועוד פרסים.

למרות האנטישמיות.

יעל: הנתונים מדהימים, למרות שאנחנו רק 0.2% מכלל האוכלוסייה, 27% זוכים בפרסי נובל בפיזיקה, 31% מהזוכים בפרסי הנובל ברפואה הם יהודים, 37% אחוז מהבמאים שזוכים באוסקר הם יהודים, ועדיין לא דיברנו על ההייטק והסטארטאפים למיניהם.  

האנושות לגמרי לא צריכה את זה. הם לא רוצים את זה, הם לא מעריכים אותנו בזה שאנחנו חכמים.

יעל: אני רוצה לחזור רגע לבבל, הרי הם הבינו שיש בזה משהו מיוחד.

אף אחד לא מבין.

יעל: אבל הם יכלו, היו להם שתי אפשרויות.

ההפך, הם לא מאשימים אותנו בזה שאנחנו לוקחים מהם את כל הפרסים, הם לא מתייחסים לזה בכלל. הם אומרים שאנחנו מביאים להם צרות.

יעל: אמרת בעצם שהייתה קבוצה שאברהם איחד אותה, הוא הציע לאנשים לבוא אתו וללכת בדרך האהבה. והקבוצה האחרת שכללה את מרבית העם, החליטה ללכת בדרך של פירוד. וכדי לא להסתכסך ולהרגיש יותר מידי שנאה, הם פשוט התרחקו אחד מהשני, זאת הייתה הדרך שלהם.

כן. יוספוס פלביוס כותב על כך בספרים שלו, אפילו איך התפזרו כל מיני קבוצות מבבל וכיסו את כל כדור הארץ.

יעל: אבל אתה אומר שהייתה שם שנאה גדולה מאוד לאיזה פוטנציאל של הצלחה, לחקר הטבע, להבנה עמוקה מאוד.

בהתחלה זה לא היה כך, זה לא הדאיג אותם, לא. אנחנו יודעים שקבוצת אברהם התייצבה בבבל, ואברהם פתח שם את המרכז שלו, את האוהל שלו, הוא פתח שם את בית המדרש שלו והתחיל ללמד את כולם. מי שרצה כן, ומי שלא רצה אז לא. אבל כשנעשה שם באמת ארגון קצת יותר מרשים, אברהם היה צריך לברוח משם כי נימרוד כבר התחיל לראות בקבוצה הזאת משהו שמסכן את שליטתו.

יעל: איך אפשר להבין את השנאה הזאת שאתה מדבר עליה?

עדיין לא הייתה שנאה. אלא אחר כך במשך הזמן כשהקבוצה הזאת התנתקה מכולם, היא התחילה להיות מורגשת בכל עמי העולם כקבוצה מוזרה והתחילו לשנוא אותה כי האגו הוא הפוך מהנתינה. לכן השנאה התחילה להתפתח.

אנחנו צריכים להבין שזה היסוד של הטבע, כי בטבע יש שני כוחות, קבלה ונתינה, לכן דווקא מפני שכל הטבע הוא כזה, אנחנו נמצאים בניגוד לכל העמים.

יעל: הפוכים מהם.

אנחנו הפוכים מהם, וזה מתבטא בשנאה.

אורן: נצטרך כמובן להמשיך וללמוד את הנושא. תודה רבה לך הרב לייטמן, ותודה לך יעל.