חיים חדשים - תוכנית 485 - סבלו של העם היהודי

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: נשוחח היום עם הרב לייטמן על מושג טעון, "העם הנבחר". אם אנחנו מסתכלים היום על המצב שלנו כישראלים, אז הוא לא כל כך אהוד, ואם נבחן את יחסי החוץ שלנו אז המצב גם הולך ומחריף.

כדי להגיע לחיים יותר טובים ובטוחים לנו, לילדים שלנו, ושנראה משהו טוב באופק במקום ענני מלחמה, אנחנו מנסים להבין מה המקום שלנו בתוך הפאזל האנושי, אם יש לנו בכלל מקום מיוחד, ואם כן, מהו?

טל: להרבה אנשים אחת האסוציאציות הכי חזקות שקופצות ששומעים את המושג "העם הנבחר", זו דווקא העובדה, שלאורך ההיסטוריה העם שלנו סבל אולי הכי הרבה מכל העמים. ירון לונדון עשה על זה סדרת תוכניות, והפרק הראשון עוסק כולו בשואה, כמשהו שאולי מסמל את הנבחרות של העם הזה, אבל נבחרות שגם יכולה להיות מאוד מאוד שלילית. אנחנו רוצים להמשיך את השיחה על העם הנבחר, ולהבין מה הקשר בין התפקיד שיש לנו, בין הייחודיות שיש לנו, וזה שבסך הכל נראה שאנחנו סובלים מזה כבר הרבה שנים.

נכון שאנחנו סובלים, וסבלנו גם במשך כל ההיסטוריה שלנו, כי ההתפתחות לקראת הא-לוהים זה התפתחות של האדם, והאדם מתפתח אך ורק מתוך הלחצים. ואם נניח הכוחות הסביבתיים יפסיקו ללחוץ על האדם, הוא יישאר ללא תנועה, כי כל התנועות שלנו זה כדי לעזוב את המצב הלא כל כך נוח ולהגיע למצב נוח קצת יותר. ולכן הלחצים האלו הם לחצים שמגיעים לנו כדי שנתפתח, זה סוג אחד של לחצים.

סוג שני של לחצים, זה לחצים שיש במידה מסוימת גם על כל הדומם, הצומח, החי ובני האדם. ובמיוחד על בני האדם, כי הם צריכים להתפתח יותר, אז הם סובלים יותר מחיות, לפחות בהרגשה שלהם, ובוודאי שיותר מצמחים ועוד יותר מאבנים. אנחנו חושבים שלאבנים אין משהו שסובל, אבל עוד נגלה שגם בהם יש איזושהי מידת חיסרון להחזיק את עצמם ולכן אם משנים אותו, זה גם מתקבל כסבל, אבל בדרגת הדומם. ובוודאי שבני האדם סובלים יותר מכל יתר הנבראים.

טל: למה דווקא העם שלנו כל כך סובל?

כי הוא מפותח יותר מכל העמים ולכן סובל יותר. יש לו גם משימה, שהוא צריך להתפתח כלפיה כדי להשיג אותה. המשימה הזאת, זו משימה שהיא גבוהה מהעולם הזה בכלל, ובהתאם לזה גם הלחצים עלינו הם גדולים. אותם לחצים באים לנו מאותו כוח עליון שנקרא "טבע" או "א-לוהים". א-לוהים בגימטריה זה טבע, וזה אותו הדבר. הוא מראה לנו עד כמה שזה אותו הכוח שאנחנו רוצים להשיג, אותו כוח שמפתח אותנו, אותו כוח שמחזיק את כל העולם בתוכו, זה כוח אחד.

ההתפתחות שלנו היא בזה, שאנחנו מרגישים בתוכנו, כמו שדיברנו בתוכנית הקודמת, שבזמני אברהם אבינו הרגשנו רצון חזק מאוד ועז, להתפתח לקראת גילוי הא-לוהים, כמו שהיה במגדל בבל, "ברצוננו לראות מלכנו", לגלות.

אז אברהם אבינו כיוון אותנו נכון, וסידר אותנו. הוא הסביר לנו ולימד לכל רבבות הבבלים שהצטרפו אליו, באיזה צורה אנחנו יכולים לממש את הדחף הפנימי הזה לגלות את הא-לוהים. וזה אך ורק על ידי זה, שאנחנו נדכא את האגו שלנו ונפתח דווקא מעליו מטריית אהבה, חיבור והשפעה הדדית, ובתוך החיבור בינינו נכין מקום לגילוי הא-לוהים.

וכשהתחלנו לעסוק בזה, אז כבר עלינו לדרגה עוד יותר גבוהה. ואז בכל פרט ופרט שאנחנו מצליחים, זה פותח בנו אופקים חדשים, וכל דבר שאנחנו לא מצליחים, פותח בנו ייסורים גדולים.  אנחנו התרחקנו עוד יותר מהדומם, מהצומח, אפילו מן החי ואפילו מבני אדם. זאת אומרת, כעם יותר מפותח אנחנו סובלים יותר. וכעם שיש לו משימה מיוחדת להיות בית לכל העמים, לכל בני האדם שירצו לגלות את הא-לוהות.

אנחנו צריכים לבנות מעצמנו קבוצה כזאת, כמו כלי יפה, גדול, שכל מי שרוצה יכול להיכנס. לפתוח את הידיים, שכל מי שרוצה יכול להיכנס לתוך החיבוק שלנו ולהשתתף. כי עם ישראל זה לא עם כמו יתר העמים. עם נקרא לפי מקום המגורים, לפי ההיסטוריה שלו, ואנחנו לא, אנחנו אך ורק לפי המשימה שלנו, לפי העתיד שלנו למה שאנחנו נמשכים.

ולכן יוצא, שאנחנו חייבים להכין לכל האנושות מקום לבוא וללמוד בשביל מה אנחנו קיימים. בשביל מה חיים, למה אנחנו סובלים. מה יהיה הסוף. במיוחד בזמננו שהאנושות נמצאת בנסיגה כל כך מהירה ומפחידה.

וכאן מתעורר התפקיד שלנו כלפי האנושות. ואם אנחנו לא ממהרים, אם אנחנו נמצאים הייתי אומר בפיגור בהתפתחות, אז אנחנו בזה מזמינים על עצמנו את אותם הכוחות, שאיתם היינו יכולים להתפתח, ואם אנחנו לא רוצים, אז אותם הכוחות לוחצים עלינו בצורה שלילית. זה כמו ילד קטן שלא רוצה ללמוד, אז ההורים חייבים ללחוץ עליו והוא חושב שהם רעים. הם לא רעים, הם פשוט רוצים שהוא יצליח.

כך גם כאן, כוחות הטבע בכל רגע ורגע בהיסטוריה שלנו. וההיסטוריה כולה היא תוכנית ברורה ומאוד מאוד מדויקת. ואם בכל רגע בהיסטוריה אנחנו לא מבצעים מה שאנחנו צריכים, כלפינו וכלפי האנושות, אותו חוסר ביצוע הופך להיות ללוחץ עלינו, למקדם אותנו בכוח. והכוח הזה יכול להיות בעיות, עד למלחמות, גירוש ממדינות ועד שואה. זה הכל תלוי עד כמה אנחנו מפגרים אחרי התפקיד שלנו, שנקבע לפי תוכנית הבריאה.

טל: ראיתי כמה פעמים את הסרט "כנר על הגג" שמתאר את התקופה שבה היהודים סבלו מפוגרומים ברוסיה ובאזור מזרח אירופה. יש שם קטע שטוביה החלבן מדבר עם בורא עולם. טוביה, שהוא איש קשה יום, אומר לא-לוהים, "נו, אולי פעם אחת תבחר מישהו אחר להיות העם הנבחר שלך, כי אנחנו כל כך סובלים מהתפקיד הזה".

   אז ממה שאני מבינה, היחס שלנו כלפי המצב הזה המיוחד שלנו, תלוי בהבנה, למה אנחנו מקבלים את היחס המיוחד. זאת אומרת, אולי אם היינו מבינים את זה אחרת, היינו מרגישים אחרת.  

את היחס הזה המיוחד, מקבלת קבוצה שהיא מפותחת לגלות את הא-לוהים יותר מכל האנושות, וכל אחד שירגיש בליבו גם אותו לחץ ויצטרף לאותה קבוצה, זה נקרא שנעשה יהודי, מזה שמתאחד עם האחרים כדי לגלות את הא-לוהים, או נכלל בישראל, בעם ישראל, ישר אל, ישר לא-לוהים. ואז גם הוא יהיה תחת הלחצים האלה ולא יוכל לברוח. התפקיד שלנו הוא בהתאם לכמה שאנחנו נמצאים גדולים ומתקרבים לסיום, מתקרבים לנקודה שאנחנו חייבים לממש את זה בכל העולם, ואז  כנגד זה נרגיש עוד יותר ועוד יותר לחץ, כוח ושנאה. אומות העולם לא מבינים את סיבת השנאה.    

אותם הכוחות שאנחנו בעצמנו היינו צריכים לרוץ קדימה ולהתחבר. ולרוץ זה נקרא, עוד יותר ועוד יותר להתחבר ולקרוא להם, שיבואו איתנו, יצטרפו אלינו, ויבואו. ואם אנחנו לא עושים את זה, אלא אנחנו בונים לעצמנו בצורה נוחה חיים כאילו רגועים, אז אותם כוחות גדולים מאוד, מתחילים ללחוץ עלינו דרך כל אומות העולם. ואנחנו נמצאים היום בהתחלת הלחץ הלאומי עלינו. בהתחלה. ואוי לנו אם לא נצליח להראות את עצמנו כמבצעים את התפקיד, אנחנו נראה לחצים נוראים.

אורן: אני רוצה לראות אם הבנתי את מה שהסברת עד כה. אתה אומר העם היהודי, העם הנבחר, הוא העם של א-לוהים והוא צריך לקרב את כל בני האדם לא-לוהים. הבנתי?

כן.

אורן: אם הוא עושה את זה אז הכל טוב. אם הוא לא עושה את זה מתחילים לחצים. כי הגדירו לו תפקיד והוא לא ממלא את התפקיד. מכאן נובע כל הסבל שחווינו לאורך כל ההיסטוריה האנושית?

כן.

אורן: זה אומר, שאם אנחנו רוצים שיפסק הסבל, שאנחנו לא יודעים להסביר לעצמנו למה אנחנו סובלים כל כך, אנחנו צריכים לחזור אל אותו שורש שבו נמצא העם הנבחר ולראות מה ההגדרה ולראות מה המשימה. אז אם אני הולך עכשיו ללב הדברים, המשימה היא שהעם של א-לוהים יקרב את כל בני האדם לא-לוהים. כן?

כן.

אורן: אנחנו חיים לא בימי קדם ולא בימי הביניים. היום בחיים המודרניים איפה שאני לא מסתכל אני לא רואה מחסור בא-לוהים. על א-לוהים מדברים אנשי דת, בין אם זה יהודים, נוצרים, מוסלמים, היום רוצחים מיליונים בשם אללה וכן הלאה. זאת אומרת שמי שמדבר היום על א-לוהים, הוא רלוונטי במוסדות דת, בתעמולות דתיות כאלה ואחרות, אבל בעולם השפוי א-לוהים גם לא נמצא וגם לא חסר לאף אחד.

אבל לכן אמרתי שא-לוהים בגימטרייה זה הטבע. וכל הטבע כולו כולו המערכת הזאת הגדולה, כל הכוח הזה כולו כולו הגדול שעוטף את הכל ומחזיק את הכל, הוא נקרא "א-לוהים".

אורן: ההגדרה הזאת שנתת היא מאוד מאוד שונה ממה שאנשים רגילים לחשוב על א-לוהים, אז היא יכולה לעניין מדענים, חוקרי הטבע.

לא לא. הבעיה היא אחרת. מתוך הקטנות בהתפתחות שלנו, במוח ובלב, ברגש ובשכל, אנחנו לא יכולים לשייך לאותו כוח גם הרגשה וגם הבנה וגם כוחות, גם מטרה וגם תכלית ותהליך. אנחנו כאילו חושבים, שכוח זה כמו כוח המשיכה, סתם מושך וזהו. שזה כוח פיזי. אנחנו רק על עצמנו חושבים שאנחנו בעלי מוח ובעלי מחשבה, ועל הטבע אנחנו לא חושבים כך.

ולשם זה הייתי שמח לשלוח אתכם להמון מאמרים מדעיים, שהיום כבר מדברים על האלוהים, על הכוח שמפתח את כל החומר. ולכוח הזה יש תוכנה מראש, ומטרה מראש, והוא מפתח אותנו, ולא יכול להיות שאנחנו נמצאים באיזה מצב מקרי, ומתפתחים בצורה מקרית. זה לא כמו לפי האבולוציה, שאיך שבא כך זה הולך. גם לפי האבולוציה זה לא לפי איך שבא והולך, כי כל פעם הרצונות של כל דבר ודבר, של כל פרט ופרט מתחברים ביניהם והם נלחמים ביניהם. זאת אומרת יש כאן תוכנית מקודם שהיא מאוד מדויקת רק אנחנו לא יודעים אותה כולה.

אורן: מה שאתה אומר זה בדיוק מה שרציתי לשאול. על אלוהים אפשר לדבר בשני הקשרים, או בהקשר הדתי, או האנשים שחוקרים את הטבע, שיש להם הרבה מחשבות על אלוהים אם הוא כן קיים או לא. חוץ משתי הקבוצות האלה שהם או אנשים דתיים, או חוקרי הטבע, אני לא רואה איך אלוהים רלוונטי, איך אלוהים שייך לחיי היום יום שלי, או של כל אדם אחר מן השורה והוא לא איזה איינשטיין. 

אדרבה אין בעיה.

אורן: אם אני לא אדם דתי, או אם אני לא חוקר גדול, מה הרלוונטיות שלו?

מה זה בכלל שייך לדתי או חילוני, עזוב את כולם. תעשה להם "דליט" בשכל וברגש. זה לא שייך בכלל. העניין הוא פשוט, אתה נמצא בקיום החיים שלך.

אורן: אני חי.

במשך החיים שלך אתה עובר כל מיני שלבים בהתפתחות יחד עם האנושות כולה. ואם אתה יודע איך אתה מתפתח, ואיך האנושות מתפתחת, אז בהתאם לזה תבנה את החיים שלך בצורה יותר מוצלחת, אם תדע מה זה מחר, ומה יהיה מחרתיים, ולקראת מה כל זה הולך. כמו שאתה בא אלי ושואל, מה כדאי לבן שלי ללמוד שהוא עוד מעט גומר את בית הספר. ואם אתה שואל, אז אתה תדע.

אז אתה תדע איך ללמוד, ומה ללמוד ומה לקנות, ומה לעשות, ואיך. כל דבר ודבר אתה תדע מראש, כי אתה יודע את התוכנית הכללית שאתה עובר, ואז אתה כבר נמצא בזרימה הזאת וכל אחד ואחד שייך לזה.

למה אנחנו היום לא מוצלחים וכל האנושות כמו עיוורים, עם טכנולוגיה כזאת, עם כוחות כאלה, עם הסבל הגדול שעברנו, עם ניסיון כל כך רב ומר, למה אנחנו ממש כמו עיוורים, כי אנחנו לא יודעים את התוכנית.

אתה לא צריך לקיים שום דבר ממה שנראה לך דת. אתה לא צריך להשתחוות לכוח העליון הזה. אני אומר לך, שאתה צריך להכיר אותו כדי להקל על החיים שלך. וכדי להכין לילדים שלך חיים עוד יותר טובים, ולא שמדור לדור אנחנו רואים חיים יותר ויותר גרועים. בטוח שהילדים שלנו מסכנים יותר מאיתנו. נניח לפני חמישים שישים שנה, חשבנו שהחיים יהיו יותר טובים, שאנושות תשיג, ותגיע לכל מיני דברים, ולא יהיו יותר מלחמות, ויהיה הכול יפה וטוב. ופתאום אתה רואה, הכל להיפך.

אז אני אומר, שהכרת האלוהים זה הכרת הטבע, התוכנה הכללית, לפתוח את העיניים. לראות באיזה מקום אנחנו באמת קיימים, מה מנהל אותנו, באיזה רשת כוחות אנחנו נמצאים, כדי להצליח. שזה היום כל כך נצרך לאנושות שסובלת כולה, ואנחנו מרגישים את עצמנו, עוד יותר נכנסים בקשרים זה עם זה, וזה עם זה בקשר גלובאלי, ולא יודעים איך להפטר מזה. אירופה רוצה עכשיו להתחיל להיפרד. מה זה  להיפרד? היא תסבול מזה נורא. וזה מפני שהם לא יודעים איך בצורה נכונה  להתאחד שלכולם יהיה טוב.  

אז אותה תוכנית איך להתחבר לטוב, נקראת חוכמת הקבלה ואותה אני ממליץ לכולם ללמוד. לכולם, כי כל אדם ואדם רוצה להצליח בחיים שלו. וכשידע איך, בזה הוא לא יפריע לאחרים, זה לא יהיה על חשבון האחרים, כשהוא דורך עליהם.

לכן העם הנבחר, זה שיש לנו התוכנה הזאת ואנחנו צריכים להכיר אותה. והוא העם הנבחר גם בזה, שאנחנו צריכים למשוך את כל האנושות לזה. אחרת כשאנחנו לא עושים את זה, שונאים אותנו ולוחצים עלינו עוד ועוד וזו רק התחלת הלחץ. וזה לכל אדם קטן, וזה לא שייך לדתות. לא ליהדות, ולא לאסלם, ולא לנצרות, ולא לדתות המזרח, ולא מיסטיקות, ולא כלום, זה לא שייך לזה. זה שייך רק לגילוי הכוח העליון לכל אחד. ובהתאם לזה האדם כבר לא יטעה בחיים שלו.

 ועוד יותר מזה, בזה שהוא מתחיל לגלות ממד יותר עליון, הוא מתחיל לגלות איך אנחנו לא גומרים כאן להתקיים. תראה כמה אנשים מתאבדים, ובשמחה עושים את זה. מה התועלת בכל המלחמות, בכל הסבל, אם אתה יכול בזמן שאתה חי במצב הנוכחי לעלות לדרגה הבאה. כי היא לא דרגה פיזית, היא דרגת ההשגה. דרגה רגשית שאתה עולה בה מימד, שאתה פותח שם אופקים חדשים, עולם חדש. לזה מזמינה אותך חוכמת הקבלה. זה נקרא להתחבר עם הכוח העליון, להשיג אותו, להשיג נצחיות ושלמות שיש בטבע.

טל: זאת אומרת שחוץ מזה, שיש פה חובה מאוד מאוד כבדה, יש פה גם משהו טוב להיות העם הנבחר. שמעתי את מוטי קירשנבאום שואל את השאלה, "זה שאנחנו חלק מהמועדון הזה נותן לנו זכויות או הנחות איפה שהוא?". זאת אומרת, למה כדאי לנו להיות חלק מהתפקיד הזה?

אנחנו לא יכולים לברוח מהתפקיד הזה. לא יכולים. לא אנחנו ולא עשרת השבטים שאיבדנו לפני כמעט שלושת אלפים שנה. אנחנו לא יכולים לברוח מזה. אלא אנחנו צריכים לקיים את זה וזה לא תלוי בנו. אנחנו סך הכל צריכים לראות איפה אנחנו יכולים להוסיף מתוכנו איזה השתתפות. שעל ידי ההשתתפות הזאת, אנחנו מגיעים לחיים טובים, נוחים, שכולם מבינים אותנו, מכבדים אותנו. זה לא שאני צריך להיות למעלה ממישהו, אלא מכבדים, וגם שומעים את אותה המטרה, אותו התהליך. כי לברוח לא מסוגלים ולממש חייבים. לא יעזור לנו לא לחיות ולא למות, אלא רק לקיים את המסר שלנו שמוטל עלינו.

טל: ד"ר אבי בקר מאוניברסיטת תל אביב, כותב שהנחמה היחידה שיש לעם היהודי הנרדף והמושמץ דורות אחרי דורות, זה שיום יבוא וכולם יכירו במעמדנו, כעם סגולה.

במה סגולה?

טל: הוא לא יודע.

במה, להניח תפילין  ולהתפלל ליד הכותל? הוא גם כן לא עושה את זה אני חושב.

טל: הוא לא עושה.

זאת אומרת לא זה, אז במה הסגולה?

טל: הוא כותב שלא ברור מה זה אומר הוא בעיקר שואל שאלות, "אבל אין ספק שמדובר בתפקיד מחייב. האם אנחנו מנהיגי האנושות העתידיים ומה זה דורש מאיתנו"?

תכתבי לו, שכדאי שיבוא ללמוד חוכמת הקבלה.

אורן: להיות העם הנבחר פירושו, לגלות את התוכנית של ההתפתחות של החיים ולפעול בהתאם אליה?

כן

אורן: ומכאן להגיע להצלחה בחיים שלי בכל תחום שהוא. אם אני מכיר את התוכנית ועושה התאמה בין התוכנית לבין איך שאני מנהל את החיים שלי, אז בכל תחום שאני הולך אני זוכה להצלחה?

כן נכון.

אורן: איך נראים חיים של אדם שמכיר את התוכנית הזאת? במה היום יום שלו שונה מהיום יום שלי עכשיו, שאני לא מכיר את התוכנית.

הוא יודע איפה הוא נמצא. איך נכון להתקשר עם כל האנשים. איך לבנות מרגע לרגע תשתית יותר טובה, לגילוי יותר גדול של הכוח העליון. וכל הזמן מתקדם בגילוי הכוח העליון שבו, וזה ממלא אותו בידיעה והרגשה עליונה. כל הרצונות שלו, כל המחשבות שלו, הם בזה. אנחנו משתוקקים לזה גם כן. ומה שהיום נדמה לך שאתה הולך להשיג משהו, קצת אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, גם זה בעצם טעימה מהכוח העליון.

אורן: תסביר את עצמך.

גם עכשיו אתה חי מתוך זה, שאתה טועם במשהו אלוהות. כל דבר שמביא לך תענוג יש בו קצת מגילוי האלוהות. אבל קצת. ואתה רוצה להרגיש את זה בצורה גדולה, שממלאת את כל הרצונות שלך, שממלאת את כל המחשבות שלך, שפותחת לך את כל הפרספקטיבה לעתיד. בשביל זה אתה צריך כבר להכין את עצמך. ולהכין את עצמך נקרא להתחבר נכון עם הסביבה.

אורן: משהו לא מסתדר לי כל פעם שאתה מדבר על האלוהות. אני יודע שבהיסטוריה היהודית האנשים הכי גדולים המוחות הכי גדולים, דברו על האלוהות, והיו נמשכים וחוקרים את האלוהות, האליטה של העם היהודי דיברה על האלוהות, חשבה עליה ולמדה עליה וכן הלאה. אתה אומר שהעם הנבחר יש לו תפקיד להביא את האלוהים לכל בני אדם על פני כדור הארץ. לא מובן לי הפער בין פסגת המוחות היהודים לאורך הדורות, לבין שבעה מיליארד האנשים היום.

לא שבעה מיליארד, תגיד שבע מליון בישראל.

אורן: קודם כל, אבל אמרת, שזה רק תפקיד של שירות ובסופו של דבר זה לכולם.

השבעה מיליון בכל ישראל צריכים להשיג את האלוהות, ולהראות לכולם שיש בהם הכוח הזה. אין בעיה שכולם ירגישו את זה, ברגע שעם ישראל יתחיל לנוע לכיוון גילוי האלוהות, כל האנושות תעצור בפליאה, מתי הם השיגו את זה, כי אחרי שהם השיגו גם אנחנו.

אורן: נמשיך בפעם הבאה. ובינתיים, תסכם בבקשה, העם הנבחר הוא העם?

העם הנבחר הוא עם שבוחר בגילוי האלוהות ובטיפול באנושות גם למטרה הזאת, גילוי הכוח העליון, הטבע הכללי, לכל האנושות. זה מה שאנחנו צריכים, ואז באמת כולם יהיו מאושרים. למעלה ממושגי זמן תנועה ומקום, אנחנו יוצאים למימד הבא.

אורן: תודה לך הרב לייטמן, תודה טל, תודה גם לכם שהייתם איתנו עד הפעם הבאה, שיהיה לנו כל טוב בחיים חדשים.