חיים חדשים - תוכנית 515 - אני והא-לוהים, חלק א'

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: אנחנו רוצים להזמין אתכם לשיחה מיוחדת עם הרב לייטמן. היום אנחנו ננסה לדבר עם הרב לייטמן על הנושא הכי אינטימי, הכי רגשי שיש לאדם בחיים שלו, "א-לוהים ואני".

טל: בהרבה שיחות שלנו, אנחנו רוצים להכיר את עצמנו, מי אנחנו ומהי המציאות שלנו. הרבה פעמים עולה המושג של א-לוהים, של כוח עליון. ואנחנו יודעים שלכל אחד, בשלב מסויים בחיים, עולה איזו שאלה לגבי המושג הזה, יש חיפוש כלשהו. במיוחד ברגעים של קושי או ייאוש, אנחנו מחפשים אותו באופן אינסטינקטיבי, שיבוא ויעזור לנו.

גם במוזיקה הישראלית, יש לאחרונה איזה טרנד עם שירים שמדברים על זה. כמו השיר של מוקי שאומר, "א-לוהים אני כל כך רוצה לפגוש אותך, אני מאמין בך", והשיר של שלמה ארצי שאומר, "מי זה א-לוהי? ואם הוא קיים אז למה הוא לא בא אלי?", יש כאילו איזו אכזבה וריקנות מחוסר המגע איתו. והיום אנחנו רוצים לדבר על המקום המאוד רגשי והפנימי הזה, של כל אחד המחפש את המגע הזה. אולי הוא לא מאמין, אולי הוא חושב שזו אפילו חולשה להאמין בזה, אבל אין ספק שזאת שאלה גדולה ומשמעותית לכל אחד ואחד.

מתוך זה שנחשפתי להרבה מאוד שירים וסיפורים של אנשים, שמחפשים את א-לוהים, הייתי רוצה לשאול, האם יש לכל אחד מאיתנו קשר איתו? האם הוא באמת במגע איתנו בצורה כלשהי?

זה באמת נושא שהוא הכי מורכב. הוא צריך להיות כביכול פשוט, אינטימי, קצר, אבל זה ההיפך. אנחנו יכולים להגיד, "אם היה א-לוהים הוא היה מתגלה". הרי מי יכול לחשוב על כוח עליון שמוליד אותנו, מפתח אותנו, ואחר כך זורק אותנו ולא מתגלה, ואנחנו לא רואים שהוא מטפל בנו. בכל החיים שלנו אנחנו רואים שהוא ממש זרק אותנו ל"תעשו מה שאתם רוצים". זה לא מתאים לכוח גדול, עליון, שלם. גם למה הוא לא מתגלה, למה הוא לא מספר לנו מה לעשות, איך לחיות, מלמד אותנו. כי אם הוא קיים, אז כל מה שיש בי זה ממנו.

אני מסתכל על עצמי. אני כבר בן שבעים וקרוב לסיום החיים, ואני רואה שהייתי משפר כל כך הרבה דברים בחיים שלי. אם הייתי חוזר על הכל, הייתי ממש מתקן את עצמי ואת הסביבה ואת כולם. לכן מה נעשה? ואם הוא היה מצפה מאיתנו שאנחנו נסתדר בחיים, אז לפחות היה מסביר לנו מה זה נקרא להסתדר, מה מטרת החיים, בשביל מה חיים בכלל. מה הוא העולם הזה, שאני נמצא כאן שבעים שנה, ואחר כך עוזב, הולך. גם על זה אין תשובה, על הסיבה שנולדתי, על הסיבה שאני מת, ועל הסיבה למה שבאמצע, בין הלידה לבין המוות.

אנחנו רואים שהעולם שלנו מתדרדר יותר ויותר, וכמה שדתיים, חילונים, מכל מיני דתות ואמונות, מחפשים את הא-לוהים או לא מחפשים, רואים שהעניין הוא נסתר. אם אני מסתכל מצד האדם הרגיל, אז יכול להיות שבאמת כל החיפוש שלנו אחרי הא-לוהים הוא פשוט מיותר. בשביל מה לי להיכנס לזה, בשביל מה להשקיע בזה, אם במשך אלפי שנות קיום העולם שלנו, של הציוויליזציה האנושית, לא ראינו, לא נפגשנו ולא הגענו לאיזה מגע איתו, מגע שיהיה בטוח. אומרים שהיה איזה נביא מכאן, נביא משם, שכן היו בקשר עם הא-לוהים, זה עניין של אמונה. אבל אנחנו מדברים על השגה ברורה, שאנחנו מרגישים, שומעים, רואים, שהוא מתגלה באיזו צורה, או חומרית או פנימית, נפשית, שכלית. פעם חשבנו שיש ציוויליזציות אחרות, והיום אנחנו רואים שלא, כנראה שאין שום דבר. התנאים על פני כדור הארץ הם מאוד מיוחדים, ואין דבר כזה בכל היקום, ורק בתנאים האלה אנחנו יכולנו להתקיים. ואם היו תנאים אחרים, אולי היינו מתקיימים בצורה אחרת. אבל ככל שאנחנו חוקרים את היקום, אנחנו לא מוצאים באף מקום שיש עוד משהו, או צורה אחרת של החיים.

יש כאן הרבה מאוד דרכים איך לגשת לעניין הזה "אני וא-לוהים". אנחנו רואים שהאנושות כבר פיתחה הרבה מאוד גישות לזה במשך ההיסטוריה. כמו להאמין לעצים ולאבנים, לרוחות, לשמש ולירח, להשתחוות לכוכבים, לכל מיני סימנים שרואים בטבע. אנשים היו מתפללים לכל התופעות שהיו רואים. ודאי שהיום אנחנו פחות שקועים בזה, כי אנחנו יותר מבינים את הטבע, אנחנו יותר חזקים, אנחנו שולטים על הטבע.

אנחנו רק לא יכולים לשלוט על עצמנו, על האגו שלנו, על הרוע שבנו. ואנחנו רואים שאין כוח עליון שעוצר אותנו במשהו, אנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו. אז איפה הגבולות, במה הוא עליון? וודאי שכל אחד ואחד היה מעוניין לגלות את הא-לוהים, כי אף אחד מאיתנו, גם האנשים הכי מאושרים כביכול שבעולמנו, גם להם יש הרבה שאלות על איך שהם חיים, בשביל מה חיים, למה החיים קצרים, וכן הלאה.

טל: מבחינתך יש א-לוהים?

לא. אני לא אמרתי שיש. אני אומר שהתשוקה באמת לא-לוהים, קיימת בתוך כל אדם ואדם. ואם אנחנו שוכחים או דוחים את העניין הזה, זה מפני שאנחנו רואים שאלה שאלות ללא תשובות. לכן אין כל כך במה לעסוק, נלך ונעשה את החיים כמה שאפשר טובים יותר, מאושרים יותר, בטוחים יותר, כמה שנחייה כאן נחשוב על זה, וזהו. אנחנו פיתחנו יחס פשוט לחיים, אפילו לא-לוהים, לכוח העליון, כך שאנחנו לוקחים סוג מסויים של אמונות, דתות, ולפי זה אנחנו איכשהו מתנהגים. אנחנו מסתכלים על זה יותר כעל איזה מועדון, ואם יש משהו לעתיד, אז מה שיהיה יהיה.

טל: מועדון זאת אומרת, או שאתה שייך ומאמין, או שלא.

כן. אבל בדרך כלל אנשים רוצים להיות שייכים למשהו. כי איכשהו, זה גם מרגיע את האדם כשהוא ביחד עם כולם, השפעת הסביבה על האדם מחייבת אותו, וכך הוא מרגיש שהוא כמו כולם. יש לו גם מה לתת לילדים ולהשפיע עליהם בנוסף דרך הדת. כשאני מדבר על דתות, אני לא מתכוון שהדת חייבת להיות דווקא יהדות, נצרות או אסלאם, אלא זה יכול להיות כל ערך שאני שַם כביכול כערך עליון, כמו שהיה הסוציאליזם או הייתה החברה החופשית.

טל: היום אומרים אפילו על האופנה שהיא סוג של א-לוהים.

נכון, האדם לא יכול בלי זה. כי הוא בכל זאת מתפתח ורוצה לראות את עצמו מתפתח כלפי מטרה כלשהי. שיש לו ערכים שהם למעלה ממנו, והוא רוצה בכל זאת להתקרב לקראתם. כי האדם לא יכול להיות לגמרי ללא מטרה, בלי שיהיה לו משהו להשיג בחיים, שהוא למעלה ממנו. אפילו אם המטרה היא אותה אופנה, או שאני רוצה נניח לקנות איזה רולס רויס, אז אני אעבוד עבור זה חמש או עשר שנים, אבל אחר כך יהיה לי מזה סיפוק. זאת אומרת, יש לי כבר מטרה כלשהי, איזה כוכב שמאיר לי, וזה מאוד חשוב בחיים. בלי זה, האדם לא יודע מה הוא עושה כאן.

לכן בכל דבר שאנחנו נמצאים, אנחנו רוצים לאתר מטרה כלשהי, להידבק אליה, ואז אנחנו מסודרים. לאדם טוב להיות כך. או שהוא דואג לאישה, לילדים, לחינוך שלהם, או שהוא עוסק בספורט, כמו שאני נניח רואה את השכנים שלי יוצאים לרכב על אופניים.

טל: זאת אומרת, גם מי שלא מאמין כביכול בא-לוהים, יש לו אמונות ומטרות משלו.

כן. יש לו א-לוהים משלו. זה יכול להיות ספורט, או קבוצת הכדורגל שלו. אז הוא כבר מסודר, אפשר לומר כך.

טל: בכל זאת, מישהו שמחפש את א-לוהים כמו שאנחנו מדברים פה, זה כבר משהו מופשט יותר.

כאן השאלה, מה חסר לאדם? כי הכל נובע מתוך חיסרון. אם החיסרון שלו הוא חיסרון רגיל, כמו שאנחנו רואים שיש אצל רוב האנשים בעולם, אז הוא מסתדר איכשהו. יש לו דתות, יש לו אמונות, ספורט, אופנה, יש לו כל מיני דברים. גם כלי התקשורת מבלבלים אותו, מפחידים אותו על מלחמות העתידות לפרוץ, ועוד כל מיני בעיות ומשברים. ואז האדם נמצא כביכול בתוך המערבולת הזאת ויש לו במה למלא את הראש שלו.

אבל אם מתעורר בו רצון חדש, לחפש את טעם בחיים, את מטרת החיים, את מהות החיים, אז כאן הוא באמת צריך למצוא משהו מיוחד, שלגמרי לגמרי לא שייך כביכול לחיים שלנו כאן. זו לא אופנה, זה לא כדורגל ולא הא-לוהים כמו שהדתות מאמינות, שזה מועדון כלשהו, אלא הוא מחפש קשר אישי. לא כללי כמו שיש בדתות, עם כל בתי התפילה והמקדשים שהם בנו לעצמם, אלא האדם כבר מחפש משהו מאוד מאוד פנימי, אישי, והוא צריך למצוא את זה. לא שהוא מאמין למישהו שמספר לו, אלא זה חייב להיות המגע האישי שלו, עם הכוח שקובע את החיים שלו, שמארגן את החיים שלו. ולאותו כוח שמארגן את החיים שלו, הוא קורא א-לוהים.

כאן הבעיה. שאפילו שיש לו תסכולים, ואנחנו יודעים שיש הרבה אנשים שמחפשים ובסופו של דבר לא מוצאים שום דבר, אז כאן אנחנו צריכים לראות, האם למעשה לא מסודר לנו שום דבר מראש. אם אני מאוד מאוד רוצה לגלות לעצמי את הכוח העליון, או לא כוח עליון, אלא את משמעות החיים, אז אני לא יכול לקום בבוקר, לפתוח עיניים, ושוב לחיות את היום ללא שום מטרה, ללא שום יסוד, לא למשהו שמכוון אותי, ולא לדעת לקראת מה אני הולך. אני צריך להיות קשור למערכת הכללית הזאת שאני חי בה, לכל היקום הזה, להבין בשביל מה ולמה הוא קיים, מה כל הכוכבים האלה שמאירים עלי בלילה, מה העולם הזה שמאיר לי ביום.

טל: תחושת משמעות של הקיום שלי.

כן, כי אני מרגיש שיש כאן משהו. שיש כאן איזה כוח עליון, שאני כאילו רוצה לשמוע אותו, יש לי אפילו איזו הרגשה שהוא כאן ואומר משהו, רק אני לא יכול למצוא את אותו הגל. אם האדם באמת מגיע לחיסרון כזה, אז הוא מגיע למורה ולשיטה, שעל ידה הוא מתחיל לגלות את הכוח העליון.

וכשהוא מגיע לשיטה, הוא די מופתע. כי השיטה היא לא פשוטה. העניין הוא, שכאן הכוח העליון הזה רוצה לנסות את האדם. הוא כאילו אומר כך, "אני הכוח העליון, קיים בתכונות בתנאים ובחוקים, שהם לגמרי לגמרי רחוקים ממה שאתה. ואתה צריך להשתנות כדי להגיע אלי. זאת אומרת, להתחיל להרגיש אותי. אני נסתר בכל העולם. אמנם אני ממלא את כל העולם, אבל אני נסתר מהרגשות שלך. אתה לא שומע אותי, אתה לא רואה אותי, אתה לא מרגיש אותי בשום חוש. אתה צריך לקבל חוש חדש, ואז אתה תגלה אותי. ואם אתה מאוד רוצה, אז אני אביא לך מורה דרך". יש אנשים כאלה בעולם.

 יש הרבה מאוד מורים בעולם, שמכוונים את האדם לכל מיני סוגי א-לוהים. אנחנו רואים את זה עם שיטות יוגה ובכל מיני דתות. ראיתי דברים כאלה גם אצל האינדיאנים בדרום אמריקה ובכל המקומות. ראיתי גם בפסיכולוגיה, ובכל השיטות החדשות למיניהן שצצו וגילו את עצמן לבני האדם בתוך חמישים השנים האחרונות. אבל ככל שחקרתי את כל השיטות, ראיתי שלפי ליבי, אני לא יכול להתקרב לא-לוהים שלהם. נראה לי שאני צריך לצייר אותו, אני צריך לבנות אותו, שהוא מאוד מלאכותי. כי זה דורש מהאדם כל מיני תנאים חיצוניים, כמו לעשות כל מיני פעולות עם הגוף, לדבר במנטרות כלשהן, בריקודים, תנאים באוכל, בנשימה, בחיים, כל מיני פעולות מסוימות ומיוחדות. אבל אלה דברים ששייכים לקיום שלנו בעולם הזה. ואני לא יכולתי לקבל את זה. לא יכולתי.

 ואז, אחרי שעברתי הרבה ידיים, אני לא האמנתי. הרגשתי שזה לא ימלא אותי, ממש כך. ניסיתי פעם, מקסימום פעמיים, ראיתי שזה כך, וזהו. בפעם הראשונה אתה נפתח קצת, זה מבלבל אותך, זה תופס אותך, ממלא במשהו. אבל בפעם השנייה כשאני כבר עשיתי בירור, ביקורת, זה לא נגע לליבי. אולי אני לא חכם מספיק, אבל זה צריך להתקבל בלב, ואני לא קיבלתי. עד שהגעתי לחוכמת הקבלה. ואז מיד הרגשתי שכאן מדובר על משהו שהלב שלי נכנע. כאן אני כן יכול למצוא מגע עם הא-לוהים, עם הכוח העליון, אבל ען אותו סוג כוח עליון. כי יש אולי הרבה סוגים, אני לא יודע, כל אחד מצייר לעצמו מה שהוא רוצה. אבל כאן, אני באמת אגלה כוח עליון כמו שחוכמת הקבלה אומרת, ש"אין עוד מלבדו", שהוא "טוב ומיטיב", שהוא "מלא עולם", שהוא הכל. ויש לאדם את היכולת להשיג אותו, לפי חוק השתוות הצורה, ורק בתנאי שהאדם מתעלה עד לטבע של הא-לוהים. זאת אומרת, אתה יכול לגלות אותו רק במידה שאתה שווה לו, דומה לו.

לפי כל המדע שלמדתי עד שהגעתי לחוכמת הקבלה, וכשהגעתי הייתי בן שלושים ושלוש, כשממש פתחתי לעצמי את חוכמת הקבלה, לפני כן התעסקתי בחיפוש, בכל מיני מקומות אחרים, וראיתי שהיא עוסקת גם על פי המדע, הפסיכולוגיה והפילוסופיה, לפי כל הדברים הרציניים פחות או יותר, שיש לאדם בעולם הזה. היא לוקחת את כל הדברים האלה יחד, אבל בשימוש הנכון. ובסך הכל השיטה הזאת היא שיטה מדעית. "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", "מה שלא נגלה לא נדע לכנות בשם ומילה". אין אמונה, כמו אמונה שאני מאמין שיש איזו מזוודה שמסתובבת לה בחלל, או לא יודע מה, אין דבר כזה. אלא הכל מתוך השגה. וההשגה היא הידיעה הברורה, העמוקה, הנאמנה ביותר שאני רוכש.

טל: האם חייבת להיות שיטה שהאדם יתקדם בה כדי להכיר את א-לוהים, או שאפשר גם פשוט ליצור איתו קשר?

לא, אין אפשרות. כל השיטה היא דווקא כדי ליצור קשר.

טל: למה אי אפשר? הרי כתוב שא-לוהים דיבר עם אברהם.

זה מה שכתוב. לכן צריך לסגור את כל הספרים האלה בינתיים, וללמוד קודם את השפה שבה הם נכתבו. ואז אנחנו נבין, שזה לא כמו שאנחנו חשבנו קודם. האדם צריך לשנות את התכונות שלו, את היחס שלו לחיים, את היחס שלו לסביבה. הוא צריך לקבל את כל העולם הזה, כעולם שניתן לו לשינוי עצמי. כולם נבראו בשבילי, מה זה בשבילי? שבעזרתם אני משנה את עצמי, בהתאם לא-לוהים. ואז כשאני משתמש נכון בכל העולם, לאט לאט ובהדרגה אני מגיע להשתוות הצורה, להשתוות התכונות, הרצונות, הנטיות, לא-לוהים. ואז לאט לאט אני נכנס עימו במגע.

טל: אנחנו רואים שיש הרבה אנשים שמדברים עם א-לוהים, ומחפשים את הקשר איתו בלי לעבור את השינוי הזה. האם הוא לא שומע את הדיבורים?

זה מדומה. זה לא יכול להיות. כי בסך הכל אנחנו נמצאים בעולם שיש בו חוקים, והחוק הכללי של העולם נקרא, "חוק השתוות הצורה". אם אני מרגיש משהו בחמשת החושים שלי, או מעבר לחמישה חושים, זה יכול להיות אך ורק אם החוש שלי, דומה במשהו לתופעה שאני הולך להרגיש. אם יש לנו את אותו הטבע, אז אני מרגיש את התופעה הזאת. והתופעה הזאת, או המישהו הזה, מרגיש אותי.

טל: האם אותה הכמיהה שיש לנו לא-לוהים להיות איתו בקשר, שמעוררת בנו רגשות מאד עזים, היא זו בעצם שמובילה אותנו לתהליך שכזה?

זה תלוי. הרבה אנשים היו מוכנים לגלות את הא-לוהים, כי הם מגלים בזה את מהות החיים, את מטרת החיים. כל החיים משתנים. הם יודעים מה טוב בחיים ומה לא. כל סדר הערכים שלהם, סולם הערכים, הכל משתנה, בשביל מה אני חי, איך אני צריך להגיע, אני אמות יום אחד, אבל עם איזה סיכום מהחיים אני מת. הרבה אנשים רוצים את זה. אבל כשמגיע הזמן לעשות חשבון בפועל, מה אני צריך להשקיע בזה, עד כמה, אז כאן תשעים ותשעה אחוז מהאנשים חוזרים לחיים הרגילים, ואחוז אחד, שזה גם לא אחוז, אבל כך אומרים, ממשיך עד שנכנס להשתוות הצורה, ולפי זה לגילוי הא-לוהים. ואז אני והא-לוהים נמצאים יחד.

אורן: יש לנו הרבה שאלות שקשורות לא-לוהים. נעשה שיחות נוספות, אבל הייתי רוצה שתסכם לנו את מה שלמדנו בשיחה הזאת, א-לוהים ואני, מה אני צריך לקחת איתי מהשיחה הזאת?

הא-לוהים נמצא. יש כוח עליון שבאמת שולט בכל. והוא נתן לנו, לכל אחד ואחד מאיתנו, את ההזדמנות להכיר אותו, להבין אותו, אבל על ידי שינוי הטבע שלנו. התכנית הזאת איך לשנות את הטבע, נקראת "חוכמת הקבלה".

לחצו כאן להורדה