חיים חדשים - תוכנית 516 - אני והא-לוהים, חלק ב'

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: אנחנו רוצים שתצטרפו אלינו לשיחה מאוד מעניינת, מסקרנת, נוגעת בלב של כל אחד, והכי רלוונטית לחיים שלנו, של הילדים שלנו, לכל מה שקורה איתנו בחיי היומיום שלנו, וגם כשאנחנו הולכים בלילה לישון. ננסה להבין היום מהרב לייטמן, מי זה א-לוהים.

טל: בשיחה הקודמת התחלנו להכיר קצת את הא-לוהים, ודיברת על זה שרק אחוז קטן מאוד של אנשים בסוף מוצאים אותו. והיינו רוצים שכמה שיותר אנשים ייהנו מהגילוי הזה, כי זה נשמע מרתק וחשוב.

הוא פתוח לכולם, רק שלשם כך אנחנו צריכים לשנות את הטבע שלנו ולכן, "לא כל אחד שרוצה ליטול את ה', יבוא וייטול", אלא צריכה להיות כאן גישה רצינית.

טל: נקווה שבעזרת השיחות האלה, נוכל כולנו להתקרב אליו יותר. אז מי זה א-לוהים? אנחנו שומעים את המילה הזאת הרבה פעמים, ולכל אחד יש איזה ציור אחר והרגשה אחרת. בתנ"ך הוא מתואר כאיזו דמות שלפעמים כועסת, לפעמים אוהבת, לפעמים מרחמת. האם זו איזו דמות, האם זה משהו אחר, איך אתה מגדיר א-לוהים?

את חושבת שזו דמות?

טל: אולי יש לה אופי, אישיות, רצון משלה, כלומר משהו שדומה לנו. הייתי רוצה לשמוע איך אתה מצייר את הדבר הזה שנקרא א-לוהים.

ראשית, אנחנו צריכים לדבר על תפיסת המציאות. את מה שאנחנו מרגישים, זה אנחנו מרגישים, זו לאו דווקא התופעה שנמצאת, אם היא נמצאת קיימת מחוצה לי, ושנית, האם היא קיימת באותה הצורה כמו שבתפיסה שלי.

אם הייתי בתכונות אחרות, בטוח שהייתי מרגיש בצורה אחרת את המציאות שאני רואה עכשיו. זאת אומרת, הכל מתואר אך ורק בתכונות שלנו. כי לנו כבני אדם, יש ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, העיקר זה ראייה ושמיעה, ולפי זה אנחנו תופסים את המציאות, בונים את המציאות, מקבלים את המציאות, אבל הכל לפי התכונות שלנו.

טל: מדובר גם בתבניות שיש בנו ובכל מיני דברים שלמדנו?

כן, ודאי. ולולא התבניות, לולא התכונות שלנו, לא היינו מרגישים את המציאות. וההיפך, יכול להיות שמסביבנו יש הרבה מאוד צורות נוספות, בכל מיני מימדים, לאו דווקא בתלת מימד, שכביכול, במקום שיש קיר, לא יכול להיות חוץ מזה שום דבר. אלא כאן נמצאים העולמות וממלאים אותם בכל מיני יצורים הנמצאים בעולמות, וכן הלאה.

אני לא יודע. זה לא נוגע, זה לא נקלט, זה לא נתפס בחושים שלי, ולכן בשבילי זה לא קיים. אלא בשבילי, מתוך סך אין סוף של צורות ועולמות, בשבילי קיים רק העולם הזה. כי רק אותו אני תופס מסך כל המבחר האינסופי.

כשאנחנו מדברים על הא-לוהים, קודם כל אנחנו מגדירים אותו ככוח עליון, זאת אומרת, כוח עליון מאיתנו, שהוא יותר חזק, יותר שולט, יותר, יותר, יותר. אז אני צריך להבין איך אני אתפוס אותו, כי אם אני אתפוס אותו, אני גם אתפוס אותו בכל מיני תכונות שלי.

אז יש כאן כמה שלבים. שלב אחד, שאני צריך לקדם את עצמי לתפיסה הראשונה של הא-לוהים, שאני צריך לשנות את התכונות שלי, לקנות תכונות נוספות, חושים נוספים, כדי להתחיל לתפוס אותו. ואז נניח שאני תופס אותו, אז מכאן והלאה אני מתחיל להשתנות עוד, לשפר את התכונות שלי, ויותר ויותר לתפוס את הא-לוהים, להרגיש אותו, ממש להבין אותו, עד שאני משיג אותו כולו.

טל: למה כדי לתפוס אותו, אני צריכה לשנות את התכונות שלי?

נניח שלמדתי שכלב מרגיש את העולם הזה לפי ריחות. כלבים כמעט ולא רואים, ולא חסרה להם כל כך הראייה, אלא חושי הריח והשמיעה, ממלאים אותם לגמרי. הוא שומע את בעל הבית שנמצא מאה מטר ממנו ועשה לו "פססס", וישר רץ אליו. יש לו חוש שמיעה מאוד חזק. בנוסף לכך יש לו חוש ריח. אנחנו רואים איך כלבים כל הזמן משוטטים ברחוב, הריחות בשבילם הם מפה, זה העולם. אז אם אני רוצה להתקרב לכלב, אני צריך לפתח אצלי את חוש הריח וחוש השמיעה, כמו שיש לו. ואז אנחנו נבין זה את זה, נדבר זה עם זה בשפה משותפת.

אם אני נניח רוצה להיות כמו נחש, אז ידוע שנחשים פועלים רק לפי רגישות לחום וקור. אצל נחש אין שום דבר חוץ מזה. חום וקור, זהו. אבל זה כל כך מפותח, שזה מספיק לו להרגיש את כל המציאות. כמו שנראה לי, שבעיניים אני רואה הכל, אני לא צריך שום דבר נוסף. אבל כמה תופעות נוספות יש כאן שאני לא תופס אותן? אני לא יודע. זה ממלא אותי. לגופי, לקיומי הנוכחי, זה מספיק. כך זה אצל הנחש. אבל כדי להתקרב לנחש, אני צריך לפתח את החוש הנוסף הזה, החוש לחום וקור, ואז על ידי זה אני אדע להסתדר, אפילו שחס ושלום אני אהיה בלי עיניים. הכל נתפס לפי החושים שלנו.

הא-לוהים נמצא בתכונות כאלה שעוברות דרכנו. אנחנו לא תופסים אותן, כמו לדוגמה גלי רדיו, או כל מיני תופעות אחרות בטבע. אני צריך לבנות חוש מיוחד, שיהיה דומה לו, כמו הרגשת החום אצל הנחש, והרגשת הריח אצל הכלב, כך הרגשת איזה חוש, כלפי הא-לוהים, ואז אני אתפוס אותו.

טל: כלב אני יודעת, נחש אני יודעת, אבל מיהו?

אז אנחנו מגיעים לחכמת הקבלה ומקבלים הסבר, בעצם גם בתורה מסבירים לנו, אם אתה רוצה לתפוס את הא-לוהים, אתה יכול לתפוס אותו לפי אותו התנאי. זה נקרא חוק השתוות הצורה, שאתה צריך להיות באותה הצורה כמוהו, באותן התכונות כמוהו.

איזו תכונה יש לו? טוב ומטיב. או השפעה, אהבה, נתינה, בקיצור אנחנו קוראים לזה השפעה, זו מילה שכוללת כביכול הכל. זאת אומרת, הוא מוכן לתת הכל לכולם, ואנחנו נמצאים בטבע הפוך, אנחנו רוצים לקבל את מה שמרגישים לטובתנו, מכולם וככל שרק רוצים. וכל יום יש רצון חדש, וכל רגע אני רוצה משהו חדש, את זה ואת זה ואת זה, וכולי. בזה כל החיים שלי, כל רגע אני רוצה משהו חדש.

ואז החוש הכללי שלי נקרא רצון לקבל, רצון ליהנות. והחוש הכללי של הא-לוהים נקרא רצון לתת, רצון להנות. אנחנו הפוכים זה מזה. זה לא כמו שאני עם כלב או עם נחש, שאנחנו רק לא מבינים זה את זה, אבל בכל זאת יש לנו משהו משותף. יש לו עיניים ויש לי עיניים, גם הוא מרגיש במישוש, וגם אני מרגיש במישוש, ואז אנחנו מרגישים זה את זה, רואים זה את זה, נמצאים יחד באותו העולם.

ועם הכוח העליון, עם הא-לוהים, אני לא נמצא באותו עולם. הוא נמצא בתכונות אחרות לגמרי. כמו גלי רדיו שעוברים דרכי, ואם אני לא תופס אותם, לא מגלה אותם, בשבילי הם לא קיימים.

אבל הכוח הזה משפיע, נותן, מחזיק את כל המציאות. ועוד יותר מזה, הוא מלמד אותנו, מדור לדור, במשך כל ההיסטוריה, בהתפתחות הזאת שאנחנו קוראים לה "אבולוציה", הוא מביא אותנו למצב שאנחנו נהיה מחויבים לגלות אותו, מאין ברירה.

ועכשיו אנחנו מתקדמים לזה יותר ויותר, כי הדור הזה הוא כבר דור שבאמת זקוק לגילוי הא‑לוהים, כי אחרת הוא לא יידע איך לשרוד. והכל בא מאותו הכוח העליון, הטוב והמטיב, האוהב, המשפיע, שמסדר אותנו בצורה כל כך דרמאטית, כדי שאנחנו נצטרך, מאין ברירה, לגלות אותו.

אורן: כשאתה אומר, לתפוס אותו, להבין אותו, להרגיש אותו, לגלות אותו, אתה מתכוון לזה שגם עכשיו הוא כביכול, "מדבר אלי", ואני לא מבין אותו, אני לא קולט אותו? מה זאת אומרת שאני לא תופס אותו?

זה הכוח היחיד שממלא את הכל ומחזיק את הכל ומסדר את כל מה שיש, כל היקום, כל הכוחות שפועלים על כדור הארץ, על מערכת השמש והירח, עליך, על כל שבעה מיליארד האנשים, על הדומם, הצמח והחי שעל פני כדור הארץ, על המחשבות והרצונות שבכל אחד, וכולי.

זה הכוח שמסדר את כל הדברים האלה, מחזיק אותם בתוכו, ממלא את כל המציאות.

וזו התכנית שבה הוא ממלא את כל המציאות, שהוא כל הזמן מסדר אותה, מביא את בני האדם באבולוציה למצב שהם העליונים בהתפתחות מכל העולם, והם ירגישו צורך לגלות אותו.

אורן: שאתה אומר שהוא מסדר הכל, הוא מסדר לי כל דבר בחיים?

הכל.

אורן: למה אני לא מבין את הסדר הזה שהוא עושה?

כי זה נסתר ממך. נדמה לך שזה קורה בגלל שטל מתייחסת אליך, עוד מישהו, עוד משהו. אתה לא רואה שזה בא ממנו.

אורן: למה אני לא רואה?

אין לך חוש להכיר את זה.

אורן: זה נקרא שאני לא מבין את הא-לוהים?

כן.

אורן: א-לוהים מדבר אלי כביכול דרך כל דבר שקורה לי בחיים, ואני לא מבין את השפה שלו?

כן. חוץ ממך לא קיים כלום. גם טל לא קיימת, גם אני, אף אחד. שום דבר לא קיים, רק אתה והא-לוהים, כמו שקראת לשיחה שלנו, אני והא-לוהים.

אורן: והוא כל הזמן מדבר אלי?

זה מה שאנחנו משפיעים עליך, מזג אוויר, שמש, קור, חום, גם הרגשות הפנימיים שלך והמחשבות הפנימיות שלך, הכל סך הכל בא ממנו.

אורן: הוא מסדר הכל?

הוא מסדר הכל.

אורן: אז למה אני לא מבין את הסדר הזה שהוא עושה? למה אני לא יודע לקרוא את המפה שלו?

קודם כל אתה עוד לא הגעת לנחיצות, שאתה רוצה להכיר אותו, מה שלא יהיה, אם היית בחיסרון כזה, היית דורש.

אורן: מה זה חיסרון?

חיסרון זה דרישה כזאת, רצון כזה, הרגשת חוסר, כשזה חסר לי, חוץ מזה שום דבר לא חסר לי. תן לי פרוסת לחם, שאני אתקיים, שאני לא אמות, אבל חוץ מזה רק להכיר אותו.

אורן: זאת אומרת, האדם צריך להגיע לתשוקה עזה להכיר את א-להים?

כן. ודאי.

טל: ואז מה קורה?

ואז הוא מקבל שיטה, שנקראת "חכמת הקבלה", איך לגלות את ה-אלהים. "להכיר" זה נקרא לגלות. הגילוי נעשה מתוך השיפור הפנימי של האדם.

אורן: זה כאילו מדבר איתי בשפה שאני לא מבין, נניח בסינית. ואז אני לומד לתרגם את זה?

סינית לפחות אתה שומע, וכאן אתה לא שומע. נראה לך שכל העולם הוא לא השפה שלו. נראה לך, ש"עולם כמנהגו נוהג". נניח שטל אמרה לך משהו, אני צעקתי עליך, וההוא דיבר אתך יפה, וזה עשה לך כך, וההוא עשה לך כך. אתה לא מקבל את הדברים האלה כהשפעה מהכוח העליון, ש"אין עוד מלבדו". אתה מקבל כמו שכל העולם. אתה רואה במה מתעסק כל העולם, בפוליטיקה וכן הלאה, כמו בגן ילדים, זה עם זה וזה עם זה.

אורן: אז אם אני רוצה להתחיל להבין מה הוא אומר לי, אני צריך לצייר בעיני רוחי, שכל דבר שקורה לי בחיים זה לא אתם, זה אני מולו. אני וא-להים בסרט הזה.

רק אתה עמו. נכון.

אורן: אז זו הפעולה הראשונה שאני צריך לעשות.

זאת התחלת התפיסה הנכונה, שאתה עוד לא תופס, אלא זה כדי להחזיק בקצה החוט. זאת הנקודה.

אורן: אז מה בדיוק אני צריך להגיד לעצמי?

שחוץ ממני, חוץ מאותה נקודה שאני עכשיו אוחז בה , "אין עוד מלבדו", באמת אין עוד מלבדו.

 אורן: מה הנקודה הראשונה שאני צריך, כדי להתחיל להבין אותו?

להבין שמה שמחוצה לי, זה רק א-להים, כוח אחד, שליטה אחת, רצון אחד. ומה שבתוכי, חוץ מהרצון הזה להשיג אותו, הכל הוא ברא בי. וגם את הרצון להשיג אותו הוא ברא בי, אבל בתוך הרצון הזה הוא נתן לי איזה מין בחירה חופשית, שאותה אני צריך לפתח, ואז יוצא, שאני אהיה האדם החופשי. מה זאת אומרת"אדם", איזה יצור שיקרא "אדם" לפי שידמה לו.

אורן: כדי להתחיל לזהות שהוא מדבר איתי דרך האנשים, דרך כל דבר, כמו שאמרת קודם.

אין אנשים. אין כלום. כולם רק הוא.

אורן: זה מה שאני צריך להגיד לעצמי" אין אנשים, אין כלום. רק הוא"?

כן. כך זה בהתחלה, כדי להתחיל לראות את הדרך. ואחר כך כל פעם, למרות כל מיני הפרעות, כל מיני בעיות, אתה תצטרך לבנות אליו יחס יותר ויותר מרוכז, יותר ויותר עמוק, להבין איך הוא מבלבל אותך, כדי שאתה תבין אותו, יותר ויותר תכנס לתוכו כדי להבין את התכונות שלו, את השיטה שלו וכן הלאה. זאת אומרת, אתה סופג וסופג  הכל וכך אתה בונה את עצמך בדומה לו.

אורן: אם אני מתחיל כך לצייר לעצמי שאין אנשים, אין כלום, ורק א-להים מולי, והוא מארגן לי את הכל, אז יוצא, שהרבה פעמים יש בי זעם, כעס עליו.

אנחנו רואים, שכן, ודאי.

אורן: זה בסדר מצדו?

הוא לא מתפעל מזה, כי זה זעם וכעס שהוא נותן לך, שאתה תכעס עליו.

אורן: אז זה בסדר?

מה זה "בסדר", אם הוא נותן לך?

 אורן: אם אתה עושה לי משהו רע, אז עד היום לפני שלמדתי ממך את השיעור הזה, שאין אנשים ואין כלום, רק א-להים מולי, הייתי כועס עליך. אם טל עושה לי משהו רע, אני שונא את טל. עכשיו אתה אומר לי "לא. אתה רוצה להתחיל להבין את השפה של א-להים אתך? תמחק. אין אף אחד. אין אנשים. אין כלום. רק א-להים מולך". יפה. אתה תעשה לי משהו. ועכשיו על מי אני אכעס? את מי אני אשנא? לא אותך. את א-להים.

נכון.

אורן: לכן אני שואל, זה בסדר מצדו?

אל תדאג. זה בסדר.

אורן: כן, באמת אתה אומר?

כן. אני אחראי. לא חשוב איך תתייחס אליו, רק הוא רוצה שאתה כל הזמן תתייחס. אל תעזוב.

אורן: תסביר את עצמך.

לא חשוב לו איך אתה מתייחס אליו, בטוב או ברע, העיקר כל הזמן תתייחס.

טל: הוא רוצה להיות אתנו בקשר.

הוא רוצה, שהאדם יהיה אתו בקשר. לא שהוא יהיה אתנו בקשר. הוא אתנו בקשר כל הזמן.

טל: מה זה נקרא, ש"האדם אתו בקשר"? זאת אומרת, לקבל ממנו כל מיני הרגשות, מחשבות?

שהאדם כל הזמן ישתדל לאתר בכל מקום "אין עוד מלבדו", ו"טוב ומיטיב". לפי שני הפרמטרים האלה, שתי ההבחנות האלה, יש לנו תפיסה בא-להים.

 אורן: אתה אומר שאדם משתדל לאתר בכל מקום שני דברים, אז הנה זה כבר השיעור השני. בשיעור הראשון אמרת, אחד, לאתר בכל מקום "אין עוד מלבדו", שאין אנשים, אין כלום סביבי. זה רק א-להים מדבר איתי, ושתיים, שהוא "טוב ומיטיב".

נניח שאת המשימה הראשונה שנתת לי להתייחס לכל דבר, שזה לא בא מאשתי או מהבוס שלי בעבודה, או מהשכן, או מהילדים, אלא שזה הכל רק א-להים מולי.

לא. אתה עוד לא יודע, איך להתייחס בחזרה.

אורן: הבנתי מה המשימה, לפחות. הבנתי, למחוק את המשימה, אין כלום. יש מולי רק את א-להים וזהו.

כן. וכל העולם הוא הצורה חיצונית של ההתנהגות שלו.

אורן: זה כמו תיאטרון כזה.

כן.

אורן: והוא משחק כאילו הבמאי מאחורי הכל. הבנתי. הבעיה זה השיעור השני. אתה אומר, האדם משתדל לאתר בכל מקום "טוב ומיטיב".

כן.

אורן: עכשיו עוד פעם מדברים תכלס, לא באים לדבר כאילו ליפות את הדברים.

כן.

אורן: לכן שאלתי אותך קודם, אם זה בסדר שאני כועס עליו. ואמרת, בסדר גמור. מה לגבי לאתר בכל מקום שהוא "טוב ומיטיב". כי אם אני ממפה את החיים שלי, אז יש הרבה גורמים שפועלים עלי בחיים: אתה, היא, הוא וכן הלאה. מבפנים, מסביבי כל הזמן זה משתנה.

אז דבר ראשון יש הרבה גורמים וצריכים לכווץ את הכל, למחוק את הכל, ודבר שני, צריך להשתדל לאתר שהוא "טוב ומיטיב".

כן.

אורן: אם אני ממפה את החיים שלי, אני לא רואה שיש בהם הרבה טוב. יש טוב פה ושם, אבל אם עושים מאזן כמו למס הכנסה, הרוב רע. אז מה אני עושה עם זה?

סימן שאתה לא נמצא בהשתוות הצורה עם הכוח העליון, עם א-להים.

אורן: תתרגם לי, מה אתה אומר.

השתוות הצורה, השתוות התכונות, מה שנראה לך רע, בעיניו כנראה טוב.

אורן: כל מה שהוא עושה לי רע, בעיניו זה טוב?

לא יכול להיות שהוא עושה לך רע.

אורן: אמרת, שרק הוא עושה, שאין אף אחד אחר שצריך למחוק את הכל.

כן, אבל מלכתחילה הוא "טוב ומיטיב". אז איך זה שהוא עושה לך רע?

אורן: זה מה שאני שואל. למי הוא "טוב ומיטיב"? לי הוא לא "טוב ומיטיב".

כנראה שאתה לא מבין במה שהוא עושה לך.

אורן: שני דברים אני לא מבין. דבר ראשון שאני לא מבין, שכל האנשים וכל הגורמים סביבי זה הוא.

אני קניתי לילד ספרייה עם כל מיני ספרים קלאסיים, והוא אומר, לא רוצה. למה לא קנית לי מחשב? אני רוצה להסתובב באינטרנט, בפיס-בוק. אז אני גרמתי לו רע בעיניו. מצדי זה טוב, מצדו זה רע. מה נדרש? שהוא יתקן את עצמו ויבין שבשבילו טוב, זה מה שאני הבאתי.

אורן: ומה הנמשל?

שתשתנה. אז אתה תרגיש, שהחיים שלך מלאים טוב.

אורן: זאת אומרת, דבר ראשון, הוא כל הזמן פועל עלי, מדבר איתי, מסדר לי הכל. 

אין סוף, רק דברים טובים.

אורן: ודבר שני, והוא מסדר הכל רק טוב?

כן.

אורן: אני לא רואה, לא שהוא מסדר הכל, ובטח ובטח, לא שהוא מסדר לי טוב.

נכון.

אורן: אז לכן אמרת, שאלה שתי נקודות, שעליהן אני צריך להתחיל לעבוד, להשתדל לאתר בכל מקום, שזה "אין עוד מלבדו" ושהוא "טוב ומיטיב"?

כן. שאני שרוי בענן הטוב כל החיים, אין בכלל אף אחד, רק אני וא-להים שממלא אותי וסביבי הכל.

אורן: ועכשיו זו עבודה של שכנוע עצמי, שאני בענן טוב? כי בינתיים אני בענן רע.

לא. מה זאת אומרת "שכנוע עצמי"? לא.

אורן: אז מה?

זו בנייה עצמית. אתה צריך להגיע לאותן התכונות כמוהו, ואז אתה תרגיש את השפעתו כ"טוב ומיטיב".

אורן: מה זאת אומרת "תכונות כמוהו"?

אצלו "תכונות כמוהו", זו נתינה, אהבה.

אורן: אתה אומר, אבל אני לא מרגיש כך.

אצלך זה ההיפך, קבלה. אם אתה תהיה בנתינה, באהבה מחוצה לך, לפי כל מה שצריך, אתה תהיה מוכן לתת הכל, מה שאתה מסוגל, לכולם, לכל העולם, ובסופו של דבר, לו. כי מה זה עולם? אנחנו כבר מבינים, שהעולם הזה לא קיים. זו רק עטיפה שנראית לי. אז אם דרך זה שאני נותן לעולם ומשתדל להביא את כל העולם לאותה צורה "טוב ומיטיב", אני מגיע לזה שאני מביא את הטובה הזאת לא-להים, אני משפיע לו בחזרה טוב, ומה שהוא נותן לי, אני מחזיר לו בחזרה, אז אנחנו מגיעים לשוויון.

ואז מתחילים להרגיש זה את זה. קודם הוא הרגיש אותי, אבל אני מתחיל להרגיש אותו. אני מתחיל לזהות אותו דרך כל הפעולות. מה שאני מקבל, מה שאני מרגיש מכל דבר ודבר, אני מתחיל לזהות שזה הוא, כוח אחד, מחשבה אחת, שכך היא פועלת כלפיי, ומקרבת אותי אליה יותר ויותר כל הזמן. כך אני מתקדם. ואז נעשה, אני וא-להים. ובאמת אין אף אחד חוץ מאתנו. 

טל: "א-להים" הוא מחשבה?

הוא מחשבה וכוח. מחשבה ורצון. זה מפני שכך אני מגלה ומקבל לפי התכונות שלי. מה עוד חוץ מזה? על זה נדבר אחר כך.

טל: אם עכשיו אני צפיתי בתכנית, ואני יוצאת לחיים, מה הכי חשוב להחזיק במחשבה שלי, ביחס לא-להים שמדבר אלי מכל כיוון.

לשכוח. אני מדבר ברצינות, כי אדם צריך לשכוח, לחזור שוב לתכנית הזאת, שוב לשכוח, שוב לחזור. כדי לעכל את זה לאט לאט בצורה יותר טבעית. אחרת הוא יתחיל להתבלבל. איפה א-להים? איפה אנשים? איך אני צריך להתייחס אליהם? יהיה לו בלגן גדול. החיים ממשיכים כרגיל. אנחנו עוד נלמד איך באמת ליישם בתוכנו את השיטה.

אורן: אז תן לי טיפ פרקטי לסיום. במה אני צריך להתמקד, כדי להתחיל להבין את א-להים?

הדבר הכי בטוח, זה למצוא מורה וקבוצה שעוסקת בזה. כך כתוב בחכמת הקבלה, שכך צריך לעשות.

אורן: אז אני מצאתי מורה. אתה הרב לייטמן, אתה המורה שלי. תן לי טיפ מעשי עד למפגש הבא, במה אני צריך להתמקד.

על ידי הקבוצה, על ידי חיבור עם חברים, תלמדו זה מזה, ביחד ממני, איך עושים את ההתאמה לא-להים.

אורן: אני כצופה בטלוויזיה לא בטוח שיש לי קבוצה וחברים. יש לי אותך על מסך. תן לי טיפ למפגש הבא. במה אני צריך להתמקד, עם מה אני יוצא מהמפגש הזה?

להירגע ולחזור על מה שדיברנו.

אורן: לשמוע שוב את השיחה?

לשמוע את השיחה הקודמת ואת השיחה הנוכחית.

אורן: תודה רבה לך, הרב לייטמן. תודה, טל. תודה גם לכם, שהייתם אתנו. עד הפעם הבאה. שיהיה לנו כל טוב. "חיים חדשים". להתראות.

לחצו כאן להורדה