חיים חדשים - תוכנית 524 - מהו תיקון הנשמה?

+תקציר השיחה
מהו תיקון הנשמה |
||
מלכתחילה האדם נוצר עם רצון לקבל הנאה ותענוג לעצמו בלבד, והוא נקרא אגו - האגו מניע אותנו בכל פעולה. לדוגמה, הנתינה שלנו לילדינו ממלאת את האגו שלנו - גם אנשים שעוזרים לאחרים, מתנדבים בבתי חולים וכדומה, מקבלים סיפוק אגואיסטי - כל זה לא קשור לתיקון הנשמה. תיקון הנשמה זו בנייה של אהבה מעל האגו שטבוע בנו לאהוב באמת פירושו לפתח אהבה מעל השנאה שאתה מגלה בך, לכל מי שהוא לא אתה - הקבלה היא שיטה לחיבור אמיתי לזולת, שיטה לבניית הנשמה, בעזרת כוח ייחודי - לומדים איך לעורר "אור המחזיר למוטב", כוח מיוחד שטמון בטבע והופך שנאה לאהבה - העבודה מתבצעת בקבוצה, בעיגול. עשרה אנשים יחד לומדים לגלות ביניהם כוח אהבה - מקובלים מסבירים את השיטה ומכוונים את התפתחותנו עד לגילוי חיים חדשים, נשמה - מגלים אז שבעצם כולנו נשמה אחת, היא נקראת 'אדם הראשון'. נעשינו דומים לא-לוהים א-לוהים זה הטבע - כשאברהם גילה את הכוח הכללי של הטבע, כוח השפעה ואהבה, הזמין את כולם לגלותו - הבדידות של היום מעידה על צורך גדול בגילוי הנשמה. הבדידות נובעת מהאגו שלנו - חיים נצחיים, חיי הנשמה, יכולים להתקיים רק באהבה והשפעה, כי היא לא מוגבלת |
||
+תמליל השיחה
אורן: אנחנו רוצים היום ללמוד מהרב לייטמן על מה זו נשמה. התחלנו לדבר על נשמה בשיחה הקודמת והיה מרתק, לכן יש לנו עוד המון שאלות ואנחנו רוצים לדעת הכל, את כל מה שאפשר לדעת על נשמה. והרב לייטמן הוא מבין בנשמות כמו שראינו.
ניצה: אני רוצה לדבר אתך היום על מושג הנקרא "תיקון הנשמה", משהו אותו אנחנו מכירים. אחרי שהסברת מה זאת נשמה ואיך מתחילים לבנות אותה, הייתי רוצה לנסות ולהבין מה זה תיקון הנשמה, את מה בדיוק מתקנים, את מה אני מתקנת?
אנחנו מלכתחילה נמצאים ברצון לקבל הנקרא "אגואיסטי", רצון לקבל הנאה ותענוג לעצמי בלבד. לעצמי בלבד, זה לכל מה שאני מרגיש שזה אני, ששייך לי, ילדים, משפחה, אולי העם, המדינה ויכול להיות העולם כולו, אבל בצורה שאני נהנה מזה.
אם אני מרגיש שכל האנושות הם ילדים שלי, נניח כעיקרון, גם זה נקרא "אגו". אמנם אני רוצה שלכולם יהיה טוב, אבל אני הוא הרוצה שלכולם יהיה טוב, כי טוב לי מזה, ולכן זה נקרא "האגו שלי". לפיכך הדבר הזה מחכמת הקבלה הוא פסול, כי אני מכוון על ידי האגו שלי לעשות לעצמי טוב.
אני נהנה לעשות טוב לעצמי. אני מרגיש טוב כשאני ממלא את האחרים. יש הרבה אנשים כאלה יפי נפש האוהבים להשפיע כמו "תן לחיות לחיות", המוכנים להרוג אנשים רק כדי שיהיה טוב לכלבים ולחתולים. זו צורה אגואיסטית שאין מה להתגאות בה, כי זה אגו של אדם סך הכל.
יש אנשים הרוצים להיות טובים, הם באים לבתי חולים ועושים כל מיני פעולות יפות, טובות לאנושות, אבל הרצון הזה בא מתוך האגו שלהם, כי משהו מבפנים דוחף אותם לזה. גם זה נקרא "אגו", לכן זה לא נקרא שיש להם "תיקון הנשמה".
"תיקון" נקרא שאני שונא, שאני לא אוהב, שאני דוחה בני אדם, דווקא בני אדם, ואני מתחיל לעבוד על עצמי כדי לאהוב אותם. לאהוב אותם לא מפני שיהיה טוב לי, אלא מפני שזאת התכנית הכללית של העולם, וכל העולם צריך להגיע למצב היפה והטוב הזה.
אני מדייק בזה כדי שלא נתבלבל בין רצון לקבל שלנו האגואיסטי, לבין הרצון להשפיע ולאהוב שהוא צריך להיות מחוץ לי. כי אם אני אומר שאני אוהב את הילדים שלי, זו אהבה בהמית.
אורן: מה זאת אומרת, "בהמית"?
בהמית, כמו החיות והבהמות, כי זו אהבה בדרגת האגו שלי.
ניצה: זה טבעי.
לדוגמה, אתה כל הזמן יורד על הילדים של השכן כיוון שהם מרעישים, למרות שעל הילדים שלך אתה כאילו מרחם.
אורן: יש מצבים כאלה.
פתאום מתגלה שהילדים של השכן הם שלך, איך אז אתה מתייחס אליהם?
אורן: משנה את התמונה, אין ספק.
משנה, זה נקרא "אגו". את זה האגו שלך קובע, זה לא שאתה אוהב אותם מרגע זה והלאה. אתה אוהב אותם, אבל אוהב באגו שלך, ברצון האגואיסטי, זה לא נקרא "לאהוב" זה נקרא "אהבה בהמית", כמו של חיות ובהמות.
אורן: כמו שחתולה אוהבת את הגורים שלה, זה אינסטינקט חייתי בעצם, אם כך מה זה לאהוב באמת, לא באגו?
נגד הטבע. כלומר אתה מתחיל לפתח בך תכונת השפעה ואהבה לזולת, למרות השנאה אליו. אתה מתחיל לחפש איך אני יכול לאהוב את הזולת, כמו את האנשים אותם אני אוהב, כולל את עצמי ודאי. כשאתה מגלה את היחס שלך אליהם, אתה פתאום מגלה שנאה. לא שאתה לא אוהב אותם כמו שחשבת, אלא מתגלה לך שאתה ממש שונא אותם.
אורן: את מי?
למי שאתה רוצה לתקן את עצמך כלפיו באהבה, אתה מתחיל לגלות שנאה.
אורן: יש בי שנאה למישהו, אני רוצה לבנות בי אהבה, מה עכשיו?
עכשיו אתה מחפש איך לבנות אהבה. ברגע שאתה מתחיל לחשוב "איך אני בונה אהבה אליו", אתה מתחיל לגלות שאתה יותר ויותר שונא אותו.
אורן: למה?
כך זה מתגלה. אתה מתחיל לגלות עד כמה הוא רחוק ממך, כמה אתה לא מרגיש אותו ולא אכפת לך ממנו.
ניצה: אם אני מתחילה תהליך כזה של תיקון הנשמה, מה אני מתחילה לבנות?
את היחס היפה שלך לזולת.
ניצה: האם בזה אני בונה את הכלי שלי או את הגוף שלי לנשמה שלי, והאם כל אחד מאתנו צריך לבנות את הגוף שלו לנשמה שלו?
כן.
ניצה: אנחנו שבעה מיליארד איש בכדור הארץ, האם לכל אחד מאתנו יהיו שבעה מיליארד נשמות?
כן. לכל אחד. אם כך כשאני מתחיל לפתח אהבה לזולת, כי אני רוצה שתהיה לי נשמה, "חלק א-לוה ממעל", חיים נצחיים, שלמים. אני רוצה בצורה אגואיסטית לגשת לאהבת הזולת, ומתחיל לראות שזה לא כל כך פשוט, שזה מצריך עבודה, אז אני מגיע לשיטה הנקראת "שיטת החיבור". זאת אומרת, אני לא מסוגל לבנות את הקשר היפה שלי לזולת בעצמי, אבל יש מה שנקרא "המאור המחזיר למוטב", שהוא מעין מנטרה.
איך אני יכול אם כולי אגואיסט במאה אחוז ברצונות ומחשבות שלי, לתקן את עצמי, להפוך את עצמי כמו כפפה באגו שלי, מלחשוב רק על עצמי, לטובתי, לחשוב רק על הזולת, לטובת הזולת.
זה בלתי אפשרי על ידי כוחותיי, אבל אפשרי על ידי כוח עליון מיוחד הנקרא "המאור המחזיר למוטב". לכן כתוב, "בראתי יצר רע" האגו שלנו, "בראתי תורה תבלין", תורה זה האור, הכוח העליון, "כי מאור שבה מחזירו למוטב". מחזיר את היצר הרע ליצר הטוב. פעם בהתחלה היה באמת יצר הטוב, אחר כך הוא התקלקל על ידי הקלקול של האדם הראשון, חטא עץ הדעת. ועכשיו אנחנו צריכים לתקן אותו על ידי המאור המחזיר למוטב. ובצורה מתוקנת אנחנו חוזרים כמו שהאדם הראשון היה בהתחלה בגן עדן.
גם למדנו בדרך מה זה נקרא "האדם הראשון". "האדם הראשון" כך נקראת הנשמה שלנו, של כולנו יחד.
אורן: איך אני יכול לעשות את הבלתי אפשרי, ובמקום לחשוב על עצמי, להתחיל לחשוב רק על הזולת, אמרנו סטופ אי אפשר.
אנחנו יכולים לשבת עשרה אנשים בעיגול, ולפי השיטה שחכמת הקבלה מסבירה לנו ליצור כזה יחס בינינו, שאנחנו פתאום מתחילים להרגיש שמתגלה בינינו כוח אהבה הדדית. פתאום אני מתחיל לאהוב את האנשים שאני נמצא איתם יחד. יכול להיות שאני רואה אותם בפעם הראשונה, ויכול להיות שאת האנשים האלה הכרתי קודם והם היו שנואים עלי ולא ממש רציתי להסתכל עליהם, זה לא חשוב. על ידי זה שאנחנו מתיישבים יחד לפי איך שחכמת הקבלה מכתיבה לי, מדברים על דברים שכתוב בה על מה צריך לדבר, אני פתאום מגלה את האהבה שיש לי אליהם. ממה, מאיפה, אני לא יודע, כך זה מתגלה. זה נקרא ש"פועל המאור המחזיר למוטב".
יש כוח בטבע שאני מעורר אותו על ידי מעשים כאלה שמדברים אחד עם השני לפי מה שצריכים לדבר. מדברים על חיבור בין בני אדם. על השפעת הסביבה על האדם. עד כמה אנחנו באמת קרובים לטבע. עד כמה אנחנו מחויבים על ידי הטבע להיות מחוברים מאין ברירה. עד כמה אם באמת היינו מחוברים, היינו מגיעים לחיים בטוחים, טובים, יפים וכן הלאה. אנחנו מדברים על כך לא סתם במילים יפות כמו ילדים יפים בגן שמדברים, אלא אנחנו עושים את זה, מפני שהמקובלים רוצים לכוון אותנו בדיוק לאותו תדר עליו עובד המאור המחזיר למוטב, הכוח העליון, הקדוש ברוך הוא, הבורא, א-לוקים, לא חשוב איך לקרוא לזה. יש רק כוח אחד. אנחנו נותנים לו הרבה שמות לפי הפעולות שלו, אבל הוא כוח אחד.
הוא פועל עלינו ומתחיל להפוך בתוכנו את האגו שלנו להשפעה ואהבה. במקום להשפיע ולאהוב את עצמי לתוכי, אני רוצה להוציא את עצמי ממש עם הלב שלי החוצה. לשים את הלב שלי לפני כולם. אחרי מספר פעמים שאנחנו עושים כאלו תרגילים ומדייקים בהם, אנחנו מתחילים להרגיש שהכוח הזה מתחיל להיות ממש הכוח המשותף בינינו. זה מה שחשוב. ולזה לא פשוט להגיע.
הכוח הזה שמתחיל להיות הכוח המשותף של השפעה ואהבה הדדית ששורה בינינו. אנחנו צריכים להרגיש איך הוא נמצא בינינו, בתוכו אנחנו מתחילים להרגיש חיים חדשים חוץ גופניים.
אורן: איפה זה "חוץ גופניים"?
בינינו, כאילו אני חי לא בי אלא בינינו, במרכז העיגול נניח. אז אני מתחיל לגלות את ההשראה הזאת הנקראת "אור העליון" או "האור של הנשמה". והכלי של הנשמה, הוא אותו הכוח המיוחד המשותף בינינו, כוח ההשפעה ההדדית שיצרנו בינינו, הוא נקרא "הכלי של הנשמה". ובו אנחנו מרגישים חיים משותפים ששם אין אני ואתה, אלא כולנו יחד, נקרא "האור של הנשמה". וכל מה שאנחנו מרגישים נקרא "נשמה". ואז אני מגלה שבעצם נשמה היא לא שבעה מיליארד נשמות כמו שדיברנו קודם, אלא זאת נשמה אחת לכולם.
ניצה: יש נשמה אחת לכולם, רק כל אחד צריך באופן כלשהו להתחבר אליה?
להגיע לזה, להתחבר אליה, להתכלל בה, להתמוסס בה.
ניצה: הבנתי שיש את המאור המחזיר למוטב, שהוא האור העוזר לנו לתקן את הנשמה. יש שיטה שבה אנחנו יושבים במעגל עשרה אנשים עם כוונה ורצון לעשות תיקון לנשמה, והאור הזה עוזר לנו לתקן את הרצון מלאהוב את עצמי כל הזמן, לרצון לאהוב את הזולת. אחרי שהתהליך הזה מתרחש, מתחילים להרגיש בינינו אור שהוא כבר לא המאור המחזיר למוטב, אלא אור המילוי, אור הנכנס בתוך הכלי. ובזה אנחנו בונים כלי משותף, נשמה?
נשמה אחת הנקראת "אדם". כמו שלמדנו מהתורה שקודם היה אדם. אדם וחוה.
אורן: למה למערכת ההתקשרות באהבה בינינו קוראים "אדם"?
הדומה לכוח עליון, לכוח השפעה והאהבה. למה האדם הראשון נקרא "אדם", כי הוא היה כך. ניתן לשאול, למה הוא נשבר, למה הוא עבר את החטא, עם הדעת.
אורן: גירשו אותו מגן העדן.
גירשו אותו מגן העדן. הנשמה הסתלקה מהכלי הזה, כי עכשיו יש בכוחותינו לאסוף את עצמנו יחד ולהביא שוב אותו הכלי לאיחוד, ושוב אותו האור יחזור. והוא יחזור פי שש מאות עשרים פעם יותר גדול מקודם. ואנחנו נהיה לא כמו האדם הראשון שהוא היה מלאך ולא ידע בדיוק איפה הוא נמצא, כי קיבלנו את זה, היינו במצב כזה. אלא עכשיו אנחנו בעצמנו משיגים אותו. בעצמנו עושים אותו. כמו שכתוב על עץ הדעת, "ותהיו כאלוקים יודעי טוב ורע". ידעתם מה זה רע, עכשיו אתם יודעים מה זה טוב, אז אתם כמו א-לקים.
אורן: מה זה רע?
הרצון האגואיסטי שלך. ומה זה טוב? הרצון להשפעה ואהבה.
אורן: לאהוב את עצמי, זה רע, לאהוב אחרים זה טוב. זה הסיכום מהשיעור שצריך ללמוד מהחיים?
כן. כי אתה בזה הפוך לא-לקים או דומה לא-לקים.
אורן: למה, האם א-להים הוא באהבה לכול?
כן. א-לקים זה הטבע.
אורן: אם אני בן אדם מאוד ריאלי, מאוד פרקטי שמכבד את סיפורי התנ"ך, אך לא מאמין בהם.
אתה לא צריך להאמין. הסברתי לך בצורה הגיוניות את כל הדברים האלה, כדי שתראה שגם התורה בהסבר שלי, בהסבר חכמת הקבלה היא הגיונית.
אורן: כל הסיפור הזה על לבנות את הנשמה שלי, הוא רק לאנשים מאמינים או לא? האם כל בן אדם יכול לבנות נשמה?
הוא דווקא לא למאמינים.
אורן: האם צריך להאמין שיש קדוש ברוך הוא כתנאי מוקדם?
רצוי לא להאמין בכלום.
ניצה: האם הנושא הזה קשור לדתות?
לא. הדתות התחילו מלפני אלפיים שנה, מחרבן בית המקדש והלאה. לפני כן הייתה חכמת הקבלה בלבד. היא הייתה איתנו מהאדם הראשון, אברהם ועד רבי עקיבא, חרבן בית המקדש.
ניצה: האם כל שבעת מיליארד האנשים החיים על פני כדור הארץ ללא קשר לדת, צריכים להשיג את אותה הנשמה?
זה מה שאברהם רצה לעשות בבבל, כמו שאנחנו לומדים מהתורה. זה סיפור אמתי. הוא רצה להחזיר את כולם, את כל הבבלים לכוח השפעה ואהבה. אז היה אותו משבר כמו שיש עכשיו, אנחנו נמצאים בו בפעם השנייה.
אורן: אמרת שכולנו נשמה אחת, אבל אנחנו לא מרגישים את זה כל עוד לא נבנה בעצמנו, בתוכנו אהבה לאחרים. ויכולת זו לא קשורה לדת ולאמונה במשהו, אלא זה משהו פרקטי שכל אדם יכול וצריך להגיע אליו.
כן.
אורן: יש לנו היום על הכדור שבעה מיליארד אנשים המחולקים למדינות, עמים, דתות, אלף ואחת חלוקות. ובישראל יש אלף אחת חלוקות פנימיות. ובתוך כל מגזר אלף ואחת חלוקות פנימיות. ואהבה בין אנשים זה הדבר הכי רחוק מחיינו היום, הכי רחוק בעולם.
וזה מה שטוב.
אורן: למה זה טוב, אמרת, שכולנו נשמה אחת.
זה גילוי הרע. אז אנחנו מבינים עד כמה אנחנו זקוקים לשיטה מיוחדת, ולא לכל אחד יש שיטה איך לחבר בין בני אדם. אנחנו גם יכולים להבין שכל הרע הוא בנו, בינינו. וכל הטוב הוא כמו שהטבע מחייב אותנו להיות מחוברים. כפר גלובלי. הוא חייב להיות אחד.
אורן: מה הקשר בין הטבע לזה שכולנו נשמה?
הטבע והא-לקים זה אותו הדבר.
אורן: מה הטבע קשור לנשמה?
הטבע זה הא-לקים.
אורן: מה הקשר?
זה לא קשר. זה היינו הך.
אורן: תסביר את עצמך. כנראה, שאנחנו לא חושבים אותו הדבר.
הכוח הכללי של הטבע הוא הא-לקים.
אורן: בקבלה קוראים לכוח הכללי של הטבע "הא-לקים"?
כן.
אורן: ומה זה אומר? מה הכוח הזה? מה הטבע שלו?
השפעה, אהבה.
אורן: איפה אתה רואה בטבע אהבה?
אתה לא רואה כי אתה לא רואה. כי אתה מסתכל כמו אדם מקולקל, לכן אתה רואה קלקולים.
אורן: מה זה "אדם מקולקל"? מה זאת אומרת, להסתכל כמו אדם מקולקל?
אגואיסטי.
אורן: בגלל שאני אגואיסט, אני לא רואה שהטבע הוא.
הוא כולו טוב.
אורן: והוא טוב?
כן. אבל "כל הפוסל במומו פוסל".
אורן: כלומר?
זה שאתה רואה את הקלקולים שלך לפניך. זאת אומרת, את הקלקולים הפנימיים שלך אתה רואה בעולם סביבך.
ניצה: אחד הדברים המאפיינים אותנו היום, זו הרגשה מאוד גדולה של בדידות, של ניתוק, של חוסר קשר, האם יש לזה קשר לרצון לגלות את אותה הנשמה?
בוודאי.
ניצה: למה כולנו מרגישים תחושת בדידות וניכור?
זו תוצאה מהאגו שלך. האם ניסית להתקשר לבני אדם, להיות טובה אליהם, להיות עם לב טוב ופתוח אליהם. למה את מתלוננת. את מתלוננת על האגו שלך שמנתק אותך ומרחיק אותך מאחרים, ואת לא יודעת מה לעשות אתו אולי. את סובלת כן, אבל להתגבר עליו את לא יכולה. ובאמת אף אחד לא יכול. אין לנו מה להעניש את עצמנו, וכל אחד את האחרים. אלא אני מביא לך שיטה איך להפוך את הרצון האגואיסטי, ליהנות מהזולת ולנצלו, לרצון אלטרואיסטי, לאהוב את הזולת. ובזה להשיג עולם הבא, עולם עליון, חיים נצחיים בלתי מוגבלים. השיטה הזאת נקראת "חכמת הקבלה".
אורן: מה זה "עולם הבא", ואיך הוא קשור לאהבה?
"עולם הבא" זה נקרא מציאות בדרגה עליונה יותר, הנקראת "אדם".
אורן: האם אני מתחיל להרגיש אותו, כשאני בונה בי אהבה לאחרים?
כן. באותה אהבה לאחרים אתה תרגיש את זה, כי אתה לא מסוגל להרגיש אותו בכלים אגואיסטיים. אתה תתפוצץ.
אורן: כתוב בספרים שהעולם הבא אלה הם חיים נצחיים. אני בכלל לא מאמין שהוא קיים, אבל נניח.
מה זה "קיים", אתה תשיג את תכונת ההשפעה, ותראה שהוא קיים בתוך תכונת ההשפעה. למה צריך להיגמר אם זו השפעה. רק בקבלה זה נגמר, כי אתה מתמלא.
אורן:
אתה רוצה לחיות בלי גבול?
אורן: תלוי. אם אלה חיים טובים, כן.
יופי. אז את הכול תוציא מעצמך לאחרים. אתה תראה שבצורה כזאת אתה כל הזמן תתחדש עד כדי כך שהגוף לא מרגיש, הגוף יכול להיות מת. אתה תרגיש שאתה חי בממדים של נתינה. אתה מוציא את החיים שלך החוצה. הם לא נשארים בגוף שלך, אתה יוצא החוצה. זה נקרא ש"נשמה פורחת מן הגוף". בשביל זה הגוף לא צריך למות.
אורן: למדנו הרבה לגבי הנשמה שלנו. תן לנו בבקשה במשפט, מה כדאי לקחת מכל השיעור הזה על הנשמה.
לקחת רק דבר אחד. ששיטת הקבלה עוזרת לך להשיג נשמה, חיים נצחיים. ואז הכול יסתדר.