חיים חדשים - תוכנית 530 - אילו תפילות נענות?

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: אנחנו לומדים מהרב לייטמן איך ליצור קשר טוב עם א-לוהים. אם היינו יודעים לעשות את זה בעצמנו לא היינו צריכים ללמוד, אבל מסתבר שלא תמיד אנחנו מצליחים. אנחנו רוצים ללמוד איך זה קורה בתוך מערכת כל כך עשירה, מגוונת, אינטימית, מרגשת, לפעמים גם מאוד כואבת של הקשר בין האדם לכוח העליון. היום אנחנו רוצים להתמקד בלהבין מה זה להתפלל? כי אנחנו רואים שדור אחר דור אנחנו מתפללים וצועקים, בתרבויות כאלה, בתרבויות אחרות, ולא כל התפילות נענות, בלשון המעטה. נראה לי שהחכמים שחיו לאורך הדורות, היו אנשים שהצליחו לפצח את הקוד איך להתפלל כך שמה שאתה מבקש, תקבל. זה מה שנרצה ללמוד היום.

טל: זה נושא מרתק שאולי הכי מעניין אותנו, כי פה הנקודה שבה האדם יכול לעשות איזה שינוי בחייו. נראה לי מאוד חשוב להבין איך לבקש את מה שבאמת טוב בשבילנו, כי אולי זה הדבר הבסיסי שאנחנו לא יודעים, שבגללו אנחנו לא מבקשים את הדבר הנכון וגם לא מקבלים אותו.

יש פרדוקס אצל הרבה הוגי דעות ששואלים, אם א-לוהים נותן לנו איזו סיטואציה או מצב, אז כנראה שזה הדבר הטוב, אז מה פתאום שהבן אדם ירצה לשנות אותו, או יבקש לשנות אותו? ואיך יכול להיות שתפילה של האדם תשנה את הרצון של הכוח העליון שעיצב לו את המציאות הזאת? אז רציתי להתחיל מלפתור את הפרדוקס הזה, אם יש כאן כוח עליון שמסדר לנו הכל בצורה הכי טובה, לָמה אנחנו בכלל צריכים לשנות משהו או לבקש לשנות את זה, אולי זה הדבר הכי טוב, כמו שנראים החיים שלנו עכשיו?

אנחנו רואים שהגורל, כוח הטבע, א-לוהים, החיים שלנו, לא חשוב איך נקרא לזה, פועל דרך כל מיני אמצעים של האנושות, כמו שכנים, קרובים, וסך כל הכוחות והדמויות האלה שסביבנו, פועלים עלינו כך שאנחנו רוצים אחרי הכל להטיב למצבנו, מרגישים את עצמנו לא טוב. בזמננו הגענו למצב שאנחנו נמצאים בייאוש, בחוסר אונים, שאני אפילו לא יודע מה אני רוצה, אבל לא טוב לי, אין לי טעם בחיים. אנשים שואלים מה הטעם בחיים, ואין טעם. וכביכול הכל יהיה בסדר, אבל בשביל מה לחיות? כך חושבים יותר ויותר אנשים. אנחנו רואים כמה הולכים לטרור, כמה מתאבדים, כמה לוקחים סמים, מי לא נמצא בייאוש?

לכן, אין ברירה, אנחנו כביכול מחויבים לשנות את החיים, זה מה שאני רואה באנושות. וכל אחד בשלו, יש אנשים שאצלם זה מלחצים, ויש מסיבות האחרות, אבל אנחנו רואים שלפתח את האדם זה כנראה מושרש בתוך הטבע, אם לא היו לחצים לא היינו מתפתחים. אני תפסתי ממותה, יש לי עכשיו חצי שנה מה לאכול. אני שוכב בתוך המערה על הפרווה, אשתי מסתובבת שם עם הילדים ליד הטבון, מבשלת כל הזמן והכל בסדר גמור, כך לא הייתי מתפתח. אבל בא לי לקום ובא לי לעשות כל מיני דברים ואני רוצה לצאת, לבנות בית, לא לחיות במערה, לעשות לעצמי כלים ואולי לפתח את  הקרקע. אני רוצה לאכול ירק מסוים שאין כל הזמן. ואני רוצה שיהיו לידי כמה חיות, בשביל מה לי לרוץ כל הזמן, שיגדלו לידי, וכולי.

אדם הוא לא בהמה, הוא חייב לסדר לעצמו כל הזמן חיים מתקדמים, או מה שהוא חושב לחיים מתקדמים, כלפי האגו שלו, הוא חושב איך לפרגן לעצמו. ולכן על זה אין שאלה. אבל כך אנחנו מתקדמים למקום מסוים בתהליך שלנו שנקרא "משבר", וזה קורה עכשיו בימינו.

אורן: משבר במה?

משבר בתפיסת החיים, בתפיסת המציאות, במהות החיים. כביכול יש לנו הכל מצד אחד, ומצד שני אף אחד לא מרוצה. אנחנו הגענו למצב שאנחנו מסוגלים לכסות את כדור הארץ בכל טוב, אבל בגלל האגו שלנו אנחנו לא מסוגלים לחלק את זה נכון. אנחנו נמצאים במצב שאנחנו יכולים לטוס לכוכבים וכן הלאה, אנחנו נמצאים כאן כמו שני חמורים שנמצאים בשביל צר ולא נותנים אחד לשני לעבור.

האגו שלנו, הטבע שלנו עוצר אותנו ולא נותן לנו להתקדם לשום דבר טוב. והמשבר הוא המשבר הטבעי, הפסיכולוגי שבנו. הוא לא משבר בכלכלה ולא בכלום, הוא משבר בתוך האדם. והטבע של האדם הוא כל כך רע, שהאדם לא יודע מה לעשות עם עצמו ועם העולם. כל אחד היה שורף את העולם והורג את עצמו. זהו. אנחנו לא יודעים מה לעשות, בשביל מה אנחנו קיימים.

עוד לא הגענו ממש לסיום של המשבר, אז יש לי עדיין אינסטינקטים שאני שומר על עצמי. אבל עוד מעט זה יהיה כמו שעכשיו אנחנו רואים, אנשים הולכים למות לדאע"ש, לכל מיני ארגונים כאלה וזהו. וזה קורה דווקא ובעיקר באירופה, רואים כמה אנשים הורגים את עצמם וכולי.

טל: האם אפשר לומר שאנחנו נדחפים לאיזו תפילה מיוחדת?

אנחנו נדחפים לשאול, בשביל מה לחיות? ללכת לאיזה פונדמנטליזם, ללכת לאילו מלחמות, ללכת אפילו לאיזו תרבות, לייצב משהו, לייצר משהו, לא יודע מה, אופנה, סרטים, זה נגמר, הכל נגמר. במדע, במשפחה, הכל הולך לקראת המצב שאנחנו נשאל את עצמנו שאלה אחת, מה הטעם בחיים? בשביל מה כדאי לחיות? איפה המטרה? איפה מהות החיים? וזה נקרא שאנחנו שואלים על כוח היצירה שיצר אותנו, שייצב אותנו, שמנהל אותנו, ומה אנחנו עושים עם עצמנו? לזה אנחנו מתקדמים.

טל: זאת אומרת, שהכוח העליון ייצב את הסיטואציה כך שיתעורר בנו צורך לפנות אליו ולבקש את זה?

כן, לאט לאט אנחנו מתקדמים לזה. וכשאנחנו נגיע לצורך הזה, ויש אנשים שכבר מגיעים לכך, זה כמו שכל האנושות מתקדמת בשלבים, במעגלים כאלה או בשורות, אז אלה שכבר מתקדמים לזה, שואלים וחוקרים איך אפשר לעשות משהו. קודם שואלים האם יש תשובה בשביל מה חיים? האם יש מטרה להתקדמות שלנו? לא לטבע, אלא כמו שאנחנו לומדים מהטבע, שהכל חוקים מוחלטים, הכל פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, זואולוגיה, זאת אומרת אין שום דבר סתם.

אז אנחנו צריכים לדעת מה מכל הדברים האלה, המוגדרים היטב, זה אנחנו. אם אני רואה שכל דבר שקיים, יש לו איזו מטרה, אז לאיזו מטרה קיימת האנושות? מה הצורה הסופית שאנחנו צריכים ומחויבים להגיע אליה מצד הטבע, כי אנחנו רואים שהכל נכתב מראש.

טל: אז על מה כדאי לי להתפלל?

רק כשאני אדע לאיזו צורה, לשם מה אני או אנחנו קיימים, אני אדע את התהליך. אז אני אדע בכלל, אם יש כאן מקום לתפילה או לא? אני יכול להגיד לפרה שתעשה מוּ מהבוקר עד הלילה וזאת תהייה התפילה שתשנה את מצבה, אז אני אקח אותה לשחיטה, או לא? אולי אותו הדבר עם בני אדם? ואז כשאנחנו מתפללים או לא מתפללים זה אותו דבר. זאת אומרת, אנחנו כמו אתיאיסטים שלא מאמינים בכלום, אלא אומרים שהטבע היה עיוור או הטבע לא היה עיוור אבל התוכנה קיימת, בחוקים כמו שאנחנו לומדים, אין שום דבר, אין כוח עליון, כלום, יש חוקים. תראה לי בתוך החוקים האלה איפה יש משהו לא ידוע, איקס שהוא הכוח עליון, שנכנס באיזו נוסחה בכימיה, בפיזיקה, איפה הוא נכנס? לא רואים. אם לא רואים אז למה מתפללים?

אורן: הם לא מתפללים. הם אומרים אין למי להתפלל.

נכון.

אורן: אז בצדק לא מתפללים.

כן. אם אנחנו נחקור את הדברים האלה ביתר עומק, וזה מה שמגלה לנו חכמת הקבלה, אנחנו נגלה שחוץ מהחוקים האלה, ש"חוק נתן ולא יעבור", יש מרכיב שאנחנו כן יכולים להשתתף בו ולשנות את רצוננו, והמרכיב הזה נקרא "בחירה חופשית". יש דבר כזה שאנחנו יכולים להשתתף בו. ובזה אנחנו לא משנים את ההתפתחות שלנו ודרך ההתפתחות את המצב הסופי, אלא אנחנו משנים את עצמנו איך לקבל את זה בצורה יפה, נכונה. ואנחנו רואים את עצמנו בדרך ההתפתחות הזאת כהולכים בעיניים פקוחות, ורואים את המטרה ושמחים שמתקרבים אליה, ומזרזים את הדרך הזאת, שהיא גם כך נעשית יפה וטובה, אבל המטרה היא עוד יותר יפה וטובה.

זאת אומרת, אפשר להתקדם כצאן לטבח, על ידי מכות, או להתקדם כבני אדם יפים, טובים, חכמים, בשמחה. בעצם זו בסך הכל האפשרות שיש. ויש אפשרות לעבור מהאפשרות הטבעית שאנחנו עכשיו הולכים בה, ועד כה הלכנו כולנו, על ידי מכות טבע ולחצים, כך, כמו שמעבירים את הצאן, על ידי מכות מאין ברירה, והוא מתקדם ושם שוחטים אותו, למרות שיש לנו מטרה טובה, יפה, אבל כך הטבע מוביל אותנו, זאת דרך "בעיתו", ובמקומה יש אפשרות לעשות את זה בשמחה, בצורה יפה, בדרך קצרה שנקראת "דרך תורה", דרך "אחישנה".

בשתי הדרכים האלה יש לנו מקום שנקרא "תפילה". לעבור מדרך אחת לדרך השנייה. אם כך מה זו תפילה? התפילה נקראת "יצירת החיסרון", הרצון, לא לנוע בדרך אחת, אלא בדרך השנייה. ואז אני צריך לבדוק מה ההבדל בין שתי הדרכים הללו. איך אני הולך בדרך הנוכחית ואיך אני אתקדם בדרך השנייה? מה ההבדל בין שתי הדרכים? כאן אני צריך כל הזמן לבדוק את עצמי ולהשתדל לייצור את הרצון, את החיסרון להיות כל הזמן דבוק בדרך השנייה.

כשאנחנו בודקים איך לעבור לדרך השנייה, שזו דרך ההשפעה, דרך החיבור, דרך ההתעלות מעל הגשמיות, אמנם אני דואג לגשמיות אבל במידה שאני צריך אותה כדי להתקדם, אז העיקר שזה יהיה בדרך של חיבור ואהבת הזולת לקראת המטרה הסופית. ואז אני רואה שאין לי כאן שום אמצעי לעבור ממצב אחד למצב השני, אלא רק על ידי הסביבה. ואז עם הסביבה המתאימה, עם הקבוצה, אני מתחיל לייצב מצב שנקרא "חיסרון משותף". הדאגה לחיסרון המשותף הזה נקראת "תפילה". אמרתי את זה בקיצור, אבל זה בעצם העניין.

אורן: אמרת שחלק מהאנשים מסתכלים על החוקיות שהטבע מתנהל בה ואומרים, "יש לנו הרבה חוקים בטבע, לא חסר לנו באף משוואה איזה כוח עליון, סימן שאין כוח עליון. אנחנו מבינים את המציאות כמו שהיא פועלת. הטבע הוא הטבע העיוור, עם חוקים מסוימים, ולכן אין שום טעם להתפלל".

יש כאלה, כן. על זה בעל הסולם מספר לנו במאמר "שלום בעולם".

אורן: אז הם לא מתפללים כי הם לא חושבים שיש למי להתפלל?

כן.

אורן: אז בוא נשים אותם רגע בצד, שאר בני האדם כנראה חושבים שיש איזה כוח עליון, ולכן כדאי להתפלל. מה זו התפילה בעצם, פנייה לכוח עליון?

כך הם חושבים.

אורן: אני מחלק את המין האנושי לשני סוגי אנשים, אלה שכן מתפללים, ואלה שלא מאמינים שיש כוח עליון ולכן לא מתפללים, עכשיו אני רוצה להתרכז באלה שכן מאמינים וכן מתפללים. כי לאלה שלא חושבים שיש כוח עליון, לא אכפת איך להתפלל. כי הם לא מאמינים שיש כוח עליון.

אתה חושב שהם לא מתפללים?

אורן: אולי כן, אני לא יודע. הם מתפללים?

למה לא? יש להם בקשות, יש להם רצונות. אז למה זה לא נקרא "תפילה"?

אורן: זה נקרא "תפילה" בעינייך?

מה ההבדל בין מה שהם עושים לבין מה שההם עושים? הם לא הזויים כמו אלה שכל אחד מתפלל לכוח עליון משלו, כפי שהוא מצייר לעצמו? מה ההבדל? זה לא חשוב. כל אחד ואחד רוצה שיהיה לו טוב.

אורן: זה בטוח.

זה קורה בצורה יותר מסודרת כביכול, שנקראת "מנהגים", ואצל האלה זה לא כך. אבל כל אחד מתפלל מתוך הלב שלו. ואלה שלא מאמינים, אפילו מתפללים בצורה יותר נקייה. כי קודם כל הם לא דורשים מהכוח עליון "תביא לנו, תעשה לנו, אנחנו משלמים לך, אנחנו לומדים בשביל זה, אנחנו עושים בשביל זה. אנחנו משלמים לך ואתה תעשה לנו", אלא הם רוצים שהחיים שלהם ישתנו.

אורן: הרצון הזה שהחיים שלי ישתנו לטובה, זה בעינייך נקרא "תפילה"?

כן.

אורן: אז יש לנו כבר מכנה משותף של כל בני אדם בעולם.

נכון. כי אני לא מחלק אותם למאמינים ולא מאמינים. לא. אלה שמאמינים הם מבולבלים, תקרא להם כך.

אורן: אז בוא נשים את החלוקה הזאת בצד, ועכשיו יש לפנינו את כל בני האדם בעולם, שרוצים שיהיה להם יותר טוב, נכון?

כן.

אורן: אתה אומר, הרצון הזה שפורץ מתוך לבו של האדם, לא משנה השפה והביטוי ולא משנה בעצם כלום, בתוך הלב הוא מרגיש "רע לי. הייתי רוצה שמשהו יהיה יותר טוב". את זה נגדיר לצורך הדיון כתפילה של האדם, בקשה מעומק לבו. אבל יש בעיה, אם שבעה מיליארד אנשים היו מקבלים מענה על התפילה, אז היינו אומרים, "יופי, התפילה פועלת".

חס ושלום. העולם היה נחרב מיד.

אורן: למה היה נחרב?

כי מה אנשים רוצים בליבם?

אורן: שיהיה יותר טוב.

כל אחד בונה את עצמו על חורבנו של השני. אלה רוצים שאלה ייעלמו, ואלה רוצים שאלה ייהרגו וכן הלאה, והעולם היה נחרב.

אורן: כי כולם מתפללים.

כולם חיים בתוך האגו שלהם.

טל: כל אחד רוצה להיות שולט, שאצלו יהיה הכי טוב.

כן. אני חולם בחלומות שלי שאני נמצא לבד בעולם. אני יוצא לרחוב, יוצא מהבית שלי והעיר מתה. אין, נעלמו כולם. אני נכנס לחנויות, אני נכנס למקומות, הכל פתוח, הכל חופשי, הכל נקי, שקט. ואני לבד, מטייל בעיר והכל שלי. איזה יופי.

אורן: גן עדן.

כך אני חלמתי כשהייתי ילד.

אורן: אז זה נקרא שהתפללת על זה בעצם? שהייתה לך תפילה כזאת בלב?

לא, אני אומר שזה האופי של האדם.

אורן: הרצון שלו.

כן.

אורן: אז הוא כביכול מתפלל לזה?

כן.

אורן: הבעיה היא שגם אני מתפלל לזה וגם טל וגם ההוא, ולכן אתה אומר שאם התפילות היו מתממשות העולם היה נחרב.

כן, מיד. תשאל פונדמנטליסטים למיניהם, פאשיסטים למיניהם. תראה איזה רצון חזק יש להם.

אורן: כן, רצון חזק. זאת אומרת מתפללים חזק, וברוך השם התפילות לא נענות, ולכן אנו שורדים.

כן, בטח. אז אילו תפילות מתקבלות? יש רק תפילה אחת שנקראת, "תפילת הרבים".

אורן: מה זו תפילת רבים?

תפילה עבור הרבים.

אורן: מה זו תפילה עבור רבים?

עבור כולם חוץ ממני, אני מתפלל עבורם.

אורן: מה יקרה איתם אם אני מתפלל?

יהיה להם כל טוב.

אורן: אבל אמרת קודם שתפילה זה הרצון שבא מלב האדם, בין אם הוא אדם מאמין, בין שלא מאמין, לא משנה, יודע מילים, לא יודע מילים, אלא מליבו לפי מה שהוא רוצה.

כן. זה מה שאני צריך להרגיש בלב שלי, שאני ארצה שיהיה כל טוב לכולם.

טל: ומה עם הדברים שחסרים לאדם בחיים שלו?

לא חסר לי כלום.

אורן: מה זה לא חסר לך כלום?

חוץ מזה לא חסר לי כלום.

אורן: אני לא מכיר אף בן אדם שלא חסר לו כלום.

אחרת זו לא תפילת רבים, לא עבור הרבים.

אורן: אין בן אדם שלא חסר לו משהו. אם הוא מיליארדר, חסרה לו בריאות, יש לו בעיות עם אשתו, עם הילדים.

זה נקרא שהוא לא מתפלל, כי תפילה זה רק עבור רבים.

טל: זה לא אנושי לדרוש מאדם כזה דבר.

נכון, אבל את רוצה שהיא תתקבל.

טל: אני רוצה שיהיה טוב.

מה שאני חושבת שיהיה טוב.

טל: כן, משם אנחנו מתחילים.

לא, משם אנחנו לא מתחילים. אין להתחיל מזה.

טל: זאת אומרת שבכל מקרה אין בזה תוחלת, כי זה לא יתקבל וזה לא יעזור.

צריכים להתחיל מזה שאנחנו מגיעים קודם כל לרצון כזה, ואז נוכל להתפלל. אבל אם אין לי רצון כזה, שאני מתפלל עבור כולם, אז אני מתפלל שיהיה לי רצון להתפלל עבור כולם. וזה נקרא "תפילה לפני התפילה". יש לנו דוגמה יפה מ"נעם אלימלך".

טל: זאת אומרת להגיע למצב שאני לא ארגיש את מה שכרגע מציק לי באופן פרטי, בחיים שלי, אלא אני אצליח איכשהו להיות מעל זה ולדאוג לאחרים.

כן.

אורן: אבל איך היא תגיע לזה? מה זה, אפשר לעשות עם הא-לוהים מה רוצים?

אם אתה מבקש.

אורן: לעשות לו "קומבינות"? חס ושלום, הילד שלי חולה. זה הדבר היחיד שמטריד אותי. אני רוצה שהוא יהיה בריא. עכשיו כביכול אני מתפלל עבור כל החולים בעולם, זו הנוסחה?

כתוב "בין כל שאר חוליי עמו ישראל". בטח, אחרת לא תקבל ישועה.

אורן: אבל אמרת לי שהתפילות שכל בני האדם מתפללים, באופן עקרוני לא עוזרות, כי כל אחד מתפלל רק שיהיה לו טוב. ובדרך כלל זה בא על חשבון מישהו אחר.

את סידור התפילה עשו לנו המקובלים. חיברו אותו אנשי הכנסת הגדולה, עוד לפני חורבן בית המקדש. הם כתבו לנו את סידור התפילה. ואם אתה באמת עובר על מה שכתוב עם הלב שלך, תפילתך מתקבלת. הבעיה היא שהלב שלך לא מכוון לזה. ושם כתוב, "טה, טה, טה, ובסוף "ועלינו". בסוף.

אורן: אז בוא נבין את זה. אולי מזה נלמד משהו על תחומים אחרים. העניין הזה של בריאות הוא באמת חשוב ביותר. אני חושב שרוב התפילות הכי חזקות של בני העולם, באות ממצבים של חולי. כי בחולי, זה לא משנה אם אתה מיליארדר, או לא.

אומר לך רק דבר אחד. אתה יודע למה תפילה עוזרת? כי אני משלם כסף, או אנשים מכבדים אותי, ובאיזו צורה מתקרבים אלי, ואני שוכב חולה והם מתפללים לידי, זאת אומרת הם מחברים את הרצון שלהם כדי שיהיה לי טוב. אם הם מתחברים כדי שיהיה לי טוב, אז מהחיבור שלהם, הם פועלים על המערכת העליונה. זה דבר אחד.

ודבר שני, כשאני רואה שהם מתפללים, יש בי כוחות פסיכולוגיים, פנימיים כאלה, שאני אומר, "אם הם התפללו, אז עכשיו אני באמת אהיה בריא". ואז אני מעורר בתוכי כוחות פיסיים, גופניים, וזה עוזר לי להבריא. שני דברים יש כאן. זה הכל.

אורן: דבר ראשון אמרת שאם אנשים מתחברים בבקשה מסוימת, בתפילה מסוימת, שמישהו מסוים יתרפא, זה פועל על הכוח העליון.

כן. זה פועל, כי הם מתחברים. הם מבטלים את האגו שלהם כדי להתחבר ולגרום למישהו טוב. גם אם החולה הוא רשע, באים הרשעים ומתפללים עבור הבריאות שלו.

אורן: וזה פועל?

זה פועל, בגלל שהם מתחברים. וכתוב על זה גם  ב"עיר הנידחת"  וכולי.

אורן: אני רוצה להתעמק בתמונה שנתת עכשיו. למה במקרה אחד שאנשים מתקבצים בתפילה לרפואתו של מישהו זה עוזר, ובמקרה אחר זה לא עוזר? מה ההבדל בין המקרים?

הם לא מתחברים בלבבות. 

אורן: יש עוד תנאים, או זה התנאי היחיד?

זה התנאי היחיד. צריכים ללמוד אותו, זה לא פשוט. אבל התנאי היחיד הוא לחבר את הלבבות.

טל: דיברנו על כך שהכוח העליון נמצא בכל מקום ושהוא טוב, שהוא רוצה להיטיב לנו.

כן.

טל: זאת אומרת, כשהוא יוצר אצלנו מצבים שחסר לנו, בריאות, פרנסה, זוגיות וכולי, בכל זאת הוא רוצה להיטיב לנו באיזו צורה?

בזה הוא מיטיב לנו.

טל: אז איך לקבל את זה כך, ולהתפלל נכון?

צריכים להבין מה הוא רוצה.

טל: ובכל זאת לא להתפלל על הדבר הזה שכרגע חסר לי?

זה לא יעזור. כל הבעיות שלנו הן רק מהיצר הרע שלנו. אם אנחנו מתחברים כדי לבטל אותו, זה מרפא אותנו מכל הבעיות.

טל: אתה אומר שבסופו של דבר יהיה לנו טוב?

בסופו של דבר כן, אבל העבודה שלנו היא לקרב את הטוב בדרך טובה. שאנחנו מבינים ומרגישים ומהללים את הבורא, על זה שנתן לנו הזדמנות להתקרב לטוב. לחיבור, להצלה מכל הצרות. זה החיבור הטוב.

אורן: תודה, הרב לייטמן. תודה, טל. תודה גם לכם שהייתם איתנו. עד הפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב. חיים חדשים. להתראות. 

לחצו כאן להורדה